ג'ון ג'ליקו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'ון רושוורת' ג'ליקו
John Jellicoe - Project Gutenberg eText 16363.jpg
לידה 5 בדצמבר 1859
המפשייר, אנגליה בריטניהבריטניה
פטירה 20 בנובמבר 1935 (בגיל 75)
לונדון, אנגליה בריטניהבריטניה
השתייכות הצי המלכותיהצי המלכותי הצי המלכותי הבריטי
תקופת הפעילות 18721919 (כ־47 שנים)
דרגה אדמירל הצי
תפקידים בשירות
מפקד "הצי הגדול" (Grand Fleet)
לורד הים הראשון
פעולות ומבצעים
עיטורים
אביר מפואר (Grand Knight)
מסדר האמבט
מסדר ההצטיינות
אביר הצלב הגדול של המסדר הוויקטוריאני המלכותי
ג'ון ג'ליקו
John Jellicoe
מקום קבורה קתדרלת סנט פול, לונדון, הממלכה המאוחדת
בת זוג פלורנס גוונדולין סייזר
המושל הכללי של ניו זילנד ה־2
27 בספטמבר 192012 בדצמבר 1924
(4 שנים ו־11 שבועות)
מונרך בתקופה ג'ורג' החמישי

ג'ון רושוורת' ג'ליקואנגלית: John Rushworth Jellicoe‏; 5 בדצמבר 185920 בנובמבר 1935), הרוזן ג'ליקו הראשון, אביר מפואר של מסדר האמבט (GCB), היה אדמירל הצי בצי הבריטי (Admiral of the Fleet), הדרגה הבכירה ביותר בצי, ומפקד הצי בעת מלחמת העולם הראשונה.

קריירה מוקדמת

ג'ליקו נולד בסאות'המפטון למשפחה של יורדי ים. הוא התגייס לצי הבריטי כצוער ב-1872. בשנת 1882 השתתף לראשונה בפעילות מבצעית, בעת כיבוש מצרים על ידי בריטניה. ב-1888 קודם ג'ליקו לתפקיד באדמירליות (הימיה) הבריטית.

ג'ליקו היה קצין מסור ונבון. הוא היה אהוד בקרב המלחים עליהם פיקד, ודאג רבות לרווחתם ולמוראל שלהם. הוא נודע כמפקד שיורד לפרטי פרטים, ולעיתים מגיע עד אפיסת כוחות בשל עבודה מאומצת מאד.

ב-1891 קודם לדרגת קומנדר (Commander), המקבילה לדרגת סגן-אלוף. הוא היה סגן המפקד של אוניית המערכה אה"מ ויקטוריה, שהייתה אוניית הדגל של הצי הבריטי בים התיכון. ב-22 ביוני 1893 התנגשה האונייה באוניית מלחמה בריטית אחרת, עקב טעות של מפקד הויקטוריה. ג'ליקו ניצל, אך כמחצית המלחים – 358 איש – נספו. ג'ליקו לא הואשם באחריות לתאונה.

בשנת 1897 קודם ג'ליקו לדרגת קפטן, המקבילה לדרגת אלוף-משנה. בשנת 1900 השתתף ג'ליקו במשלחת שנועדה לחלץ את אזרחי המערב מבייג'ינג בעת מרד הבוקסרים. ג'ליקו הפגין אומץ לב יוצא דופן בעת הקרבות, ונפצע קשה.

תפקידי מטה

תחת פיקודו של אדמירל ג'ון פישר, הבארון פישר הראשון, מונה ג'ליקו למנהל נושא החימוש הימי בשנים 19051907. במהלך מילוי תפקיד זה קודם לדרגת אדמירל משנה (דרגה המקבילה לדרגת אלוף). תפקידו הבא היה המפקח על הצי, בין השנים 19081910. בתפקיד זה היה ג'ליקו אחראי על הרכש והציוד בצי. הוא עשה רבות כדי להשיג מימון למודרניזציה של הצי, ותמך בפיתוח אוניות דרדנוט חדשות וצוללות. ג'ליקו צבר ידע רב במקצועו, יותר מכל מקביליו; נושא שעסק בו רבות היה בהערכת חוזקותיו של הצי הגרמני הקיסרי (Kaiserliche Marine). ג'ליקו תמך ברפורמות שנערכו באותה עת בצי הבריטי לגבי שיפור יכולת התותחנות והתקנת מערכות בקרת אש, ואף תמך בהתקנת "שולחן בקרת ירי", מעין מחשב אנלוגי מכני שנועד לתת נתוני ירי נכונים לאוניות מלחמה.

מבקריו של ג'ליקו הצביעו על חולשתו העיקרית: נטייתו להעמיס על עצמו את רובה של העבודה, והעובדה שאינו דורש מספיק ממטהו ומהמפקדים הכפופים אליו. הטענה הייתה, שכאשר יגיע לפיקוד על שייטת גדולה תעמוד תכונה זו בעוכריו.

מלחמת העולם הראשונה

ב-1911 מונה ג'ליקו כסגנו של מפקד צי הבית של הצי הבריטי (Home Fleet), הצי האחראי על הגנת בריטניה עצמה. בתחילת מלחמת העולם הראשונה, ב-4 באוגוסט 1914 הועבר מפקד הצי מתפקידו על ידי הלורד הראשון של הימיה, וינסטון צ'רצ'יל. ג'ליקו, שדרגתו הייתה כעת תת-אדמירל, קודם לדרגת אדמירל ומונה למפקד צי הבית; צי זה נקרא כעת "הצי הגדול" (Grand Fleet). האחריות שהוטלה על כתפיו של ג'ליקו (שהיה מזועזע מהדרך שבה נהגו בקודמו) הייתה עצומה; צ'רצ'יל תיאר מאוחר יותר את ג'ליקו כ"האדם היחיד בשני הצדדים שהיה יכול להפסיד במלחמה באחר צהריים אחד" ('the only man on either side who could lose the war in an afternoon'). ביום הכתרתו של המלך ג'ורג' החמישי, ב-19 ביוני 1911, הוכתר ג'ליקו בתואר אבירות – אביר האמבט.

ג'ליקו פיקד על "הצי הגדול" בקרב יוטלנד, ב-31 במאי 1916. היה זה הקרב הגדול ביותר שנערך אי-פעם בין אוניות מערכה, והסתיים ללא תוצאה חד משמעית; אבידות הבריטים בקרב היו גדולות יותר מהאבידות הגרמניות, והצי הבריטי לא הצליח להשיג ניצחון חד משמעי על הצי הגרמני, "צי הים הגדול" (Hochseeflotte); הציבור הבריטי ציפה לניצחון מוחץ בסגנון קרב טרפלגר, והתאכזב קשות. מאידך, ברמה האסטרטגית, הצי הגרמני לא יצא עוד מבסיסיו עד תום המלחמה, והבריטים הצליחו לשמור על שליטתם בים. ניהול הקרב על ידי ג'ליקו שנוי במחלוקת; כמה היסטוריונים מטילים את האשמה לתוצאות הקרב על משנהו של ג'ליקו, אדמירל דייוויד ביטי, שפיקד על שייטת סיירות המערכה בקרב; יש המבקרים את ג'ליקו עצמו. מכל מקום, ג'ליקו לא עשה טעויות משמעותיות בעת הקרב: הוא ניחש נכונה את מהלכי הגרמנים, בהתבסס על מידע חלקי בלבד, וערך את הצי הגדול בדרך הנכונה, כך ששורת הקרב של הבריטים תהיה ניצבת לטור הגרמני (תמרון קלאסי שנקרא "חציית ה-T"). ג'ליקו אכן לא ביצע רדיפה כזו, משום שחשש מהתקפת משחתות לילית על אוניותיו.

בנובמבר 1916 מונה ג'ליקו ללורד הראשון של האדמירליות (First Sea Lord), הסמכות המקצועית העליונה של הצי. הפיקוד על הצי הגדול עבר לסר דייוויד ביטי. חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקידו פתחו הגרמנים בלוחמת צוללות בלתי מוגבלת. אבדות הבריטים היו גבוהות מאד, ולכאורה לא היו בידיהם אמצעים כדי להתמודד עם האיום החדש; ג'ליקו היה פסימי מאד, וחשש שבריטניה עומדת להפסיד במלחמה. האמצעי להתמודד עם הצוללות היה השיירה, ועם הפעלתה ירדו האבידות והסכנה חלפה. ראש הממשלה הבריטי, דייוויד לויד ג'ורג', טען מאוחר יותר שרק לחצו שלו הביא להפעלת השיירות, בעוד האדמירליות הייתה מאובנת וחסרת אונים, ואולם נראה שאין ממש בטענות אלה. אך מכל מקום, הפסימיות של ג'ליקו הביאה להחלפתו באופן מפתיע לפני חג המולד של 1917.

ב-1918 הוכתר ג'ליקו כוייקונט, ובאפריל 1919 קודם לדרגת אדמירל הצי, יחד עם אדמירל דייוויד ביטי. הוא שימש בתפקיד המושל הכללי של ניו זילנד מספטמבר 1920 עד נובמבר 1924. עם שובו לאנגליה, בתחילת 1925, הועלה לתואר אצולה גבוה יותר - רוזן. הוא היה דמות שנויה במחלוקות בצי הבריטי שלאחר המלחמה, כאשר חלק תומכים בו וחלק בביטי. חלק מהוויכוח נבע מכך שג'ליקו סירב לקחת חלק במהלכים הפוליטיים שנדרשו בתפקיד כזה.

משפחתו

לג'ליקו היו חמש בנות ובן אחד, הצעיר ביותר. בנו של ג'ליקו, ג'ורג' ג'ליקו, הרוזן ג'ליקו השני (4 באפריל 191822 בפברואר 2007), לחם במלחמת העולם השנייה במצרים, בים האגאי וביוון במערכת הדודקאנס, ביחידות שהיו לאחר מכן גרעין ה-SAS. הוא השתחרר מהצבא הבריטי בדרגת סגן-אלוף, וזכה בצלב השירות המיוחד (DSO), ובצלב הצבאי (MC). לאחר המלחמה עבר לשירות החוץ הבריטי, בו שירת בתפקידים שונים בין 1947 ל-1958. לאחר שפרש משירות החוץ, החל בקריירה פוליטית; הוא היה חבר בבית הלורדים במפלגה השמרנית ואף כיהן כשר בכמה ממשלות.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'ון ג'ליקו בוויקישיתוף


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0