חוק עבודת נשים
 | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| תאריך חקיקה | 12 באוגוסט 1954 |
| תאריך חקיקה עברי | י"ג באב תשי"ד |
| גוף מחוקק | הכנסת השנייה |
| חוברת פרסום | ספר החוקים 160, עמ' 154 |
| הצעת חוק | ממשלתית |
| משרד ממונה | משרד הכלכלה והתעשייה |
| מספר תיקונים | 62 |
| נוסח מלא | הנוסח המלא |
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, הוא חוק שנועד לקבוע הוראות להגנת האישה העובדת, לצורך הבטחת זכויות נשים בעבודה, ובפרט זכויות נשים בהיריון, לאחר לידה ובטיפולי פוריות וכן נשים השוהות במקלט לנשים מוכות. לאחר תיקונים לחוק, אחדות מהזכויות שבו, כגון הזכות לחופשת לידה, ניתנות גם לגברים.
הרקע לחקיקת החוק
אבן היסוד לשאיפה להעניק מעמד שוויוני לנשים בחברה הישראלית הונחה כבר במגילת העצמאות שם נקבע:
- "מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין"[1]
חוק עבודת נשים עלה על סדר היום של הכנסת כבר בסוף 1949, במטרה להעניק חופשת לידה בשכר ולהגן על בריאות האם העובדת[2]. החוק שב לשולחן הכנסת ב-1952 ואז כלל גם הגבלות על פיטורי אשה בהריון ולאחר לידה[3].
חוק עבודת נשים הוא החוק הראשון אשר נחקק במטרה לבסס את השוויון בין המינים בתחום העבודה. חקיקה זו עיצבה את הזכויות הקשורות לאחריות משפחתית על בסיס דפוס התפקיד הכפול של האם, והתבססה על התפיסה כי האישה היא זו המופקדת על הטיפול במשפחה, גידול הילדים והטיפול בהם. מכאן נדרש הסדר חקיקתי אשר יבטיח את זכויות העובדת ויקנה לה זכויות מיוחדות הקשורות בהריון ולידה. תיארה זאת פרופ' פרנסס רדאי:
- "החברה אימצה תפיסה של נשים כאמהות עובדות... הסטריאוטיפ החברתי שרווח אז, ובמידה רבה רווח גם היום, היה, שההורות היא בראש ובראשונה תפקידן של נשים. הפילוסופיה החברתית-כלכלית של המדינה הייתה סוציאליסטית, ומכאן שהסדרים המתחשבים בעובדת שהיא אם לילדים, היו חלק טבעי של מערכת חוקי המגן בתחום העבודה"[4].
חקיקה מאוחרת יותר, כדוגמת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, התבססה על העמקת התודעה שיש להרחיב את הזכויות הקשורות לאחריות משפחתית על מנת להקל על השתלבות נשים בשוק העבודה. במסגרת זו נחקקו חוקים חדשים נוספים כדוגמת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993 וכן חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993[5]. חקיקה זו שילבה דרישה לשוויון פורמלי עם ההכרה בצורך בהסדרים המתחשבים בשוני הביולוגי בין שני המינים, ונועדה לעגן נורמות אשר לא רווחו בחברה הישראלית, מתוך תקווה להטמעת חשיבה מגדרית ושוויון מגדרי בשוק העבודה בישראל.
סוגיות מרכזיות בחוק
עבודות אסורות ועבודות מוגבלות
החוק מאפשר איסור או הגבלה של עבודת נשים בתהליכי ייצור או במקומות עבודה שהעבודה בהם עלולה לפגוע בבריאות האישה. כמו כן קובע החוק תנאים והגבלות להעסקת נשים בשעות הלילה. בנוסף, החל מהחודש החמישי להיריון, אסור למעסיק להעסיק אישה בשעות נוספות, בימי המנוחה ובעבודת לילה, אלא בהסכמתה ובאישור רופא ( סעיפים 1–4 ו-10). התקנות שהותקנו מכוח החוק אוסרות על העסקת נשים במקומות או בעיסוקים המסכנים את פוריותן והן חלות על נשים בגיל הפוריות, נשים בהריון ונשים מיניקות[6][7].החוק והתקנות שהותקנו מכוחו אינם מעניקים הגנה דומה לפוריות הגבר, נימוק אפשרי לכך הוא שאיסור ההעסקה בעבודה המסכנת פוריות לא נועדה להגן רק על האישה, אלא גם על חיי העובר או הוולד היונק[8].
זכויות נשים במהלך חופשת לידה
- חופשת לידה היא בת עשרים ושישה שבועות, שבהם אסור להעסיק את היולדת, אך העובדת רשאית לקצרה ל-14 שבועות. עובדת יכולה לבחור לצאת לחופשה החל משבעה שבועות לפני יום הלידה המשוער. עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד זכאית להאריך את חופשת הלידה בשלושה שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף (סעיף 6 (ב) ו-(ג) ).
- במקרה אשפוז העובדת או ילדהּ בבית חולים תוך תקופת חופשת הלידה, זכאית היא להאריך או לפצל את חופשת הלידה. בתקופה זו רשאי בן זוגה של העובדת, להיעדר ממקום עבודתו (סעיף 6(ב1) ).
- חופשת לידה לאב - עובד שבת זוגו ילדה זכאי לחופשת לידה, במקום היולדת ובהסכמתה, בתקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה. עובד שבת זוגו ילדה, והיא אינה יכולה לטפל בילדם בשל נכות או מחלה, זכאי לצאת לחופשת לידה למשך כל התקופה שבת הזוג לא הייתה מסוגלת לטפל בילדם (סעיפים 6 (ז1) – (ט) ).
זכות להיעדר מהעבודה
- לאחר הפלה: עובדת שהפילה רשאית להיעדר מעבודתה למשך שבוע (סעיף 7 (א)).
- שמירת היריון: עובדת בהיריון רשאית להיעדר מעבודתה אם אישר רופא כי מצבה הרפואי בשל ההיריון מחייב זאת (סעיף 7 (ג) (1) ).
- עובדת בהיריון רשאית להיעדר מעבודתה אם אישר רופא כי סוג העבודה, מקום או אופן ביצועה מסכנים את העובדת או את העובר או לחלופין נבצר ממנה לבצע את עבודתה ולא נמצאה לה עבודה חלופית (סעיף 7 (ג)(1) - (ג) (1ב) ).
- הנקה - אישה מיניקה, העובדת במקום שהעבודה בו נאסרה בתקופת הנקה, רשאית להיעדר מהעבודה עד שישה חודשים מיום הלידה (סעיף 7 (ג)(1ג) ).
- מצב רפואי לאחר לידה - עובדת שילדה רשאית להיעדר מהעבודה שישה חודשים לאחר סיום חופשת הלידה, אם אישר רופא כי מצבה הרפואי, עקב הלידה מחייב זאת (סעיף 7 (ג)(2)).
- שעת אם - עובדת במשרה מלאה, רשאית להיעדר שעה אחת ביום, במהלך 4 חודשים שלאחר סיום חופשת הלידה ללא שינכו משכרה (סעיף 7 (ג)(3) ).
- במהלך טיפולי פוריות - זכאית עובדת להיעדר מהעבודה לצורך הטיפול, באישור רופא, ובהודעה מראש למעסיק. הוראה זו חלה גם על עובד העובר טיפולי פוריות (סעיף 7 (ג)(4)+ 7 (ג1) ).
- מקלט לנשים מוכות – עובדת שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה 6 חודשים לפחות, רשאית להיעדר מהעבודה בזמן שהיא שוהה במקלט לנשים מוכות (סעיף 7 (ג)(5)).
- חופשה ללא תשלום - עובדת או עובד רשאים להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה, רבע ממספר החודשים שעבדו באותו מקום. בני הזוג רשאים לחלק את תקופת החל"ת ביניהם (סעיף 7 (ד)(1)- (ד4) ) .
- היעדרות לשם פיקוח רפואי ובדיקות במהלך ההיריון – עובדת רשאית להיעדר מהעבודה, ללא ניכוי שכר, לצורך בדיקות במהלך ההיריון - 40 שעות אם היא עובדת שבוע עבודה מלא (סעיף 7 (ה)(1) ).
הפרשות לקופות גמל בחופשת לידה ובשמירת היריון
עובדת הזכאית לדמי לידה או לגמלת שמירת היריון ומעסיקה נהג להפריש תשלומים לקופת גמל, ימשיך להפרישם בעד התקופה שבעדה שולמו דמי הלידה או גמלת שמירת היריון, בתנאי שאף העובדת מפרישה את חלקה (סעיף 7א).
הגבלת פיטורים ואיסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה
אסור למעסיק לפטר עובדת בהריון שעבדה באותו מקום שישה חודשים לפחות. וכן עובד/ת בתקופת חופשת לידה או חופשה ללא תשלום ובמשך 60 ימים לאחר תום החופשה, עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות במהלך שהותה ו-90 יום לאחר מכן, עובד/ת העובר/ת טיפולי פוריות לילד ראשון או שני - במהלך ימי ההיעדרות לצורך הטיפולים ו-150 ימים לאחר מכן. בכל המקרים המפורטים לעיל, למעט חופשת לידה, יכול המעסיק לפטר עובד/ת ו/או לצמצם היקף משרתם לאחר קבלת היתר ממשרד הכלכלה (סעיפים 9- 9א).
זכויות הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה
הוראות החוק הבאות חלות גם על הורה מאמץ, על הורה מיועד ועל הורה במשפחת אומנה, כל עוד לא הופסק תהליך האימוץ או האומנה או הריונה של האם הנושאת: הוראות החוק שעניינן חופשת לידה, הזכות להיעדר מהעבודה שעה ביום עד תום ארבעה חודשים מתום חופשת לידה, הזכות להיעדר מהעבודה לצורך הארכת חופשת הלידה ללא תשלום, וכמו כן חובת המעסיק להמשיך להפריש תשלומים לקופת גמל בחופשת לידה וכן ההוראות שעניינן הגבלת פיטורים ואיסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה (סעיפים 9ג- 9ז).
זכות תביעה
החוק מאפשר זכות תביעה לעובדת ולעובד וכן לארגון עובדים וארגון המייצג זכויותיה של העובדת או של העובד, כדוגמת ארגון נשים. מעסיק המפר את הוראות החוק דינו מאסר שישה חודשים או קנס כספי גבוה, וניתן אף לתבעו בבית הדין לעבודה. לבית הדין האזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה והוא מוסמך לפסוק פיצויים עד לגובה של 150% משכר העובדת ואף ליתן צו מניעה או צו עשה בנוסף (סעיף 13 ב).
פסיקה בסוגיות מרכזיות
- עע בית הדין הארצי לעבודה 627/06 אורלי מורי נ' מ.ד.פ ילו בע"מ, שוקי בונס, רותי מלמד (16/03/2008) – בפסק דין זה הדגיש בית הדין הארצי לעבודה את החובה המוטלת על המעסיק לאפשר לעובדת עם תום חופשת הלידה להשתלב בפועל בעבודתה.
- עב בית הדין האזורי לעבודה ירושלים 2990/08 אורית זריבי נ' עמותת רנה קאסן, מדינת ישראל - משרד העבודה התעשייה והמסחר (1.9.2009) – בפסק דין זה נדונה סוגיית האיסור על פיטורי עובדת במהלך טיפולי פוריות.
- עע בית הדין הארצי לעבודה 363/07 ארביב שרונה נ' פואמיקס בע"מ, מאיר עיני (26/05/2010) – בפסק דין זה נקבע כי אישה אינה חייבת לספר על הריונה בעת הליכי קבלה לעבודה.
- עע בית הדין הארצי לעבודה 307/99 אופיר טורס בע"מ נ' זהבה גולדנברג נ' חייט [ פד"ע: לח 170 ] (15/10/2002) – בפסק דין זה נקבע כי מטרת הוראת החוק האוסרת על פיטורי נשים בהריון היא להגן על האשה העובדת בתקופת הריונה, מאחר שבתקופת הריונה היא עשויה להיאלץ להיעדר מעבודתה יותר מהרגיל.
- דב"ע בית הדין הארצי לעבודה שן/115-3 מאסטרו בע"מ - נועה שחם (בלוך) ואח' (לא פורסם), כרך כג(1) 233 – בפסק דין זה נדון הכלל האוסר על פיטורי עובדת בהריון ונקבע כי הנטל להוכחת הטענה, לפיה הפיטורים אינם בקשר להריון הוא על המעסיק הטוען זאת.
תקנות שהותקנו מכוח החוק
- תקנות עבודת נשים (עבודת-לילה בשירות המדינה), תשט"ז-1955
- תקנות עבודת נשים (הצגת תמצית החוק), תשי"ח–1958
- תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979
- תקנות עבודת נשים (תנאים לעבודת לילה), התשמ"ו-1986
- תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעסיק), התשמ"ט-1988
- תקנות עבודת נשים (היעדרות בשל טיפולי הפריה ופריון), התשנ"א-1990
- תקנות עבודת נשים (הבטחת פנסיה), התשנ"א–1991
- תקנות עבודת נשים (הודעה על הארכת חופשת לידה או פיצולה בשל אשפוז היולדת או ילדה), התשנ"ט-1999
- תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001
ראו גם
לקריאה נוספת
- רות בן-ישראל, שוויון ההזדמנויות בעבודה ואיסור הפליה, כרך ב' תשנ"ח-1998, עמ' 614–615 וכן עמ' 640 – 692.
- פרנסס רדאי (1995), "נשים בשוק העבודה", מעמד האישה בחברה ובמשפט, בעריכת רדאי ואח', ירושלים : שוקן עמ' 64 – 116.
- סקירת חוקי השוויון בקשר להפליה מגדרית בתחום משפט העבודה בבג"ץ 2911/05 אלחנתי ואח' נ. שר האוצר ואח' (15.6.08), מפי השופטת אסתר חיות.
- מנחם גולדברג ונחום פינברג, דיני עבודה, הוצאת סדן, פרק 21 - חוק עבודת נשים.
קישורים חיצוניים
חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, בספר החוקים הפתוח
היסטוריית החקיקה של חוק עבודת נשים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת- חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954, באתר משרד הכלכלה
- חוק עבודת נשים, באתר כל זכות
- רוני שגב, אישה בהריון, מתי מותר לבוס לפטר אותך?, באתר mako, 7 בינואר 2013
- חוק עבודת נשים - שמירה על זכויות בהריון ועוד מצבים נפוצים, אתר משפטי, יוני 2019
- טל פילברג קליין, 1954 - חקיקת חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, "שורשים במשפט", באתר משרד המשפטים, 17 באפריל 2019
הערות שוליים
- ^ מגילת העצמאות, אתר הכנסת
- ^ דבר היום, דבר, 11 בנובמבר 1949
- ^ חוקי עבודת הנוער והנשים על שולחן הכנסת, דבר, 10 ביולי 1952
- ^ רדאי, "על השוויון" משפטים כד (1994) 241, עמוד 248
- ^ רות בן-ישראל, שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה, כרך ב' תשנ"ח-1988, בעמ' 640–642
- ^ תקנות עבודת נשים (עבודות אסורות, עבודות מוגבלות ועבודות מסוכנות), התשס"א-2001
- ^ תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת), תשל"ט-1979
- ^ רות בן-ישראל, שוויון ההזדמנויות בעבודה ואיסור הפליה, כרך ב' תשנ"ח-1998, בעמוד 667
