רבי עובדיה מברטנורא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רע"ב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "רע"ב" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'רע"ב (1511–1512), ראו ה'רע"ב.
רבי עובדיה מברטנורא
לידה איטליה
מקום קבורה הר הזיתים
תפקידים נוספים רב העיר ירושלים
רבותיו רבי יוסף קולון
בני דורו רבי יצחק עראמה, רבי מאיר אבן גבאי
חיבוריו ביאור המשנה, עמר נקא
תחריט עץ מהמאה ה-16 של העיר ברטנורו, שעל שמה נקרא רבי עובדיה

רבי עובדיה ירא מבַּרטֶנוּרָא נודע גם בכינוי הרע"ב או הרב (נולד באיטליה, ככל הנראה בעיר ברטינורו (אנ') שבצפון איטליה, בערך בין השנים ה'ר'ה'ר"י – וגם על שנת פטירתו ישנן חלוקי דעות) היה רב, פוסק, פרנס, דרשן, רב העיר ומנהיג יהודי ירושלים בשלהי התקופה הממלוכית וראש ישיבה. נודע בעיקר בשל פירושו על המשנה.

תולדותיו

רבי עובדיה נולד באיטליה לרבי אברהם ירא מהעיר ברטינורו (Bertinoro), או ברטנורה (Bartnòra) בדיאלקט הרומאני המקובל באזור, השוכנת בנפת פורלי-צ'זנה שבמחוז אמיליה-רומאניה, ועל שמה נקראת המשפחה.

יש הטוענים[1]; כי השם יר"א למעשה ראשי תיבות של יהי רצוי אחיו,.[2] אחרים טוענים[3]; כי שם המשפחה הוא ייחודי לרבי עובדיה עצמו על שם הפסוק: ”וְעֹבַדְיָהוּ היה ירא את ד' מאוד.”[4]

בנעוריו למד בישיבתו של רבי יוסף קולון, שהייתה אז בבולוניה בירת מחוז אמיליה-רומאניה הסמוכה לעיר הולדתו ברטנורא.[5] לאחר מכן התגורר במשך מספר שנים בסאן גינסיו,[6] עיירה קטנה בנפת מצ'רטה שבמחוז מארקה, כשישים ק"מ דרומית מערבית לבירת המחוז אנקונה. מתקופה זו נותרו בידינו מספר מכתבי המלצה ותעודות שונות בכתב ידו וכן תפילה שחיבר[7] ובתחילת שנות ה'ר"ם שימש כרב העיר צ'יטה די קאסטלו,[8] השוכנת בחלקו העליון של נהר הטיבר בשיפולי הרי האפנינים, בנפת פרוג'ה, בצפון מחוז אומבריה שבאיטליה. באותה תקופה אף נמנה עם חשובי הבנקאים היהודים בעיר, ושמו מוזכר במסמך אפיפיורי רשמי מה-כ"ז בשבט הרמ"ה בראש רשימת הבנקאים המורשים להעניק הלוואות בריבית עבור תושביה הנוצריים של העיר, בו מופיע בין השאר פטור עבור כל הבנקאים היהודים מלסחור בשבתות ומועדי ישראל.[9]

מראה כללי של העיר צ'יטה די קאסטלו, בה כיהן רבי עובדיה כרב ומרא דאתרא, בטרם עלותו לארץ ישראל.

בא' בכסלו שנת ה'רמ"ו, עזב רבי עובדיה את העיר,[10] ככל הנראה בעקבות פטירת אשתו, והחל במסעו לארץ ישראל. במהלך המסע, שארך כשנתיים וחצי, ביקר רבי עובדיה בין היתר בקהילות היהודיות ברומא, נאפולי שבאיטליה, פלרמו שבסיציליה, אלכסנדריה וקהיר שבמצרים, ועזה, חברון ובית לחם שבארץ ישראל.

בעוברו בדרכו בפלרמו שבסיציליה, דרש ר' עובדיה בבית הכנסת המקומי והקסים את שומעיו, שהציעו לו להשתקע אצלם אך הוא דחה את הפניה. בהגיעו למצרים התקבל בכבוד רב על ידי הנגיד רבי נתן ב"ר חיים הכהן שולאל, שהיה בעבר רב בארץ ישראל ונאלץ לברוח בשל כובד המסים שהטילו הממלוכים ומאימת המלשינים. הוא הציע לרבי עובדיה שלא יעלה לירושלים מסיבות אלו, אך רבי עובדיה סירב אף לו. משראה כך רבי נתן הפקיד אותו על ביתו בירושלים ומינה אותו לעמוד בראש הקהילה.[11]

לקראת חג הפסח, בי"ג בניסן ה'רמ"ח, הגיע רבי עובדיה לירושלים שם התקבל בכבוד רב. בימי הפסח הוא התאכסן בביתו של הרב יעקב רם קולונמאנו (רב אשכנזי ממוצא איטלקי), ואחר הפסח עבר לגור בביתו הנטוש של הנגיד רבי נתן שולאל. אותה תקופה חייתה בירושלים קהילה קטנה ודלת אמצעים כפי שהוא מתאר באגרתו: ”ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם...” תושביה היו עניים ואפילו לא היו להם ספרי תורה. מאחר שפרנסתו הייתה מצויה מפקדונות בנקאיים נושאי ריבית אותם השאיר באיטליה, נרתם רבי עובדיה לשיפור המצב העגום. הוא אף קיבל תרומות ייעודיות לצורך זה, מאחיו ואביו שנותרו באיטליה.

עקב השתדלותו לסייע לביסוס וחיזוק הקהילה מבחינה רוחנית וחומרית כאחד, וכן בשל גדלותו התורנית, תפס הוא עד מהרה מקום של כבוד בין תושביה היהודים של ירושלים, ונתמנה לרבה הראשי מינוי שהוכר גם על ידי השלטונות הממלוכים. הוא תיקן שיעורי תורה ודרשות להמון העם, והיה אחראי על חלוקת כספי הצדקות שהגיעו מערי אירופה עבור עניי ירושלים. בין שאר פעולותיו הייתה הקמתה המחודשת של החברה קדישא בירושלים, בה שימש הוא כחבר מן המנין ואף עסק אישית בקבורה. כמו כן סייע בשיקום בית הכנסת ברובע היהודי שנהרס על ידי פורעים.[12] אחר פטירתו נתמנה רבי דוד בן שושן לרבה הראשי של ירושלים.

חיזוק לפועלו קיבל רבי עובדיה כעבור מספר שנים, לאחר גירוש ספרד ועלייתה של קבוצה מהמגורשים לירושלים. חלק מחברי הקבוצה, שהייתה בעלת אוריינטציה תורנית גבוהה ומוטיבציה לחיזוק היישוב בירושלים, הצטרפו ללימודים בישיבה אותה הקים הרב בסיוע הנגיד של מצרים, הדיין ר' יצחק בן נתן שולאל, שמימן את החזקתה.[13]

רבותיו וקשריו עם גדולי דורו

כאמור נמנה רבי עובדיה על תלמידיו של רבי יוסף קולון (מהר"י קולון), שאף הזכירו בספר השו"ת שלו[14] (עובדיה מברוטונולו), ומכנה אותו שם בתואר החיבה "ידיד נפשי". כן הוא מוזכר בתשובתו של רבי יוסף קארו בשו"ת "בית יוסף".[15] בין חביריו נמנו רבי יוסף אלאסכנדראני עמו למד בירושלים, רבי יצחק עראמה והמקובל רבי מאיר אבן גבאי. על ההערכה הרבה שרכשו לו כל חכמי דורו ניתן ללמוד מדבריו של הרדב"ז בתשובה, עת הוא מצטט את פירושו למשנה:

והאיש הזה היה מפורסם בחכמה וראש לכל רבני ירושלים, והוא היה תלמיד אשכנזים וראה את כל דברי הראשונים כי היה אחרון בזמן, כי אין לו מ' שנה שנתבקש לישיבה של מעלה (כלומר: נפטר לפני פחות מארבעים שנה)... הנה הר"ר עובדיה אשר הזכרתי למעלה היה איטליינו ובקי בכל מנהגיהם... והוא היה אחרון שבכולם, וכל חכמי צרפת וספרד ואשכנז שבירושלם היו יושבים לפניו כפופים לו.

שו"ת הרדב"ז חלק ד, סימן קח

חיבוריו

ערך מורחב – פירוש הרע"ב
שער הדפוס הראשון של משניות עם פירוש ברטנורא לסדר זרעים, ונציה שנת ה'ש"ח.

קשה לדעת בוודאות מתי חיבר את פירושו זה, אך אין ספק שהשלימו רק בהיותו בארץ ישראל וכפי שניתן ללמוד מן המלים הערביות ששילב בו. עם זאת, סימנים אחרים מעלים את ההשערה שהתחיל בחיבורו כבר בהיותו באיטליה.

פירושו מבוסס בעיקר על פירוש רש"י לתלמוד הבבלי אותו הוא מצטט רבות, כמעט מילה במילה, אולם במקרים רבים הוא מסתמך גם על הרמב"ם בפירושו למשניות וגם בפסקיו ההלכתיים. בסדרי זרעים וטהרות, הוא משתמש רבות בביאורו הנודע של רבי שמשון משאנץ מבעלי התוספות וכן בביאורו של הרא"ש. מאחר שבמשניות, לא נמצאת מסקנת הגמרא מרבה הרע"ב לשקף את מסקנות האמוראים בדיוניהם על קטע המשנה המדובר הן בתלמוד הבבלי והן בתלמוד הירושלמי. יש מי שהצביע על כך[16] כי בפירושו הסתמך אף על פסקי הרי"ף וזאת מתוך מטרה להביא עקרונות פסיקתיים בתוך פירושו.

עקב בהירותו הפך פירוש הרע"ב כמפרש המרכזי והבסיסי של המשנה ונתפס בעיני רבים כפירוש רש"י על התלמוד[17] כאשר כל הפרשנים שאחריו מתייחסים לדבריו, משלימים אותם, או חולקים עליהם.[18] המפורסמים שבהם הם: התוספות יום טוב לרבי יום-טוב ליפמן הלר מפראג, ומלאכת שלמה לרבי שלמה עדני מתימן-ירושלים. כמו כן פירוש המשנה קב ונקי מבוסס ברובו על פירוש ר' עובדיה מברטנורא ומהוה למעשה מעין קיצור של הפירוש.

  • פירוש על התורה - חיבור על חומש בראשית[19]
  • עמר נקא - פירוש על רש"י על החומש. חיברו בהיותו עוד באיטליה והוא נדפס לראשונה בפיזה, שנת תק"ע. מאוחר יותר נדפס תחת השם הכולל "רבותינו בעלי התוספות" (כיוון שבאותו כרך נכללו גם חלק מחיבורי בעלי התוספות) - בוורשה ה'תרמ"ט[20].
  • חידושים על הרמב"ם - בכתב יד, שלא ראו אור.
  • תשובות להלכה - בכתב יד ופזורים בספרים שונים של בני תקופתו.
  • פיוטים ושירי קודש[21].

יש שייחסו לו פירוש למגילת רות על דרך הסוד, אך הפירוש הוא של אחיינו רבי עובדיה המון מברטנורא. ויש שמייחסים את ה"עמר נקא" גם לר"ע המון.

אגרותיו

חשיבות מחקרית רבה יש לאגרות שכתב ומכילות ידיעות הלכתיות, גאוגרפיות והיסטוריות בעלות ערך. והן יצאו במספר מהדורות:

תיאורים ומסורות שהשתמרו באגרותיו:

מראה העיר ירושלים:

ירושלים עם כל חרבותיה ושוממותיה יש בה ארבעה שווקים ארוכים, יפים מאוד, לא ראיתי כמוהם.

מצבה הדמוגרפי של הקהילה היהודית בעיר:

ומן היהודים לא נשארו בה היום שבעים בעלי בתים מדלת העם... אלמנות רבות, זקנות וגלמודות... שבע נשים כנגד איש אחד... והם מקרבים עתה כל הבא לשבת בארץ ומכבדים ומנשאים אותם... כי הזקנים עיניהם פקוחות ויחלו... שימותו הגרים הבאים לארץ למען יירשום כי אומרים שהם גזברים על ההקדש וממון הנכרים שאין להם יורשים נכסיהם להקדש.

יחס השלטונות:

מן הישמעאלים אין גלות (=התעמרות על בסיס דתי) ליהודים כלל... ואין פוצה פה ומצפצף... וכי יראו הרבה יהודים יחד לא יקנאו כלל.

והסולטאן קאיתבאי... עשה נגד [דעתם של] כל שריו ועבדיו וכל עם ארצו.

הילולת שמואל הנביא:

קברו של אדוננו שמואל הרמתי הוא עוד היום ביד היהודים, ובאים להשתטח שם בכל שנה ושנה בכ"ח באייר ביום מיתתו, מכל הסביבות, ומדליקים עליו אבוקות גדולות...

פטירתו וקברו

מצבת הקבר המיוחס לרבי עובדיה מברטנורא שבנחל קדרון


קיימת מחלוקת לגבי שנת פטירתו, המקדימים נוקטים שנפטר כבר בשנת ר"נ והמאחרים נוקטים שנפטר בשנת רצ"ז. התאריך המקובל, שנשתרש על פי מה שכתב בספר 'שלשלת הקבלה', שנפטר בשנת ר"צ[א].


ערך מורחב – קבר עובדיה מברטנורא

בצדה המזרחי של עיר דוד, למרגלות הר הזיתים, בחלקה המכונה "חלקת הספרדים", שוכנת מערת קבורה המיוחסת כקברו של רבי עובדיה.[24] אך גם על כך יש עוררים, כי אין הוכחה ברורה שאכן זוהי מערת הקבורה המתוארת בספר "פרשת אלה מסעי" לרבי משה חגיז וצוטטו כמעט מילה במילה על ידי רבי משה בן חביב בספרו "גט פשוט"[25]: ”היום מעיין זה (השילוח והוא גיחון) ידוע לדרומה של ירושלים וקורין אותו בערבי סילוואן, הוא לגוף בית הקברות סמוך למערה הסתומה אשר נקברו שם המרדכי ורבינו קולונימוס ורבינו עובדיה מברטנורא ושאר הצדיקים כידוע לנו מפי הזקנים.” וכפי שהברטנורא עצמו כותב באגרתו: ”בכל גבול ירושלים, בשדות ובכרמים, נמצאים תחתיהם מערות גדולות חצובות, מערה לפנים ממערה... והכלל, כי מבית ומחוץ בבתים ובשדות נמצאות מערות אין מספר.”[26]

אריה קינג, בעודו עובד בעמותת אלע"ד המטפחת את הקבר, יזם לראשונה את קיומה של הילולה לזכרו של רבינו עובדיה מברטנורא. ההילולה הראשונה נוסדה ב-ה'תשס"ד. מאחר שתאריך הפטירה של רבי עובדיה אינו ידוע, יזם קינג את ההילולה בג' בסיוון, בשל קרבתו לחג מתן תורה ועוד.[27]

הנצחתו

  • שמו של רבי עובדיה מברטנורא מונצח בשמות רחובות, בערים רבות ברחבי הארץ.
  • בניין שנמצא בכפר השילוח (סילוואן) בסמוך לקברו, נרכש בידי יהודים בשנת ה'תשע"ה ונקרא "בית עובדיה" על שמו. בבניין מתגוררות שש משפחות יהודיות.
  • בית הכנסת של קהילת יהודי איטליה ברמת גן קרוי על שמו: בית הכנסת האיטלקי ע"ש רבי עובדיה מברטינורו.
  • יקב יינות איטלקי בבעלות יהודית, ובכשרות מהודרת, העניק לסדרת יינות הנתזים שלו את השם ברטנורא[דרוש מקור: אולי זה על שם העיר?].


תקופת חייו של רבי עובדיה מברטנורא על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

ראו גם

לקריאה נוספת

  • אייזיק מאיר דיק, מדער ברטנורה: איין ... רייזע בעשרייבונג פון דער גרויסען גאון רבינו עובדיה מברטנורה פון זיינער נסיעה קיין ארץ ישראל ...., דיק, איזיק מאיר, 1814-1893; תרס"ה, 1904, וילנא: קאפעלאוויץ.
  • מכתבים מרבינו עובדיה מברטינורה, בתוך המעמר, 3, מאת א"מ לונץ, ירושלים, תר"פ, 1919, עמודים 93–150.
  • פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, עורך: בנימין זאב קדר, עורך-משנה: צבי ברס, הביא לדפוס: רפאל יוליוס, פרק 13: המשמעות ההיסטורית של ה'זקנים' בירושלים בדברי רבינו. עובדיה מברטנורא, חיבר: אברהם דוד, (נוסח מורחב של הרצאה שנישאה בקונגרס העולמי השביעי למדעי היהדות, ירושלים, תשל"ז), עמודים 221–243, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשל"ט, 1978.
  • ר’ עובדיה ירא מברטנורא ואיגרותיו מארץ-ישראל, מאת מ. ע. הרטום, נדפס ביהודים באיטליה, תשמ"ח 1988.
  • פירושיו של ר’ עובדיה מברטנורו למקרא מתוך ביאורו למשנה, מאת אליעזר שלוסברג, נדפס בסיני, ק"ג, תשמ"ט 1989.
  • אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, רמת גן, 1971, עמ' 98–143.

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ תאריך זה מתיישב עם מה שכתב הרדב"ז בתשובה[23] משנותיו המאוחרות, על רבינו עובדיה "..כי אין לנו מ' שנה משנתבקש לישיבה של מעלה..". הרדב"ז נפטר בשנת של"ג/ד, ומשכך עולה שפטירתו של רבינו עובדיה הייתה לא לפני שנת ר"צ

הערות שוליים

  1. ^ צונץ במאמרו של משה דוד קאסוטומכתבי רבי עבדיה מברטנורו, הצופה לחכמת ישראל (כרך י' עמ' 300 הערה 3).
  2. ^ ספר דברים, פרק ל"ג, פסוק כ"ד
  3. ^ קאסוטו שם בהערה.
  4. ^ ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוק ג'.
  5. ^ ב"אוצר ישראל" (כרך ז' עמ' 296), נטען כי לאחר מכן שימש כרב העיר ברטנורו, אחרים טוענים כי רבי עובדיה המשיך להשתלם אצל רבו בעת שהעביר את ישיבתו למנטובה בשנת ה'ר"ל.
  6. ^ אריאל טואף, ‏ידיעות חדשות על חיי ר' עובדיה מברטנורא באיטליה, פעמים 37, תשמ"ט 1988, עמ' 30 ושם, בהערה 21).
  7. ^ קאסוטו, שם, עמ' 296 ואילך.
  8. ^ טואף, שם, עמ' 28.
  9. ^ טואף, שם, עמ' 26.
  10. ^ "אגרות ארץ ישראל" (עמ' 103–104) - אברהם יערי, רמת גן 1971.
  11. ^ ראו מרדכי נאור, "ספר העליות", מסדה, ההוצאה לאור-משרד הביטחון, 1990, עמוד 14
  12. ^ אברהם יערי, אגרות ארץ ישראל, ירושלים תש"י, עמוד 103.
  13. ^ "אוצר ישראל" שם.
  14. ^ שו"ת מהרי"ק שורש ע' ושו"ת מהרי"ק החדשות (בהוצאת מכון ירושלים סימן כ"ג.
  15. ^ דיני חליצה ויבום, סימן ב'.
  16. ^ אליאב שוחטמן, ‏ר' עובדיה מברטנורא – פרשן או גם פוסק?, פעמים 37, תשמ"ט 1988, עמ' עמוד 5.
  17. ^ יעוין ב"אוצר ישראל" שם, עמ' 297.
  18. ^ דוגמת התוספות ושאר מפרשי התלמוד שאחרי רש"י.
  19. ^ ראה כאן
  20. ^ הספר "רבותינו בעלי התוספות" באתר היברובוקס
  21. ^ אלמליח אברהם, נשיאים בישראל, עמ' 16
  22. ^ באתר היברובוקס: http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20677&st=&pgnum=103&hilite=
  23. ^ רבי דוד בן זמרא, הרדב"ז, עמ' סימן אלף ק"פ
  24. ^ קברי צדיקים בהר הזיתים
  25. ^ סימן קכ"ח אות ל"ז
  26. ^ הסבר מפורט באריכות, במאמרו של מונדשיין שם.
  27. ^ אריה קינג "הילולת הברטנורא אינה רק יום זיכרון", באתר הר הזיתים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0