חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה
פרטי החוק
תאריך חקיקה 3 במרץ 1988
תאריך חקיקה עברי י"ד באדר תשמ"ח
גוף מחוקק הכנסת האחת עשרה
חוברת פרסום ספר החוקים 1240, עמ' 38
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד הכלכלה והתעשייה
מספר תיקונים 22
נוסח מלא הנוסח המלא

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת שלל מאפיינים המפורטים בחוק, ובכך להבטיח שוויון הזדמנויות לכל המועמדים.

עיקרי החוק

המאפיינים שאין להפלות על פיהם:

הבחנה המתחייבת מאופיים או מהותם של התפקיד או המשרה אינה בגדר הפליה, כדוגמת אי קבלת אדם מוסלמי למשרת רב ראשי. קביעת תנאים שלא ממין העניין, כגון דרישת שליטה מושלמת בעברית מעובד שתפקידו כרוך בדיבור מועט, נחשבת אף היא להפליה.

איסור ההפליה חל על קבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום, הכשרה מקצועית ופיטורים. האיסור חל ביחס למועסקים ישירים של המעסיק וגם ביחס לעובדים של קבלן כוח אדם העובדים למען המעסיק (מזמין השירות).

החוק קובע כי "מעסיק לא ידרוש מדורש עבודה או מעובד את הפרופיל הצבאי שלו, ולא יעשה שימוש בפרופיל הצבאי שלו, אם הגיע לידיו", אך מחריג מאיסור זה את השב"כ ו"המוסד" כמעסיקים.

החוק קובע שאין רואים כהפליה העדפה של עובד שהוא בן משפחתו של המעסיק. כמו כן אין רואים כהפליה הוראה בקשר להיריון, לשמירת היריון, ללידה, להנקה או לפוריות. עוד קובע החוק שאין רואים כהפליה זכות יתר המוענקת לעובדת, אך כאשר בזכות בקשר להורות הניתנת לעובדת, יהיה גם העובד זכאי לזכות זו, בהתקיים התנאים המפורטים בחוק.

מעביד העובר על הוראות החוק חייב בפיצוי מי שהופלה, וכן עשוי לחוב בפיצוי ללא הוכחת נזק שגובהו יקבע על פי שיקול דעת בית-הדין. עבירה על הוראות החוק מהווה עבירה פלילית, ובמקרה של פגיעה בקבוצת עובדים ניתן להגיש, בהתקיים תנאים מסוימים, תובענה ייצוגית על הפרת החוק.

היסטוריה חקיקתית

בעקבות המלצתה של הוועדה לבחינת מעמד האשה בראשות אורה נמיר, משנת 1978,[8] נחקק חוק הזדמנות שווה בתעסוקה, התשמ"א-1981. בשנת 1988 הוחלף חוק זה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, שנושאיו רחבים יותר. עם חקיקתו אסר החוק רק הפליה מחמת מגדר, נישואים או הורות, ובמהלך השנים נוספו עוד מאפיינים. כך למשל, בתיקון משנת 1995 נאסרה הפליה מחמת לאום.

בתחילת 1995 נוסף לחוק סעיף 2א, האוסר על המעביד לדרוש מעובד או ממועמד לעבודה את פרטי הפרופיל הצבאי שלו, ואוסר על המעביד שימוש במידע זה אם הגיע לידיו.

בתיקון מס' 7 לחוק, משנת 2001,[9] הורחב החוק גם אל מי שמקבל שירות מקבלן כוח אדם, כלומר גם ל"משתמש" בעבודה, שאינו המעביד, אסור להפלות.

על פי תיקון לחוק משנת 2006, הוקמה בשנת 2008 נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה כיחידה עצמאית במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ולימים במשרד הכלכלה. תפקידה של היחידה לאכוף את הוראות החוק וכן לאכוף הוראות בחוקים נוספים העוסקים בנושא.

פסיקה

בגרסתו הראשונה אסר החוק הפליה בין עובדים או בין דורשי עבודה "מחמת מינם, מחמת היותם נשואים, או מחמת היותם הורים" ותו לא. ב-7 בפברואר 1989 פנה עובד "אל על", יונתן דנילוביץ', לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בתביעה שבית הדין יצהיר על זכותו לקבל כרטיסי טיסה בעבור שותפו לחיים, כפי ש"אל על" נוהגת להעניק לבני-זוגם של עובדיה. במהלך הדיון בתביעה, עוד טרם מתן פסק הדין, תוקן חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה[2] ונקבע בו איסור הפליה בין עובדים או בין דורשי עבודה "מחמת מינם... מעמדם האישי או היותם הורים". בית הדין האזורי לעבודה קיבל את תביעתו של דנילוביץ', ופסיקה זו אושרה גם בבית הדין הארצי לעבודה ובעתירה לבג"ץ שהגישה חברת "אל על".

בסעיף 4 לחוק[10] נאמר: "זכאית עובדת בהתאם לתנאי העבודה הנהוגים במקום עבודתה, לזכות בקשר להורות, תהא זכות זו נתונה גם לעובד המועסק במקום עבודה שבו נוהגים תנאי עבודה כאמור ...". תחולתו של נוסח זה הורחבה בשני פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה:

  • בפסק דין מנחם יהב נקבע שגם עובד שאשתו היא עובדת עצמאית (ולא שכירה, כלשון החוק) יכול ליהנות מהזכות הנהוגה במקום עבודתו, שמכוחה זכאית עובדת ליום עבודה מקוצר בשל היותה אם לילד. בעקבות פסק דין זה תוקן, בשנת 2011, חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה,[11] ונקבע בו במפורש שהזכות נתונה למי ש"בת זוגו היא עובדת או עובדת עצמאית ולא נעדרה מעבודתה, מעסקה או מעיסוק במשלח ידה".
  • בפסק דין אלכסנדר מוסקלנקו נקבע שהזכות לקיצור יום העבודה תינתן לעובד כאשר היא נהוגה במקום עבודתו, גם אם זכות זו אינה ניתנת במקום העבודה של אשתו.

הפליה מחמת ארץ מוצא בקבלה לעבודה נדונה בפסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מישל מלכה נגד התעשייה האווירית לישראל, ונפסק שמועמד לעבודה הופלה עקב מוצאו המזרחי, ונפסקו לטובתו פיצויים בסך 50,000 ש"ח בתוספת הוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.

בפסק דין אחר של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נפסק שסירוב לקבל מועמדת לעבודה משום שהיא עוטה חג'אב, כפי שמצווה האסלאם, היא אפליה פסולה על רקע דת.[12] לעומת זאת, פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים עסק במורה שלאחר שנות עבודה רבות בבית ספר נוצרי החלה לעטות חג'אב ונדרשה להסירו בתחומי בית הספר, אחרת תופסק עבודתה. בקשתה של המורה להחזירה לעבודתה נדחתה, בנימוק שהדרישה להימנע מעטיית חג'אב נובעת מאופיו המיוחד של בית הספר.[13]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-­1988, ס"ח 1240 מ-3 במרץ 1988
  2. ^ 2.0 2.1 חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון), התשנ"ב-1991, ס"ח 1377 מ-2 בינואר 1992
  3. ^ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 9), התשס"ד­-2004, ס"ח 1948 מ-4 ביולי 2004
  4. ^ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 11), התשס"ז-2007, ס"ח 2102 מ-5 ביולי 2007
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 3), התשנ"ה-­1995, ס"ח 1528 מ-21 ביוני 1995
  6. ^ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 22), התשע"ה-2014 ס"ח 2479 מ-4 בדצמבר 2014
  7. ^ חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 9), התשנ"ח­-1997, ס"ח 1644 מ-31 בדצמבר 1997
    חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 12), התשס"ב­-2001, ס"ח 1812 מ-3 בדצמבר 2001
  8. ^ שוויון הזדמנויות בעבודה, דבר, 27 בפברואר 1978
  9. ^ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 7), התשס"א-2001, ס"ח 1781 מ-19 במרץ 2001
  10. ^ כפי שתוקן במסגרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 3), התשנ"ה­-1995, ס"ח 1528 מ-21 ביוני 1995
  11. ^ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 17), התשע"א-2011, ס"ח 2306 מ-25 ביולי 2011
  12. ^ מריה מחאמיד נ' ניו שן קליניק בע"מ, ניתן ב-8 בספטמבר 2019
  13. ^ נאדרה נמרי נ' בית ספר שמידט לבנות ואחרים, ניתן ב-23 באוגוסט 2010
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה34072121Q5374326

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=חוק_שוויון_ההזדמנויות_בעבודה&oldid=2192847"