רבי אברהם בן הרמב"ם
 | |
| קטע ממכתב המתייחס אל רבי אברהם מתחילת המאה ה-13 מהגניזה הקהירית, שבו הוא מכונה "מורנו ורבנו, אדוננו נגידנו, עטרת ראשנו, מנהיג דורנו, הודנו והדרינו...דגל הרבנים, יחיד הדור" | |
| לידה |
כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו פוסטאט, הסולטנות האיובית |
|---|---|
| פטירה | י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח (בגיל 51) |
| כינוי | רבי |
| מדינה |
 הסולטנות האיובית |
| השתייכות | רבני ספרד, ראשונים |
| תחומי עיסוק | תנ"ך, תלמוד, הלכה, הגות, פילוסופיה, רפואה |
| תפקידים נוספים | רופא, נגיד יהודי מצרים |
| רבותיו | אביו הרמב"ם |
| חיבוריו | פירוש לתורה, פירוש לתלמוד, "המספיק לעובדי ה'", 'תשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם לר' דניאל הבבלי' הנקראים שו"ת "ברכת אברהם", ושו"ת "מעשה נסים", "מעשה של ירושלמי", 'מאמר על דרשות חז"ל', "מלחמות ה'", הוספות לפירוש המשנה ולגיליונות הש"ס של אביו |
| חותן | רבי חננאל בן שמואל |
רבי אברהם בן הרמב"ם הראב"ם, כונה גם "החסיד" ו"הנגיד", (כ"ח בסיון ד'תתקמ"ו, 1186 – י"ח בכסלו ד'תתקצ"ח, 1237) היה הפרשן הגדול הראשון של תורת אביו הרמב"ם, איש הלכה, פרשן מקרא מקורי על דרך הפשט, פילוסוף והוגה דעות, רופא ומנהל בית החולים הכללי בקהיר, נגיד יהודי מצרים למשך כשלושים שנה, ומנהיג הזרם היהודי-סופי המכונה במחקר זרם חסידי מצרים.
תולדות חייו
ימי נעוריו
ר' אברהם, בנו של ר' משה בן מיימון, הרמב"ם, נולד בפוסטאט-קאהירה אשר במצרים בעת שאביו בן ה-51 היה כבר בשיא גדולתו. אביו קרא לו בשם "אברהם" על שם אברהם אבינו[1]
באיגרת שכתב הרמב"ם לר' חסדאי הלוי מאלכסנדריה, הוא מספר כי בילדותו חלה אברהם אנושות עד כדי כך שבמשך שלושה ימים נטה למות ורק לאחריהם החל להתאושש אט אט.
בהיותו כבן חמש עשרה כתב עליו אביו כך[2]:
- "...בענייני העולם אין לי נחמה, זולתי בשני דברים: כשאסתכל ואעיין במה שאעיין, ושזה בני אברהם ה' יתעלה נתן לו חן וברכה מברכת מי שנקרא על שמו... כי הוא ענו ושפל שבאנשים, מצורף אל זה טוב מידותיו, והוא בעל שכל דק וטבע נאה, ויהיה לו בעזרת ה' שם בגדולים בלא ספק...".
בשנים אלו למד אברהם עם אביו. אברהם היה לאיש סודו של אביו שבפניו גילה גם סוגיות עיוניות והשקפתיות שלא העלה על הכתב. בכ' בטבת ד'תתקס"ה (20 בדצמבר 1204) כשנפטר "הנשר הגדול", הרמב"ם, והוא בן 69, הותיר אחריו את בנו אברהם בגיל 18. ככל הנראה, נשא רבי אברהם את בתו של רבי חננאל בן שמואל[3].
יורש הרמב"ם
את החלל הריק שהותיר אחריו הרמב"ם במותו מילא בנו ר' אברהם בכל תפקידיו הציבוריים. לצד מינויו כנגיד יהודי מצרים תחת אביו היה גם רופאו האישי של הסולטאן וכן ניהול בית החולים הכללי של קהיר לצידו של הרופא הערבי החשוב באותם ימים, כותב תולדות הספרות הערבית, אבן אבי אציביעה.
עוד בחייו של הרמב"ם, בימי הפולמוסים סביב חיבורו ההלכתי, "המשנה תורה", ובייחוד סביב ספרו הפילוסופי "מורה נבוכים", עמד אברהם לימינו של אביו. בהגנה על תורתו של אביו המשיך ר' אברהם ביתר שאת לאחר מותו של הרמב"ם כאשר לא היה עוד בנמצא מי שיגיב להתקפות, יפרש את הדברים ויישב את הסתירות לכאורה שנמצאו בה. פעילות זו באה לידי ביטוי באיגרות וכן בחיבורים שלמים שכתב ר' אברהם בהמשך חייו. תורתו של הר"א נמצאת בעיקרה בספר תשובותיו בהלכה. בספרו "המספיק לעובדי השם" וכן בספרו "מלחמות השם" המהווה כתב הגנה על תורת אביו במורה נבוכים. כמו כן, במאה ה-19 פורסמו תשובותיו להשגות על משנה תורה ועל ספר המצוות, בספרים שנקראו "ברכת אברהם" ו"מעשה ניסים" על שם המוציאים לאור.
הנגידות במצרים
מלבד היותו איש ספר שכמו אביו שימש כראש היהודים (כלשון ערביי מצרים "ראס אל-יהוד"), שימש גם ר' אברהם כמנהיג פוליטי של יהודי מצרים וכנציגם הרשמי אל מול השלטון המוסלמי. בימיו התבסס מוסד הנגידות בהנהגת הקהילה היהודית במצרים ואגפיה, מוסד שמכאן ואילך נותר בשליטת בית הרמב"ם דור אחר דור עד לבן-נינו של ר' אברהם בראשית המאה ה-15, הנגיד ר' דוד הנגיד (השני) שהיגר לחלב ונפטר לא לפני שנת ה'קע"ה (1415).
רבי אברהם תיקן כמה תקנות לחיזוק הדת, אחד מהם שלא ישבו נכבדי העדה כשפניהם כלפי הציבור וארון הקודש מאחורי גבם, וכן הגבלות בהטלת חרם[4].
| תקופת חייו של רבי אברהם בן הרמב"ם על ציר הזמן |
|---|
 |
משפחתו
נשא לאישה את בתו של רבי חננאל בן שמואל, גיסו היה רבי פרחיה בן ניסים שהיה נשוי לבתו השניה של רבי חננאל.
צאצאיו
לרבי אברהם היו שני בנים, הנגיד רבי דוד מימוני, ורבי עובדיה מימוני. לרבי דוד היה בן ושמו רבי אברהם מימון[5]
הגותו
רבי אברהם מיזג בתורתו את המיסטיקה היהודית עם הרציונליות המיימוניסטית, כאשר יחסו לתורת אביו נותר מאוד שמרני. אחד מהמאמרים החשובים המבטא את גישתו הרציונלית הוא על אגדות חז"ל. אחת העובדות המפליאות היא כי למרות אדיקותו לדברי אביו במורה הנבוכים ובאגרותיו, בכל זאת נטה רבי אברהם אחר המיסטיקה. לדעת החוקרים היה זה בעקבות עלייתם של הסופים (כת מיסטית סגפנית באסלאם) במצרים, מקום מושבו. בכתביו ניכרת מגמתו החסידית סגפנית מיסטית, כשעובדה זו אינה סותרת לדעתו את השקפות אביו. הוא אף הנהיג קבוצה של חסידים שנהגו במנהגי פולחן ברוח הסופיות, ומכונים במחקר בשם חסידי מצרים.
שינויים במנהגי התפילה
רבי אברהם הוסיף לתפילה כריעות והשתחוויות. מתנגדיו טענו שאלה הם מנהגים מוסלמים שאינם ראויים ליהודים, ופנו לשלטונות[6] בבקשה לבטל את המנהג החדש. רבי אברהם שלח מכתב תשובה[7] ובו הצהיר שהוא הוסיף באופן פרטי ובהתנדבות (תברעת) כריעות והשתחוויות (ותנפל ברכוע וסגוד וצלוה) ולא חייב אף אחד לסטות ממנהגיו.[8]
כתביו
בחמישים ואחת שנותיו, כתב רבי אברהם מספר רב של חיבורים בהיקף גדול, חלקם מקוריים וחלקם כתבי הגנה על כתביו של אביו. החיבור הגדול שבהם, ספר "המספיק לעובדי השם" נכתב כמעין אנציקלופדיה יהודית בת עשרה כרכים ובהם למעלה מ-2,500 דפים ונחשבה על פי עדויות מן התקופה, לחיבור הגדול ביותר שנכתב מאז ומעולם בערבית יהודית. כרוב כתביו, גם ספר זה אבד במהלך השנים ונותרו ממנו שרידים מעטים בלבד. חיבור חשוב נוסף הוא פירושו לתורה. מפירוש זה שרד החלק על ספר בראשית והחלק על ספר שמות (נדפס בלונדון תשי"ח).
שרידים מכתביו שלא נדפסו מצויים בכתבי יד.
חיבורים עצמאיים
- המספיק לעובדי השם
- פירוש לתורה (הגיע לידינו רק על בראשית ושמות)
- פירוש לש"ס בהיקף לא ידוע
- תשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם - תשובות בעיקר בהלכה אך גם באגדה, פירושים לתלמוד, ענייני דעות ומידות והנהגות חסידיות
- "מעשה של ירושלמי" - משלים על חומרת השבועה
- מאמר על דרשות חז"ל
חיבורים הנוגעים לתורת הרמב"ם
- מלחמות השם - תשובות למשיגים על המורה נבוכים
- מעשה ניסים[9] - תשובות להשגות על ספר המצוות פריז תרכ"ז
- ברכת אברהם - תשובות על שאלות או השגות של ר' דניאל הבבלי על ספר יד החזקה (גם "משנה תורה") פריז תר"ך
- תוספות לגיליוני הרמב"ם על הש"ס ולפירוש המשנה
לקריאה נוספת
- מבוא מקיף לתולדות חייו של ראב"ם במהדורת הרב ראובן מרגליות לספר מלחמות השם, מוסד הרב קוק.
- מבוא לספר מעשה ניסים נדפס בפריז בשנת תרכ"ז
- כרמיאל כהן, בשלום ובמישור - מידות ודעות בפירוש התורה של רבי אברהם בן הרמב"ם, ירושלים תשנ"ט
קישורים חיצוניים
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם בן רבינו משה בן מיימון", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 39–40, באתר היברובוקס
- "מַיְמוּנִי, אברהם הנגיד בן הרמב"ם", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 175, באתר HebrewBooks
- רבי אברהם בן הרמב"ם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- תגית מאמרים אודות רבי אברהם בן הרמב"ם זמינים לצפייה באתר ספריית אסיף.
- רשימת מאמרים על רבי אברהם בן הרמב"ם באתר רמב"י
- הרב ראובן מרגליות, תולדות רבנו אברהם מיימוני בן הרמב"ם, ווארשא, תרס"ב/1902, באתר היברובוקס
- רבי אברהם - דמותו ופירושו לתורה, באתר "דעת"
- יוסף פנטון, מורשתם הספרותית של צאצאי הרמב"ם, פעמים 97, סתיו תשס"ד
- כרמיאל כהן, מבוא למשנתו החינוכית של רבי אברהם בן הרמב"ם, באתר אסיף, מתוך מעליות יד'
- כרמיאל כהן, מורשת אב בכתיבתו ההלכתית של רבי אברהם בן הרמב"ם, באתר אסיף, מתוך מעליות כה'
- הרב ראובן מרגליות, תולדות רבנו אברהם מיימוני בן הרמב"ם, ווארשא, תרס"ב/1902, באתר היברובוקס
- דב מימון, גבולות המפגש בין יהדות רבנית ומיסטיקה מוסלמית, חלק ב', "רבי אברהם בן הרמב"ם וחוג חסידי מצרים", אקדמות, ח, תש"ס
- כתביו
- ספר ברכת אברהם מאת רבי אברהם בן הרמב"ם
- אברהם בן משה בן מימון, תשובות רבנו אברהם בן הרמב״ם, ירושלים תרצז, באתר היברובוקס
- רבי אברהם על אגדות חז"ל, באתר "דעת"
- ספר המספיק לעובדי ה', המקור הערבי היוצא לאור בשלמותו לראשונה בצירוף מבוא, תרגום והערות מאת נסים דנה, בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן, באתר היברובוקס
- פירוש על בראשית ושמות, המקור הערבי מוגה, מסודר ומתורגם ללה״ק בתוספת מבוא והערות על ידי אפרים יהודה בן שרגא ויזנברג, לונדון, תשי"ח, באתר היברובוקס
- מעשה נסים, פאריס, תרכ"ז, באתר היברובוקס
- כתב יד, מלחמות השם, פרמה, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- כתב יד, שו"ת אברהם בן הרמב"ם, ניו יורק, מאה 15, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס
- ^ י' שילת, קטע מאיגרת אל ר' יוסף בר' יהודה אודות הבן אברהם, איגרות הרמב"ם (א), עמ' תכ"ד.
- ^ על פי מבוא לפירוש רבינו חננאל בן שמואל מהדורת אופק
- ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק א, באתר היברובוקס
- ^ ראה אודותיו אליקים כרמולי, תולדות גדולי ישראל, באתר היברובוקס
- ^ T-S AR.41.105
- ^ T-S AR.51.111
- ^ מרדכי עקיבא פרידמן, תלונה לסלטאן על ר' אברהם בן הרמב"ם, ציון, כרך פ"א, חוברת ג'.
- ^ מעשה ניסים
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • רב שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • רבי יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
| הנגידים (ראשי היהודים) במצרים | |
|---|---|
|
35090720אברהם בן הרמב"ם