ועד מקומי

ועד מקומי הוא חלק מן המערכת השלטונית במרחב הכפרי המנוהלת באמצעות מועצות אזוריות. המועצה האזורית היא רשות מקומית שבה מספר יישובים כפריים, יישובים עירוניים, יישובים קהילתיים וישובים מוסדיים והיא נועדה להוות מעין מסגרת ארגונית למטרות משותפות של מספר יישובים סמוכים שכל אחד מהם בנפרד אינו יכול לזכות במעמד של מועצה מקומית. מבחינה משפטית, ועד מקומי, בהתאם לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, נמנה גם הוא תחת הגדרת המונח "רשות מקומית".

בראשית שנות המדינה החלו להתארגן מועצות מקומיות מסוג חדש. המועצה הראשונה הייתה מועצה אזורית עמק הירדן ואחריה קמו מועצות אזוריות נוספות. מועצות אלה אימצו את צו המועצות המקומיות (מועצות האזוריות עמק הירדן) תש"י-1950 (להלן: "צו עמק הירדן"). בצו עמק הירדן מוצאים לראשונה ועדים מקומיים והסדרים מפורטים להנהלה מקומית. בצו עמק הירדן יש הבחנה בין יישוב שיתופי לבין יישוב שאינו שיתופי, נקבע כי "בישוב שיתופי יהיו האנשים המשמשים באותו זמן, על פי תקנותיו, כחברי הוועד, או במזכירות או ההנהלה של היישוב-הועד המיוחד של היישוב". היישוב הבודד מתנהל על ידי ועד מקומי נבחר שהוא למעשה ישות משפטית מנהלית ומוגדר כ"רשות מקומית" לעניין הוראות דין מסוימות. המחוקק העניק, לוועד המקומי את הסמכויות שיש למועצה האזורית בהגבלות החלות על המועצה. המועצה תהא רשאית לאצול מתפקידיה וסמכויותיה לוועד המקומי, בדרך כלל, לעניין מסוים או לסוג של עניינים, למעט סמכויותיה בתחומים הבאים: הקמת תאגיד עירוני, הטלת אגרות, היטלים ודמי השתתפות, הטלת ארנונה, הכנת תקציב ועד מקומי, אישור חוקי עזר ופרסומם והפקעת מקרקעין, על פי חוק איגודי ערים, תשס"ו – 1955.

יחסי הגומלין בין הוועד המקומי והמועצה האזורית

השלטון המקומי במרחב הכפרי בנוי כמערכת דו-רבדית, בה הוועד המקומי מהווה את הרובד התחתון והמועצה האזורית את הרובד העליון. הזיקה בין היישוב למועצה האזורית עוברת דרך הוועד המקומי. מעמדו המשפטי של הוועד המקומי מעוגן בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תש"ח – 1958 (להלן: "צו המועצות"). שם נקבע כי "כל יישוב יתנהל על ידי ועד מקומי" (סעיף 90). לוועד המקומי יהיו, בתחום הנהלתו, אותן הסמכויות שיש למועצה, בכל אותם התנאים וההגבלות שסמכויות המועצה מותנות או מוגבלות בהם, אולם הוועד לא יהיה רשאי להשתמש בסמכויות אלה, אלא במידה שהמועצה אינה משתמשת בהן וכל עוד שאין בכך משום סתירה להחלטות המועצה שהודיעו עליהן לוועד, ולחוקי העזר שלה. התחום היחיד שבו יש לוועד עדיפות על המועצה הוא תחום החינוך והתרבות .

בעשור הראשון למדינה הוקמו, או אורגנו מחדש, כמה עשרות מועצות אזוריות מהטיפוס החדש עם צו נפרד לכל מועצה. ב-1958 התקין שר הפנים את צו המועצות, אשר ביטל את כל הצווים הנפרדים ומאז כמעט כל המועצות האזוריות מתנהלות על פי הוראות צו המועצות. בצו המועצות נשארה ההבחנה בין "ישוב שיתופי" (הכולל קיבוץ, קבוצה, או מושב עובדים לרבות יישוב שלפחות תשעים אחוז מתושביו שהם בני 18 ומעלה מאוגדים באגודה שיתופית להתיישבות ושהמועצה מכירה בו יישוב שיתופי לצורך צו זה) לבין יישוב שאינו שיתופי ברובד התחתון .

חברי הוועד המקומי ביישוב שיתופי יהיו האנשים שהם באותה שעה, חברי הוועד, המזכירות או ההנהלה של היישוב. יישוב שיתופי שבו מספר הבוחרים שאינם חברים באגודה השיתופית הוא 10 אחוז לפחות, ממספר הבוחרים ביישוב שהם חברי האגודה, רשאי לפנות לשר הפנים בבקשה להורות כי ייבחרו גם נציגים של בעלי זכות בחירה ביישוב שאינם חברים באגודה השיתופית בהתאם לחלקם היחסי ביישוב. יישוב שיתופי שאינו קיבוץ, קבוצה או מושב שיתופי שבו מספר הבוחרים שאינם חברים באגודה השיתופית הוא 20 אחוז לפחות, השר יורה לקיים בחירות ביישוב כמו ביישוב שאינו שיתופי.

הועד המקומי ביישוב שאינו שיתופי נבחר בבחירות כלליות, ישירות, שוות וחשאיות. מספר חברי הוועד נקבע על ידי השר, בהתייעצות עם המועצה, בהתאם למספר התושבים ביישוב, הרשומים במרשם התושבים, ביום ט"ו באב שלפני היום הקובע: עד 1500 תושבים יבחרו 5–7 חברי ועד, מ-1500 תושבים ומעלה יבחרו 9–11 חברי ועד.

נקבע כי הוועד המקומי הראשון ביישוב יכהן עד שיבחר ועד מקומי. ה ישיבה הראשונה של היעד המקומי הראשון תתכנס תוך 14 יום מיום אישור מינויו על ידי השר על פי הזמנת ראש המועצה, והוא יישב בראש ההנהלה עד שייבחר ועד מקומי אחר על פי המפורט בחוק. חברי הוועד המקומי הראשון ביישוב שאינו שיתופי (או שחדל להיות שיתופי) ימונו על ידי המועצה לאחר התייעצות ולאחר אישור שר הפנים. כל אדם הרשום בפנקס הבוחרים של היישוב זכאי להיות מועמד ולהיבחר לחבר ועד, פרט לזה שמקום מגוריו חדל להיות בתחום היישוב לפני המועד שנקבע להגשת הבחירות או לפני מועד הבחירות. אם לא נקבע ועד מקומי במועד הבחירות, או שהוועד המקומי אינו ממלא את התפקידים שהוטלו עליו לפי הפקודה ולדעת הממונה על המחוז, או אינו מנהל כשורה את תחום שיפוטו, רשאי הממונה להורות על בחירת ועד ליישוב ולקבוע את תאריך הבחירות או למנות, לאחר התייעצות עם הגופים הציבוריים הנוגעים בדבר, ועד מתוך אנשים שכשירים להיות חברי ועד, או למנות, לאחר התייעצות כאמור, ועדה למילוי תפקידי הוועד המקומי, ובלבד שמימון פעילותו של הוועד הממונה ייעשה מתקציב הוועד המקומי. אם הממונה סבור שוועד מקומי אינו ממלא חובה או עבודה שהוטלה עליו כדין, הוא רשאי לדרוש מהועד בצו למלא את החובה או לבצע את העבודה תוך הזמן הנקוב בצו. לא מילא הוועד המקומי אחר הצו תוך הזמן הנקוב בו, רשאי ראש המועצה, באישור הממונה, למנות אדם למילוי החובה או לביצוע העבודה ולקבוע את השכר שישולם לאדם זה ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ישולמו מקופת הוועד המקומי.

הועד המקומי רשאי למנות לצורך ביצוע תפקידיו ועדות קבועות ועדות לעניינים או למקרים מיוחדים ולהטיל עליהן תפקידים כפי שייראה לו. לוועד המקומי ניתנו אותם סמכויות כמו למועצה, אולם הוועד המקומי אינו רשאי להשתמש בסמכויות אלה אם המועצה אינה משתמשת בהן, וכל עוד אין סתירה להחלטות המועצה שהודיעו עליהן לוועד ולחוקי העזר שלה. הוועד המקומי רשאי להעסיק עובדים לצורך ביצוע סמכויות שהמועצה אצלה לו ובלבד שיש למשרות אלה הקצבה בתקציבו המאושר. מינוי העובדים יעשה על פי צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), התשל"ז-1977 . ועד מקומי חייב להעסיק גזבר והוא רשאי, באישור הממונה, להעסיק עובדים אחרים במשכורת או בשכר ולקבוע את משכורתם או שכרם ושאר תנאי עבודתם של העובדים כאמור. בין הסמכויות הנתונות לוועד המקומי באישור המועצה האזורית מצויה גם הסמכות להטיל מסים. ועד מקומי רשאי להטיל בתחום הנהלתו, כל מס מן המסים שהמועצה רשאית להטיל, ויהיו לו בקשר לכך הסמכויות שיש למועצה ובלבד שהוועד יקבל לכל פקודה כזו את אישור המועצה. ועד מקומי ישתמש לצורכי המסים אותם הוא גובה, בשומות המועצה שנקבעו לנכסים שבתחום הנהלתו. אם אין למועצה שומות מתאימות, הוועד המקומי רשאי לערוך שומות ובלבד שלעניין הטלת ארנונה כללית היו לוועד אותן סמכויות כמו למועצה. ייגבו מיסי הוועד המקומי בידי המועצה יחד עם הארנונה שהוטלה על ידה, ויועברו לוועד המקומי בניכוי הוצאות הגבייה החלות עליו, ובהתאם להחלטת המועצה. אם הוועד המקומי אינו גובה את המסים או מתרשל בגבייתם, המועצה רשאית, לאחר שהתרתה בוועד המקומי ובאישור הממונה, לגבות את המסים במקום הוועד המקומי, ולהשתמש בכספים שניגבו בהתאם לתקציבו, לצורכי היישוב.

הועד המקומי נדרש להכין, בהתאם להוראות הממונה, תקציב הכנסות והוצאות לשנת הכספים ולהגיש אותם למועצה לאישור. התקציב לשנת הכספים הבאה יוגש למועצה לאישור לא יאוחר מיום 1 באוקטובר בכל שנה לשנת הכספים הבאה. לא הגיש הוועד תקציב במועדה אמור ולמרות דרישתה של המועצה עד 30 בנובמבר, תכין המועצה תקציב בעבור הוועד כדי להבטיח את קיום השירותים ההכרחיים ביותר לתושבי היישוב. חשבונות הוועד המקומי יבוקרו על ידי רואה חשבון שמינתה לכך המועצה, והוא חייב להגיש למועצה דין וחשבון על פעולותיו הכספיות של הוועד המקומי, לפי דרישותיו של הממונה. הוועד המקומי ישא בעלות שכרו של רואה החשבון.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23531537ועד מקומי