מארק קרני
 | |||||||
| לידה |
16 במרץ 1965 (גיל: 60) פורט סמית', הטריטוריות הצפון-מערביות, קנדה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 קנדה | ||||||
| עיסוק |
כלכלן פוליטיקאי | ||||||
| מפלגה | המפלגה הליברלית של קנדה | ||||||
| בת זוג | דיאנה פוקס קרני | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
מארק ג'וזף קרני (באנגלית ובצרפתית: Mark Joseph Carney; נולד ב-16 במרץ 1965) הוא כלכלן ופוליטיקאי קנדי, המכהן כראש ממשלת קנדה וכמנהיג המפלגה הליברלית מאז 14 במרץ 2025. קרני החליף את ג'סטין טרודו בתפקיד ראש ממשלת קנדה, לאחר שהתמנה למנהיג מפלגת השלטון.[1]
קרני כיהן כנגיד השמיני של בנק קנדה בשנים 2008–2013 וכנגיד ה-120 של בנק אנגליה בשנים 2013–2020.
ראשית חייו והשכלה
מארק קרני נולד ב-16 במרץ 1965 בעיר פורט סמית', שבטריטוריות הצפון-מערביות, קנדה. הוא בנם של ורלי מרגרט (לבית קמפר), עקרת בית, ורוברט ג'יימס מרטין קרני, מנהל בית ספר תיכון. סבו וסבתו מצד אביו היו ממוצא אירי, ממחוז מאיו. כאשר היה בן שש, עברה משפחתו לאדמונטון, אלברטה. אביו היה מועמד המפלגה הליברלית בבחירות הפדרליות של קנדה בשנת 1980 מטעם מחוז אדמונטון דרום, וסיים במקום השני. אמו חזרה ללימודים אקדמיים כדי לפתח קריירה בתחום החינוך כאשר מארק היה בן עשר. לקרני שלושה אחים – אח ואחות מבוגרים ממנו, שון וברנדה, ואח צעיר בשם בריאן.
קרני למד בבית הספר התיכון St. Francis Xavier High School באדמונטון, ולאחר מכן התקבל לאוניברסיטת הרווארד במלגה חלקית וסיוע כלכלי. במהלך לימודיו שם שימש כשוער מחליף בנבחרת ההוקי קרח של האוניברסיטה, וחלק חדר עם פיטר צ'יארלי, לימים מנכ"ל בליגת ה-NHL, ועם שחקן ההוקי מארק בנינג.
בשנת 1988 סיים את לימודיו בהרווארד עם תואר ראשון בכלכלה בהצטיינות יתרה. המשיך ללימודים מתקדמים באוניברסיטת אוקספורד, שם למד בקולג' סנט פיטר וקולג' נופילד. הוא קיבל תואר שני בשנת 1993 ותואר דוקטור בשנת 1995 בתחום הכלכלה. עבודת המאסטר שלו עסקה בניתוח תאורטי של יתרון תחרותי, למידה מתוך עשייה והשפעות חיצוניות (spillovers), ועבודת הדוקטורט שלו עסקה ביתרון הדינמי של תחרות. מנחת הדוקטורט שלו הייתה מרגרט מאייר.
קרני היה שותף לקפטן קבוצת ההוקי של אוניברסיטת אוקספורד לצד הקנדי דייוויד למטי, לימים שר המשפטים והתובע הכללי של קנדה.
קריירה פיננסית
גולדמן זקס (1990–2003)
קרני עבד במשך 13 שנים בבנק ההשקעות גולדמן זקס, ושירת במשרדיו בבוסטון, בלונדון, בניו יורק, בטוקיו ובטורונטו. הוא התקדם לתפקידים בכירים, בהם שותף לניהול תחום סיכון ריבוני, דירקטור בשוקי חוב מתעוררים ומנהל בכיר בבנקאות ההשקעות. בין השאר, עבד על שילובה של דרום אפריקה בשוקי האג"ח הבינלאומיים לאחר סיום האפרטהייד, וכן היה מעורב בטיפול במשבר הפיננסי ברוסיה ב-1998.
בנק קנדה ומשרד האוצר הקנדי (2003–2008)
בשנת 2003 עזב קרני את גולדמן זקס והצטרף לבנק קנדה כסגן נגיד. כעבור שנה גויס למשרד האוצר הקנדי, שם מונה ב-15 בנובמבר 2004 לסגן בכיר של שר האוצר.
בין 2004 ל-2007 שימש כסגן בכיר לשר האוצר וכנציג קנדה בארגון ה-G7. במהלך תקופה זו פיקח על החלטות כלכליות חשובות, כולל תוכנית שנויה במחלוקת למיסוי קרנות הכנסה בקנדה, והוביל את מכירת מניות הממשלה (19%) בחברת האנרגיה פטרו-קנדה, שהניבה רווח משמעותי למדינה.
נגיד בנק קנדה (2008–2013)
באוקטובר 2007 מונה קרני לנגיד בנק קנדה, והחליף את דייוויד דודג' ב-1 בפברואר 2008. במינויו הפך לנגיד הצעיר ביותר בקרב מדינות ה-G8 וה-G20 באותה תקופה.
המשבר הפיננסי של 2008
קרני נכנס לתפקידו בתקופת המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008. כבר במרץ 2008, כחודש לאחר כניסתו לתפקיד, הוביל את הבנק להורדת הריבית הבין-בנקאית ב-50 נקודות בסיס, צעד שנחשב קריטי ליציבות הכלכלה הקנדית. בניגוד לבנק המרכזי האירופי, שהעלה את הריבית ביולי 2008, קרני זיהה מוקדם את סכנת המשבר בשוקי האשראי והגיב בהתאם.[2]
באפריל 2009, כאשר הריבית בקנדה הגיעה לרמה הנמוכה ביותר האפשרית, יישם הבנק מדיניות "התחייבות מותנית" – הצהרה רשמית כי לא יעלה את הריבית למשך שנה לפחות, מה שחיזק את האמון בשוקי האשראי והמריץ את הכלכלה. כתוצאה מכך, התוצר והתעסוקה בקנדה החלו להתאושש באמצע 2009, והמדינה הייתה הראשונה מבין מדינות ה-G7 שהצליחה להחזיר את רמות ה-GDP והתעסוקה שלה לרמות שלפני המשבר.[3]
בין יולי 2010 לינואר 2012 כיהן כיו"ר הוועדה למערכת הפיננסית העולמית בבנק ההתיישבות הבינלאומי (BIS). בנוסף, בשנת 2011 מונה ליו"ר המועצה ליציבות פיננסית (FSB) המפקחת על הרגולציה של המערכת הפיננסית הגלובלית.
נגיד בנק אנגליה (2013–2020)
.jpg)
ב-26 בנובמבר 2012 הודיע שר האוצר הבריטי, ג'ורג' אוסבורן, על מינויו של קרני לנגיד בנק אנגליה,[4] תפקיד שבו החל ב-1 ביולי 2013. בכך הפך לראשון שאינו אזרח בריטי המתמנה לנגיד מאז הקמת הבנק בשנת 1694.[5] במהלך כהונתו קיבל בנק אנגליה סמכויות נוספות, כמו היכולת לקבוע דרישות הון לבנקים פרטיים. קרני גם ביצע שינויים מבניים בתהליך קבלת ההחלטות בבנק, והחליט להפחית את מספר פגישות קביעת הריבית השנתיות מ-12 ל-8, תוך פרסום הפרוטוקולים באופן שקוף יותר. במרץ 2020, כאשר היה לקראת סיום כהונתו, נקט קרני בצעדי חירום והורה להפחית את הריבית ב-0.5% כדי להתמודד עם השפעות מגפת הקורונה על הכלכלה הבריטית.[6]
לאחר כהונתו בבנקים מרכזיים (2020–2024)
באוקטובר 2020 הצטרף קרני ל-Brookfield Asset Management כסגן יו"ר, שם הוביל את אסטרטגיית ההשקעות של החברה בתחום הסביבה, החברה והממשל התאגידי (ESG) והשקעות אימפקט.[7]
קריירה פוליטית
בשנת 2012, בעת שכיהן כנגיד בנק קנדה, פנה אליו ראש ממשלת קנדה, סטיבן הרפר, והציע לו להצטרף לממשלת השמרנים כשר האוצר. קרני דחה את ההצעה, ובפברואר 2025 הסביר בראיון כי הרגיש שזה לא יהיה ראוי לעבור ישירות מתפקיד נגיד בנק קנדה לפוליטיקה נבחרת. במהלך הבחירות הפנימיות של המפלגה הליברלית של קנדה בשנת 2013, עלו השערות שקרני יתמודד על ההנהגה. עם זאת, הוא בחר שלא להתמודד לבסוף.[8]
לקראת סיום כהונתו כנגיד בנק אנגליה, מונה קרני במרץ 2020 לשליח המיוחד של האו"ם לפעילות אקלים ופיננסים. בינואר 2020 מינה אותו ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, ליועץ פיננסי של הנשיאות הבריטית לוועידת האקלים של האו"ם COP26 בגלאזגו, שנדחתה מנובמבר 2020 לנובמבר 2021.
במהלך מגפת הקורונה קרני שימש כיועץ בלתי פורמלי לראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, וייעץ לו על תגובת הממשלה למשבר הכלכלי שנגרם עקב המגפה.
ב-9 בספטמבר 2024 מונה קרני על ידי ג'סטין טרודו ליו"ר כוח המשימה לצמיחה כלכלית של המפלגה הליברלית. בעקבות התפטרותה של כריסטיה פרילנד עלו שמועות כי קרני עשוי להתמנות לשר האוצר, אך הדבר לא יצא לפועל.
פריימריז המפלגה הליברלית
ב-16 בינואר 2025 הודיע קרני רשמית כי יתמודד על הנהגת המפלגה הליברלית של קנדה. במקביל, התפטר מכל תפקידיו הביצועיים, הדירקטוריים והיועצתיים כדי להתמקד בקמפיין. עד 9 בפברואר 2025, קמפיין הבחירות שלו גייס יותר מ-1.9 מיליון דולר מתרומות של מעל 11,000 אנשים וזכה לתמיכה מצד 66 מחברי סיעת הליברלים בפרלמנט.[9]
ב-9 במרץ 2025 ניצח קרני בבחירות הפנימיות בסיבוב הראשון עם 85.9% מהקולות, בכך הפך למנהיג המפלגה הליברלית. ניצחונו היה גדול מזה של ג'סטין טרודו ב-2013, והוא זכה בכל 343 מחוזות הבחירה.
ראש ממשלת קנדה
קרני הושבע כראש ממשלת קנדה ה-24 לאחר התפטרותו של ג'סטין טרודו, וצפוי למנות את הממשלה הקנדית ה-30 באותו היום.
ב-14 במרץ 2025, נכנס קרני לתפקידו כראש הממשלה.
ב-23 במרץ 2025 החליט קרני על פיזור הפרלמנט והכריז על בחירות כלליות ב-28 באפריל 2025. זאת לאחר, שאמר ש-"נדרש מנדט חזק להתמודד עם איום המכסים של טראמפ על הכלכלה שלנו".[10]
חיים אישיים
קרני נשוי לדיאנה פוקס, כלכלנית בריטית המתמחה במדינות מתפתחות. הם הכירו באוניברסיטת אוקספורד ונישאו ב-1994. לזוג יש ארבעה ילדים, והם גרו בטורונטו, באוטווה, בלונדון, ושוב באוטווה לאחר עזיבתו את בנק אנגליה ב-2020.[11]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מארק קרני
מארק קרני, ברשת החברתית פייסבוק
מארק קרני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מארק קרני, ברשת החברתית אינסטגרם
מארק קרני, ברשת החברתית LinkedIn
הערות שוליים
- ↑ מארק קרני הושבע לתפקיד ראש ממשלת קנדה: "מוכן להיפגש עם טראמפ", באתר ynet, 14 במרץ 2025
- ↑ Mike Hornbrook, Mark Carney: Interesting times, CBC News, February 20, 2011
- ↑ Fifty who will frame a way forward, ft.com (באנגלית)
- ↑ איליה גרידנף, פייננשל, ההימור הקנדי: נגיד לשעבר עם ניסיון בוול סטריט יוביל את המדינה מול טראמפ, באתר כלכליסט, 10 במרץ 2025
- ↑ George Osborne gets his man: Mark Carney named as new Bank of England, The Independent, 2012-11-27 (באנגלית)
- ↑ Who is Mark Carney, Canada's incoming prime minister?, www.bbc.com, 2025-03-10
- ↑ Inman, Phillip (2020-08-26). "Mark Carney takes on new job in Canada". The Guardian. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2025-03-10.
- ↑ Benjamin Lopez Steven ·, Mark Carney says former prime minister Stephen Harper asked him to be finance minister, CBC News, Feb 16, 2025
- ↑ Mark Carney runs for leader of Canada's Liberal Party, BBC, 2025-01-16 (באנגלית)
- ↑ Mitchell McCluskey, Canadian PM Mark Carney announces election as he seeks mandate to tackle Trump, CNN, 2025-03-23 (באנגלית)
- ↑ Liberal leadership race: Mark Carney elected in landslide to be next prime minister, CBC News, 10 במרץ 2025
מארק קרני40742308Q192533