עלי (יישוב)
| |
| קובץ:Eli.jpgמרכז עלי עם כביש הגישה, אוקטובר 2007 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מטה בנימין |
| גובה ממוצע[1] | 686 מטר |
| תאריך ייסוד | 1984 |
| סוג יישוב | יישוב 2,000–4,999 תושבים |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוקטובר 2024 (אומדן)[1] | |
| - אוכלוסייה | 4,866 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.0% בשנה |
(למפת דרום השומרון רגילה)   עלי | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
4 מתוך 10 |
עֵלִי היא התנחלות ויישוב קהילתי בהרי בנימין השוכן סמוך לכביש 60 דרומית-מזרחית לאריאל. היישוב שייך לארגון יישובי אמנה ולמועצה אזורית מטה בנימין, בה הוא היישוב הצפוני ביותר. היישוב פרוס על שטח גדול ומונה כ-9 שכונות.
עלי הוקם בשנת 1984 כיישוב מרכזי בגוש שילה. היישוב קרוי על שמו של עלי הכהן ששימש ככהן גדול במשכן שילה המזוהה באתר הסמוך ליישוב (תל שילה). היישוב מנוהל על ידי ועד מקומי.
גאוגרפיה
היישוב עלי נמצא בראש מספר גבעות וסביבן מספר כפרים פלסטינים. ממזרח ליישוב נמצא הכפר קריוּת, המזוהה עם עירו הקדומה של יהודה איש קריות.[3] ממערב ליישוב נמצא הכפר לובן א-שרקייה, שנהוג לזהותו עם לבונה המקראית (שופטים, כ"א, י"ט).
סמוך לצד הדרומי של עלי נמצאים מעיין הגבורה ועין עוז - מעיינות אשר שופצו על ידי היישוב להנצחת בני הזוג ולנסקי, הראל בן נון ושלמה ליבמן, שנהרגו בפיגועים באזור. מצפון ליישוב מתחת לשכונת פלגי מים נמצא עין ברקית. אתר חפירות ארכאולוגי מתקופת בית שני נמצא במרכז ״השכונה המערבית״ ביישוב.
הקמת היישוב
ראשוני המתנחלים הגיעו לרכס ב-1982, עת ניטעה חורשה רחבה על הרכס[4]. גרעין המתנחלים הראשוני הגיע למקום באלול תשמ"ד (1984) ומנה משפחות משילה, עפרה וכוכב השחר. בסוכות בשנת תשמ"ו נחגג אירוע הנחת אבן הפינה בשם "הזריחה בעלי". היישוב בראשיתו נקרא "גבעת הלבונה[5]", אך לאחר מספר חודשים הוחלט לשנותו, בעקבות הדמיון ליישוב מעלה לבונה הסמוך[4]. השם שנבחר, "עלי", הוא על שם עלי הכהן, אחרון הכהנים במשכן שילה.
אוכלוסייה
היישוב עלי הוקם כישוב עירוני/קהילתי וכמרכז ליישובי הסביבה. ביישוב מתגוררים כ-4,700 תושבים (נכון לשנת 2022), ביניהם עולים חדשים וישראלים ותיקים, זוגות צעירים, משפחות וקשישים. פועלים בו מספר בתי תוכנה ועסקים נוספים במרכז המסחרי.
חינוך
ביישוב שוכנים מוסדות בני דוד, בהם המכינה הקדם-צבאית הראשונה, ובראשם עומדים הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. המכינה השפיעה רבות על אופיו של היישוב, ורבים מבוגריה קבעו את ביתם ביישוב. 46 מבוגרי המכינה נהרגו בשירותם בצה"ל ובפעולות איבה[6], בהם רועי קליין בעל עיטור העוז, עמנואל מורנו - סא"ל בסיירת מטכ"ל, אלירז פרץ והדר גולדין.
בשנת 2018 הוקמה ביישוב ישיבה תיכונית אזורית של רשת אמי"ת, ולאחר שנתיים הבעלות עברה לרשת בני עקיבא.
בעלי פועלים ארבעה בתי ספר יסודיים. שניים לבנים: בית ספר ממלכתי-דתי שש שנתי "מעין חיים" ותלמוד תורה שמונה-שנתי "הדר יוסף", ושניים לבנות: ממ"ד "כרמי חן" ובית ספר תורני "שירת חנה". ביישוב פועלות תנועת הנוער בני עקיבא ואריאל.
שירותי דת
בקיץ ה'תשס"ו (2006) התמנה הרב אברהם שילר מישיבת הגולן לרב היישוב ועבר להתגורר בו. בנוסף, פועלים רבני קהילות בשכונות ובבתי הכנסת השונים.
בשנת 2007 נחנך בית הכנסת המרכזי "משכן עלי" במרכז היישוב, ובו בית הכנסת האשכנזי ובית כנסת הספרדי "מעשה ניסים". ב"משכן עלי" מתקיימים שיעורי תורה קבועים ואירועים קהילתיים.
שכונות ביישוב
השטח הבנוי של היישוב משתרע על כ־2,000 דונמים ב-8 שכונות:
- שכונת היובל: (מכונה גבעה ט') הוקמה בשנת 1998, שנת היובל למדינת ישראל, ומכאן שמה. על גבעה בגובה 854 מטר מעל פני הים. בשכונה התגוררו בשנת 2006 כ-45 משפחות. התשתיות בשכונה הוכשרו על ידי משרד השיכון וחלק מהבתים נבנו על ידי הסוכנות היהודית.[7] תושבי השכונה הראשונים היו תלמידי הרב אלי סדן. בעקבות עתירת שלום עכשיו משנת 2005 שטענה לאי-חוקיותה של השכונה, תחילה בטענה שאין השכונה מוגדרת במסגרת תוכנית בינוי ערים, ואחר כך בטענה לאי-חוקיותם של חלק מהבתים בשכונה על פי תצלומים המוכיחים כי שטחים אלו היו מעובדים קודם עבודות הבנייה, ולכן קיימת אפשרות שיימצא מי שיוכל להוכיח את בעלותו עליהם, וייתכן שמדובר בערבים תושבי הכפר הסמוכים. על פי עתירות אלו הורה בג"ץ לשר הביטחון לבחון מחדש את אישורה של השכונה, או לחלופין להודיע על הוצאת צווי הריסה.[8] במקביל התקיימה מערכה ציבורית להכשרת המבנים בעקבות נפילת שני קצינים תושבי השכונה, רס"ן רועי קליין ורס"ן אלירז פרץ.[9] במאי 2011 הודיעה המדינה על כוונתה להכשיר את הבתים ולהשאיר שטח חלופי לצורך פיצוי אם יימצא טוען לבעלות על הקרקע (על פי הצעתו של דן מרגלית).[10] רב השכונה הוא הרב אליעזר קשתיאל.
- שכונת נוף הרים: (מכונה גבעה ה') הוקמה בערב שבת פנחס תשנ"ד (1994) על גבעה בגובה 800 מטר מעל פני הים והייתה לשכונה הראשונה ביהודה ושומרון שהוקמה מחוץ ל"גבולות הישוב". בשכונה מתגוררות כיום כ-70 משפחות.
- פלגי מים: הוקמה ב-2001 על גבעה בגובה 760 מטר מעל פני הים. בשכונה מתגוררות כיום 40 משפחות של בעלי בתים עובדים, אברכים וסטודנטים. לכל הבתים בפלגי מים הוצאו צווי הריסה בין 2001 ל-2007 על ידי המנהל האזרחי. כמחציתם יושבים על אדמות פרטיות של פלסטינים שעובדו בעבר וכמחציתם במצב של "סקר" הדורש בדיקה לגבי בעלות האדמות.[11] רב השכונה הוא הרב יהודה סדן (בנו של הרב אלי סדן).
- נווה שוהם: שכונה המתפתחת מתחת לשכונת נוף הרים ועתידה להוות את מרכז היישוב. (צפי ל-600 משפחות). רב השכונה הוא הרב אסף קורמן.
- נווה שיר: השכונה המערבית של היישוב והקרובה ביותר לכביש 60 מכל בתי היישוב, עקב גובהה הנמוך. רב השכונה הוא הרב רביד ניסים.
- נאות אילן: השכונה המרכזית של היישוב בה נמצאים כיום המרכז המסחרי ובתי הספר.
- נאות חן: שכונה מערבית ומרכזית.
- הקטורת: נמצאת בין שילה לעלי. הוקמה ב-2023 וכיום גרות שם כ-20 משפחות.
- בעבר גבעת הרא"ה הייתה שכונה של היישוב אך התפצלה ממנו והפכה ליישוב עצמאי המתפתח ממול ליישוב.
אירועים ביטחוניים
ב-2 במרץ 2016 חדרו שני מחבלים לשכונת היובל, פצעו תושב וחוסלו בידי כיתת הכוננות של היישוב.[12]
ב-20 ביוני 2023 שני מחבלים פלסטינים רצחו ארבעה אזרחים ישראלים במסעדה שבתחנת הדלק הצמודה לעלי, שניים מהם תושבי היישוב.
ב-29 בפברואר 2024, התרחש פיגוע נוסף באותו מקום בו נרצחו שני ישראלים.
עיר תאומה
גרייט נק, ניו יורק, ארצות הברית (מ־2022)[13]
גלריית תמונות
-
מתחם בתי כנסת
-
מראה כללי של היישוב, 10/08 -
מבנה מגורים טיפוסי בלב היישוב, 10/08 -
אתר ארכאולוגי ביישוב
קישורים חיצוניים
עלי, ברשת החברתית פייסבוק- עלי באתר המועצה אזורית מטה בנימין
- עלי – "גבעות" סביב לה, אתר אמנה
- נטעאל בנדל, "עלי מעולם לא הייתה דומה יותר לפריז כמו היום", באתר כיפה, 15 בינואר 2014
עלי (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, ירושלים, עמ' 50.
- ^ 4.0 4.1 כרך 2, עלי... שלא ייגמר לעולם, כדי להגשים חלום, ירושלים: אולפנת עפרה, 2016, עמ' 553
- ^ בדומה ללובאן א-שרקיה, ועל שם הפסוק במגילת שיר השירים, פרק ד', פסוק ו': אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה.
- ^ גלעד לזכרם, באתר של מכינת בני דוד
- ^ אבי אשכנזי, בעקבות בג"ץ: ייהרס ביתו של רס"ן קליין, באתר nrg, 14 ביולי 2009
- ^ בג"ץ 9051/05 תנועת "שלום עכשיו" - ש.ע.ל. מפעלים חינוכיים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־20 באוגוסט 2014
- ^ בימין בירכו: הכשרת גבעת היובל - צעד נכון
ח"כים מהימין: להכשיר מאחזים שדייריהם נפלו
בני משה, ביקור הזדהות בשכונת "היובל", באתר ערוץ 7 - ^ עמיחי אתאלי, המדינה תודיע לבג"ץ: בית אלירז פרץ יוכשר, באתר nrg, 1 במאי 2011
יהודה יפרח, בעלות? תלוי מי הקובע, באתר News1 מחלקה ראשונה, 6 במאי 2011 - ^
אור קשתי, חיים לוינסון, רק בישראל: ראש היחידה לאכיפת בנייה לא חוקית גר בבית לא חוקי, באתר הארץ, 19 בינואר 2017
- ^ תושבת עלי: "רועי הראל הציל את ילדי היישוב, הדם שלו על הקירות", באתר מעריב אונליין, 2 במרץ 2016
- ^ ניצן קידר, ברית ערים תאומות לעלי ולגרייטניק בארה"ב, באתר ערוץ 7
| ||||||||||||||
39691750עלי (יישוב)