שערי תקווה
 הכניסה לשערי תקווה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | שומרון |
| גובה ממוצע[1] | 177 מטר |
| תאריך ייסוד | 1983 |
| סוג יישוב | יישוב 5,000–9,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 6,124 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.1% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   שערי תקווה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
| http://www.shaarey-tikva.muni.il | |
תצלום אוויר, פברואר 2014
שערי תקווה (שַׁעֲרֵי תִּקְוָה) היא התנחלות ויישוב קהילתי-עירוני במערב השומרון, הממוקמת סמוך לכביש 5, כשלושה קילומטר ממזרח לקו הירוק, ליד אלקנה, עץ אפרים, ראש העין ואורנית, ובקרבת הכפרים הפלסטיניים עזון עתמה ובית אמין. היישוב הוכרז בשנת 1990 כוועד מקומי עצמאי תחת מועצה אזורית שומרון. במאי 2022 הוכרז על איחוד היישוב עם עץ אפרים למועצה מקומית אחת בשם שער השומרון.
היסטוריה
שערי תקווה היה היישוב הראשון ביהודה ושומרון שהוקם ביוזמה עסקית פרטית. הוא הוקם על ידי יערי רוזן ורחל רהט, באמצעות חברה בבעלותם בשם "יו"ש השקעות מקרקעין ופיתוח בע"מ"[3]. החל מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20 יצא רוזן לסיורים ברחבי יהודה ושומרון בחיפוש אחר קרקעות זמינות לרכישה, וניפגש בחשאי עם סוחרי קרקעות ערבים̈[4]. בשנת 1980 רכש ביחד עם שותפתו רחל רהט את הקרקעות שבתחום הכפר עזון עתמה שמאוחר יותר הוקמו עליהן היישובים שערי תקווה ועץ אפרים[5]. עם רכישת הקרקעות הם החלו בקידום תוכנית בנין עיר וחלוקת השטח למגרשים לבניה פרטית. כמו כן החלו לשווק את הקרקעות באמצעות אסיפות ופגישות ברחבי המדינה, כדי לשכנע אנשים לרכוש מגרשים̈ לבניית בתים פרטיים במחיר של בין 2,000 ל-4,000 דולר לדונם ועלות בנייה שהיא שליש מהעלות בתחומי הקו הירוק. לאחר שנתיים של שיווק, כל המגרשים נרכשו, ובינואר 1982 נערך טקס עליה לקרקע[6]. רוכשי המגרשים נדרשו לבנות את הבתים בעצמם במתכונת של "בנה ביתך"[7] בנוסף שילמו 5,000-6,000 דולר על פיתוח התשתיות: כבישים, ביוב, מים, וחשמל לחברה נוספת בבעלות רוזן ורהט - "החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ". ואלף דולר כ"הלוואה" למשרד החינוך והתרבות להקמת גני ילדים ובתי־ספר, כסף שהיה אמור להיות מוחזר לוועד המקומי ביישוב כאשר יתקבל תקציב ממשלתי. עד אוקטובר 1982 50 בתים ביישוב כבר היו בבנייה[8].
בשנת 1983, שלוש משפחות הראשונות עברו להתגורר ביישוב[9]. כמו כן הוקמה עמותה של המשתכנים ביישוב. שמו של היישוב "שערי תקווה" נבחר משום שהוא ממוקם על כביש 5 המוביל לפרברי פתח תקווה[10].
בשנת 1984, החלו רוכשי הקרקעות להתלונן על עיכובים בפיתוח היישוב, ניהול כספי לא תקין, בעיות ברישום הבעלות על הקרקע ועל כך שאין עדיין תוכנית מתאר[11]. בנוסף הוגשו שתי בקשות לפירוק לחברות של רוזן ורהט, מצד מתיישבי מתיישבי גני מודיעין (יישוב נוסף שייזמו רוזן ורהט) על כך שאף על פי ששילמו על פיתוח תשתיות, הם לא הוקמו[12]. ומצד חברת רסקו, בנוגע לשטח קרקע בכפר חארס ליד שכם, שנרכש עם הבטחה שיש היתר עסקה מהמנהל האזרחי על בעלות, אף על פי שלא הייתה ברשותם[13]. בספטמבר 1984, נפתח הליך בבית המשפט המחוזי בתל אביב שהוביל זמן מה לאחר מכן למתן צו פירוק ל "יו"ש השקעות מקרקעין ופיתוח בע"מ", שהכונס הרשמי משמש כמפרק החברה. הסכסוך המשפטי נמשך כעשרים שנה והגיע לדיון עד בית המשפט העליון[14]. לאחר שנתיים של עיכובים, פנו רוכשי הקרקעות למשרד השיכון וביקשו שיקבל עליו חסות ופיקוח על הנעשה בשטח, המשך הפיתוח של היישוב נעשה בסיוע ממשלתי.
בזמן האינתיפדה הראשונה (בשנים 1988–1989) יידו תושבים מהכפר עזון עתמה אבנים ובקבוקי תבערה לעבר היישוב הממוקם מטרים ספורים מבתי שערי תקווה (ביישוב עוד לא הייתה גדר היקפית)[15]. בתגובה נכנסו התושבים לכפר מספר פעמיים ופגעו ברכוש[16][17]. לאחר הסכם אוסלו ב' סווגו הכפרים הסובבים את היישוב, עזון עתמה, בית אמין וסניריא, כשטח B. עם זאת מספר בתים ביישוב נבנו לאחר ההסכם על אדמות הכפר עזון עתמה בשטח B[18].
בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2003 החלה ישראל בהקמתה של גדר הפרדה. משולש הכפרים עזון עתמה ובית אמין וסניריא בותר על ידי הגדר, תוך איבוד חלק מהשטחים החקלאיים שלהם. הכפר עזון עתמה מנותק משאר הגדה המערבית על ידי גדר ההפרדה תוך השארת שערי תקווה בצידו ה"ישראלי" של המכשול (אך מוקפת בשלושה צדדים על ידי הגדר). הדרך היחידה המקשרת את תושבי הכפר עם שאר הגדה היא שער בגדר, שפתוח רק בשעות היום[19].
בשנת 2007 הועלתה הצעה לאחד את שערי תקווה, עץ אפרים, אלקנה ואורנית לישות מוניציפלית אחת. לאור התנגדות חלק מהתושבים ביישובים ההצעה ירדה לבסוף מהפרק. בשנת 2011 נבנה ביישוב ספסל באורך של 320 מטרים[20]. נכון לשנת 2022, מונה אוכלוסיית שערי תקווה למעלה מ-6,100 תושבים.
מאפיינים
אוכלוסיית היישוב מעורבת, וכוללת חילוניים ודתיים.
הבניה היא ברובה בתים צמודי קרקע, חלקם דו-משפחתיים. ביישוב מצויים מספר גנים ומעונות יום, וכן בית ספר יסודי ממלכתי דתי ובית ספר שמונה שנתי ממלכתי. בין השירותים החברתיים ניתן למנות מתנ"סים, חוגים, מועדוני נוער, שתי תנועות נוער - האיחוד החקלאי ובני עקיבא, ספריה ומועדון ספורט הכולל בריכה ומגרשי טניס. בנוסף, ביישוב קיימים מרכז מסחרי, מרפאות ושירותי דת שונים.
היישוב זכה בחמישה כוכבי יופי בתחרות "קריה יפה" של המועצה לישראל יפה. בשערי תקווה שני בתי ספר יסודיים. תלמידי הכיתות העל-יסודיות לומדים בתיכון "אורט" אורנית, ובאולפנה ובישיבת אלקנה.
תנועות נוער
ביישוב פועלות שתי תנועות נוער, אחת לנוער החילוני, האיחוד החקלאי. בשנת 2009 נסגר סניף האיחוד החקלאי ביישוב עקב סכסוך בין ועד היישוב להנהלת התנועה. בעקבות הסגירה עברו בני הנוער החילונים ביישוב לשבט תנועת הצופים ביישוב הסמוך אורנית. לאחר עשור, בשנת 2019, נפתח הסניף בשנית, מתוך מחשבה כי מוטב שהנוער החילוני ביישוב, יפעל גם הוא לתרומה ליישוב ולקהילת היישוב ולא לקהילות מחוץ ליישוב. כיום, השכבות הצעירות ברובן נכנסו לתנועה ואילו חלק גדול מהנוער החילוני משכבות ו-י״ב ביישוב עדיין חלק מתנועת הצופים באורנית.
השנייה היא בני עקיבא, סניף שערי תקווה, המכונה בקיצור סניף ש״ת, החל את פעילותו בשנת 1985, הסניף מונה כיום בערך 400 חניכים ומדריכים ועושה פעילויות שוטפות על בסיס שבועי למען החברה והחניכים.
סמל היישוב
הסמל נבחר על ידי ועד היישוב וכולל את המוטיבים הבאים:
- היונה - הכמיהה לשלום
- ההרים - הרי השומרון בהם שוכן שערי תקווה
- הים - מסמל את המרחק הקצר בין היישוב לים התיכון
שער השומרון
ערך מורחב – שער השומרון
במאי 2022 אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס חתם על הצו לאיחוד היישובים ובכך הושלם המהלך לאיחוד היישובים שנרקם כשבע שנים וקיבל את תמיכתם ואישורם של שרת הפנים איילת שקד ושר הביטחון בני גנץ[21]. על פי נתוני הלמ"ס, ערב ההכרזה על האיחוד היו ביישוב שערי תקווה כ-6000 תושבים, וביישוב עץ אפרים כ-2500 תושבים.
קישורים חיצוניים
שערי תקווה (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של שערי תקווה
שערי תקווה, ברשת החברתית פייסבוק- אלבום תמונות מהיישוב.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ אידיאולוגיה וכסף, מעריב, 14 בדצמבר 1982
- ^ ניבה לניר, אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
- ^ יאיר קוטלר, למכירה:רוב אדמות יהודה ושומרון, מעריב, 15 באוקטובר 1982
- ^ שערי התקוה: בהלה לזהב, מעריב, 21 בינואר 1983
- ^ אשמת שומרון - שם קבוע, דבר, 12 בפברואר 1982
- ^ יאיר קוטלר, בולמוס הבנייה ביהודה ושומרון במחירים מרקיעים, מעריב, 1 באוקטובר 1982
- ^ מרדכי אלקן, אלפי משפחות יגורו בישובים שיזמים פרטיים מקימים בשומרון, מעריב, 15 במאי 1983
- ^ המהפך בשומרון, מעריב, 17 בדצמבר 1982
- ^ המשטרה צותתה, מעריב, 10 בדצמבר 1985
- ^ מתיישבי "גני מודיעין" תובעים כונס נכסים, מעריב, 20 באוגוסט 1984
- ^ רסקו דורשת כונס נכסים לחברות שקנו קרקע ביו"ש, מעריב, 25 באוגוסט 1985
- ^ פסק-דין בתיק ע"א 1902/90 - בית המשפט העליון בירושלים - 08/03/2005
- ^ בקבוק תבערה הושלר לעבר בית ביישוב שערי־תקווה, מעריב, 27 בדצמבר 1988
- ^ מאות מתנחלים השתלטו למשך 3 שעות על כפר שתושביו השליכו אבן ופצעו ילד, מעריב, 5 בפברואר 1989
- ^ מתנחלים התפרעו ליד הכפר עזון עטמה, מעריב, 24 במאי 1989
- ^ שבתי בנדט, בתים נבנו על שטחי B בשערי תקווה - תוך הפרת הסכם אוסלו, באתר וואלה!, 31 ביולי 2017
- ^ גדעון לוי, אקספרס של חצות, באתר הארץ, 27 בפברואר 2007
- ^ עמיחי אתאלי, לנצח את גאודי: הקרב על שבירת שיא גינס, באתר nrg, 2 ביוני 2011
- ^ אריה יואלי, שני הישובים בשומרון יאוחדו למועצה מקומית, באתר "סרוגים", 10 במאי 2022
| ||||||||||||||||
שערי תקווה35686188Q2777977