בבדאג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בבדאג
מראה כללי של העיר
מראה כללי של העיר
מדינה רומניהרומניה רומניה
חבל ארץ צפון דוברוג'ה
ראש העיר ג'ורג'יאן קאראמן (PNL= המפלגה הלאומית ליברלית) - מ-2012
תאריך ייסוד בערך 1263
שמות קודמים ויקוס נובוס (יישוב קודם)
באבה סלטוק
שטח 121 קמ"ר
גובה 67.5 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 120
 ‑ הנקודה הנמוכה 15
אוכלוסייה ‏
 ‑ בעיר 8,940 (2011)
 ‑ צפיפות 74 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 44°53′53″N 28°44′31″E / 44.898056°N 28.741944°E / 44.898056; 28.741944
בבדאג במחוז טולצ'ה

בבדאג (ברומנית: Babadag, מטורקית: Babadağ – "הר האב", נודע בעבר כ-Babatag) היא עיר במחוז טולצ'ה בחבל דוברוג'ה ברומניה. היא שוכנת על גדות אגמון שנוצר על ידי הנחל טאיצה, ברמות המיוערות של צפון דוברוג'ה. בעיר נמצא אחד מהקברות המיוחסים לסארי סלטיק.

האגם בבדאג נפרד מהאגם ראזים על ידי רצועת ביצות.

בבדאג נמצאת 37 ק"מ דרומית מבירת המחוז טולצ'ה. העיר מנתה 8,940 תושבים בשנת 2011. בבדאג נמצאת במרחק של 213 ק"מ מזרחית מבירת רומניה, בוקרשט, 80 ק"מ צפונית מקונסטנצה ו-80 ק"מ דרומית-מזרחית מגאלאץ.

השם

שמה של בבדאג קשור לדרוויש באבה סארי סלטיק דדה שחי במאה ה-13, והוביל, לפי המסורת, קבוצה של טורקמנים וטורקים אוע'וזים מהאימפריה הסלג'וקית לשעבר אל חבל דוברוג'ה ויישב אותם באותו אזור. סיפור על כך נמצא בכתבי הנוסע הערבי אבן בטוטה

היסטוריה

באבדג בשלהי המאה ה-19

בעת העתיקה

הממצאים הארכאולוגיים הקדומים ביותר מקורם בתקופה הנאוליתית האמצעית ועליונה. במאה ה-9–11 לפנה"ס קמה באזור תרבות כמונה בבדאג לפי שם היישוב, המתאפיינת במגוון חפצי קרמיקה שכללו קרמיקה עם קישוטים מודבקים, ועם כלים משלב המוקדם של תרבות האלשטאט מהתחלת תקופת הברזל.[1][2] בסו: התפתחותה של תרבות בבדאג (במאות ה-7-8 לפנה"ס) הופיעו יישובים מבוצרים גם בבדאג, באניסלה הסמוכה ובמקומות אחרים במחוז טולצ'ה.[1] התרבות בבדאג הייתה במגעים כלכליים עם תרבות קסלג'ן (Coslageni) בשטח רומניה של ימינו ועם תרבות סבטינובקה שבאוקראינה של ימינו.

בימי קדם במאה השנייה-הרביעית אחה"ס התקיים במקום בנקודות טאביה וטופראקיוי יישוב רומי מכונה ויקוס נובוס (Vicus Novus = "כפר חדש") המוזכר בכתובת בלטינית מזמן האימפריה הרומית משנת 178. במרכז העיר בבדאג נתגלו שרידים רומיים שמעידים על רמת התפתחות עירונית משמעותית (מובילי מים מחרס שנכלאו בחומות וכו'). משערים שהכפר נעלם בעקבות פלישת האווארים בשלהי המאה השישית.

ההתיישבות הטורקית והבולגרית

התיעוד הראשון של העיירה הוא משנת 1263. באותן השנים קבוצה גדולה של כ-10,000–12,000 טורקים ו שש מאות לוחמים שליוו את הדרוויש באבה סארי סלטוק התיישבה בצפון דוברוג'ה כולל באזור בבדאג של היום, בתאום עם הקיסר הביזנטי מיכאיל השמיני פלאולוגוס ששאף לחזק את גבול האימפריה הביזנטית בצפון דוברוג'ה. עם זאת בסופו של דבר, מתיישבים אלה נסעו אחר כך הלאה אל קרים וערבות קפצ'אק מצפון לים השחור. חלקם חזרו אחר כך משם, והעיר – המוזכרת על ידי הנוסע אבן בטוטה ב–1335-1334, הפכה לאחד המאחזים הרחוקים ביותר של ה"טורקים" ,למעשה של הטטרים מ"אורדת הזהב").[3] אבן בטוטה מציינת אותה כעיר הדרומית ביותר של הטטרים.[4] העיר הייתה תקופה מסוימת חלק מהאימפריה הבולגרית. לפי קונסטנטין אירצ'ק בבדאג הפכה למרכז החשוב ביותר של הסוחרים מרגוזה באזור הדנובה. קמה בה מושבת רגוזנים עם פרוכיה קתולית שנתנה שרותי דת לתושבים מאיסאקצ'ה, איזמאיל, טולצ'ה, בנדרי וקיליה.[5]

השלטון העות'מאני

היישוב, שזכה לימים לשם הטורקי בבדאג ("הר האב") נכבש זמנית על ידי הסולטאן העות'מאני באיזיט הראשון בעת מסעו משנת 1393 לעבר הדנובה בעת מלחמתו בנסיך ולאכיה, מירצ'ה הזקן. בשנת 1417 סופח לאימפריה העות'מאנית בעשבות מסע צבאי נוסף של בנו של באיזיט, מהמט הראשון (מהמט צ'לבי).[6] בשנת 1484 הפך אותה הסולטאן באיזיט השני לבירת חבל דוברוג'ה והקים בה את המאוזוליאום לזכרו של באבה סארי סלטוק עם המסגד הגדול "אולו ג'אמי" (שלא שרד), העיר נקראה אז באבה סלטוק.

פשיטות של קוזאקים, רומנים ומלחמות הטטרים

בימי הסולטאן מוראט הרביעי החלה בו בבניית מבצר שנהרס מאוחר יותר בשנת 1587 על ידי פולשים קוזאקים. ב-1594 סבלה בבדאג מהתקפה של לוחמים מטרנסילבניה בראשות אלברט קיראי ולפי הכרוניקה הקנטקוזינית (Letopisețul Cantacuzinesc) של סטויקה לודסקו ב-1596 הוטל עליה מצור על ידי ההיידוקים של נסיך ולאכיה מיכאי האמיץ, בפיקודו של וליצ'קו. בהמשך ב-1598 השתתף הביי הטורקי מבבדאג בהתקפות על ולאכיה. בשנת 1650 עדיין עמדו על כנם חומות היסוד ומגדלי המבצר מתקופת ימי הביניים.

נשמרו בעיר מסגד טורקי מן המאה ה-16 לצד קברו של גאזי עלי פאשה והסביל קאלאיג'י, בניין מאוחר באתר המאוזולאום של סארי סלטוק, בית פאנאגיה וכן כלי קרמיקה, מטבעות, כלי נשק ושרידים נוספים הנמצאים באוספי מוזיאונים ובאוספים פרטיים.

לפי עדות הכרוניקן הטורקי אווליה צ'לבי מן המאה ה-17 המאוזוליאום של סארי סלטוק נהרס (בשנת 1612) על ידי הנוצרים (הקוזקים).[7] והחל מאותה תקופה קיבלה העיירה את השם בבדאג, גם כן לזכרו של באבה סארי סלטוק. אווליה צ'לבי מצא בבבדאג 3,000 בתים בעלי קומה אחת וכן סראיות בעלות שתי קומות. היו בעיר יותר מסגדים, ביניהם המסגד הגדול "אולו ג'אמי" על יד הטקה של סארי סלטוק, באמצע העיר - מסגד "עלי פאשה", ב"מחאלה" המסגד "דפטרדר דרוויש פאשה". פעלו לדבריו שלוש מדרסות, 20 בתי ספר קוראניים, 8 אכסניות, 3 חמאמים ציבוריים ו-70 בתי מרחץ פרטיים, 390 חנויות רובם בבעלות סוחרים מרגוזה, שבהם נמכרו בדים, וכלי נשק כולל קשתות וחצים, 8 בתי קפה וטבק, 11 "טקה" בינים הטקה "סארי סלטוק", הטקה "מחמוד בוכרי", הטקה "אוזון אימאם".[8]

במחצית הראשונה של המאה ה-17 היה האזור של בבדאג זירת פשיטות קוזקים, טטרים נוגאי מבוג'אק וטטרים של קרים. מנהיג הטטרים נוגאי מבוג'אק, מרזה קנטמיר התמנה ב-1621 לזמן קצר בראש האלייט סיליסטרה שכלל את בבדאג. בימי שלטונו של הסולטאן מוראט הרביעי, בשנת 1628 התנהל מצפון לבבדאג קרב אכזרי שבו נחל מרזה קנטמיר ניצחון מכריע על מנהיג טטרי מקרים, יאבוז שהין גיראי. אולם ב-1636 בקרב אחר שהוזכר על ידי אווליה צ'לבי, אייני גיל אגה, סגן מפקד הסיפאהים מבבדאג עם כוחות של טטרים נוגאי מתיישבי הכפרים מסביב, וכוחות סיפאהים ויניצ'רים, ותגבורת של רומנים מוואלכיה ומולדובה, ניצח את מרזה קנטמיר המרדן בעמק הג'ילר (Haci Pașa Köy) על יד בבדאג (כיום הכפר לסטון Lăstuni, במחוז טולצ'ה)[9] העיירה הפכה למקום איסוף הכוחות העות'מאנים לקראת מלחמות עם פולין, ואחר כך עם רוסיה. במהלך המאה ה-17 נבנתה העיר מחדש ושגשגה. היא הייתה למרכז פוליטי וצבאי עות'מאני. נוסעים נוצרים שביקרו ביישוב מציינים נוכחות חשובה של תושבים נוצרים אורתודוקסים, ככל הנראה בולגרים לרוב. - 450 במספרם לפי הכומר הבכיר הדלמטי פטרו דאודטו בקשיץ' הוא ראה כנסייה מעץ מכוסה בקש על שם פרסקבה הקדושה ששרתה אאת הנוצרים המקומיים. ב-1659 הבישוף פיליפ סטניסלבוב מציין נוכחותם של 2000 תושבים נוצרים אורתודוקסים.[10]

בשנת 1672 שהה בבדאג הסולטאן מהמט הרביעי עם אשתו המועדפת ובנו בעת מסעו לקמנץ פודולסק.[11]בשנים 1677–1678 הועבר מושב הפאשה מסיליסטרה לבבדאג. הכרוניקות מזכירות את התערבותו של הפאשה מבבדאג בענייני הנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה.[12] בבבדאג סודרה ב-1673 למשל העלאתו של גאורגה דוקה על כס ולאכיה ובשנת 1688 התערב הסרסקר של בבדאג, סולימאן האינג'י, לטובת מינוים של קונסטנטין ברנקוביאנו כשליט ולאכיה ושל קונסטנטין קנטמיר כשליט מולדובה. ב-30 בדצמבר 1705 - 5 בינואר 1706 התארחה בבבדאג משלחת של הנסיך הטרנסילבני פרנץ ראקוצי כאורחי הסרדאר יוסוף פאשה.[13] ב-1709 נחתם בבבדאג הסכם בין הסרסקר יוסוף להיטמאן הקוזקי איוואן מזפה שבו התחייב האחרון לספק סיוע לצבא העות'מאני למקרה הצורך. ב-1711 מתכבדת העיירה בנוכחות הסולטאן אהמט השלישי המנהל את המלחמה נגד רוסיה ומולדובה. בימי המלחמה בין העות'מאנים לרוסים ולאוסטרים ב-1737 במחנה בבדאג קיבל הווזיר הגדול ייגן מהמט פאשה את שגרירי אנגליה והולנד שניסו לתווך. כרוניקן החצר באותה תקופה, סובחי מחמד אפנדי, הלך לעולמו בבבדאג בשנת 1769.

המלחמות בין הטורקים לרוסים

החל משנת 1739 הייתה בבדאג מושב הפיקוד של הכוחות העות'מאנים באזור ומושב החורף של הווזיר הגדול. נחתמו בה הסכמים בינלאומיים שנגעו במסחר בים השחור. הצבא הרוסי כבש אותה זמנית מספר פעמים: ב-1771 על ידי הגנרל וייסמן, שפירק את התותחים הטורקים ושדד והצית את העיר. הסכם פוקשאן אסר על שיפוץ המבצר.[14] ב-1773 על ידי הקולונל קליאצ'קו וב-1774 על ידי הגנרל קמנסקי. שוב, ביולי 1791 הטיל הגנרל מיכאיל קוטוזוב תבוסה מוחצת על חיל טורקי בן 20,000 לוחמים בסמוך לבבדאג. ב-1809 העיירה נכבשה ללא לחימה על ידי הגנרל מטביי פלטוב. בימי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1828–1829) בבדאג הייתה כמעט ללא הספרה בשליטת החיילים הרוסים.

מיקום העיירה הקרובה לים השחור הפך אותה למטרה של הצי הרוסי שהפגיז והרס אותה בשנת 1854 בעת מלחמת קרים.

באמצע המאה ה-19 הייתה בבדאג חלק מהסנג'ק סיליסטרה שנכלל בתוך וילאייט טונה ("וילייט דנובה"). בשנת 1872 שלט עדיין במקום הפאשה האחרון של ההדאג, חסן.

בימי המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878), נכבשה בבדאג על ידי הצבא הרוסי אחרי התכתשות קלה.

הבולגרים

הכומר חריטון חלצ'ב, שהגן על הכפריים הבולגרים מסביבות בבדאג, מפני אלימות של אנשי צבא טורקים וצ'רקסים

הבולגרים חיו באזור עוד המאות 13–14. נוכחותם כ"נוצרים סכיזמטיים" (כלומר פרבוסלבים או אורתודוקסים) מצוינת בעדויות של נוסעים קתוליים במאה ה-17.[10] בעיר היו באמצע המאה ה-19 כ-3,000 בתי קרקע, מספר ארמונות בני שתי קומות ואוכלוסייתו הייתה בעיקר בולגרית. הבולגרים התגוררו בעיקר בשכונת סארי פפוקג'י (ה"מחאלה" של סוחרים), צ'יפצ'י, צ'יפטה קיופריו מחלסי, והשכונה (מחאלה) שעל יד מסגד חינקיאר וכנסיית חיונקיארדן. כנסייה זו נשרפה על ידי הטורקים בסוף המאה ה-18 ושוב ב-1842 מכיוון שהייתה חשודה כמרכז של מורדים. בקרב הבולגרים היו גם אנשים אמידים בעלי מעל 5,000 ראשי בקר. העיר הייתה מעורבת בתנועת התחייה הבולגרית כשבכפרים הסמוכים פעלו מורים כמו וסיל לבסקי, הכומר חריטון חלצ'ב שעזב עם קבוצת מורדים אל ההר בבדאג. פרט לבולגרים חיו בעיר קבוצה קטנה של רומנים, גגאוזים, יוונים סרמוסקג'י. הכמרים היו רוסים, להוציא בולגרי אחד ומולדובני אחד.[15] באמצע המאה ה-19 בנו הבולגרים את הכנסייה דמיטר הקדוש. ציורי הקיר עם כתובות בבולגרית נמחקו בשנת 1989. בחצר הכנסייה נמצא קברו של צעיר ועל מצבתו שיר עם אופייני לתקופת התחייה הבולגרית. כשפרצה מלחמת הבלקן בראשונה בשנת 1912 ארבעה תושבי בבדאג התגייסו למיליציה מקדוניה-אדירנה שלחמה במסגרת הצבא הבולגרי.[16]

השלטון הרומני וההתיישבות הרומנית

אנדרטה בבבדאג לזכר גבורי רומניה במלחמת העולם הראשונה

כוחות הרומנים הגיעו לאזור פעים חוזרות בימי שליטי ולאכיה מירצ'ה הזקן ומיכאי האמיץ. בתום המלחמה בין רוסיה לאימפריה העות'מאנית, שבה השתתפה גם רומניה, בצד הרוסי, הסכם השלום בסן סטפאנו בשנת 1878 שם קץ לשלטון העות'מאני וקבע כי דוברוג'ה תעבור לידי רוסיה. היא הועברה בהמשך (בקונגרס ברלין) לידי רומניה תמורת דרום בסרביה. בנסיבות אלה גם העיר בבדאג סופחה לרומניה, שהשתתפה באופן פעיל במלחמה נגד הטורקים. אחרי 1879 רומניה החלה במדיניות של סילוק הבולגרים ושל יישוב אוכלוסייה הרומנית. התאפשרה פעילות מדרסה מוסלמית עבור הטורקים. בבניין הקרוי "בית פנאגיה".[17] בימי מלחמת העולם הראשונה בשנים 1916–1918 נכבשה העיר על ידי צבא בולגריה. החיילים הבולגרים התקדמו בתוך לדוברוג'ה ב-1 בספטמבר 1916. בסוף השנה חטיבת הפרשים של הגנרל קולב, חלק מהארמייה הבולגרית השלישית, הביסה את הכוחות הרומנים והרוסים במספר קרבות וכבשה את מנגליה, קונסטנצה וב-18 בדצמבר 1916 את בבדאג. בחצר כנסיית דימיטר הקדוש הוקם בית קברות צבאי בולגרי. שם קבורים 40 חיילים של הארמייה השלישית הבולגרית שנפלו בקרבות על בבדאג. בימינו בית הקברות אינו קיים יותר. בעיר הוצא עיתון "דוברוג'ה" בבולגרית וה התכנסו זו אחר זו שתי אספות לאומיות גדולות של דוברוג'ה שערכו עצומות שבהן בקשו את איחוד דוברוג'ה עם בולגריה. הוקמו מויצה עממית מרכזית של דוברוג'ה וועדים עממים בערים ובכפרים. ב-1918 המצב השתנה עם ניצחון מעצמות ההסכמה ודוברוג'ה כולל בבדאג חזרו תחת שליטה רומנית.

התושבים הבולגרים של בבדאג יוצאים לקבל את פני השרים, 1916

בימי מלחמת העולם השנייה ב-1940 כוחות של גרמניה הנאצית בעלת ברית עם רומניה, תפסו עמדות בצפון דוברוג'ה כולל בבבדאג לקראת הפלישה לברית המועצות. פעל במקום מחנה לעבודות כפויות ליהודים. [18] בתקופת השלטון הקומוניסטי בשנת 1951 התחילו הלאמות הרכוש. בין השנים 1947–1953 פעלו באזור, בעיקר ביער בבדאג מחתרת אנטיקומוניסטית של 33 לוחמים. הם נעצרו ב-1957.

אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי ברומניה, מפעיל הצבא הרומני במקום בסיס אימונים בעל שטח של 270 קמ"ר. בו נמצא אחד המטווחים הגדולים והמודרניים באירופה. כוחות של ארצות הברית המתארחים ביישוב מיכאיל קוגלניצ'אנו, כוח קוסובו וכוחות נאט"ו מתאמנים בבדאג בהתאם להסכמי השילוב של רומניה בברית נאט"ו. בשנת 2007 ביקר בעיר ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן שחנך את המזואלאום המשופץ של סארי סלטוק באבה.

גאוגרפיה

עמדה גאוגרפית

בבדאג שוכנת לא רחוק מהים השחור, בין הלגונה המכונה אגם בבדאג מצפון-מזרח ורמת בבדאג מדרום-מערב. בירת המחוז, טולצ'ה, נמצאת במרחק 35 ק"מ מבבדאג. העיר נמצאת בעמק הגובלת עם שלוחות "הגבעה האדומה" Dealul roșu (דיאלול רושו) בצפון-מערב, בדרום ובדרום-מזרח - עם הגבעות דומבראווה, שרמטול, וקויון באבה (או קויום באבה) המגיעות לגובה של 200–250 מ'. צפונית-מזרחית העמק נפתח לגמרי אל האגם-לגונה בבדאג ואל מכלול הלגונות ראזים-סינואה. מצפון נמצאות גבעות קרחות מלס. מדרום- גבעות שפסגותיהן מיוערות. העיר נחצית ממערב למזרח על ידי הנחל טבאנה העלול לפעמים לגרום לשיטפונות באביב ובקיץ. [19]

צורות נוף

הנוף הוא אופייני לרמת דוברוג'ה. העיר נמצאת בבשעת נחל רבאנה החוצה אותה, בין גבעות בגובה עד 250 מ', עשויות שחם ואבן גיר ומכוסות חלקית על ידי יערות. מסביב נמצאים האגם באבדג, אגם רזים (רזלם), הגבעות קויון באבה (בטורקית: "אב הכבשים"), גבעת סולטאן טפה (בטורקית: "גבעת הסולטאן") ויאניק באיר (בטורקית: "הגבעה השרופה").[20]

האקלים

האקלים הוא ממוזג יבשתי.

דמוגרפיה

ההתפתחות הדמוגרפית לפי המפקדים
1948 1956 1966 1977 1992 2002 2012
4,022 5,549 7,343 8,564 10,437 10,037 10,111
הרכב אוכלוסיית בבדאג לפי קבוצות אתניות (2002)
סך הכל רומנים טורקים צוענים רוסים מיעוטים אחרים
10,037 8,466 1,289 168 37 77
100% 84.3% 12.8% 1.7% 0.4% 0.8%

המיעוטים האחרים כללו 26 יוונים ו-10 אוקראינים.

במפקד בשנת 2009 נספרו בעיר 10,273 תושבים.
מוצא אתני מספר התושבים אחוזים
רומנים 8,466 84.3 %
טורקים 1,289 12.8 %
צוענים 168 1.7 %
רוסים כולל ליפובנים 48 0.5 %
יוונים 26 0.3 %
אוקראינים 10 0.1 %
טטרים 6 0.1 %
פולנים 6 0.1 %
הונגרים 5 < 0.1 %
גרמנים 5 < 0.1 %
בולגרים 4 < 0.1 %
סרבים 1 < 0.1 %
לא הצהירו על מוצא אתני 3 < 0.1 %

לפי שפת האם:

שפה מספר התושבים אחוזים
רומנית 8,580 85.5 %
טורקית 1,255 12.5 %
שפת רומאנס 134 1.3 %
רוסית 38 0.4 %
יוונית 13 0.1 %
אוקראינית 5 < 0.1 %
טטרית 4 < 0.1 %
גרמנית 3 < 0.1 %
בולגרית 2 < 0.1 %
הונגרית 1 < 0.1 %
פולנית 1 < 0.1 %

הרכב האוכלוסייה לפי דתות:

דת מספר התושבים אחוזים
נוצרים אורתודוקסים 8,510 84.8 %
מוסלמים סונים 1,426 14.2 %
נוצרים בפטיסטים 33 0.3 %
נוצרים אדוונטיסטים 21 0.2 %
נוצרים אורתודוקסים רוסים לפי הסגנון הישן 19 0.2 %
נוצרים רומיים-קתולים 13 0.1 %
נוצרים יוונים -קתוליים רומנים 5 < 0.1 %
אתאיסטים 3 < 0.1 %
נוצרים פנטקוסטלים 2 < 0.1 %
נוצרים רפורמים 1 < 0.1 %
נוצרים לפי אוונגליון 1 < 0.1 %
נוצרים אוונגליים (לותרנים) 1 < 0.1 %
לא דתיים 1 < 0.1 %

במפקד משנת 2011 מנתה בבדאג 10,037 תושבים . רוב תושביו – 69.91% היו רומנים. המיעוטים העיקריים היו הטורקים 13.64% והצוענים 4.42%.[21] באתר עיריית בבדאג מציינים כי בעיירה חיים 10.037 תושבים מתוכם 8,466 רומנים, 1,289 טורקים, 168 צוענים, 37 ליפובנים ו-77 בני אתניות אחרות.[22] מבחינה דתית 70.32% היו נוצרים אורתודוקסים ו-17.7% מוסלמים. ב-11.38% מהתושבים לא ידועה השייכות הדתית.

בבבדאג פועל פרוטופויאט של הכנסייה הנוצרית אורתודוקסית הרומנית, שלוחה של בישופות טולצ'ה. בזמן פריחת היישוב המוסלמי בבדאג בימי השלטון העות'מאני פעלו בעיר עשרה מסגדים ומדרסה. כיום פועל מסגד אחד. [23]

טטרים

הטטרים הראשונים הגיעו לדוברוג'ה עוד בימי ג'נגיס ח'אן ואחר כך במאה ה-14 יחד עם הטורקים מאנטוליה. הם אימצו את האסלאם הסוני. בזמן מסעו של אבן בטוטה היה היישוב שנקרא אז באבה סלטוק בשליטת אחד המנהיגים הטטרים מקרים, בחסות אורדת הזהב. .[24] בהמשך הגיעו טטרים נוספים בזמן פלישת טימור לנג לאנטוליה. בשנת 1525 הגיעו לבבדאג טורקים אוע'וזים וטטרים נוספים,, בעיקר טטרים נוגאי. במהלך השנים אימצו הטטרים את השפה הטורקית. [25] אחרי כיבוש קרים על ידי רוסיה בשנת 1783 טטרים מקרים נפלטו גם לבבדאג וסביבתה. אחרי סיפוח דוברוג'ה לרומניה בשנים 1877–1878 רוב הטטרים באזור היגרו לטורקיה. בעת השלטון הרומני היו טטרים שלמדו במדרסה המוסלמית בבבדאג בין השנים 1891–1901. אחר כך המדרסה עברה למג'ידיה. בשנת 2009 נרשמו בבדאג רק 6 טטרים כולל 4 דוברי הניב הטטרי הטורקי.

הארמנים

במאות 15–16 בימי השלטון העות'מאני התיישבו הארמנים בבבדאג היו הקהילה הארמנית הראשונה בחבל דוברוג'ה. [26] בספר ארמני לשירה הנשמר בספריית הכנסייה המחיטרית בווינה צוין קיומה של כנסייה ארמנית בשנת 1649. אותה כנסייה קיבלה כעבור כמה עשורים עותק מהספר "חיי הקדושים" שהודפס בקושטא בשנת 1675 .בשנת 1763 הקתוליקוס האמרני סימון ארוואנטי מציין בספרו קיומן של הקהילות הארמניות ב"רומליה", לרבות זו בבבדאג. בשנת 1803 הנוסע הארמני מינס פג'יקיאנץ מצא בבבדאג 40 בתי ארמנים וכנסייה ארמנית מאבן בשם "הצלב הקדוש מואראג".[27]

יהודי בבדאג

נוכחות היהודים בבבדאג ידועה מזמן השלטון הטורקי עות'מאני. [28] בשנת 1900 מנתה קהילת בבדאג 62 יהודים ובשנת 1930 106. בבית הקברות היהודי ברחוב וסילה לופו 44 [29] הקברות הישנים ביותר הם משלהי המאה ה-19.ההלווייה האחרונה התקיימה בשנת 1945. בימינו בית הקברות הוא פרוץ, לא מגודר. רוב הקברות נהפכו ונשברו.[30] בעיירה נולד בשנת 1930 הקריקטוריסט היהוי-רומני אלברט פוך.

הצוענים

בשנת 2002 נספרו בבדאג 168 צוענים, יותר ממחציתם צוענים מוסלמים. 86 מהם הצהירו כי הם דוברי טורקית. 15 תושבים שהצהירו עצמם כטורקים הצהירו גם כן שהם דוברי שפת רומאנס של הצוענים. הצוענים דוברי טורקית נקראים "חוראחאנה". הם גרים בשכונת בנדיה.(Bendea) בבתים משפחתיים מוזנחים ובווילות בעלות שתי קומות.[31] בגלל חיי קהילת חוראחאנה בשולי החברה, כולל הידרדרות חלק מהילדים לעבריינות ולקיבוץ נדבות, בבית ספר הופרדו התלמידים מקהילה זו בכיתה נפרדת, דבר שעורר בקורת כנוגד את הצו של משרד החינוך משנת 2007 נגד ההפרדה האתנית. . [32]

מנהל ופוליטיקה

שטחה של העיר הוא 121 קמ"ר. מתוך זה העיר גופא תופסת 6,020 דונם, בעוד שהשטח החוץ-עירוני הוא 115,859 דונם. מתוך השטח השייך מבחינה מנהלית לבבדאג השטח החקלאי הוא 38,313 דונם – מתוך זה מהקרקע לעיבוד – 28,630 דונם. היערות תופסים 46,682 דונם.

הנהגת העיר כוללת את ראש העירייה ומועצה מקומית המורכבת מ-17 חברים. לפי תוצאות הבחירות בשנת 2020 במועצת העיר מיוצגות המפלגה הלאומית ליברלית – 9 מושבים, והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית – 8 מושבים.

כלכלה

עוד במאה ה-13 הייתה הסביבה משופעת שטחי מרעה. לפי המסורת בסביבות 1280 הביא לכאן באבה סארי סלטוק כבשים ועזים מאנטוליה. לפני מלחמת העולם הראשונה בבדאג התפרסמה בירידי הצמר והכבשים שלה. במאה ה-15 הופק מלח מהאגם המלוח בבדאג הסמוך. המלח, שהיה באותם זמנים בעל ערך רב, אוחסן בתוך העיירה. עד לאמצע המאה ה-20 הייתה כלכלת העיירה בעלת אופי כפרי מובהק. תושבי היישוב היו בעיקר חקלאים, מגדלי בקר וכבשים, דייגים ומעבדי אבן. פעלו בה גם בתי חרושת קטנים בייחוד בתחום המזון. כיום פועלות בעיר חברות מסחר רבות.[33]

חינוך

ידועים בעיר בית ספר יסודי מס. 1 "מירצ'ה הזקן", בית ספר יסודי מס.2, בית הספר היסודי מס.3 "קונסטנטין ברנקוביאנו" ובית הספר התיכון "דימיטריה קנטמיר" שלידו פועל גם גן ילדים עם תוכנית יומית רגילה וגן ילדים עם תוכנית עם הארכת שעות. [34]

תחבורה

העיר נחצית על ידי הכביש E87 בין טולצ'ה לקונסטנצה כמו כן על ידי מסילת הברזל טולצ'ה - מג'ידיה.

אתרים חשובים ואטרקציות תיירותיות

מסגד עלי גאזי פאשה בבבדאג. נבנה ב-1610
  • מסגד גאזי עלי פאשה או המסגד של בבדאג – נבנה ב-1610. עלי גאזי "מג'רולו" היה פאשה של דוברוג'ה. המסגד השני בוותק ששרד בשטח רומניה, אחרי המסגד ממג'ידיה. הבניין שופץ בעזרת מימון טורקי בשנת 1998.
  • סביל קלאיג'י
  • המאוזוליסום של באבה סארי סלטוק דדה – ברחוב מצ'ין. הוקם על ידי הסולטאן העות'מאני באיזיט השני "הקדוש" בשנת 1484 אבל נהרס מאוחר יותר ובמאה ה-20 נשאר רק בניין מאוחר יותר נטוש. שופץ בשנים 2004–2007 במימון הממשלה הטורקית של רג'פ טאיף ארדואן.
  • בית פאנאגיה- מהמאה ה-19, בסגנון אדריכלי מזרחי – מארח החל משנת 1973 את המוזיאון להאמנות מזרחית

[35]

  • אנדרטת הנופלים בשתי מלחמות העולם בפארק העיר. במאה ה-19 אחרי שנת 1891 פעלה בו מדרסה מוסלמית שעברה בשנת 1901 למג'ידיה
  • האגם בבדאג
  • יער בבדאג - שמורת טבע
  • שרידים של מבצר רומי מהמאה 4–5 לספירה – 5 ק"מ מהעיר לכיוון טולצ'ה
  • מבצר "הרקליה" (במבולה או סטבריקי) – על גבעה סלעית על יד יניסלה, במחוז טולצ'ה – 8 ק"מ מבבדאג, מבצר ג'נובזי שנבנה בשלהי המאה ה-13. היה במאות 13–14 בשליטת ג'נובה. אחר כך היה למושב נסיך בשם דימיטריה (Demetrius Princeps tartarorum – "דמטריוס, נסיך הטטרים"), אחר כך אוכלס על ידי חיל מצב רומני מוואלכיה. נכבש על ידי הטורקים העו'תמאנים שקראו לה "יני סאלה" (הכפר החדש). ב -1417 שופץ המבצר על ידי הסולטאן מהמט הראשון.[36] / ב-20 באוגוסט 1538 ביקר במקום הסולטאן סולימאן "המפואר" יחד עם בניו מוסטפא וסלים, לקראת מסע ענישה נגד נסיך מולדובה, פטרו רארש. מאוחר יותר איבד את חשיבותו וננטש.
  • גבעת קויון באבה - על הכביש האירופי 87 בין טולצ'ה לקונסטנצה או בכביש הלאומי 222 שבין מצ'ין ולז'ורילובקה. בבפסגתה נמצא קברו של הקדוש המוסלמי קויון באבה ("אבא של הכבשים") - רועה צאן טורקי שלפי האגדה המוסלמית סתם בעזרת צמר כבשיו את הגייזר שאיים להציף במים חמים את בתי התושבים בסביבה. היישוב קויון באבה הפך לאתר העלייה לרגל העיקרי של המוסלמים ברומניה. בחג של הקדוש נוהגים להקריב כבשים על הגבעה. אמונות תפלות שנויות במחלוקת מזמניות את המאמינים לתלות במקום חתיכות בד או מטפחות כדי לזכות במזל.

על גבעת קויון באבה המיוערת נמצאת שמורת טבע בה גדל צמח נדיר הקרוי בשם המדעי "סופורה פרודאני ז'וברטי " Sophora prodanii jaubertii (ברומנית - סופורה או מרג'לושה). ממשפחת הקטניות.[37]

אישים

בבדאג נולדו ההיסטוריון הטורקי-אמריקאי ממוצא טטרי כמאל קרפט (2019-1923) והקריקטוריסט היהודי-רומני אלברט פוך

בבדאג במדיה האמנותית

  • 1828 - תמונות מבבדאג - מופיעות בין הליטוגרפיות מדבורוג'ה של הרוזן הצרפתי אקטור דה ביארן
  • ספר המסעות של הסופר הפולני אנדז'יי סטאשוק – "הדרך לבבדאג" Jadąc do Babadag - (2005) שזכה בפרס "ניקה" לספרות

לקריאה נוספת

  • Jireček, Constantin. Geschichte der Bulgaren. Prag, F. Tempsky, 1876 עמ' 461
  • Gabriel Jugănaru Cultura Babadag, Tulcea 2005
  • Daniela Rusu Mocănașu Comunitatea Horahane (rromii musulmani) din Babadag - mentalități și schimbări sociale Editura didactică și pedagogică București 2014
  • 1978 Aurel Decei - Istoria Imperiului Otoman până la 1656, Editura științifică și enciclopedică, București,
  • Mihai Tiuliumeanu - Hanul Cantemir și tătarii dobrogeni în "Misterele Dunării", revistă de istorie și cultură dobrogeană vol.1 Nr.1 decembrie 2016 p.10-11

(מיכאיל טיוליומיאנו - החאן קנטמיר והטטרים של דוברוג'ה, בכתב העת "מסתורי הדנובה" כתב עת להיסטוריה ותרבות של דברוג'ה)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בבדאג בוויקישיתוף

Dicționarul localităților județului Tulcea, Biblioteca județeană Panait Cerna, Tulcea

  • Ioan Vasiliu - Știri istorice și date arheologice referitoare la orașul Babadag în evul mediu, Peuce XII, Tulcea 1996 p.195-224

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 באתר integratio בחסות המכון למחקר אקו-מוזיאוני טולצ'ה
  2. ^ Marius Teja cultura Babadag din perioada Hallstatt, Ziua, Constanța 13.9.2018
  3. ^ Stănciugel et al עמ' 44–46
  4. ^ הטטרים ברומניה - בחסות מנהל המורשת התרבותית של רומניה
  5. ^ קונסטנטין אירצ'ק "תולדות הבולגרים" עמ' 492
  6. ^ A.Decei עמ' 81
  7. ^ I.Vasiliu 1996 עמ' 197
  8. ^ אווליה צ'לבי - בפרסום ברומנית אצל A. Băjenaru
  9. ^ M.Tiuliumeanu 2016
  10. ^ 10.0 10.1 I.Vasiliu 1996 עמ' 199
  11. ^ I.Vasiliu 1996 עמ' 200
  12. ^ Cintian Barbuleanu1998
  13. ^ I.Vasiliu 1996 עמ' 201
  14. ^ I.Vasiliu 1996 עמ' 203
  15. ^ Научна експедиция в Добруджа, 1917 המסע המדעי לדוברוג'ה - הפרק על התחייה הבולגרית מאת סטיליאן צ'ילינגירוב, עמ' 170-169
  16. ^ [Macedonian-Edirne Militia 1912 - 1913. Personnel ", General Directorate of Archives, 2006, p.827]
  17. ^ באתר proeuropa
  18. ^ רשימת מחנות ריכוז מוכרים על ידי משרד האוצר של גרמניה
  19. ^ Dicționarul localitatilor din județul Tulcea
  20. ^ אתר עיריית באבדג
  21. ^ כנראה מתוך טעות הנתונים בתוצאות המפקד ב-2011 הפוכים: 14% צוענים ו-4.42% טורקים. ב-2009 הטורקים היו 12%
  22. ^ אתר העירייה
  23. ^ כתבה מאת Bogdan Stanciu בכתב העת sinteza 24.5.2018
  24. ^ טטרים בקרים באתר בחסות מנהל מורשת התרבות של רומניה
  25. ^ האיחוד הדמוקרטי של הטטרים ברומניה באתר המועצה המחוזית טולצ'ה
  26. ^ אתר איחוד הארמנים ברומניה
  27. ^ באתר של איחוד הארמנים בקונסטנצה הארמנים במנהל ובסטטיסטיקה של דוברוג'ה
  28. ^ [1] אתר המוזיאון להיסטוריה בבראשוב
  29. ^ באתר billinograves
  30. ^ על בית הקברות היהודי בבבדאג 2003-2001
  31. ^ 2014 D.Rusu-Mocănașu
  32. ^ https://evz.ro/ultima-segregare-etnica-din-europa-in-oraselul-cu-trei-dumnezei.html כתבה בעיתון Evenimentul Zilei Marian Păvălașc 30 .7.2015]
  33. ^ אתר עיריית בבדאג
  34. ^ אתר התיכון בבדאדג
  35. ^ אתר multicult על המוזיאון לאמנות מזרחית בבבדאג
  36. ^ A.Decei עמ' 81
  37. ^ באתר הרדיו רומניה תרבותית 12.1.2019
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31772621בבדאג

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בבדאג&oldid=1868136"