קלוד אוקינלק

קלוד אוקינלק

כינוי	The Auk
תקופת הפעילות	1904–1944 (כ־40 שנה)
דרגה	פילדמרשל
עיטורים
מסדר האמבט (אביר הצלב הגדול) מסדר כוכב הודו מסדר האימפריה הבריטית לגיון ההצטיינות (מפקד ראשי) אות השירות המצוין

פילדמרשל סר קלוד ג'ון אייר אוקינלק (Claude John Eyre Auchinleck;‏ 21 ביוני 1884 - 23 במרץ 1981) היה מפקד צבא בריטי במלחמת העולם השנייה. הוא היה חייל מקצועי ובילה את מרבית שנות שירותו בהודו, שם פיתח אהבה לארץ וחיבה לחיילים ששירתו תחתיו. ביולי 1941 הוא התמנה כראש פיקוד המזרח התיכון, ולאחר הצלחה ראשונית במערכה בצפון אפריקה החל המצב לנטות לרעת הבריטים והוא שוחרר מהפיקוד באוגוסט 1942, בזמן המערכה הקריטית של אל-עלמיין. הוא שרת לאחר מכן כמפקד זירת הודו עד שהתפטר מתפקידו ב-1947. בשנים שלאחר פרישתו התגורר במרקש, מרוקו, שם נפטר בגיל 96.

תחילת הקריירה

אוקינלק, במוצאו סקוטי מאלסטר, היה בנו של קולונל ששירת בצבא הבריטי באנגליה ומת כאשר אוקינלק היה בן 8. כתוצאה מכך, הוא סבל מחיי עוני, אך הצליח לסיים את ולינגטון קולג' ואת המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט. אוקינלק הגיש בקשה להצטרף לצבא ההודי ושירת תחילה כסגן משנה מתלמד בינואר 1903, ולאחר מכן הצטרף לרגימנט הפונג'אבי ה-62 כסגן משנה. הוא למד פנג'אבי במהירות והיכולת לדבר בצורה שוטפת עם חייליו אפשרה לו לרכוש ידע נרחב על מנהגים ודיאלקטים שונים. הוא קודם לדרגת סגן באפריל 1905 ולדרגת סרן בינואר 1912.

בזמן מלחמת העולם הראשונה הוא שירת במזרח התיכון, במצרים, ארץ-ישראל ומסופוטמיה (עיראק). הדיוויזיה של אוקינלק הייתה האחרונה מתוך 4 דיוויזיות הודיות שהיו בדרכן לצרפת, אך היא נעצרה בדרכה כדי לסייע בהגנה על תעלת סואץ. כשהחלה ההתקפה הטורקית על התעלה בפברואר 1915, הרגימנט של אוקינלק מנע מהטורקים את צליחת התעלה ואוקינלק עצמו הוביל מתקפת-נגד שהביסה אותם; בסופו של דבר הטורקים נכנעו.

הדיוויזיה ההודית ה-6, שהרגימנט של אוקינלק היה חלק ממנה, נחתה בבצרה ב-31 בדצמבר 1915 כחלק מהמערכה במסופוטמיה. ביולי 1916 הועלה אוקינלק לדרגת רב-סרן בפועל והפך לסגן מפקד הרגימנט. מצפון לבצרה הפונג'אבים סבלו מתנאי סביבה קשים של קור, גשם ובוץ וגם מהתנגדות טורקית חזקה, שהפחיתה את כוח האדם ברגימנט ל-247 איש, ואוקינלק לקח את הפיקוד הזמני על הרגימנט לאחר שמפקדו נפצע. אוקינלק זכה לשבחים על פעולותיו במסופוטמיה וקיבל את אות השירות המצוין (DSO) ב-1917. הוא קודם לדרגת רב-סרן ב-1918. ב-1919 הוא קודם לדרגת לוטננט-קולונל לשם כבוד (Brevet lieutenant-colonel) על "שירות יוצא דופן בדרום ומרכז כורדיסטן", בהמלצת מפקד חיל המשלוח במסופוטמיה.

בין שתי מלחמות העולם, אוקינלק שירת בהודו, כתלמיד וגם כמדריך (1930–1933) במכללה לפיקוד ומטה בקטה (Quetta) וכמו כן במכללה הקיסרית להגנה (Imperial Defence College). בינואר 1929 הוא קודם ללוטננט-קולונל וקיבל את הפיקוד על הרגימנט שלו, שלאחר הארגון מחדש של הצבא הבריטי-הודי הפך לרגימנט הפונג'אבי ה-1. ב-1930 אוקינלק קודם לקולונל וב-1933 קיבל מינוי זמני של בריגדיר כדי לפקד על החטיבה הפשווארית שעסקה בהרגעת האזורים השבטיים הסמוכים. מבצע גדול באזור מוחאמנד (Mohmand) ב-1935 הביא לשימוש ראשון בטנקים בתולדות הודו. אוקינלק צויין לשבח והוענקו לו חברויות במסדר כוכב הודו ומסדר האמבט עבור כישוריו ועל ניהולו המיומן של המבצע. בנובמבר 1935 מונה אוקינלק למייג'ור-גנרל ולאחר שעזב את החטיבה שלו היה ללא תפקיד (בתשלום של חצי משכורת) עד ספטמבר 1936, אז מונה לסגן ראש המטה הכללי ומנחה פעולות המטה בדלהי. לאחר מכן מונה למפקד מחוז מארות (Meerut District) ביולי 1938. ב-1938 נבחר אוקינלק במקביל כיושב-ראש לוועדה שדנה על המודרניזציה, הרכבו וההצטיידותו מחדש של הצבא הבריטי-הודי. המלצות הוועדה תרמו להפיכת הצבא ההודי מכוח של 183,000 איש ב-1939 ליותר מ-2,250,000 איש בסוף מלחמת העולם השנייה.

מלחמת העולם השנייה

קלוד אוקינלק וג'ון קמפבל

אוקינלק עם ארצ'יבלד וייוול וברנרד לו מונטגומרי, 1946

נורווגיה

כשפרצה המלחמה אוקינלק מונה למפקד דיויזית החי"ר ההודית ה-3, אך בינואר 1940 הוא זומן לבריטניה וקיבל שם את הפיקוד על הקורפוס ה-4. הייתה זו הפעם היחידה במלחמה שקורפוס בריטי שלם היה תחת פיקודו של קצין מהצבא ההודי. במאי 1940 פיקד אוקינלק על חיל המשלוח האנגלו-צרפתי בזמן המערכה בנורווגיה, שהסתיימה בכישלון. לאחר נפילת נורווגיה פיקד אוקינלק לזמן קצר על הקורפוס ה-5, לפני שמונה למפקד האזור הצבאי הדרומי בבריטניה, שם היו לו יחסים גרועים עם הגנרל מונטגומרי, המפקד החדש של הקורפוס ה-5.

בינואר 1941 נקרא אוקינלק בחזרה להודו והתמנה למפקד הצבא ההודי וכחבר במועצת המושל הכללי של הודו.

עיראק

באפריל 1941, בעקבות פריצת המרד העיראקי של רשיד עאלי אל-כילאני, היה בסיס חיל האוויר המלכותי בחבניה תחת איום. לאחר בקשות לתגבורת, ראש פיקוד המזרח התיכון, הגנרל ארצ'יבלד ויוול, התמהמה בהושטת עזרה לבסיס בשל משימות דחופות במדבר המערבי וביוון. לעומתו, אוקינלק פעל מהר, העביר גדוד ברכבת אווירית לחבניה ושלח את הדיוויזיה ההודית ה-10 לבצרה בדרך הים.

ויוול שלח לבסוף כוחות חילוץ לחבניה מארץ ישראל ומעבר הירדן, לאחר שהקרב בחבניה כבר הוכרע למעשה.

צפון אפריקה

בעקבות התהפוכות הרבות במערכה במדבר המערבי, ביולי 1941, התחלפו אוקינלק וויוול בתפקידיהם: אוקינלק התמנה כראש פיקוד המזרח התיכון בעוד ויוול קיבל את תפקידו כמפקד הצבא ההודי.

מפקדת המזרח התיכון של אוקינלק הייתה ממוקמת בקהיר, מצרים. תחום אחריותה כלל לא רק את צפון אפריקה אלא גם את איראן והמזרח התיכון. הארמייה השמינית שעמדה מול קורפוס אפריקה בפיקודו של ארוין רומל והצבא האיטלקי בצפון אפריקה הייתה תחת פיקודו של אלן קנינגהם ואחריו ניל ריצ'י. המבצע ההתקפי הגדול בצפון אפריקה לאחר שאוקינלק התמנה כמפקד, מבצע צלבן, הביא להשמדתם של מרבית כוחות השריון הבריטיים ובהחלפתו של קנינגהם, כשביקש להפסיק את המתקפה. לאחר שהדיח את קנינגהם, אוקינלק לקח את הפיקוד על הארמייה השמינית, והורה על המשך המבצע. אף על פי שלבריטים נגרמו אבידות כבדות, הם הצליחו לגרום לכוחות הציר לסגת לאל-עגילה. אוקינלק מינה את ריצ'י כמפקד הארמייה השמינית ותוך שהוא מנהל את האסטרטגיה הכוללת של זירת המזרח התיכון, המשיך להתערב בנושאים המבצעיים של הארמייה ולהכתיב הוראות לריצ'י.

אוקינלק העריך שהאויב בצפון אפריקה הובס ודיווח ב-12 בינואר 1942 על כך שכוחות הציר נמצאים במצב קשה. למעשה, קורפוס אפריקה תוגבר, ומספר ימים לאחר הערכתו האופטימית תקפו כוחות הציר את הכוחות הבריטיים באל-עגילה וגרמו להם לסגת לקו גזאלה שליד טוברוק. ההתקפה של רומל על קו גזאלה ב-26 במאי 1942 הביאה לתבוסה קשה לארמייה השמינית. שוב, כתוצאה מהערכה שגויה של אוקינלק שהאמין שכוחות הציר יתקפו במרכז הקו הבריטי בעוד שרומל איגף את הקו מדרום. הארמייה השמינית נסוגה למצרים וטוברוק נפלה ב-21 ביוני.

לאחר שאיבד אמון ביכולתו של ריצ'י לשלוט ולכוון את כוחותיו, אוקינלק הדיח אותו ולקח פעם נוספת את הפיקוד הישיר על הארמייה. אוקינלק נטש את תוכניתו של ריצ'י להגן על מרסא מטרוח והחליט לנהל שם רק קרב השהייה בעוד המגננה העיקרית תתבצע באל-עלמיין. אוקינלק ארגן את הגנת אל-עלמיין ובזכות ניצול תנאי השטח ושימוש בכוחות תגבורת רעננים, נבלמו כוחות הציר המותשים בקרב אל-עלמיין הראשון. אוקינלק, שנהנה בשלב זה מעדיפות חומרית ומספרית, פתח בסדרת התקפות נגד. התקפות אלו שתוכננו בצורה לקויה וסבלו מתיאום גרוע בין הכוחות, השיגו מעט מאוד.

אוקינלק מינה מספר קצינים בכירים שהוכחו כבלתי מתאימים לתפקידם, והשינויים בפיקוד גרמו לעיתים קרובות לעימותים וליריבויות. אוקינלק, שהיה קצין מהצבא ההודי, ספג ביקורת על כך שלא היה לו מספיק ניסיון ישיר והבנה בפיקוד על כוחות מבריטניה ומהדומיניונים. ביולי 1942 איבד אוקינלק את אמונם של מפקדי כוחות הדומיניונים השונים והיחסים בינו לבין המפקדים הבריטיים נעשו מתוחים.

כמו יריבו רומל, (וכמו קודמו בתפקיד ויוול ויורשו מונטגומרי) היה אוקינלק נתון להתערבות פוליטית מתמשכת והוא נאלץ לעמוד בפני זרם בלתי פוסק של דרישות והוראות מצד ראש הממשלה וינסטון צ'רצ'יל, החל מסוף 1941 ובמהלך האביב והקיץ של 1942. צ'רצ'יל היה זקוק נואשות לניצחון בריטי לפני הנחיתה המתוכננת של כוחות הברית בצפון אפריקה (מבצע לפיד) שנועדה להתרחש בנובמבר 1942, והוסיף לדחוק באוקינלק לתקוף גם לאחר שכוחות הארמייה השמינית היו מותשים לאחר קרב אל-עלמיין הראשון. צ'רצ'יל וראש המטה הכללי הקיסרי אלן ברוק טסו לקהיר באוגוסט 1942 כדי להפגש עם אוקינלק, אך כבר היה ברור שהוא איבד את האמון של שניהם. הוא הוחלף על ידי הגנרל הרולד אלכסנדר כראש פיקוד המזרח התיכון, וכראש הארמייה השמינית מונה במקומו מפקד הקורפוס ה-13 של הארמייה השמינית, הגנרל ויליאם גוט. לאחר שגוט נהרג, מונה למפקד הארמייה השמינית הגנרל ברנרד מונטגומרי.

הודו

צ'רצ'יל הציע לאוקינלק את אזור הפיקוד החדש של עיראק ופרס, שהועבר מפיקוד המזרח התיכון, אך אוקינלק דחה את המינוי מכיוון שהאמין שההפרדה מפיקוד המזרח התיכון היא מדיניות שגויה ולא ניתן יהיה לנהל את האזור בצורה טובה. אוקינלק חזר להודו, והיה ללא תפקיד במשך כמעט שנה עד שמונה ב-1943 כראש פיקוד הודו, במקומו של ויוול שמונה למשנה למלך בהודו. פיקוד הודו הפך לאזור האספקה והכינוס של הכוחות שנלחמו ביפנים בבורמה תחת אחריותו של אדמירל לואיס מאונטבטן. אוקינלק נתן עדיפות עליונה לתמיכה בארמייה ה-14 שסבלה מקווי האספקה הגרועים במלחמה, והוא זכה לשבחים מפי מפקד הארמייה ה-14, הגנרל ויליאם סלים (William Slim), על עזרתו הרבה. סלים כתב מאוחר יותר ביומניו כי " היה זה יום טוב עבורנו, כאשר הוא (אוקינלק) נטל את הפיקוד על הודו, שהייתה הבסיס העיקרי שלנו, מקור כוח האדם לגיוס ושטחי האימונים. הארמייה ה 14, מלידתה ועד לניצחונה הסופי, קיימת במידה רבה בזכות התמיכה הלא אנוכית והמהימנה שסיפק. בלעדיו ובלעדי עזרתו של צבא הודו לא היינו קיימים, שלא לדבר על כיבוש וניצחון".

לאחר המלחמה

אוקינלק המשיך בתפקידו לאחר המלחמה והועלה לדרגת פילדמרשל ביוני 1946.

עקב התנגדותו לתוכנית לחלוקת הודו לשני חלקים (הודו ופקיסטן) וחילוקי דעות עם המשנה למלך האחרון של הודו, הלורד מאונטבטן, התפטר אוקינלק מתפקידו ב-1947 וחזר לבריטניה ב-1948. לאחר פרישתו מהצבא הוא עבר להתגורר בדירה צנועה במרקש שבמרוקו, שם נפטר ב-23 במרץ 1981 והוא בן 96. הוא נקבר בבית העלמין הארופאי בחלקת לוחמי מלחמת העולם השנייה בקזבלנקה, ולוחית זיכרון לכבודו קיימת בקתדרלת סנט פול שבלונדון.

למרות אופיו הקודר יחסית, אוקינלק היה ידוע כמארח מסביר פנים ונדיב. אף על פי שמשך כהונתו כגנרל היה הארוך ביותר בדורו, אוקינלק לא התנשא ושנא העמדות פנים. בנוסף היה אוקינלק איש צבא שבאופיו שלטה יושרה מוחלטת והמוניטין שלו, בניגוד לעמיתיו בבנות הברית, רק הלך והשתפר עם השנים.

קישורים חיצוניים

• קלוד אוקינלק באתר The Generals of WWII

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25108622קלוד אוקינלק