אנטיכריסט
בתאולוגיה הנוצרית, אנטיכריסט או אנטיכריסטוס הוא אדם (או מהות) המייצג את הרוע המוחלט ומהווה את אויבו של אותו האיש. מקור המילה ביוונית (αντίχριστος), ופירושה המקורי "במקום המשיח". המונח העברי הוא צורר המשיח (צר המשיח) או שׂוֹטֵן המשיח. אנטיכריסט מתואר כדמות של משיח שקר שמהווה את הנגטיב של אותו האיש ומתנגד וכופר במשיחיותו, ואף מעמיד לו אלטרנטיבה שקרית. דמות זו לקוחה מהחיות שבחזיון דניאל, ולכן היא מכונה במסורת הנוצרית גם "החיה".
דמות האנטיכריסט לקוחה מאגדה עממית המספרת שלאחר הגליית היהודים הופיע אנטיכריסט והציע להם להשיב אותם לארצם וכאשר נענו לו השליך אלפים מהם לים. אלברטוס מגנוס ותומאס אקווינס הקדישו תשומת לב רבה לאגדה זו וטענו שאנטיכריסט יוולד בבבל, בשבט דן, יעלה לירושלים, שם ישכנע בקלות את היהודים שהוא המשיח, יבנה מחדש את בית המקדש ויכריז על עצמו כא-לוהים[1].
כשם שבנצרות יש למשיחם שתי ביאות, כך כנגדו לאנטיכריסט ישנן שתי ביאות. בתקופתו של יוחנן אנטיכריסט נתפס כמלכות רומי שצלבה את אותו האיש ההיסטורי. בתקופה המודרנית היא נתפסת כמלכות רומא המתחדשת, קואליציה של עשר מדינות המכונה "בבל הגדולה" - שסממניה פאר ושחיתות, שמובילות תרבות דתית שקרית, שכופרת במשיחיותו של משיחם. הדמות העומדת בראש המלכות מוצגת כדמות ממלכתית בעלת חזות נורמטיבית ועם זאת דמונית ובעל כוחות מטפיזיים, ששואבת את כוחה מהשטן ומייצגת את הרוע הצרוף עלי אדמות, שאמורה להופיע לדבריהם באחרית הימים.
לאנטיכריסט אמורים להיות סממנים צורניים דומים למשיח הנוצרי, ולכן הוא אמור להיות אדם כריזמטי ונואם בחסד "פום ממלל רברבן", שיכונן בתחילה תחת משטרו רב-העוצמה שלום עולמי, ויאחד עמים רבים תחת חסותו, כשלצידו נביא שקר דתי. סימנו על פי אותה תפיסה המספר 666, שייחקק על מצחם וידיהם של מאמיניו, ויאפשר להם לסחור ולקנות תחת שלטון אנטיכריסט. בסופו של דבר אמורה להיות מלחמה עולמית נגד כוחות אנטיכריסט, שיובסו בידי הנוצרים ומשיחם בראשם. שם המלחמה, "ארמגדון", לקוח מהשם העברי "הר מגידו", אזור שהתרחשו בו מלחמות רבות וחשובות, בעולם העתיק ואף בעת החדשה. יש נוצרים הרואים באיחוד האירופי, ואף באו"ם, את הדמות המכונה אנטיכריסט.
דמויות שונות לאורך ההיסטוריה, שרדפו את הכנסייה ואת המאמינים הנוצרים, הוגדרו כאנטיכריסט. בימי הביניים זיהו אנשי הנצרות אישים שונים ואף בעלי חיים עם אנטיכריסט, וגורלם היה עינויים ואף מוות. בעת החדשה המוקדמת, מרטין לותר ראה באפיפיור את אנטיכריסט, בהשפעת חיבורו של לורנצו ואלה על זיוף מתת קונסטנטינוס[2]. גם בעת החדשה אנשי נצרות שונים ניסו לזהות דמויות היסטוריות עם אנטיכריסט, בהם נפוליאון, אדולף היטלר, בניטו מוסוליני ואפילו רונלד רייגן, שבאנגלית כל שם משמותיו מורכב משש אותיות ומהווה צירוף של המספר 666.
בדתות האחרות
בדתות האברהמיות
אסלאם
באסלאם, המקבילה לדמות האנטיכריסט היא הדמות דג'אל, שמתוארת כדמות רעה באסכטולוגיה האסלאמית. למרות שאינו מוזכר בקוראן, ישנם מוסלמים המאמינים שהוא יופיע תוך העמדת פנים שהוא המהדי, לפני יום הדין (באסלאם). הוא ייסע ברחבי העולם, תוך שהוא נכנס לכל עיר שהוא חפץ, מלבד מכה ומדינה. ואז עיסא יירד מן השמים אל הצריח הלבן שבמסגד האומיי, ויניח את ידיו על גבם של שני מלאכים, בזמן שהדג'אל מתפלל. ויהיה זה עיסא שבסופו של דבר יהרוג את דג'אל, באמצעות מטה משה.
בחדית'ים סוניים ושיעים, ובמיוחד אצל התריסריים מופיעה דמות נוספת בשם סופיאני (אנ'), שלעיתים מזוהה בתור דג'אל עצמו או כדמות נפרדת הפועלת לצד דג'אל.
יהדות
אף שביהדות היו משיחי שקר, אין ביהדות דמות מקבילה לאנטיכריסט, שבמהותה נוגדת לחלוטין את הטוב. ולא רק זאת, אלא שהרמב"ם בספרו "משנה תורה" כותב שכאשר יתגלה המשיח היהודי, אז כל העמים ייווכחו בטעותם, שדתם הייתה שקר:
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא - מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום
עם זאת, במקורות אחרים החל מתקופת הגאונים ובספרות היותר מאוחרת, מוזכרת דמות בשם ארמילוס הרשע, מלך הגויים, שעתיד להתנכל ליהודים ולהמית את משיח בן יוסף, ולבסוף יוכרע על ידי משיח בן דוד.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אנטיכריסט |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנטיכריסט |
הערות שוליים
- ^ [https://www.academia.edu/1012544/Istorie_si_memorie_evreiasca._Volum_omagial_dedicat_doamnei_Lya_Benjamin_ed._Anca_Ciuciu_si_Camelia_Craciun_Bucuresti_Editura_Hasefer_2011 Istorie si memorie evreiasca. Volum omagial dedicat doamnei Lya Benjamin, ed. Anca Ciuciu si Camelia Craciun, Bucuresti, Editura Hasefer, 2011 עמוד 52 (ברומנית)
- ^ David M . Whitford, The Papal Antichrist: Martin Luther and the Underappreciated Influence of Lorenzo Valla, Renaissance Quarterly 6, The University of Chicago Press, 2008, עמ' 26-52
31027870אנטיכריסט