דניאל הרשקוביץ

דניאל הרשקוביץ

דניאל הרשקוביץ, 2013
לידה	2 בינואר 1953 (גיל: 71) ט"ו בטבת ה'תשי"ג
מדינה
שר המדע והטכנולוגיה ה־23 6 במאי 2009 – 18 במרץ 2013 (3 שנים ו־45 שבועות) תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו → בנימין נתניהו יעקב פרי ←
חבר הכנסת 24 בפברואר 2009 – 5 בפברואר 2013 (4 שנים) כנסות 18
נציב שירות המדינה ה־15 12 בספטמבר 2018 – מכהן (6 שנים ו־15 שבועות) תחת ראשי הממשלה בנימין נתניהו, נפתלי בנט, יאיר לפיד → אהוד פראוור (מ"מ)
רב שכונת אחוזה בחיפה ה־3 2002–הווה (כ־22 שנים) → הרב בנימין זאב בנדיקט
תפקידים בולטים נוספים יו"ר הבית היהודי נשיא אוניברסיטת בר-אילן יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח דיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון דיקן היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ בטכניון יו"ר ארגון הסגל האקדמי בטכניון חבר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה
תרומות עיקריות מחקרים בתחום האלגברה

הרב דניאל הרשקוביץ (נולד ב-2 בינואר 1953, ט"ו בטבת ה'תשי"ג) הוא פוליטיקאי ומתמטיקאי ישראלי, מכהן כנציב שירות המדינה וכרב שכונת אחוזה בחיפה. הוא פרופסור אמריטוס למתמטיקה וכיהן כיו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ), כנשיא אוניברסיטת בר-אילן, כשר המדע והטכנולוגיה, כיושב ראש מפלגת "הבית היהודי" וחבר הכנסת מטעמה בכנסת ה-18, וכדיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון.

ביוגרפיה

דניאל הרשקוביץ נולד בחיפה לדוד אהרן הרשקוביץ ושרה נעמי לבית שלזינגר, ניצולי השואה מהונגריה. האב, ניצול אושוויץ, נפצע במלחמת העצמאות ועבד במשרד המסחר והתעשייה. האם, נצר למשפחת רבנים (אביה היה צאצא דור 11, בן אחר בן, מרבי מרדכי יפה "בעל הלבושים"), ניצלה בילדותה בבודפשט ברכבת קסטנר, ובישראל לימדה במכללת שאנן. הרשקוביץ סיים בגיל 16.5 את לימודיו התיכוניים בתיכון הדתי לבנים "יבנה" בחיפה ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בירושלים, אך לדבריו "לא הפכתי להיות קוקניק". שירת למעלה מחמש שנים בחיל המודיעין והגיע לדרגת רב-סרן. את השכלתו האקדמית רכש בטכניון – תואר ראשון, תואר שני ותואר דוקטור – כולם במתמטיקה. במשך כשלוש שנים כיהן כפרופסור באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון בארצות הברית. החל משנת 1996 מכהן כפרופסור מן המניין בפקולטה למתמטיקה שבטכניון (לימים פרופסור אמריטוס). בין השנים 1996–1999 שימש כראש היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ של הטכניון, בין השנים 2000–2004 כיהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה, ובשנים 2005–2009 כיהן כיו"ר ארגון הסגל האקדמי בטכניון. הוא מחזיק בקתדרה ע"ש יוג'ין ומרלין שפירו.

הרשקוביץ פרסם כ-90 מאמרים מדעיים. שימש חבר בוועדות המארגנות של כינוסים מדעיים בינלאומיים רבים, ובחלק מן המקרים אף עמד בראש הוועדה המארגנת. היה העורך הראשי של כתב העת המדעי "The Electronic Journal of Linear Algebra" ועורך בכיר של כתב העת המדעי "Linear Algebra and its Applications". בין 2002 ל-2008 כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לאלגברה ליניארית. שימש כנשיא אוניברסיטת בר-אילן מאוקטובר 2013 עד אוקטובר 2017. בתחילת מרץ 2018 מונה ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ). שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "פרופ' דניאל הרשקוביץ מביא לתפקיד שילוב ייחודי של עולם האקדמיה והמחקר עם היכרות מעמיקה מבפנים של עולם הממשל והמדיניות. שילוב זה עושה אותו ראוי ומתאים במיוחד לתפקיד."

לצד עיסוקיו האקדמיים, מכהן הרשקוביץ כרבה של שכונת אחוזה בחיפה. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב שאר ישוב כהן, הרב שלמה שלוש והרב נחמיה ראטה (תשנ"ה), ובעל כושר לרבנות שכונה מהרבנות הראשית לישראל (תשס"א). לפי בקשת הרב בנימין זאב בנדיקט והקהילה הדתית בשכונת אחוזה, החל למלא מניסן תשנ"ז (1997) את מקומו של הרב בנדיקט בפעילויות השונות באחוזה (העברת שיעורי תורה, תשובות לשאלות הלכתיות, מכירת חמץ, סידור חופה וקידושין ועוד). בניסן תשס"ג (2003) הוכתר רשמית כרב השכונה. הרב הרשקוביץ מעביר שיעורים ביהדות בקהילות שונות בחיפה וברחבי הארץ.

בין הפעילויות הציבורית שלו בעבר ובהווה: נשיא בית הדין המשמעתי של הטכניון, יו"ר חבר הנאמנים של מכללת שאנן, חבר בחבר הנאמנים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים - מכון לב, חבר במועצה האקדמית של המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל - חיפה, חבר בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית נתניה, חבר מועצת ההסמכה של לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, חבר ועדת החינוך של עיריית חיפה, חבר בפורום לאחריות לאומית, חבר במועצת החוקה - חיפה והצפון של "חוקה בהסכמה" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר בוועדת ההיגוי העליונה ללימודי מדע וטכנולוגיה של מערכת החינוך, יו"ר הוועד המנהל של המרכז להשתלמות מורים במדעים וטכנולוגיה, חבר הוועד המנהל של המרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה, עמית במכון לאסטרטגיה ציונית, חבר ועדת האתיקה וועדת החולה הנוטה למות של בית החולים כרמל, וחבר בארגון הרבנים "בית הלל" שפועל ליצור מנהיגות תורנית מחוברת לחברה הישראלית. נמנה עם חבר השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשע"ה.

על פועלו, זכה הרשקוביץ להוקרה רבה, בישראל ומחוצה לה. בין היתר, קיבל בשנת 1982 את פרס לנדאו למחקר. בשנת 2008 קיבל את מגן נגיד רוטרי לסובלנות. בשנת 2011 קיבל את התואר עמית כבוד של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, בשנת 2013 קיבל את עיטור הכבוד "Marin Drinov "with ribbon של האקדמיה הבולגרית למדעים, בשנת 2014 קיבל תואר כבוד של המכללה האקדמית נתניה, בשנת 2015 קיבל את התואר עמית כבוד של מכללת שאנן, ובשנת 2017 קיבל את עיטור הכבוד Order of Merit של ממשלת הונגריה . הרשקוביץ קיבל גם את אות יקיר העיר חיפה לשנת 2021.

פעילותו הפוליטית והציבורית

הרשקוביץ נמנה עם מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה יחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין ומהשמאל.

ב-8 בדצמבר 2008, נבחר ליו"ר מפלגת "הבית היהודי", התארגנות פוליטית חדשה שהורכבה מהמפד"ל, מולדת ותקומה. הבחירה נעשתה על ידי מועצה ציבורית עצמאית, מבין שלושה מועמדים אחרים והוצב בראש הרשימה. זמן קצר לאחר מכן, עוד בטרם הוגשו הרשימות, פרשו מולדת ותקומה מהבית היהודי והתמודדו במסגרת האיחוד הלאומי שהוקם מחדש. הרשקוביץ נבחר לכנסת ה-18 לאחר ש"הבית היהודי" זכו ב-3 מנדטים בכנסת ה-18. עם הצטרפות המפלגה לממשלת ישראל ה-32 הוא מונה לשר המדע והטכנולוגיה, משרד שנולד מפיצול משרד המדע, התרבות והספורט למשרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט.

ב-2009 הביא למינויו של שר-שלום ג'רבי, למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה. המינוי זכה לתמיכת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, חרף התנגדותה של ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה, שקבעה כי הזיקה הפוליטית של ג'רבי חזקה מדי, ואילו כישוריו אינם עונים על דרישות הסף לתפקיד. בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון, ביטל בג"ץ את המינוי וקבע כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות המינהלית וכי ההחלטה "נגועה בחוסר סבירות קיצוני" והממשלה "סטתה מתנאי הסף שהיא עצמה קבעה לתפקיד".

בתפקידו כשר המדע פעל הרשקוביץ ליצירת שילוב בין תורה למדע, ובמסגרת זו הוציא קול קורא לתמיכה ממשלתית ביוזמות מסוג זה.^{[דרוש מקור]} הרשקוביץ עמד בראש ועדת השרים לשיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון, והיה אחראי על מנהלת השירות הלאומי, שהועברה בהסכם הקואליציוני לאחריות משרד המדע והטכנולוגיה.

באוקטובר 2013, לקראת הבחירות לכנסת ה-19 והפריימריז למפלגת הבית היהודי, הודיע הרשקוביץ על פרישתו מהמירוץ לראשות המפלגה ועל תמיכתו בחה"כ זבולון אורלב. לאחר זכייתו של בנט, פרש הרשקוביץ מהחיים הפוליטיים, ומעט לאחר מכן מונה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן.

נציב שירות המדינה

ב-12 בספטמבר 2018 אישרה הממשלה את מינויו לנציב שירות המדינה. הוועדה למינויו בראשות השופט חנן אפרתי אישרה את המינוי אך גינתה את ניסיונו בעבר למנות את מזכ"ל הבית היהודי למנכ"ל משרד המדע. כמו כן קבעה הוועדה כי השכלתו של הרשקוביץ אינה רלוונטית לתפקיד.

במסגרת התפקיד ביקש הרשקוביץ להאציל סמכויות ניהול שוטפות בגזרת ההון האנושי למנכ"לים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך. לגישתו, הנציבות תתמקד בגיוסים, הכשרות ובניית עתודות ניהוליות. הרשקוביץ גם הרחיב את האפשרות של עובדי מדינה לעבוד מהבית. עם מינויו הצהיר, כי הוא רוצה להפחית את הרגולציה על המינויים, וכי הוא בעד טוהר מידות, "אך נגד טהרנות".

בתקופת כהונתו היה עיכוב ניכר במינוי בכירים, בהם מנכ"לים של משרדי ממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, החשב הכללי, מנהל אגף התקציבים ומנהלי רשויות ממשלתיות. זאת בעקבות המשבר הפוליטי.

כחלק מהרפורמה שהעבירה הנציבות בהמשך לפיילוט משנת 2017 (לפני תחילת כהונתו של הרשקוביץ), שהעבירה סמכויות קביעת תקנים של כוח אדם בשירות המדינה ממנה לגופים הממשלתיים: משרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי החולים יוכלו לקבוע בעצמם משרות, תקנים, דרגות ומסלולי קידום. אישר הרשקוביץ מינוי של בעלי תפקידים ללא מכרז. הגופים חולקו ל-3 קבוצות מבחינת העברת הסמכויות: תקינה מלאה (כל הסמכויות עוברות), חלקית (רק חלק מהסמכויות עוברות) וקבוצה שתיוותר מחוץ לאצילת הסמכויות.

בתפקידו כנציב שירות המדינה קבע כי אדם פסול לשרת בתפקיד ציבורי, אפילו אם החוק מתיר לו, במידה והוא כשל מוסרית. הרשקוביץ פסל מינוי של רופא, שזכה במכרז של שירות המדינה, כי בעברו הורשע בעבירות שבצניעות. אותו רופא תבע את הנציבות בבית הדין לעבודה - וזכה בתביעה. הרשקוביץ, בשם הנציבות, עתר לבג"ץ, שהפך את פסיקת בית הדין לעבודה והצדיק את העיקרון שקבע הנציב הרשקוביץ.

ב-2023 בעקבות עבודה משותפת של הסתדרות עובדי המדינה עם הממונה על משרדי הממשלה ואגף בכיר גיוס ומכרזים בנציבות שירות המדינה, הכריז על פיילוט לשנתיים לפיו עובדי מדינה ותיקים, ללא השכלה אקדמית, יוכלו להתמודד במכרזי כוח אדם בשירות המדינה, כאשר הם בעלי ניסיון מקצועי רלוונטי, עשיר ומשמעותי.

ביקורת על תפקודו כנציב שירות המדינה

ביקורת הופנתה לתפקודו של הרשקוביץ כנציב שירות המדינה, בכלל זה על מינויים לא ראויים, משרות שלא אוישו זמן רב, תלונות לנציבות שנותרו ללא מענה והפרות בכירים שלא טופלו על ידו. אלה כללו בין השאר את מינויו הזמני של צחי ברוורמן לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, במקביל לתפקידו כמזכיר הממשלה, למרות ניגוד העניינים המוסדי; עבירות משמעת הנוגעות לעיסוק בפוליטיקה שבוצעו על ידי צחי ברוורמן בהיותו מזכיר הממשלה, שלא טופלו כראוי; התנהלותה של דרורית שטיינמץ, מנהלת תחום תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה, שמבקר הפנים של המשרד כתב אודותיה דוח חמור, לרבות חשש לעבירות פליליות. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח ביקורת על ריכוז הסמכויות הגדול שבידיה, שהטיפול בה נגרר במשך שנים; מינויו של משה בן זקן, מקורבה של מירי רגב ואיש ליכוד, לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה, חצי שנה לאחר שאותה ועדה בהרכב שונה שללה את המינוי מפאת חוסר ניסיונו הרלוונטי לתפקיד, ומינויה של מירב שטרן, שלא עמדה בתנאי הסף, למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה.

הופנתה ביקורת גם לכך שהרשקוביץ לא קידם את הרפורמה בכוח האדם של שירות המדינה, שאותה הוביל וקידם קודמו בתפקיד משה דיין. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הקדיש דוח ביקורת לנושא זה.

בקיץ 2021 הורה הרשקוביץ לשנות מודעה שכללה לשון א-מגדרית עם נקודה, באופן הנוגד את כללי האקדמיה ללשון העברית. ביולי 2023 הורה הרשקוביץ להפסיק לפרסם מכרזים וחוזרים על תפקידים באמצעות לוכסן המאפשר פנייה לשני המינים, ולפרסמם רק בלשון זכר סתמי בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית. מוסדות אקדמיה, חברות ציבוריות וכן ארגוני נשים תקפו הנחיה זו בטענה לאי שוויון מגדרי והצהירו כי המדיניות שלהם תמשיך לכלול פנייה לשני המינים. בנציבות הציעו שיטות שונות להדגשה של הפנייה השוויונית לנשים ולגברים, התואמות את כללי האקדמיה ללשון העברית ואת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.

בנובמבר 2023 פנו להרשקוביץ 25 פרופסורים, עמיתיו לשעבר בטכניון, במכתב גלוי: "זו תקופה ארוכה אנו צופים בתדהמה ותימהון בהתנהלותך בעת אישור מינויים, שאינם עומדים בקריטריונים מקצועיים ברורים, ומהווים פגיעה בשירות הציבורי ובמדינה. את פרי הבאושים (בחירת אנשים על פי נאמנותם לשלטון, החלשת הפקידות המקצועית והגדלת הסיכון לשחיתות) אנו רואים היום בתפקוד הלקוי של גורמי שירותי הציבור בתקופה הנוראה העוברת על כולנו. כגורם האחראי על המצוינות של השירות הציבורי בחמש השנים האחרונות, אתה נושא באחריות למחדל".

עמדותיו

בריאיון לערוץ 7 הצהיר הרשקוביץ על מחויבתו לעקרון של "ארץ ישראל לעם ישראל לפי תורת ישראל" ולערכי הציונות הדתית.

על ההתנתקות אמר: "כעיקרון הייתי נגד ההתנתקות, אבל חלק גדול מההתנגדות שלי לא נבע מטעמים הלכתיים. חשבתי שלפינוי יישובים יש היבט ערכי חמור, ושעצם הנסיגה מסוכנת כי היא מעודדת טרור, ושבכל מקרה אסור לוותר באופן חד צדדי על קלפי מיקוח."

ערב פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה בחודש מאי 2009, ובעת שגורמי שמאל מחו על פרסומה של תוכנית ממשלה להרחבת יישוב בבקעה, אמר הרשקוביץ: "שוב מסתבר שהבעיה של מדינת ישראל אינה אובמה. מדובר בניסיון ציני של גורמי שמאל לחנוק את ההתיישבות בכל מחיר וליצור תקרית מדינית מדומה, על רקע סיור קבלנים בבקעת הירדן".

את נאומו האחרון בכנסת הקדיש לנושא השוויון בנטל וחובת הגיוס. בנאומו קבע הרשקוביץ, כי "השירות הצבאי אינו 'נטל' – זו זכות". הוא חזר על עמדתו זו גם בראיון ל"מקור ראשון".

חיים אישיים

דניאל הרשקוביץ מתגורר בשכונת אחוזה בחיפה. הוא נשוי לשמעונה, לשעבר מנהלת בית הספר "אבן גבירול" שהוא חטיבת ביניים ותיכון חינוך מיוחד. לזוג שלושה בנים ושתי בנות.

בתו הבכורה היא ד"ר פנינה נויבירט - שופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים, שהייתה נשואה לרב רונן נויבירט, ממייסדי ארגון הרבנים "בית הלל". בנו השני הוא הרב ד"ר צחי הרשקוביץ - מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר רב קהילת "נצח שלמה" בפתח תקווה ור"מ בישיבת אורות שאול.

מכתביו ומאמריו התורניים

• "סדרי התפילה ומנהגי בתי הכנסת באחוזה רבתי", חיפה, תשע"ה, באתר היברובוקס
• סוכת פרגולה ("תחומין" כרך י"ט)
• קידוש במקום סעודה ("תחומין" כרך כ"ב)
• קריאה לאב בשמו ("דברים שיש להם שיעור", מכון צומת)
• שותפות בין לומדי תורה לבין אנשי צבא ("תחומין" כרך כ"ט)
• ברכת העולה לגדולה ("תחומין" כרך ל')
• תוכנת המחשב "כתוּבּה כהלכתה" להכנת כתוּבּוֹת מדויקות על פי הכללים ההלכתיים השונים.

לקריאה נוספת

• הערך "דניאל הרשקוביץ" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 143, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דניאל הרשקוביץ בוויקישיתוף

• דניאל הרשקוביץ, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• הדף של פרופ' הרשקוביץ, באתר הטכניון
• דניאל הרשקוביץ, באתר הכנסת
• דניאל הרשקוביץ, באתר כנסת פתוחה
• כרטיס ביקור – דניאל הרשקוביץ, בערוץ כנסת באתר יוטיוב
• רשימת המאמרים של דניאל הרשקוביץ, באתר רמבי"ש
• שאלות ותשובות עם הרשקוביץ, ערב הבחירות לכנסת ה-18, אתר כיפה
• יוני קמפינסקי, הרשקוביץ: בראש ובראשונה - ארץ ישראל, באתר ערוץ 7, 18 בדצמבר 2008
• הרצאות של פרופ' הרשקוביץ על משוואות דיפרציאליות רגילות ב-YouTube.
• אסף גולן, שר המדע בריאיון לNRG: ישראל תתמקד בעתיד בתחום הסייבר, באתר nrg‏, 28 במאי 2014
• אורי אלון - "חזון דניאל" כתבה במגזין בר שיח של אוניברסיטת בר-אילן, גיליון 1, תמוז ה'תשעד, יולי 2014
• "דתיים לא חוששים מהאקדמיה" - כתבה במגזין עולם קטן
• מיכאל טוכפלד, ‏"מטבע הדברים, יש לא מעט אנשים המצפים למעידה שלי", בעיתון מקור ראשון, 10 באוקטובר 2018
• איתמר אייכנר, "אני לא נחנח ולא יס־מן של אף אחד", באתר "ידיעות אחרונות", 17 באוקטובר 2019
• יהודה יפרח, "המשימה הלאומית החשובה ביותר היא שילוב החרדים", באתר "מקור ראשון", 13 בפברואר 2020
• עטרה גרמן, ‏"המתקפות עליי ועל החלטותיי המקצועיות לא נובעות מסיבות ענייניות", בעיתון מקור ראשון, 6 באוגוסט 2023
• דניאל הרשקוביץ (1953-), דף שער בספרייה הלאומית
• ראיונות ומאמרים - הרב דניאל הרשקוביץ, באתר ערוץ 7

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

דניאל הרשקוביץ39007436Q2613034