גני תקווה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גני תקוה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גני תקווה
לוגו גני תקווה.png
Ganey Tikva - Welcome.JPG
כניסה לגני תקווה מקריית אונו
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה ליזי דלריצ'ה
גובה ממוצע[1] ‎74 מטר
תאריך ייסוד 1949
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 24,689 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 92
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎3.7% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 11,591 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 9
תחום שיפוט[2] 2,130 דונם
    - דירוג ארצי 235
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[3]
9 מתוך 10
    - דירוג ארצי 17
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.4627
    - דירוג ארצי 35
לאום ודת[2]
יהודים: 98.3%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 1.7%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.8%
גילאי 5 - 9 10.1%
גילאי 10 - 14 9.0%
גילאי 15 - 19 7.7%
גילאי 20 - 29 9.1%
גילאי 30 - 44 18.6%
גילאי 45 - 59 17.3%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 15.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 10
–  יסודיים 7
–  על-יסודיים 3
תלמידים 4,483
 –  יסודי 2,806
 –  על-יסודי 1,677
מספר כיתות 153
ממוצע תלמידים לכיתה 28.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל גני תקווה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
בניין עיריית גני תקווה
מיצג "אני אוהב את גני תקווה"
הפסל "יחד" בגני תקווה
בריכות אקולוגיות בגני תקווה

גני תקווה (גַּנֵּי תִּקְוָה) היא עיר בבקעת אונו, מחוז המרכז בישראל, מצפון לסביון, מדרום לפתח תקווה וכפר מעש, ממזרח לקריית אונו. נוסדה כיישוב עולים בשנת 1949 והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1953. ב-1 במאי 2023, במלאת 70 שנה להקמתה, הוכרזה כעיר[4].

היסטוריה

בשנת 1949 הקימה הסוכנות היהודית יישוב עולים בפאתי פתח תקווה, סמוך למושב היובל (כפר מעש של היום), על אדמות שהיו שייכות בחלקן לקק"ל ובחלקן לבעלים פרטיים. היישוב הוכר בשם שיכון היובל. הוא קלט כאלף משפחות מלוב, מרומניה, מפולין, מתימן וממרוקו ב-240 צריפים שוודים[5]. בכל צריף היו ארבע דירות, ובכל אחת מהן חדר אחד ופינת בישול.

בתחילה שררו מחסור במים ובחשמל - היישוב לא היה מחובר לרשת החשמל הארצית. גם שירותי התחבורה הציבורית היו לקויים - האוטובוסים הגיעו רק עד כפר מעש, ומשם נאלצו התושבים לעשות דרכם ברגל.

שנה לאחר מכן הניחה חברת מקורות 15 ק"מ צינורות מים שאפשרו את אספקת המים ליישוב. ביום העצמאות של שנת 1952 חובר היישוב לרשת החשמל. שנתיים לאחר מכן שונה שם היישוב לגני תקווה, והיישוב קיבל מעמד מוניציפלי של מועצה מקומית. במקום נבנו בתים חד-קומתיים ודו-קומתיים על ידי חברת עמידר ב-1958, ובכך החל פיתוחו המשמעותי של היישוב.

בשנות ה-60 נבנתה במערב גני תקווה השכונה הדתית קריית ישמח משה ביוזמתו של האדמו"ר מסאסוב עבור חסידיו, שעלו מארצות הברית. שיכון לעולים חדשים, שכונת "גוברניק", נבנה ממערב לשיכון היובל ב-1968. בשנת 1969 הוצע לאחד את גני תקווה עם פתח תקווה או קריית אונו, אך הדבר לא יצא אל הפועל[6].

בשנת 1972 החלה חברת אפריקה ישראל להשקעות לבנות את אחד הפרויקטים הראשונים שלה - שכונת "גבעת סביון" ממערב ליישוב. באותה תקופה החל היישוב לעבור תהליך פיתוח נרחב, שבעקבותיו הוכפלו אוכלוסייתו ושטחו.

בשנת 1995 החלה בנייתה של שכונת מגורים חדשה במזרח היישוב בגבול עם כפר מעש. השכונה, הקרויה "גבעת סביון חדשה", כוללת בתים צמודי קרקע ומאופיינת בבנייה רוויה. במסגרת תוכנית זו הוקם מרכז תרבות הכולל היכל תיאטרון, גלריה בשם "מרכז הבמה", קאנטרי קלאב ומרכז מסחרי. שנה לאחר מכן, בשנת 1996 החלה בנייתה של שכונת "נוף סביון" במערב היישוב, ששווקה לציבור דתי.

בשנת 2006 החלה בנייה של שכונה חדשה בשם "גנים", בה רבי קומות רבים[7][8][9]. "גן השלום והאהבה ע"ש יצחק רבין" בגני תקווה זיכה ב-1997 את מתכנניו בציון לשבח בפרס קרוון לאדריכלות גנים ונוף.

בסמוך לשכונת "גנים" נסללה "שדרת התקוות", שאורכה כקילומטר וחצי, המקשרת בין חלקה החדש וחלקה הישן של גני תקווה. לאורך השדרה מתקני ספורט, עבודות אמנות ופיסול בנושא התקווה, מוזיאון פתוח, שבילי אופניים מסומנים, שביל הליכה ופינות משחק לילדים. בשנת 2011 זכתה השדרה במקום הראשון בקטגוריית הפיתוח בתחרות "פרויקט השנה" של אדריכלות ישראלית. גני תקווה היא עיר תאומה לברגיש גלאדבאך בגרמניה. בנובמבר 2016 הוצב בה הפסל "יחד" של האמן הגרמני הלמוט ברנדס שנתרם כאות ידידות. גני תקווה תרמה לברגיש גלאדבאך את הפסל "מפתח הידידות" של הפסלת אורנה בן עמי, שהוצב שם בכיכר הנושאת את שמה של גני תקווה.

בשנות התשעים שגשגה בקרב הנוער במקום סצנת פאנק שהתרכזה באזור פארק שיקגו בעיר. הלהקה המשמעותית ביותר בסצנה הייתה "קוקו בלוף והיתושים"[10][11].

ב-9 באוגוסט 2021 הוקם מועדון הכדורגל הפועל גני תקווה[12] שמייצג את היישוב הצומח והתקבל כחבר רשמית בהתאחדות לכדורגל. כבר בעונתו הראשונה זכה המועדון באליפות ליגה ג' והעפיל לליגה ב'.

ב-2022 נפתח ב"דרך התקווה", קניון "צים-אורבן" בשטח של כ-8,800 מטרים רבועים[13].

ב-1 במאי 2023, במלאת 70 שנה להקמתה, הוכרזה כעיר[14].

ראשי המועצה

בשנת 1954, עם הקמת המועצה המקומית, מונה שלמה דובין לראש המועצה[15]. בבחירות ב-1959 זכתה מפא"י ב-4 נציגים, מפ"ם ואחדות העבודה בנציג אחד כל אחת, המפד"ל בשני נציגים וחרות בנציג אחד[16]. שלמה דובין, נציג מפא"י נבחר לראשות המועצה והחזיק בתפקיד עד פרישתו בשנת 1969[17]. לאחר פרישתו נבחר מרדכי וייס מהמפד"ל לתפקיד. אולם לאחר כשנה הצליחו במערך לשכנע נציג עצמאי לפרוש מהקואליציה ולהצטרף אליהם ופרץ סבן מהמערך נבחר לראשות המועצה בתחילת 1971[18].

בבחירות למועצה בסוף 1973 זכתה המפד"ל בשישה מתוך תשעה מושבים. המערך זכה בשני מושבים והליכוד במושב אחד. בעקבות זאת נבחר מרדכי וייס לראש המועצה בתחילת 1974[19]. בשנת 1983 נבחר שלום חלק לראש המועצה[20].

אבישי לוין כיהן כראש המועצה המקומית במשך ארבע קדנציות רצופות (19932013). בבחירות המוניציפליות בשנת 2013 נבחרה לראש המועצה ליזי דלריצ'ה, ששימשה קודם לכן כסגניתו של לוין. בשנת 2018 נבחרה בשנית לקדנציה נוספת.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בגני תקווה 24,689 תושבים (מקום 92 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.7%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 89.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 13,711 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[21]

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

בקריית ישמח משה נמצא מרכז חסידות סאסוב. רב הקריה בעבר היה הרב יצחק יהודה שטרן, אב"ד ביליץ. בקריה יש סמינר בית יעקב והישיבה התיכונית נהרדעה. בעבר היו בקריה ישיבת צ'רנוביל וישיבת גרודנא.

גלריית תמונות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גני תקווה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  4. ^ יורי ילוןירון דורון, ‏כבר לא מועצה: גני תקווה הוכרזה רשמית כעיר בשנת ה-70 להקמתה, באתר ישראל היום, 1 במאי 2023
  5. ^ גני־תקוה חוגגת עשור לקיומה, מעריב, 4 במאי 1960
  6. ^ שאלת הסיפוח מפלגת את המועצה המקומית גגי תקוה, מעריב, 3 בפברואר 1969
  7. ^ ynet, אז והיום: גני תקווה מתרחבת, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
  8. ^ שלומית צור, ‏תושבים בגני תקווה: "לו ידענו על 14 גנים, לא היינו קונים", באתר גלובס, 16 בפברואר 2016
  9. ^ יעל דראל‏, אצטדיון מול הסלון: רוכשי דירות בגני תקווה עתרו נגד המועצה, באתר וואלה!‏, 26 ביולי 2017
  10. ^ אתר למנויים בלבד אבי פיטשון, ארכיון הפאנק מספק הצצה נדירה לזעם ישראלי לדורותיו, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2018
  11. ^ "רועש, פוליטי ולא מתפשר": סיפורו של הפאנק הישראלי, כאן 88
  12. ^ הפועל גני תקווה, באתר www.facebook.com
  13. ^ גיא נרדי, ‏לוטש עיניים לשכונות: רני צים רכש קניון בהקמה בלב גני תקווה, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2019
  14. ^ יורי ילוןירון דורון, ‏כבר לא מועצה: גני תקווה הוכרזה רשמית כעיר בשנת ה-70 להקמתה, באתר ישראל היום, 1 במאי 2023
  15. ^ מועצה קטנה - פעילות רבה, מעריב, 11 באפריל 1963
  16. ^ הודעה בדבר הבחירות למועצה המקומית גני־תקוה, ילקוט הפרסומים 723, עמ' 417-418
  17. ^ תבע לשאת נאחריות על חריגה מן התקציב, מעריב, 18 במאי 1970
  18. ^ ראש מועצה חדש בגני תקווה, מעריב, 15 בינואר 1971
  19. ^ מ. וייס מהמפד"ל - ראש מועצת גני תקווה, מעריב, 14 בפברואר 1974
  20. ^ בגני תקווה משמידים מחסני שימורים, מעריב, 13 בינואר 1984
  21. ^ פרופיל גני תקווה באתר הלמ"ס


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0