חוק המכסים סמוט-האולי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמוט והאולי, יוזמי העלאת המכסים

חוק המכסים סמוּט-האוּלי הוא חוק להעלאת מכסים שנחתם על ידי נשיא ארצות הברית הרברט הובר ב-17 ביוני 1930. החוק חוקק במהלך השפל הגדול במטרה להגדיל את הכנסות הממשל ולהגן על התוצרת התעשייתית ועל התוצרת החקלאית של ארצות הברית.

היסטוריה

בשנת 1927 המליצה הוועדה הכלכלית של חבר הלאומים על ביטול המכסים בין מדינות. אולם המלצות אלו לא יושמו והנהגות המדינות, בלחץ יצרנים מקומיים, נטו לתמוך בהעלאת מכסים. בשנת 1928 הועבר בצרפת חוק להעלאת מכסים. לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית בנובמבר 1928 הבטיח הובר להעלות את המכסים על תוצרת חקלאית, בהתאם למסורת תמיכה בחוקי מכסים שהייתה ארוכת שנים במפלגה הרפובליקנית.

לאחר הבחירות, עוד טרם הושבע הובר לנשיא, החל וויליס האולי, חבר רפובליקני של בית הנבחרים מאורגון, יושב ראש הוועדה הכלכלית, בישיבות לגיבוש רפורמה במכסים. המטרה המקורית הייתה להשוות את המכסים הנמוכים על תוצרת חקלאית, לאלו על מוצרים תעשייתיים, על ידי העלאת מכסים על תוצרת חקלאית והורדת מכסים על מוצרים תעשייתיים. אולם הגרסה של החוק שעברה בבית הנבחרים במאי 1929, ברוב של 264 מול 147 מתנגדים, כללה העלאה של המכסים על תוצרת חקלאית וגם על תוצרת תעשייתית. החוק העלה 845 מכסים והוריד 82[1]. בחוק תמכו 244 רפובליקנים ו-20 דמוקרטים.

החוק עבר לסנאט, בה תמכו רוב הרפובליקנים בהעלאת מכסים על מוצרים תעשייתיים. אל מולם, התנגדו הדמוקרטים וכמה מהרפובליקנים שנקראו "מורדים", שביחד היו רוב בסנאט, להעלאת מכסים על מוצרים תעשייתיים, מחשש לעליית תשומות הייצור של החקלאים ובכך יאיינו את הרווח של החקלאים מעליית מכסים על תוצרת חקלאית[2]. בסנאט התפתח סחר מכר כאשר סנאטורים רבים דרשו להעלות את המכסים על התוצרת האופיינית של המדינה שלהם כתנאי להצבעה עבור החוק. החוק נתקע בסנאט ובמטרה לקדם את החוק הציע אלמר תומאס להוציא מהצעת החוק את כל ההתייחסות למוצרים תעשייתיים ולהשאיר בה את המוצרים החקלאיים. ב-21 באוקטובר 1929 הסנאט דחה את הצעתו של תומאס ברב של 64 נגד 10. למחרת, הציע רב בסנאט בעד הורדת המכס על טאנין[2]. ב-27 באוקטובר 1929 הצהיר הסנאטור ריד שלהערכתו החוק הגיע לקיצו. סמוט לעומת זאת, הבטיח שהחוק יועבר כמובטח.

הגרסה שעברה לבסוף בסנאט, במרץ 1930, לאחר פרוץ השפל הגדול, כללה 1253 שינויים לעומת החוק שעבר בבית הנבחרים. החוק עבר בסנאט ברוב של 44 מול 42. בהמשך הושגה פשרה בין נוסחי החוקים של בית הנבחרים והסנאט, בעיקר בהעלאת תעריפי המכס לרמות הגבוהות יותר בגרסה של בית הנבחרים. החוק המאוחד עבר בבית הנבחרים ברוב של 222 מול 153. החוק הסופי העלה 890 מכסים והוריד 253 מכסים. החוק גם פטר 75 סוגי סחורות ממכס והטיל מכס על 48 סחורות שעד אז היו פטורים מהם[3]. שדולה של חקלאים ותעשיינים בבית הנבחרים ובסנאט פעלה לאישור החוק בשני בתי הקונגרס. החוק נקרא על שם ויליס האולי וריד סמוט, סנאטור רפובליקני מיוטה שהיה יושב ראש ועדת הכספים של הסנאט.

במאי 1930 פנו מעל 1000 כלכלנים, בהם אירווינג פישר, בעצומה אל נשיא ארצות הברית בבקשה להטיל וטו על החוק, על פי הסכמה רחבה בקרב הכלכלנים שמדובר בחוק מזיק[1]. גם הנרי פורד ניסה לשכנע את הובר להטיל וטו על החוק. תומאס למונט, מנכ"ל ג'יי פי מורגן סיפר שהתחנן בפני הובר שלא יאשר את החוק, אותו כינה טפשי[1].

חוק המכסים סמוט-האולי העלה את המכס על מוצרים חקלאיים ובנוסף להם על מגוון רחב של מוצרים נוספים, כמו עור ונעליים, מוצרי טקסטיל, כימיקלים, משי וקטיפה, חרסינה ומוצרי זכוכית. אחרי אישור החוק הגיעו שיעורי המכסים לרמה הגבוהה ביותר מאז ומעולם בארצות הברית.

העלאת המכסים הציתה מלחמת מכסי-תגמול בכל רחבי העולם, שהתרעמו על העלאת המכסים על ידי ארצות הברית[4]. המקרים הבולטים ביותר של העלאות מכסים בעקבות חוק סמוט האולי היו בספרד, איטליה, שווייץ וקנדה[5]. אלו פגעו במיוחד בחקלאות האמריקאית, שהתבססה על ייצוא, והעמידו אותה בעמדת נחיתות מובהקת מול מתחריה הזולים יותר ובראשם ברית המועצות. להעלאת המכסים העולמית הייתה השפעה משמעותית על היקף הסחר העולמי[1], מצב שהוביל להגברת החולשה הכלכלית והשפל בארצות הברית.

לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1932 ביקר פרנקלין דלאנו רוזוולט את החוק, ובשנת 1934 חוקק חוק שאפשר לנשיא להוריד מכסים.

השפעה על הבורסה

הדיעות חלוקות לגבי ההשפעה של הידיעות על תהליכי החקיקה של החוק על הבורסה לניירות ערך בניו יורק. יוד וואניסקי טען שעוד לפני הקריסה של הבורסה באוקטובר 1929, ידיעות על הכוונה להעלות מכסים במסגרת החוק גרמו לירידות בבורסה[2]. גם אלן ריינלדס הציג את חקיקת החוק כאחד הגורמים המרכזיים לקריסת הבורסה באוקטובר 1929[6]. לעומת זאת, ברנארד בודרו טען שהחדשות על חקיקת החוק הביאו לעליות בבורסה ולא לירידות[7], בשנים 1929-1930. סקוט סומנר טוען שהידיעות על הצלחות בחקיקת החוק הביאו לעליות בבורסה ב-1929, אולם בשנת 1930 הביאו לירידות[8].

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0