תוכנית המכסים של טראמפ

תוכנית המכסים של טראמפ

טראמפ מציג את המכסים שהממשל מטיל על כל מדינה
מידע כללי
סוג	תוכנית כלכלית
ידוע גם בשם	"יום השחרור", "יום האינפלציה"
משתתפים
תאריך	2 אפריל 2025 – הווה (26 ימים)

תוכנית המכסים של טראמפ שיקפה הסלמה במדיניות הסחר הפרוטקציוניסטית בארצות הברית, כאשר הנשיא דונלד טראמפ הכריז על שורה של מכסי יבוא גבוהים על מדינות, שלדבריו מטילות מכסים על סחורות אמריקניות בשיעור זהה או גבוה יותר, ובטענה של צורך באיזון ביחסי סחר בין-לאומיים. בעוד שהממשל הראשון שלו הטיל מכסים על יבוא של כ-380 מיליארד דולר, הסכום הכולל תחת הממשל השני שלו צפוי לעלות על 1.4 טריליון דולר.

ההכרזה על התכנית גרמה לשוקי המניות ברחבי העולם להתרסק בחדות.

בקדנציה השנייה שלו, טראמפ חידש את מלחמת הסחר עם סין ופתח בחזית שנייה מול קנדה ומקסיקו, תוך שהוא מנסח את הפעולות הללו כדרך להטיל אחריות על מדינות אלו באכיפת סחר בסמים והגירה בלתי חוקית, תוך תמיכה בייצור מקומי. ב-4 במרץ 2025, הוא העלה את המכסים על כל היבוא מסין ל-20%. טראמפ גם הטיל מכס של 25% על רוב הסחורות הקנדיות והמקסיקניות, אך מאוחר יותר הוציא פטור ללא הגבלת זמן לכל הסחורות התואמות להסכם ארצות הברית – מקסיקו – קנדה. ב-12 במרץ 2025 נכנס לתוקף מכס עולמי של 25% על מוצרי פלדה ואלומיניום.

ב-2 באפריל, יום שטראמפ העניק לו את הכינוי "יום השחרור", הכריז טראמפ על מכס יבוא אוניברסלי של 10% על כל הסחורות המיובאות לארצות הברית, וכן שיעורים גבוהים יותר ב-60 מדינות. התעריף הבסיסי של 10% ייכנס לתוקף ב-5 באפריל ואילו התעריפים הנוספים יחלו ב-9 באפריל. ב-3 באפריל ייכנס לתוקף מכס של 25% על כל כלי הרכב המיובאים, כאשר חלקי רכב צפויים להצטרף בהמשך. קנדה, סין והאיחוד האירופי הכריזו על מכסים נגדיים, בעוד שמדינות אחרות החלו במשא ומתן יזום כדי למנוע סכסוכי סחר נוספים. הודעתו של טראמפ התקבלה בבהלה בוול סטריט ולירידות חדות שגרמו לקריסת שוק המניות.

רקע

מאז שנות ה-80, טראמפ תומך בהטלת מכסי ייבוא ככלי להסדרת סחר ולנקמה במדינות זרות שלדבריו "מנצלות" את אמריקה. במהלך הקמפיינים שלו לנשיאות ארצות הברית, טראמפ הבטיח להשתמש במכסים להשגת מגוון מטרות, כולל מניעת מלחמה, צמצום גירעונות סחר, שיפור אבטחת הגבולות, ומימון סיוע לילדים. זמן קצר לאחר שנבחר מחדש לקדנציה שנייה, טראמפ הודה כי המכסים עשויים לגרום ל"כאב" עבור האמריקאים, אך הדגיש כי "זה יהיה שווה את המחיר שצריך לשלם".

במהלך קדנציה ראשונה, טראמפ הטיל מכסים על ייבוא של פלדה ואלומיניום, דבר שהוביל לעליית מחירים עבור האמריקאים. בדצמבר 2021, מחיר טון אחד של פלדה חמה היה 1,855 דולר בארצות הברית, לעומת 646 דולר בסין ו-1,031 דולר באירופה. ארגון הסחר העולמי קבע מאוחר יותר כי ההטלה לא עמדה בכללים הבין-לאומיים. בעוד שטראמפ ויורשו הראשון, ג'ו ביידן, הפחיתו חלק מהמכסים הללו, רובם נשארו בתוקף בתחילת קדנציה השנייה של טראמפ. טראמפ גם פתח במלחמת סחר עם סין, שבמהלכה הוטלו מכסים של 20% על 60% מהסחר בין ארצות הברית לסין, ונחשב לכישלון עבור ארצות הברית.

במאי 2019, טראמפ איים בהטלת מכסים של עד 25% על מקסיקו כדי לנהל משא ומתן להרחבת מדיניות ה"הישארו במקסיקו" Remain in Mexico ולשלוח חיילים מקסיקנים לעזור באכיפת ההגירה הבלתי חוקית. מקסיקו שלחה כמעט 15,000 חיילים לגבולה עם ארצות הברית ו-6,500 חיילים לגבולה עם גואטמלה. בשנת 2020, ארצות הברית, מקסיקו וקנדה חידשו את הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה עם הסכם ארצות הברית – מקסיקו – קנדה והתחייבו להטיל 0% מכסים על רוב המוצרים המיובאים ביניהם. חמישה שבועות לאחר שההסכם נכנס לתוקף, טראמפ השתמש בטענה לדאגות ביטחוניות כדי להטיל מכס של 10% על אלומיניום מקנדה, לאחר שטען שהיא מציפה את השוק האמריקאי. הוא ביטל את המכס לאחר חודש, שלוש שעות לפני שתכננה קנדה לנקוט בפעולת תגמול.

הטלת המכסים

תרשים המציג את מכסי "יום השחרור"

תוכנית המכסים של הנשיא דונלד טראמפ, שהוכרזה ב-2 באפריל 2025, מהווה שינוי משמעותי במדיניות הסחר של ארצות הברית. התוכנית כוללת הטלת מכס בסיסי של 10% על כל היבוא, עם שיעורי מכס גבוהים יותר למדינות הנחשבות בעיניו כ"פועלות באופן בלתי הוגן" בסחר. לדוגמה, סין תתמודד עם מכס של 34%, וייטנאם עם 46% והאיחוד האירופי עם 20%. מטרות התוכנית, לפי טראמפ, הן לעודד ייצור מקומי, להפחית את הגירעון המסחרי וליצור מקומות עבודה בארצות הברית. עם זאת, מבקרים מזהירים מפני עלייה במחירים לצרכנים, ירידה בהכנסה הפנויה, והשפעות שליליות על יצרנים אמריקאים בשל עלויות חומרי גלם מוגברות ומכסים תגמוליים ממדינות אחרות.

התגובות הבין-לאומיות היו מגוונות. סין הצהירה כי היא מוכנה לנקוט בצעדים נחוצים להגנה על זכויותיה, והאיחוד האירופי איים בתגובות משלו. הקהילה העסקית בארצות הברית הביעה חששות מההשפעות האפשריות על הכלכלה והשווקים.

סין

סין, דרום קוריאה ויפן סיכמו לחזק את הסחר החופשי בתגובה למכסי המגן של טראמפ

סין, דרום קוריאה ויפן הסכימו לחזק את הסחר החופשי לנוכח מכסי המגן של טראמפ ב-30 במרץ 2025.

ב-1 בפברואר 2025, טראמפ חתם על צו נשיאותי 14195 שמטיל מכס של 10% על כל היבוא מסין. הצו, שנכנס לתוקף ב-4 בפברואר, התקבל בהמלצת מועצת הביטחון הלאומית. ב-10 בפברואר סין השיבה במכסים של 15% על פחם וגז טבעי נוזלי, ו-10% על שמן ומכונות חקלאיות. סין גם הוסיפה את חברות PVH Corp" ו"אילומינה" לרשימת הגורמים הבלתי מהימנים, פתחה בחקירה אנטי-מונופוליסטית נגד "גוגל" והטילה הגבלות ייצוא על כמה מתכות, כולל טונגסטן.

להערכת "קפיטל אקונומיקס", בזמן שארצות הברית הטילה מכסים חדשים על סחורות סיניות בשווי של כ-450 מיליארד דולר, מכסי סין כוונו לסחורות אמריקאיות בשווי של כ-20 מיליארד דולר בלבד. ג'וליאן אוואנס-פריטצ'רד, ראש תחום הכלכלה הסינית בחברה, ציין: "הצעדים די מתונים, לפחות ביחס לצעדים של ארצות הברית". רויטרס דיווחה שהתשובה "המוגבלת" של סין "הדגישה ניסיון מצד מקבלי ההחלטות הסינים להוביל שיחות עם טראמפ, במטרה למנוע מלחמת סחר גלויה.

ב-4 במרץ 2025, טראמפ העלה את מכסי המגן על היבוא הסיני מ-10% ל-20%. בתגובה, סין הודיעה באותו יום שתטיל מכס של 15% על עוף אמריקאי, חיטה, תירס וכותנה, וכן 10% על סורגום, סויה, בשר חזיר ובקר, מוצרים ימיים, פירות, ירקות ומוצרי חלב מארצות הברית, שייכנסו לתוקף ב-10 במרץ 2025. הקמעונאית "וולמארט" ביקשה מהספקים הסיניים להוריד מחירים בעקבות המכסים. ב-12 במרץ 2025, משרד הסחר של סין ניהל שיחות עם וולמארט. קוסטקו, רשת חנויות הסיטונאות הגדולה ביותר בארצות הברית, פעלה גם היא באותן אמצעים מול ספקים סיניים. ב-26 במרץ 2025, טראמפ הציע שהוא עשוי להוריד את המכסים על סין כדי להגיע להסכם בנוגע למכירת טיקטוק.

קנדה ומקסיקו

מדפים שרוקנו ממשקאות חריפים אמריקאים בקנדה, בתגובה למכסים שהטיל טראמפ

ב-25 בנובמבר 2024, לאחר שנבחר מחדש, טראמפ הודיע על הטלת מכס בשיעור של 25% על כל היבוא מקנדה ומקסיקו, אלא אם ינקטו בפעולה נגד הגירה לא חוקית וסחר בסמים, במיוחד סם הפנטניל. נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ניסו להוריד את המתח. טרודו ציין כי פחות מאחוז מההגירה הבלתי חוקית, ופחות מאחוז מהפנטניל שחודר לארצות הברית מגיעים מקנדה. בנוסף, הוא הציג תוכנית ביטחונית בשווי 1.3 מיליארד דולר להגנה על גבול ארצות הברית – קנדה. למרות המאמצים הללו, ב-31 בינואר 2025, ארצות הברית אישרה כי המכסים ייכנסו לתוקף ב-4 בפברואר, עם שיעור מופחת של 10% על מוצרי אנרגיה מקנדה. יועציו של טראמפ, פיטר נבארו וסטיבן מילר, הובילו את הדיונים הכלכליים בנושא המכסים.

טרודו ושינבאום גינו את פעולתו של טראמפ ואיימו בתגובה כלכלית מיידית, אך ב-3 בפברואר, שלושת המנהיגים ניהלו משא ומתן על דחייה של חודש במכסים. כחלק מההסכם, מקסיקו הסכימה לשלוח 10,000 חיילים לגבולה עם ארצות הברית, בעוד קנדה התחייבה למנות "צאר לפנטניל" ולהמשיך ליישם את תוכנית הביטחון בגבול שהוכרזה ב-2024. בתמורה, טראמפ הבטיח לנקוט אמצעים לצמצום סחר בנשק עם מקסיקו ולשתף פעולה עם קנדה בהקמת כוח משימה משותף למאבק בפשע. עם זאת, ב-27 בפברואר, טראמפ טען כי "הסמים עדיין זורמים לארצנו ממקסיקו ומקנדה" ואישר את תוכניותיו להטלת מכסים, מה שהוביל להטלתם ב-4 במרץ 2025. קנדה הגיבה עם הטלת מכסים של 25% על סחורות אמריקאיות בשווי של 20 מיליארד דולר (30 מיליארד דולר קנדיים), עם תוכניות להרחיבם ל-85 מיליארד דולר (125 מיליארד דולר קנדיים), בעוד שמקסיקו הכינה את תגובתה בהתאם. הוול סטריט ג'ורנל הזהיר כי למכסים יש "פוטנציאל לשנות באופן משמעותי את יחסי ארצות הברית עם שני השותפים הגדולים ביותר שלה במסחר, ולבטל באופן חד את פרויקט סחר חופשי עם בעלות בריתה".

תחילתה של מלחמת הסחר גרמה לירידות בשוקי המניות ולדאגות כלכליות, במיוחד עבור קמעונאים ויצרני רכב. לוטניק מיהר להעביר מסר של צמצום המכסים. באותו יום, טראמפ דחה את המכסים על יצרני רכב התואמים להסכמות הסכם ארצות הברית – מקסיקו – קנדה. ביום שלמחרת, הוא האריך את הדחייה לכל הסחורות התואמות להסכם – שכוללות 50% מהיבוא המקסיקני ו-38% מהיבוא הקנדי – עד 2 באפריל. ממשלת מקסיקו ציפתה כי שיעור הסחורות התואמות יגיע ל-85–90% בתוך מספר שבועות. קנדה הודיעה כי היא תשמור על המכסים הראשוניים אך תעכב את העלאותיהם המתוכננות. עשרות אלפי מקסיקנים חגגו עם שינבאום בכיכר המרכזית של מקסיקו סיטי.

קנדה, ספקית ברזל ואלומיניום הגדולה ביותר של ארצות הברית, הושפעה באופן משמעותי מהמכסים האמריקאיים על המתכות, שנכנסו לתוקף ב-12 במרץ. קנדה השיבה ביום למחרת עם מכסים של 25% על סחורות אמריקאיות נוספות בשווי של 20.6 מיליארד דולר (29.8 מיליארד דולר קנדיים). ב-26 במרץ, יורשו של טרודו, ראש הממשלה מארק קרני, כינה את המכסים על כלי רכב "מתקפה ישירה" ואמר כי יכנס ישיבת קבינט למחרת כדי לתכנן תגובה.

יחד עם האיום על עצמאותה של קנדה, ניתן משבר המכסים כסיבה לבחירות הבזק שהוכרזו על ידי קרני, ב-23 במרץ 2025, תשעה ימים אחרי כניסתו לתפקידו כראש הממשלה.

אירופה

האיחוד האירופאי

לפני השבעתו השנייה, טראמפ איים להטיל מכסים על אירופה אלא אם תקטין את עודף הסחר שלה עם ארצות הברית על ידי הגדלת היבוא של מכוניות אמריקאיות, מוצרים חקלאיים, נפט וגז. ארצות הברית והאיחוד האירופי סחרו בכמות שיא של 1.6 טריליון דולר בשנת 2023. הנציבות האירופית ציינה כי בעוד שלארצות הברית היה גירעון סחר עם האיחוד האירופי במוצרים, הוא הוסדר על ידי עודף סחר בשירותים. ב-2 בפברואר 2025, טראמפ אמר לעיתונאים שהוא מתכנן להטיל מכסים על האיחוד האירופי. הוא גם טען כי עשויים להיות גם מכסים על בריטניה, אך סבר שאת "העניין הזה אפשר לפתור".

חלק ממובילי דעת קהל באיחוד האירופי איימו בנקמה מיידית, בעוד אחרים הביעו חשש מהצתת אינפלציה עולמית מחדש. "אנחנו חייבים לעשות הכול כדי להימנע ממלחמת מכסים טיפשית ובלתי הכרחית כזו", אמר ראש ממשלת פולין דונלד טוסק. ב-4 בפברואר 2025, שרי סחר של האיחוד האירופי נפגשו בוורשה כדי לדון באיומי הנשיא האמריקאי. ב-7 בפברואר 2025, האיחוד האירופי הציע להוריד את המכסים על יבוא מכוניות מ-10% לרמה הקרובה ל-2.5% של ארצות הברית ולהגדיל את רכישות הגז הטבעי הנוזלי האמריקאי וציוד צבאי. ב-25 בפברואר, נשיא צרפת עמנואל מקרון נפגש עם טראמפ בבית הלבן וניסה לשכנע אותו להימנע מהתחלת מלחמת סחר עם אירופה – ולהתמקד במקום זאת בסין.

ב-12 במרץ, לאחר שמכסי פלדה ואלומיניום העולמיים של טראמפ נכנסו לתוקף, האיחוד האירופי הודיע על תוכנית נקמה בשלבים. השלב הראשון, שהיה צפוי להתחיל ב-1 באפריל, נדחה לאמצע אפריל. הוא כולל את החזרת המכסים שהוטלו ב-2018 ו-2020 בתגובה למכסי המתכות של טראמפ בשנות כהונתו הראשונה. אמצעים אלה, ששווים היה 6.3 מיליארד יורו ב-2018 אך צומצמו ל-4.5 מיליארד יורו ב-2025 בשל הברקזיט וירידת הסחר בין ארצות הברית לאיחוד האירופי, הושהו ב-2023 לאחר משא ומתן עם הנשיא אז ג'ו ביידן. השלב השני מציע מכסים המכוונים לסחורות תעשייתיות וחקלאיות אמריקאיות בשווי של 18 מיליארד יורו, כולל פלדה, אלומיניום, מכשירי חשמל לבית, מוצרים מעץ, עופות, בשר ומזון נוסף. טראמפ גינה את כוונת האיחוד האירופי להטיל מכס של 50% על ויסקי אמריקאי, ואיים להטיל מכסים של 200% על אלכוהול אירופי בתגובה. במענה למכסים ההדדיים של טראמפ, ברנד לאנגה, יו"ר ועדת הסחר הבין-לאומית, הציע נקמה עם "מכסים על שירותים דיגיטליים שבהם לארצות הברית יש עודף עצום".

בריטניה

בריטניה בחרה שלא להגיב בהטלת מכסים משלה. רייצ'ל ריבס ממפלגת הלייבור הצהירה כי בריטניה מקיימת דיונים "מתמשכים" בנוגע להפחתה של מס השירותים הדיגיטליים של בריטניה (DST) (מטיל היטל של 2% על חברות דיגיטליות גדולות, ומניב כ-800 מיליון פאונד בשנה) שמוטל גם על ארצות הברית. ההצעה להפחית את המס ספגה ביקורת מצד המפלגה הליברל-דמוקרטית (הממלכה המאוחדת), שכינו אותה "נדבת מס לאלון מאסק, מרק צוקרברג וחברות טכנולוגיה אחרות בארצות הברית". במקום זאת הם הציעו להגדיל את המס ל-6%.

ישראל

במסגרת התוכנית הטיל הנשיא טראמפ מכס על ישראל בשיעור 17% בטענה כי זהו שיעור מחצית מהמכס שישראל מטילה על ארצות הברית – 33%. זאת על אף שהממשלה הודיעה כי היא מבטלת את כל המכסים על יבוא מארצות הברית, בניסיון לעמוד בדרישות הסחר החדשות של הממשל האמריקאי. בפגישה בבית הלבן הביע נתניהו תקווה בפני טראמפ בעניין הפחתת המכסים שהטיל על ישראל, אולם זה השיב: "לא בטוח שנוריד אותם – נראה".

השפעת המס

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

שוק המניות

ערך מורחב – קריסת שוק המניות (2025)

בתגובה להצהרת טראמפ ב-2 באפריל, שוק המניות בארצות הברית הציג צניחות שערים חדות. המדדים המובילים, נאסד"ק ו-S&P 500 ירדו בכ-12 אחוז ביומיים (3–4 באפריל), נתון נדיר שנרשם כמעט רק בתקופות של משברים כלכליים. מדד הדאו ג'ונס ירד ב־4,000 נקודות. ירידה דומה התרחשה בעבר בעקבות סגירת המשק האמריקני בעקבות מגפת הקורונה.

ב-9 באפריל 2025, בעקבות הודעת טראמפ על הקפאת המכסים למשך 90 יום, המדדים זינקו בחדות: מדד S&P 500 עלה ב-9.5% – ביום בו נרשמה העלייה היומית הגדולה ביותר שלו מאז 2008, דאו ג'ונס עלה ב-2,861 נקודות, או 7.8% – העלייה החדה ביותר מאז 2020. נאסד"ק עלה ב-12.2% – הזינוק היומי הגדול ביותר שלו מאז 2001 והשני בגודלו אי פעם.

מכסים לפי מדינה

מדינה או טריטוריה	שיעור מס
	30%
	32%
	37%
	35%
	37%
	24%
	49%
	11%
	13%
	34%
	11%
	13%
	20%
	41%
	32%
	38%
	26%
	32%
	39%
	17%
	21%
	24%
	20%
	27%
	48%
	50%
	31%
	37%
	47%
	17%
	24%
	40%
	31%
	16%
	44%
	21%
	30%
	18%
	14%
	33%
	15%
	29%
	17%
	37%
	30%
	25%
	44%
	31%
	41%
	32%
	36%
	28%
	22%
	15%
	46%
	17%
	18%
שאר המדינות והטריטוריות	10%

ראו גם

• חוק המכסים סמוט-האולי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תוכנית המכסים של טראמפ בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תוכנית המכסים של טראמפ40845337Q132099340