תוסף תזונה
תוסף תזונה הוא מוצר הנמכר בצורה של כמוסות, טבליות, משקאות או צורות אחרות, המכיל ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן, רכיבים צמחיים או רכיבי תזונה אחרים שמטרתם לספק למשתמש חומרים חיוניים החסרים או לא מספיקים, בדיאטה הרגילה. יש תוספי תזונה שמומלצים לציבור מסוים, כגון צמחוניים, תינוקות, נשים בהריון וכדומה.
תוספי תזונה אינם נחשבים לתרופה. תוספי תזונה מיוצרים במפעלים ייעודיים ונדרשים לקבל אישור שיוצרו בתנאי ייצור נאותים (GMP). בין התוספים הנפוצים ניתן לציין ויטמינים ומולטיוויטמינים, מינרלים, ברזל, חומצה פולית פרוביוטיקה, חומצות שומן כגון אומגה 3, תוספי תזונה טבעיים המומלצים ברפואה האלטרנטיבית, ותוספים ייעודיים לאתלטים .
נכון ל-2015 שוק תוספי התזונה בארצות הברית מוערך ב-37 מיליארד דולרים וישנם 50,000 תוספי תזונה שונים למכירה בארצות הברית לבדה.[1]
אין להתבלבל בין תוסף תזונה לבין "תוסף מזון", הכולל רכיבים המוספים למוצרי מזון כגון צבעי מאכל, ממתיקים וכדומה.
תוספי תזונה ובריאות
| ” | אחרי שנברא האדם באברים המתוקנים בתכלית התיקון, ובחושיו המסוגלים תכלית הסגולה, ובנשמה משכלת בת השמים, ובהבטחת דורות עולם בתכמת הזיווג, עוד לא הוכן לו חיים קיימים על פני חלד, מפני טבע הפגעים חלאים רעים ונאמנים, המתרחשים בעולם, ומתחדשים לבקרים,
גם זה לא נכחד מחכם חרשים, ממציא כל הנמצאים, וישם לב למצוא מזור ותרופה, לכל פגע ולכל נגע, לרפא את האדם רפואה נאמנה ולהשיבו על כנו בארצות החיים, סגולת הרפואה הטבעה בגוף האדם, כי פגע הפוצע בגופו בכל מקום שהוא ונחתך בשרו ודמו שותת, מיד כל אבריו עורקיו וגידיו שולחים עזרה, הם שמנים המקפיאים את פני הפצע ומעכבים את הדם מלזנק, ומעוררים את שרירים הנחתכים להעלות ארוכה ולדבק אבר אל אבר ולקרם קרום תדש, וכן נבראו מחנות הגנה נגד הבצילים המשחיתים, ויש בגוף האדם צבא בעלי חיים נוחים לסגולת בשרו ודמו, והם עומדים הכן בהתמדה גמורה, לגרש, להרוג ולאבד את המיקרובים המסכנים את חיי האדם ואכן במקרים רציניים לא תספיק יד הסגולה של הגוף עצמו לנצת במלחמתה עם האויב האכזרי, והיא זקוקה לעזרה מן החוץ וכבר ברא הבורא את אוצרו הטוב של עשבים וירקות ופרי אדמה ופרי העץ ומימות סגולות ומוצקים רבים בכדור הארץ אשר ניתן בהם סגולות מרפא למיניהן, ובלב חכם נתן חכמה לחקור אחר סגולותיהן ולדעת תכמת הרפואה ואופן שימושן כל מין לתעודתו וככל אשר הורגלנו במרפא הרופאים לכל תחלואי הגוף למיניהן. |
“ |
– החזון איש, בספרו אמונה ובטחון פרק א, ו | ||
ישנם מספר תוספי תזונה, שמחקרים קליניים מובהקים הראו תועלת ברורה אצל הנוטלים אותם. כך לדוגמה נטילת ויטמין D [2], חומצה פולית[3], וברזל לנשים בהריון[4].
מחקרים מדעיים אחרים מצאו קשר בין צריכה נבונה של תוספי תזונה לבין שיפור באיכות החיים. לדוגמה מחקר בארצות הברית, מצא שיפור משמעותי באיכות החיים של שחקני פוטבול מקצועיים לאחר פרישתם. תוספי התזונה הקלו על כאבים כרוניים, וגרמו לשיפור בבריאות הנפש והזיכרון.[5]
עם זאת, מרבית החוקרים והרופאים מסתייגים מהמלצות לכלל האוכלוסייה על נטילת תוספי תזונה מסוימים, ומזהירים שכדאי לצרוך אותם רק בנסיבות בריאותיות מסוימות, לאחר היוועצות עם רופא, ואך ורק דרך בתי המרקחת ומפיצים מורשים. חוקרים אלו נתלים במחקרים שונים על השפעות שליליות שעלולות להיגרם כתוצאה מנטילת תוספי ויטמינים ללא סיבה מיוחדת, ביניהם מחקר מטא-אנליזה שאוגד בתוכו 277 מחקרים, שהראו ששילובים מסוימים של תוספי ויטמינים עם הרגלי תזונה עלולים להגביר סיכון לשבץ.[6][7]
פיקוח ורגולציה
בארצות הברית, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה-FDA, אוסר על משווקי תוספי תזונה לציין כי הם יכולים לרפא או לסייע למנוע מחלות. הם יכולים לציין כי לתוסף עשוי להיות השפעה חיובית על הבריאות, אך ורק אם יש מחקרים מדעיים שתומכים בכך.
עם זאת, יש מבקרים רבים הטוענים כי החוק הנוכחי והפיקוח רופף מדי והיכולת לקנות תוספי תזונה באינטרנט מסכנת את הציבור. משרד המבקר בארצות הברית, המספק לקונגרס נתונים, דיווח כי בבדיקות שונות של תוספי תזונה נמצאו חומרים שעלולים להיות מסוכנים — ובהם ארסן, כספית וקדמיום, 59% מהתוספים הכילו סוגי צמחי מרפא השונים מאלה שצוינו בתווית והמינונים שנמצאו בפועל בגלולות ששווקו היו שונות משמעותית מאלו שצוינו על התווית.[8]
ב-2015 בפשיטה של משטרת ישראל, בשיתוף האגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, נתפסו תוספי תזונה מזויפים מסין והודו שהבטיחו לסייע בהרזיה, לטפל בסטרואידים אנאבוליים ל"ניפוח" שרירים. המוצרים הכילו חומרים תרופתיים פעילים ומסוכנים שאסורים לנטילה ללא מרשם רופא, ואף עשויים לגרום לשבץ ופגיעה בכבד.[9]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ"ז-1997, באתר משרד הבריאות
- יפה שיר-רז, 7 תוספי תזונה הכי חשובים: איך הם עובדים?, באתר ynet, 28 בספטמבר 2013
- איילת נדיב, תוספי תזונה: למה מסוכן לקחת יותר מדי?, באתר ynet, 12 בנובמבר 2014
- רנן נצר, מכורים: מה אתם לא יודעים על הסכנות בתוספי התזונה, באתר גלובס, 17 בנובמבר 2017
הערות שוליים
- ^ Erin Brodwin, The $37 billion supplement industry is barely regulated — and it's allowing dangerous products to slip through the cracks, Business Insider
- ^ Adrian R Martineau, David A Jolliffe, Richard L Hooper, Lauren Greenberg, Vitamin D supplementation to prevent acute respiratory tract infections: systematic review and meta-analysis of individual participant data, The BMJ 356, 2017-02-15 doi: 10.1136/bmj.i6583
- ^ Yanping Li, Tianyi Huang, Yan Zheng, Tauland Muka, Folic Acid Supplementation and the Risk of Cardiovascular Diseases: A Meta‐Analysis of Randomized Controlled Trials, Journal of the American Heart Association: Cardiovascular and Cerebrovascular Disease 5, 2016-08-15 doi: 10.1161/JAHA.116.003768
- ^ Kimberly O O’Brien, Yuan Ru, Iron status of North American pregnant women: an update on longitudinal data and gaps in knowledge from the United States and Canada, The American Journal of Clinical Nutrition 106, 2017-12, עמ' 1647S–1654S doi: 10.3945/ajcn.117.155986
- ^ The effect of dietary supplements on the quality of life of retired professional football players, 22 בנובמבר 2012 (באנגלית).
- ^ Effects of Nutritional Supplements and Dietary Interventions on Cardiovascular Outcomes: An Umbrella Review and Evidence Map, Annals of Internal Medicine Logo
- ^ האם ויטמינים יכולים לפגוע בבריאות הלב?, באתר וואלה! בריאות
- ^ הסכנה הגדולה בתוספי המזון, באתר www.haaretz.co.il
- ^ תוספי תזונה מזויפים, באתר www.clalit.co.il
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
27242983תוסף תזונה