אליהוא כ"ץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליהוא כ"ץ
אליהוא כ"ץ, 2006
אליהוא כ"ץ, 2006
בת זוג רות כ"ץ
פטירה 31 בדצמבר 2021

אֵלִיהוּא כ"ץ (21 במאי 1926 - 31 בדצמבר 2021) היה סוציולוג של התקשורת, ממייסדי הטלוויזיה הישראלית, פרופסור מחקר לתקשורת באוניברסיטת פנסילבניה, חתן פרס ישראל למדעי החברה לשנת תשמ"ט 1989.

ביוגרפיה

כ"ץ נולד בשנת 1926 בניו יורק שבארצות הברית, בנם של מוריס ורוז. למד באוניברסיטת קולומביה לתואר ראשון (1948), שני (1950) ושלישי (1956). .

קריירה מקצועית

כ"ץ החל לערוך מחקרים באוניברסיטת שיקגו. בשנים אלו החל ליצור קשרי עבודה עם האוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' לואי גוטמן מהמכון למחקר חברתי שימושי בירושלים. לאחר יצירת הקשר עם האקדמיה בישראל, מחקריו התמקדו בתרבות המהגרים לישראל ביחס ליחסיהם עם הבירוקרטיה הממשלתית. באוניברסיטה העברית הוא ייסד את המכון לקומוניקציה.

בשלהי שנות ה-60 נענה כ"ץ לבקשת ממשלת ישראל ועמד בראש צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית. עבודתו זו שולבה מאוחר יותר במחקריו על הכנסת המדיה הטלוויזיונית למדינות עולם שלישי ועל בחינת ההשפעות ארוכות הטווח של הטלוויזיה על התרבות בכלל ותרבות הפנאי בפרט. כמו כן הוא עבד כיועץ לרשת הטלוויזיה BBC.

בשנים 1976–1979 כיהן כנשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית. בשנים 19871996, לאחר מותו של לואי גוטמן, שימש כ"ץ כמנהל המכון למחקר חברתי שימושי. במקביל, המשיך בתפקידיו האקדמיים. בשנת 1992 הצטרף לסגל, הקים וניהל את בית הספר הבינלאומי לחוקרי תקשורת במרכז אננברג, שבאוניברסיטת פנסילבניה[1].

תפקידו של כ"ץ בייסוד לימודי התקשורת בישראל

אליהוא כ״ץ היה מאנשי דור המייסדים של לימודי התקשורת בארץ, הידע הרב שצבר בחו"ל ואישיותו הייחודית תרמו להתגבשות תוכנית הלימודים ולעיצוב גישות המחקר בתחום.

באמצע שנות ה-60 נמנה כ"ץ עם מייסדי המחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, הוותיקה ביותר מבין התוכניות האקדמיות להוראת התקשורת בישראל.[2]

כ"ץ שאף למזג בין הכשרה אקדמית לעיסוק בפרקטיקה עיתונאית. הוא עצמו היווה דוגמה לשאיפה זו בהיותו חוקר בכיר באקדמיה שבמקביל גם הקים את הטלוויזיה בישראל והיה מנהלה הראשון. בעבודתו המחקרית התמקד בחקר השפעות אמצעי התקשורת בישראל ובעולם, ולכן זו אחת הסיבות שלימודי התקשורת בישראל נוטים לתחום של מדעי החברה ולמחקר חברתי שימושי.[3]

בין בוגרי המחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית אנשי תקשורת בכירים וכן חוקרים ומרצים במחלקות לתקשורת במוסדות להשכלה גבוהה אחרים בישראל. חוקרים ישראליים רבים למדו עם כ"ץ. כך, למשל, נכון ל-2015 שמונה מחברי הסגל בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה היו מתלמידיו.[4]

בשנת 2015 תרם כ"ץ את אוסף ספריו, למעלה מ-2,000 כרכים, למחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. האוניברסיטה ציינה שאוסף זה הוא בעל ערך אקדמי ותרבותי רב. עוד ציינה שתרומה זו חשובה מאוד למחלקה לתקשורת בבן-גוריון, בהיותה הצעירה יותר מבין המחלקות לתקשורת באוניברסיטאות בישראל. באירוע פתיחת שנת הלימודים, בו ניתנה התרומה, אמרה נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' רבקה כרמי, על תרומתו של כ"ץ: "אתה אבי התקשורת בישראל ואני מקווה שהקשר הזה בינך לביננו ילך ויתהדק. אני בטוחה שמה שאתה עוד יכול ללמד, אנשים צעירים עוד לא למדו".[5]

פרסים והוקרה

כ"ץ זכה על עבודתו בשורת פרסים, 11 תארי כבוד באוניברסיטאות שונות בעולם והוקרות, בהם :

חיים אישיים

משנת 1951 עד לפטירתו היה נשוי לרות כ"ץ לבית טורגובניק, פרופסור למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, גם היא כלת פרס ישראל (2012), ולהם שני בנים.

נפטר ב-31 בדצמבר 2021.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 בוקר, רן (2022-01-01). "פרופסור אליהוא כ"ץ הלך לעולמו בגיל 95". Ynet. נבדק ב-2022-01-01.
  2. ^ המחלקה לתקשורת ועיתונאות ע"ש נח מוזס, האוניברסיטה העברית. "רקע היסטורי". נבדק ב-2018-04-24.
  3. ^ חנה אדוני וענת פירסט, מחקר התקשורת והוראתה: דילמות מובנות ופתרונות משתנים, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2006
  4. ^ החוג לתקשורת, אוניברסיטת חיפה, החוג לתקשורת - חברי סגל מהחוג לתקשורת מברכים את מורם, פרופ' אליהוא כ"ץ, עם פרישתו, באתר comm.hevra.haifa.ac.il
  5. ^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - חתן פרס ישראל פרופ' אליהוא כ"ץ תרם את אוסף ספריו למחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באתר in.bgu.ac.il
  6. ^ מקבלי התואר דוקטור כבוד מאוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת חיפה
  7. ^ הלך לעולמו פרופ' אליהוא כ"ץ, ממקימי הטלוויזיה הישראלית ומנהלה הראשון, באתר כאן-תאגיד השידור הישראלי
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0