יוסף בצרי
יוסף בצרי (אברס) (נולד ב-1923 – הוצא להורג ב-19 בינואר 1952, כ"א בטבת ה'תשי"ב) מהרוגי המלכות, היה עורך דין ישראלי שהוצא להורג בעיראק באשמת ריגול ובטענה כי היה מעורב בפיגועים בבגדאד 1950-51 גם כנגד יהודי בגדאד, במטרה לעודדם לעלות לישראל.
ביוגרפיה
בצרי נולד בבגדאד, בנם של גורג'יה ואפרים והיה עורך דין במקצועו. החל מ-1942 הצטרף לתנועת "החלוץ" ול"הגנה". בדצמבר 1949 הצליח לעלות לישראל דרך הברחת הגבול עם איראן. בישראל גויס לפעילות מודיעינית, ושב לעיראק. בשנת 1951 התרחש גל פיגועים נגד מטרות יהודיות ומערביות בבגדד. ב-14 בינואר 1951 התרחש פיצוץ בחצר בית הכנסת "מסעודה שם-טוב" בבגדד. בפיגוע נהרגו ארבעה, בהם ילד בן 12, ונפגעו עשרות. לטענת יהודה תג'ר, גם הוא איש מודיעין ישראלי שפעל בבגדד באותה תקופה (ואף נאסר ל-10 שנים בשל פעילות זו), את הפיגוע ביצעו אנשי "האחים המוסלמים".[1]
החל מאמצע 1951 החלה הבולשת העיראקית בגל מעצרים נגד מחתרת ציונית שפעלה במדינה. ב-22 במאי נעצרו שני שליחי מודיעין בבגדד - יהודה תג'ר ומרדכי בן-פורת. בצרי ירד למחתרת והסתתר אצל דודו, ששון צדיק. ב-5 ביוני 1951 נעצר בצרי יחד עם שלום צלאח ולטיף אפרים על ידי הבולשת העיראקית באשמה, כי היו מעורבים בפעילות חבלנית נגד יהודים בבגדד, במטרה לעודד אותם לעלות לישראל. בסך הכל נעצרו 21 איש. בצרי, צלאח ואדם שלישי, יוסף בית הלחמי (שהצליח להימלט חזרה לישראל), הואשמו במעורבות בשלושה פיגועים: ב-13 במרץ, ב-10 במאי וב-5 ביוני. בצרי הואשם גם בריגול. ב-24 באוקטובר החל משפטו הראשון של בצרי, שהועמד בסך הכל לשלושה משפטים על עבירות שונות שיוחסו לו. ב-1952 הוצאו בצרי וצלאח להורג. הרב ג'ורג'י מועלם היה איתם ב-30 דקות האחרונות לחייהם, ומספר שהם אחזו בידיו וקראו "שמע ישראל", לדבריו בקשתם האחרונה הייתה "אחרי מותנו קחו אותנו לקרובנו". לאחר מכן הובילו אותם לכיכר ושם ניתלו כששק שחור מכסה את פניהם. בקשתם לבא לקבורה בישראל לא התמלאה, אך בהר הרצל הוקמה מצבה לזכרם[2]. שלמה הלל סיפר כי מילותיהם האחרונות היו "תחי מדינת ישראל". אחרי מותו הוענקה לבצרי דרגת קצונה בצה"ל.
הנצחה
- בול הוצא לזכרו, במסגרת סדרת בולים לזכרם של הרוגי מלכות
- רחוב נקרא על שמו בפתח תקווה ובקריית אתא
- אנדרטה לזכר השניים עומדת באור יהודה
לטענת הסוציולוג הישראלי יהודה שנהב היו עולים מעיראק אשר ישבו במעברות וסירבו להשתתף באירועי האבל על הוצאתם להורג של השניים, בטענה כי "זוהי נקמת אלקים מן התנועה אשר הביאתנו עד הלום".[3] על פי ההיסטוריונית אסתר מאיר השמועות כי בצרי או אנשי התנועה הציונית היו אחראים להתקפות "אינן נתמכות בראיות או במידע מבוסס".[4]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יוסף בצרי באתר המרכז למורשת יהדות בבל.
- תום שגב, פצצות בעיראק, באתר הארץ, 5 באפריל 2006.
- זבולון הראלי, חקר האמת, באתר הארץ, 10 במאי 2006 (תגובה לדברי תג'ר בכתבתו של שגב).
- יוסף בצרי באתר "יזכור".
- תמונה: דף בולים, שבו נמצאים 20 הרוגי מלכות באתר: 'תפוז'.
- יהושע שמש, הגבורים שמאחורי האנדרטה, הצופה, 17 ביוני 1966
הערות שוליים
- ^ תום שגב, פצצות בעיראק, באתר הארץ, 5 באפריל 2006
- ^ ברוך מאירי, הנידונים למוות קראו "שמע ישראל", מעריב, 11 בינואר 1980
- ^ שנהב, "מזרחים בישראל", עמ' 144; ר' גם "השוד המושלם" באתר הקשת הדמוקרטית המזרחית.
- ^ חידת העלייה הגדולה מעיראק
28532732יוסף בצרי