רבי שלמה שלוש
 | |||||
| הרב שלמה שלוש | |||||
| לידה |
1 בינואר 1942 י"ב בטבת תש"ב מקנס | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 בנובמבר 2014 (בגיל 72) י"ב בחשון תשע"ה | ||||
| מקום פעילות | חיפה | ||||
| השתייכות | חרדים ספרדים | ||||
| תפקידים נוספים | הרב הראשי לחיפה וראש אבות בתי הדין | ||||
| רבותיו | הרב יחזקאל סרנא, הרב משה חברוני | ||||
| חיבוריו | "משנת שלמה" | ||||
| |||||
הרב שלמה שלוש (י"ב בטבת תש"ב, 1 בינואר 1942[דרושה הבהרה] - י"ב בחשון תשע"ה, 5 בנובמבר 2014) היה רבה של העיר חיפה וחבר מועצת הרבנות הראשית.
ביוגרפיה
נולד במקנס שבמרוקו למשפחת רבנים, מצאצאי הרב חיים ברדוגו, רבו של הרב הראשי הקודם לחיפה, הרב יוסף משאש. למד בישיבה התיכונית "עץ חיים" בטנג'יר אצל הרב דוד בר חן.
בתמוז תשכ"ג (יוני 1963) עלה עם הוריו לישראל. למד בישיבת חברון. לאחר שנתיים בישיבה קיבל מראשיה, הרב יחזקאל סרנא והרב משה חברוני, סמיכה להוראה באיסור והיתר[דרוש מקור]. בז' בחשוון תשכ"ה (1964) הוסמך לרבנות על ידי הרב אברהם נשר והרב ניסים עזראן, ראש ישיבת "בית שמואל". הרב עובדיה יוסף הסמיכו בהלכות איסור והיתר בתשכ"ו ובדיינות בתשכ"ח[דרוש מקור]. (את הסמכתו לדיינות מהרבנות הראשית, קיבל מאוחר יותר). בי"א בטבת תשל"א הוכתר בכושר רבנות לתפקיד רב עיר על ידי הרבנים הראשיים יצחק נסים ואיסר יהודה אונטרמן.
במקביל ללימודיו בכולל שימש רב קהילה בבתי כנסת בשכונת קריית יובל בירושלים. כמו כן מסר שיעורים לנוער במועדון "תקוותנו" ושיעור לאקדמאים.
עם פתיחת ישיבת הכותל מונה לשמש בה כ"נושא ונותן בהלכה". בשנת תשל"ב הוזמן להדריך קבוצת רבנים שעלתה מצרפת ונקלטה בכולל "אור ברוך" בירושלים לשם השתלמות[דרוש מקור]. רבים מהם מכהנים בקהילות בצרפת. בעקבות פנייתו, צורף הרב שלוש ליחידת המילואים של הרבנות הצבאית.
בניסן תשל"ה קיבל תעודת כושר לדיינות מהרבנות הראשית. בתשל"ו מונה לדיין[1] בחיפה ועבר לגור בחיפה. העביר שיעורים בכולל לדיינות בעיר, ועמד בראשות כולל "כתר שם טוב" שייסד בקריית ביאליק הרב עמינדב קריספין. בשנת תשנ"ז (1997), מונה לרבה הראשי הספרדי של חיפה והחליף את קודמו, הרב אליהו בקשי דורון שמונה לרב הראשי לישראל.
בניסן תשע"ג (אפריל 2013) המליצה המשטרה להעמיד אותו לדין בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים ועוד. הוא נחשד כי השתמש בסמכותו על מנת לכפות מינוי מקורבים למשרות בבתי עסק שעליהם פיקח ובניסיון סחיטה כלפי עובד במועצה הדתית בחיפה[2] בינואר 2014 הודיעה פרקליטות מחוז חיפה כי בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע[3].
נפטר ב-5 בנובמבר 2014 מאי-ספיקת לב[4], ונקבר באותו היום בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.
באוקטובר 2015, כשנה לאחר פטירתו, מונה בנו הרב אברהם מאיר שלוש, שכיהן עד אז כדיין בבית הדין האזורי בפתח תקווה, לשמש כראש אבות בתי הדין הרבניים בחיפה[5].
כתביו
- משנת שלמה - שלשה חלקים על מסכתות כתובות גיטין וקידושין, תשס"ג-תשס"ו
פרסם מאמרים בענייני רפואה והלכה, בירחון המועצה הדתית "אורחות" ועוד. מאמרו בנושא אם פונדקאית מצוטט בפסק דין של בית המשפט העליון[6].
קישורים חיצוניים
- אתר מורשת הרב שלוש
- חנן גרינווד, נפטר רב העיר חיפה הרב שלמה שלוש, באתר כיפה
- ישי כהן, תיעוד: מלווים את הגאון הרב שלמה שלוש למנוחות עולמים, באתר כיכר השבת
הערות שוליים
- ^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים 2196, 1976, עמ' 1257
- ^ אלי סניור ואחיה ראב"ד, יאח"ה ממליצה: אישום נגד הרב שלוש מחיפה, באתר ynet, 21 באפריל 2013.
- ^ אחיה ראב"ד ואביאל מגנזי,הרב הראשי של חיפה יועמד לדין בכפוף לשימוע, באתר ynet, 30 בינואר 2014
- ^ שאול כהנא, ברוך דיין האמת: הגאון רבי שלמה שלוש זצ"ל, באתר כיכר השבת, 5 בנובמבר 2014.
- ^ ישי כהן, שנה אחרי הפטירה: בנו של הרב שלמה שלוש מונה לראב"ד חיפה, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2015.
- ^ בית המשפט העליון, תיק ע.א. 5587/93, פסק דין מיום כ"ז בשבט תשנ"ד. פסק דין אחר שלו, בעניין מזונות, שפורסם בפד"ר כרך י"ד דף 218, מוזכר בפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון השופט מאיר שמגר בתיק 5930/93
שלמה שלוש (רב)33819006Q16130271