ג'יי סטריט
.svg){kind=logo}
ג'יי סטריט (באנגלית: J Street) היא שדולה אמריקאית המורכבת בעיקר מיהודים-אמריקאים שהוקמה בשנת 2008 על ידי ג'רמי בן-עמי. לפי אתר האינטרנט של הארגון, מטרתו "להביא לשינוי בעמדה האמריקאית כלפי המזרח התיכון וישראל בפרט", ולהוות שלוחה לעמדות "בעד ישראל ובעד שלום", תוך תמיכה במדינת ישראל ובזכותה לביטחון, ובזכותם של הפלסטינים למדינה עצמאית.
השדולה הוקמה לאחר שחוגים יוניים ביהדות ארצות הברית טענו כי איפא"ק, השדולה הוותיקה הפועלת למען ישראל, מדגישה קו ימני שאינו מתיישב עם דעותיהם לגבי האינטרסים של ישראל ושל ארצות הברית. בהתאם, ג'יי סטריט מצהירה על עצמה כ"בית פוליטי לאמריקאים התומכים בישראל ובשלום".[1]
מאז הקמתה, היו שמתחו ביקורת על פעילותה. ג'יי סטריט פרסמה דף בו היא מנסה להפריך מיתוסים שלדבריה קיימים כלפי הארגון באתר האינטרנט שלה בעברית.[2]
אודות התנועה
נשיא הארגון ומנהיגו מאז היווסדו באפריל 2008 הוא ג'רמי בן-עמי, לשעבר יועץ מדיני בממשל קלינטון ומנהל התקשורת של הקרן החדשה לישראל. יו"ר הדירקטוריון הוא מורטון פרידמן, בעבר יועץ למדיניות חוץ של נשיאי ארצות הברית, וסגניתו היא אלכסנדרה סטנטון, אשת עסקים ופעילה במפלגה הדמוקרטית. כ-Chief of staff מכהן סטיבן קרובינר, בעל תואר שני בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כסגן נשיא מכהן אלן אלסנר, שהיה הכתב לענייני הבית הלבן ומדיניות חוץ של סוכנות "רויטרס". בדירקטוריון מכהנת, בין כלל חבריו, דֶבּרה דילי, מנכ"ל הוועידה הלאומית של המפלגה הדמוקרטית בתקופת הנשיא קלינטון. דוד קמחי, לשעבר סגן ראש "המוסד" ומנכ"ל משרד החוץ, היה חבר בדירקטוריון של השדולה.
מנהלת השלוחה של ג'יי סטריט בישראל היא יעל פתיר. ברשימות "ידידי ג'יי סטריט בישראל" ותומכי הארגון נכללים השרים לשעבר יעקב פרי, חיים רמון, יולי תמיר, אופיר פינס, יוסי ביילין וחיים אורון, האלופים בדימוס עמרם מצנע, שלמה גזית, נתי שרוני, דני יתום וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון.[3]
יו"ר אגודת הסטודנטים של הארגון היא אמנה פארוקי, אמריקאית-מוסלמית ממוצא פקיסטני, המגדירה עצמה ציונית.[4][5]
התנועה מחולקת לשלושה ארגונים נפרדים מבחינה משפטית:
- הגוף הראשון, ג'יי סטריט הוא ארגון ציבורי מוכר לעניין תרומות לפי חקיקת המס האמריקאית. מטרת הארגון היא "לתמוך בהנהגה אמריקאית חזקה שדוגלת בסיום הסכסוך הישראלי-ערבי והישראלי-פלסטיני בדרכי שלום והידברות". לאור הסטטוס שלו כארגון ציבורי מוכר לעניין תרומות, הוא מנוע מלתמוך כספית במועמדים פוליטיים.
- הגוף השני, The J Street PAC הוא ארגון שמטרתו לגייס תמיכה כספית ופוליטית במועמדים הדוגלים בעמדות הקרובות ללבו של הארגון, שרובם מזוהים עם המפלגה הדמוקרטית.
- הגוף השלישי הוא קרן החינוך של J Street, הפועלת להגדלת הנראות והנוכחות של עמדות התומכות בישראל ובשלום בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארה”ב. הקרן מעודדת שיח פתוח העוסק בדרך הטובה ביותר לקידום האינטרסים ארוכי הטווח של ישראל ולקידום עתידה כמדינה יהודית ודמוקרטית. הקרן מפעילה שתי תוכניות שטח מובילות: J Street Local – תוכנית השטח הלאומית של הארגון, ו-J Street U -תנועת הקמפוסים של הארגון.
השם J Street הוא מעין משחק מילים. אחד הרחובות המרכזיים בבירת ארצות הברית, וושינגטון די. סי. נקרא K Street, ובו שוכנות רבות מהשדולות והממסד הפוליטי. לימים הפך שם הרחוב למזוהה עם השדולות ועם כוחן העצום בפוליטיקה האמריקאית. לפי סדר האותיות באנגלית, הרחוב המקביל אמור להיקרא J Street, אך מסיבות היסטוריות רחוב שכזה אינו קיים. לכן, כמו הרחוב J Street, השדולה הוקמה במטרה להשמיע קול שעד להקמתה לא היה קיים בארצות הברית. כמו כן, האות J רומזת על הקונוטציה היהודית של הארגון (מהמילה Jewish באנגלית).
פעילות
J street PAC היא הוועידה הפרו ישראלית הגדולה ביותר בארצות הברית, יותר משליש מהכספים המיועדים לפעילות פרו-ישראלית מתועלים על ידי ה-PAC.
J street PAC פועל לגיוס כספים לתמיכה במתמודדים לסנאט ולקונגרס האמריקני – תומכי ישראל, ותומכי פתרון שתי המדינות.
- בבחירות 2008, J street PAC גייסה כ-600,000$ עבור 41 מועמדים בהם תמכה, מתוכם 33 מועמדים זכו במושב בקונגרס.
- בבחירות 2010 J street PAC תמכה ב-61 מועמדים – 3 לסנאט, ו-58 לקונגרס – מתוכם 45 נבחרו. הקרן גייסה יותר מ-1.5 מיליון דולרים עבור מועמדיה – יותר מכל ארגון פרו-ישראלי אחר.
- בבחירות 2012 J street PAC תמכה ב-71 מועמדים, מתוכם 70 נבחרו. הקרן גייסה יותר מ-1.8 מיליון דולרים עבור מועמדיה והייתה אחראית ל-35% מתוך כלל הכספים הפרו-ישראליים שהועברו למתמודדים בבחירות.
- בבחירות 2014 J street PAC גייסה יותר מ-2.4 מיליון דולרים עבור מועמדיה – הסכום הגדול ביותר שגויס אי פעם על ידי ועידה פרו-ישראלית. הוועידה תמכה ב-95 מועמדים, מתוכם 79 נבחרו. J street PAC תרמה תרומה משמעותית לכך שהקונגרס ה-114 יהיה הקונגרס שבו מכהנים הכי הרבה נציגים תומכי ישראל ותומכי שלום בהיסטוריה – 12 סנאטורים ו-74 חברי קונגרס נתמכים על ידי הוועידה.
שדלנות (לובינג) בגבעת הקפיטול: J street פועלת על מנת להחליש או לחזק יוזמות חקיקה בקונגרס - לטובת או נגד ישראל.
J street u פועלת בקמפוסים בכל רחבי ארצות הברית לקידום פתרון שתי המדיניות. התנועה קמה בתגובה לתחושתם של סטודנטים יהודיים רבים כי התנועות העוסקות בסכסוך הישראלי-פלסטיני בקמפוסים הן נציות משני צדי המתרס – האחריות הבלעדית למצב במזרח התיכון מוטלת על ישראל מצד אחד, או על הרשות הפלסטינית מצד שני. J street U מעודדת סטודנטים לפעול יחדיו למען פתרון שתי המדינות ולמען עתיד של שלום, ביטחון ודמוקרטיה לשני הצדדים בסכסוך. שאיפתה של התנועה היא לספק לקהילות ולקמפוסים בהם היא פועלת כרי דיון פוריים ופרגמטיים על מנת להתמודד עם הסוגיות הבוערות שעל הפרק.
פעילויות נוספות:
ביוני 2009 פרסם בן-עמי יחד עם טריטה פרסי, ראש "המועצה הלאומית האיראנית-אמריקאית", מאמר שתמך בעמדת הנשיא ברק אובמה לנקוט תחילה אמצעים דיפלומטיים לבלום את תוכנית הגרעין האיראנית, והתנגד לכוונת חברים בקונגרס האמריקאי להטיל לאלתר סנקציות על איראן.[6] ארגון ג'יי סטריט תמך לכל אורך הדרך במדיניותו של אובמה כלפי איראן והסתייג מגישתו הניצית של ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר לטיפול הגרעיני מצד איראן. לנוכח התנהלותה של איראן, הצהיר הארגון כי הוא תומך בכינונן של סנקציות בינלאומיות כלפי איראן כאמצעי למינוף המשא ומתן עמה. הארגון מתנגד בתוקף לפיתוח נשק גרעיני בידי איראן, ומאמין כי מטרה זו מהווה אינטרס אסטרטגי קריטי של ארצות הברית, ישראל והמזרח התיכון כולו, החיונית להשגת שלום ויציבות באזור.
באוקטובר 2009 ערך הארגון את הוועידה הארצית הראשונה שלו במלון "גראנד היאט" בוושינגטון, והשתתפו בה מעל 1,500 אנשים. שגריר ישראל, מייקל אורן, הוזמן לוועידה אך לא הגיע, בנימוק שהארגון פועל נגד האינטרסים של ממשלת נתניהו. נשיא המדינה שמעון פרס שלח ברכה לארגון לכבוד ועידתו הראשונה וציין לשבח את יוזמת ג'יי סטריט להקים ארגון למען שלום ישראלי-פלסטיני ושלום ישראלי-ערבי בכלל. יושבת ראש "קדימה", ציפי לבני, שלחה מכתב ברכה, ואת מפלגתה ייצגו יושב ראש מועצת קדימה חיים רמון וחברי הכנסת מאיר שטרית ושלמה מולא. על מכתב תמיכה לקראת הוועידה חתמו חברי כנסת מקדימה, העבודה ומרצ, יחד עם יוצאי מערכת הביטחון הישראלית.[7] עוד השתתפו בוועידה חברי הכנסת קולט אביטל וניצן הורוביץ והשרים לשעבר עמי איילון, עמיר פרץ, יולי תמיר ושלמה בן-עמי. בוועידה נכחו חברי קונגרס אמריקאים ואישי ציבור יהודים ואמריקאים. הנאום המרכזי היה של ג'יימס ג'ונס, היועץ לביטחון הלאומי של הנשיא ברק אובמה.
במהלך מבצע עופרת יצוקה הארגון הצהיר כי הוא תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה לנוכח ירי הרקטות המתמשך עליה, אך גם קרא למשא ומתן ולהכרה בכך שאין פתרון צבאי לסכסוך הישראלי-פלסטיני.[8]
במרץ 2010, בעקבות המשבר שנתגלע בין שתי המדינות סביב אישור תוכניות בנייה של 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת שלמה בירושלים, ביקש הארגון מתומכיו לעמוד לצד ממשל אובמה נגד החלטת הבנייה. הארגון אסף כ-40,000 חתימות אותן שלח לבית הלבן, הקוראות לתמוך בתגובה התקיפה של סגן הנשיא ג'ו ביידן ושל מזכירת המדינה הילרי קלינטון נגד ההצהרה הישראלית, אותה כינה "פרובוקטיבית".[9]
ביוני 2010, בעקבות המשט לעזה, יצא הארגון בקול קורא לתומכיו שתומך בזכותה העקרונית של ישראל לחסום את המשט לעזה אך מבקר את הפעולה במישור האסטרטגי, וטען כי היה אפשר לבצע זאת בדרך יעילה יותר. ב-2010 פורסם בעיתון ה"וושינגטון פוסט" כי במהלך 2009 פעל הארגון לקידום פגישות בין חברי קונגרס אמריקניים לבין השופט הדרום-אפריקני ריצ'רד גולדסטון, בנושא הדו"ח שחיבר בעקבות מבצע עופרת יצוקה. בתגובה לפרסום זה הבהיר נשיא הארגון, ג'רמי בן עמי, כי הארגון אמנם קיים מספר שיחות בנושא עם פוליטיקאים אמריקניים, אך בסופו של דבר החליט לחדול ממעורבותו בגלל רגישות הנושא בישראל. בן עמי הצהיר כי "J street לא אירחה, ארגנה, או פעלה לקידום פעילותו של השופט גולדסטון בוושינגטון". J Street התנגד לפעולה חד-צדדית ומוטה באו"ם כלפי ישראל המבוססת על דו"ח גולדסטון. הארגון מאמין כי על ממשלת ארצות הברית להשתמש בזכות הווטו שלה אם מועצת הביטחון תשקול החלטה שמפנה אישומים נגד ישראל וישראלים לבית הדין הבינלאומי בהאג.
בפברואר 2011 ג'יי סטריט פעל כדי שארצות הברית תימנע מהטלת וטו על הצעת החלטה שהונחה בפני מועצת הביטחון של האו"ם על ידי הרשות הפלסטינית ומדינות ערב לגינוי ישראל בגין המשך מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון.
בפברואר 2011 ערך הארגון ועידה שנתית. ממשלת ישראל לא שלחה נציג רשמי לוועידה, חברי כנסת הכנסת שהשתתפו בוועידה הם: דניאל בן סימון (העבודה), יואל חסון (קדימה), שלמה מולא (קדימה), עמיר פרץ (העבודה) ונחמן שי (קדימה). עם המשתתפים בוועידה נמנו מוסטפא ברגותי, עז א-דין אבו אל-עייש, ורון פונדק.[10] בעקבות ביקורות שעלו כלפי הארגון לאחר הוועידה הבהיר הארגון כי הוא מתנגד נחרצות לתנועת החרם על ישראל BDS ומאמין כי הפעילויות נגד מדינת ישראל ואזרחיה הם כלים לא הולמים בניסיון לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עוד הבהיר הארגון כי על פי אמונתו, דיון מהותי על סוגיות שונות הוא חיוני לתרבות הדיון בקהילה היהודית, זאת במיוחד כאשר הדיון נסב על מחלוקות יסודיות. הארגון מאמין – על פי הצהרתו – כי סגירת הדלת בפני שיח פתוח ורציני רק מרחיקה מהקהילה היהודית רבים מאלה שאותם היא שואפת לקרב, בראשם יהודים צעירים.
בוועידה השנתית השלישית, שנערכה במאי 2012, הופיעו לפני הוועידה עמוס עוז וסתיו שפיר, ואת ההרצאה המרכזית נשא אהוד אולמרט.
בוועידה השנתית שהתכנסה באוקטובר 2013 ייצגו את ישראל נציגים בולטים, ובהם שרת המשפטים ציפי לבני וחברי הכנסת צחי הנגבי, שלי יחימוביץ, מאיר שטרית ויצחק וקנין.[11] את נשיא ארצות הברית ייצגו סגנו ג'ו ביידן ומנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים, ננסי פלוסי. כנס זה הסתיים בהשקת "קמפיין 2" תחת הכותרת "פתרון של שתי מדינות לשני עמים".[12]
באפריל 2014 דחתה ועידת הנשיאים, ארגון הגג של הארגונים היהודיים בארצות הברית, את בקשת ג'יי סטריט להצטרף כחברה בוועידה.[13] הטענה העיקרית של המתנגדים הייתה, שג'יי סטריט איננו שייך לקונצנזוס היהודי שם. האיחוד ליהדות רפורמית (URJ), המקיף לפי ההערכות יותר ממיליון יהודים ונחשב לגדול ביותר בארצות הברית, יצא בחריפות נגד ההחלטה למנוע את הצטרפות ג'יי סטריט. נשיאו, הרב ריק ג'ייקובס הודיע, שהאיגוד הרפורמי לא ישלים יותר עם "העמדת הפנים שוועידת הנשיאים מייצגת או משקפת את ההשקפה של כל היהדות האמריקנית" ואף ישקול את האפשרות לפרוש מוועידת הנשיאים.[14]
במאי 2014 פרסם נשיא ג'יי סטריט בן עמי מאמר, שבו שלל את עמדת הנשיא ברק אובמה ומזכיר המדינה ג'ון קרי הדוגלת בהמתנה עד ששני הצדדים לסכסוך ינקטו בצעדים לחידוש התהליך המדיני. הוא קרא לקרי להניח מיד על השולחן את עמדת ארצות הברית בסוגיות ליבת הסכסוך, כדי ליצור עבור נתניהו ועבאס "רגע של בחירה".[15]
ביולי 2014, במהלך מבצע צוק איתן, פרסם הארגון את עמדתו לגבי המבצע, ובין כלל הדברים הצהיר כי "ג'יי סטריט תומך בתוקף בזכות ישראל להגן על עצמה במידה הראויה נגד איום הרקטות חסר המעצורים, ולהרוס את המנהרות המוליכות לישראל. אבל זוהי העת לישראל למצוא את הדרך לצאת מעזה... כל הפסקת אש חייבת להביא בחשבון את העניינים הבטחוניים של ישראל, בייחוד בנוגע לרקטות והמנהרות, וכמו כן את הצרכים ההומניטריים של הפלסטינים; ועליה להיבנות כך שתוליך למשא ומתן על יצירת הסדרים בטחוניים ומדיניים, ועל סיוע הומניטרי. אנחנו תומכים בהכללת הרשות הפלסטינית [בהסכם] הפסקת האש ובמשא ומתן על ההסדרים הבטחוניים והפוליטיים והסיוע ההומניטרי."[16]
בינואר 2019, בזמן שהסנאט האמריקני קידם חוק לאיסור הטלת חרם על מדינת ישראל, קרא הארגון לציבור להתקשר לסנאטורים המייצגים אותם, ולשכנע אותם להצביע נגד החוק שלדבריהם "נוגד את חופש הביטוי".
מימון
תקציב התנועה לשנת 2009 היה 1.5 מיליון דולר (לצורך השוואה, תקציב איפא"ק עומד על כ-100 מיליון דולר). שליש מהתקציב נתרם על ידי ג'ורג' סורוס ושני ילדיו.[17]
תקציב ג'יי סטריט לשנת 2013 היה 1,830,184 דולרים לתפעול הארגון ו-1,345,383 דולרים למימון קרן החינוך שלו. ועדת הכספים שלו כוללת כ-120 חברים, שכל אחד מהם תרם לפחות 10,000 דולרים. במועצת הנשיאות חברים 46 תורמים שתרמו לפחות 25,000 דולרים לכל תורם.[18]
אחרי הקמת התנועה נמתחה ביקורת על רשימת התורמים של ג'יי סטריט, שכללה גם אמריקאים שפעלו בשירות גופים ערביים בארצות הברית וכן כמה עשרות מוסלמים ואמריקאים ממוצא ערבי ואיראני, דבר נדיר בארגונים פרו-ישראליים. ג'רמי בן עמי הסביר את הדבר ברצון לכלול בין תומכי הארגון גם לא-יהודים.[19]
דעות על פעילות הארגון
יש המזהים את ג'יי סטריט עם השמאל בישראל ובארצות הברית, ואולם יש בימין בישראל הטוענים שאיננה פרו-ישראלית.[20]
במכתב ברכה שפורסם לרגל כינוס הוועידה הראשונה של השדולה בוושינגטון בשנת 2009 נכללו חתימותיהם של אישי ציבור רבים מהשמאל בישראל, בהם אברהם בורג, נעמי חזן, דניאל בן-סימון, אורי סביר, שאול אריאלי, עמרם מצנע, דליה רבין, עוזי ברעם, שלמה בן-עמי, אמנון ליפקין-שחק, עמי אילון, ועוד.[21] השדולה זכתה גם לברכתו של העיתון "הארץ", במאמר מערכת.[22]
ועדת העלייה והקליטה של הכנסת, בראשות חבר הכנסת מהליכוד דני דנון, קבעה כי ג'יי סטריט הוא ארגון פרו-פלסטיני וכי על ישראל הרשמית לא לשתף עמו פעולה.[23] חבר הכנסת צחי הנגבי, שאף הוא מהליכוד, השתתף בכנס של ג'יי סטריט בשנת 2013 והביע הוקרה לפעילות הארגון.[24]
בעקבות החלטתה של "קדימה" להדק את הקשר עם הארגון, לקראת ועידתו בפברואר 2011, יצאו חברי הכנסת מקדימה זאב ביילסקי ושי חרמש נגד ההחלטה בטענה כי הארגון פועל נגד ישראל.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- האתר של J Street, ב אנגלית וב עברית
- שמואל רוזנר, לובי אמריקאי-יהודי חדש מנסה להציג אלטרנטיווה יונית לאיפ"ק, באתר הארץ, 16 באפריל 2008
- What American Jews believe By Shmuel Rosner. Haaretz, May 30, 2007
הערות שוליים
- ^ About Us "אודותינו" באתר התנועה
- ^ מיתוסים ועובדות על ג'יי סטריט
- ^ [1] באתר הארגון בעברית
- ^
מנהיגת צעירי ג'יי־סטריט: מוסלמית ממוצא פקיסטאני, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2015
- ^ The Muslim who leads a branch of a Jewish lobbying group
- ^ מאמר משותף של מנהל ג'יי סטריט, ג'רמי בן-עמי, עם מנכ"ל "המועצה הלאומית האיראנית-אמריקאית" בעיתון האפינגטון פוסט, יוני 2009
- ^ מכתב ברכה לארגון J Street, באתר הארגון
- ^ J Street supports Israel's right to self-defense אתר J Street
- ^ 40,000 Actions in Support of the Obama Administration, J Street Blog, March 16, 2010
- ^ תוכנית הוועידה, באתר J Street (באנגלית)
- ^ [ttp://www.youtube.com/watch?v=2ZmAHi1NuPE מפגש עם צעירי J Street], ספטמבר 2013
- ^ התעצמות מחנה השלום היהודי-אמריקני, באתר ynet, 3 באוקטובר 2013
- ^ ארגון הגג של הממסד היהודי בארצות הברית דחה את בקשת ההצטרפות של ג'יי סטריט, באתר הארץ, 1 במאי 2014
- ^ [2]
- ^ לקרי יש עוד מה לעשות, באתר הארץ, 21 במאי 2014
- ^ [3] אתר J Street, הודעה מה-30 ביולי 2014
- ^ למרות ההכחשות: סורוס העביר מאות אלפי דולרים לשדולה היהודית ג'יי-סטריט, באתר כלכליסט, 25 בספטמבר 2010
- ^ דוח כספי ל-2013, באתר J Street
- ^ Muslims, Arabs among J Street donors
- ^ איזי ליבלר, ג'יי-סטריט: הם לא "פרו-ישראל", ישראל היום, 28 בפברואר 2011
- ^ Israelis who lend their voice and support to J Street in its mission to protect the future of Israel, באתר J Street
- ^ מערכת הארץ, טוב לשמוע קול יהודי חדש, באתר הארץ, 14.11.2008
- ^ מתי טוכפלד, "ג'יי סטריט הוא ארגון פרו-פלסטיני", באתר "ישראל היום", 24 במרץ 2011
- ^ J Street Conference 2013 - MK Shelly Yachimovich & A Conversation with Members of Knesset, בערוץ YouTube של J Street (דברי הנגבי הם החל מהשעה 1:20:45)
