עמנואל רקמן
.jpg)
מנחם עמנואל רקמן (באנגלית: Emanuel Rackman; 1910 - 1 בדצמבר 2008) היה רב, פרופסור, ממייסדי אוניברסיטת בר-אילן ונשיאה הרביעי.
ביוגרפיה
רקמן נולד באולבני, ניו יורק לאביו הרב דוד רקמן שהוסמך לרבנות מידי הגדולים שברבני ליטא וכיהן כרב בפאר רוקאוואי, ולאימו ינה בתו של הגביר ישראל מנישביץ. למד תורה מאביו ובישיבה יוניברסיטי. למד משפטים באוניברסיטת קולומביה והוסמך כעורך דין. בנוסף לכך למד פילוסופיה. משנכנסה ארצות הברית למלחמת העולם השנייה התנדב לצבאה, וביקש לשרת כעורך דין, אולם שלטונות הצבא, שהכירו במחסור ברבנים צבאיים אורתודוקסיים, דרשו ממנו לשמש כרב והוא נעתר לבקשה. כרב צבאי בחיל האוויר של ארצות הברית הוא עשה נפשות ליהדות בקרב צעירים יהודים אמריקאים חילוניים והגיע לדרגת קולונל.
כיהן כפרופסור בישיבה יוניברסיטי שבעיר ניו יורק, מ-1946 שימש כרב בקהילת "שערי תפילה" בפאר-ראקאוואי שבניו יורק[1] ובהמשך גם רבו של בית הכנסת שבשדרה החמישית שבמנהטן. היה נשיא מועצת הרבנים של ניו יורק ובהמשך גם נשיא מועצת הרבנים (האורתודוקסיים) של ארצות הברית (RCA).
בשנת 1956 השתתף במשלחת רבנים שבקרה במדינות מזרח אירופה[2] ודווחה בהרחבה על היהודים במדינות השונות[3]. היה פעיל בתנועה הציונית ובשנת 1966 צורף להנהלה הציונית[4].
בשנות החמישים של המאה העשרים הקים רקמן את אוניברסיטת בר-אילן בצוותא עם פרופסור פנחס חורגין. היה בחבר הנאמנים של האוניברסיטה מ-1955. בשנים 1977[5] עד 1986 היה נשיא האוניברסיטה ולאחר מכן נעשה נגיד האוניברסיטה, תפקיד בו שימש עד לפטירתו.
בשנות התשעים ניסה להקים בניו יורק בית דין שיתיר עגונות.
גישתו המחקרית, אותה גם יישם כמחנך, הייתה הימנעותו מפלפול מיותר, ונקיטתה של גישה ישירה של הבנת הסוגיה מתוך יסודותיה ההגיוניים. הוא שילב במחקרו את שלוש הדיסציפלינות אותן רכש בלימודיו: הלכה, משפט, ופילוסופיה ומיזגן לכדי מיקשה אחת בחוקרו את ההלכה. הוא הושפע עמוקות מהרב יוסף דוב סולובייצ'יק, בגישתו ההומניסטית, שהתאפיינה בשילוב מדע ותורה.
כיום פועל באוניברסיטת בר-אילן מרכז רקמן לקידום מעמד האשה ע"ש רות ועמנואל רקמן.
רקמן נבחר להדליק את משואת ליל העצמאות ה-40 של מדינת ישראל.
ספר יובל לכבודו
- מחקרים בהלכה ובמחשבת ישראל מוגשים לכבוד הרב פרופ' מנחם עמנואל רקמן. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן. העורך: משה בר, ירושלים, תשנ"ד.
ספריו
- One man’s Judaism / by Emanuel Rackman, New York : Philosophical Library in association with Jewish Education Committee, .1970, New rev. ed. Jerusalem : Gefen Pub. House, 2000
- Halakha in modern Jewish life : Proceedings of a symposium / Immanuel Jakobovits, Emanuel Rackman, Ephraim E. Urbach, New York : Memorial Foundation for Jewish Culture, 1974
- Theocentricity in Jewish Law / Emanuel Rackman, Ramat-Gan : Bar-Ilan University, Dept. of Political Studies, Senator N.M. Paterson Chair in Cooperation with Jerusalem Center for Public Affairs, Center for Jewish Community Studies, 1980
- גישות במלחמה בהתבוללות בארצות הברית בימינו, ירושלים : ספריית שזר - המכון ליהדות זמננו - האוניברסיטה העברית בירושלים, תש"ם.
- יידיש און יידישקייט : זאמלבוך / רעדאקציע-קאלעגיע - עמנואל ראקמאן ואחרים, תל אביב : וועלטראט פאר יידיש, תשמ"ו 1986.
- היהדות של יחיד : דת, דעת וחרות, ירושלים : גפן, תשמ"ט 1988.
לקריאה נוספת
- עודד שרמר, "בית-הספר על-פי "היהדות של יחיד" : עיון בהגותו של רקמן", מחקרים בהלכה ובמחשבת ישראל (תשנד 1994) 47-63.
- חיים מנחם לויטס, "גישתו של פרופ’ עמנואל רקמן להלכה", מחקרים בהלכה ובמחשבת ישראל (תשנד 1994) 65-69.
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של עמנואל רקמן באתר רמב"י
- רשימת המאמרים של עמנואל רקמן באתר רמב"י באנגלית.
- בית הדין של הרב עמנואל רקמן בניו-יורק
- ידיעה על פטירתו ב-The Jewish Star
- ידיעה על פטירתו ב-Michtavim Blog
- מרכז רקמן לקידום מעמד האשה
הערות שוליים
- ^ היחיד והציבור, חרות, 1 במאי 1953
- ^ משלחת רבנים מארה"ב הורשתה לבקר ברוסיה, מעריב, 14 במאי 1956
- ^ ברומניה - חופש דת מוחלט, מעריב, 5 בספטמבר 1956
- ^ דמות חדשה להנהלה הציונית, מעריב, 19 בינואר 1966
- ^ פרופ' רקמן נשיא בר אילן, דבר, 3 במרץ 1977
נשיאי אוניברסיטת בר-אילן 
| |
|---|---|
|
