צ'יטה די קאסטלו
סמל צ'יטה די קאסטלו | |
 | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 אומבריה |
| נפה | פרוג'ה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-3 לפנה"ס |
| שטח | 387.53 קמ"ר |
| גובה | 288 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 39,855 (2007) |
| ‑ צפיפות | 102,84 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 43°27′39″N 12°14′38″E / 43.46083°N 12.24389°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| www.comune.citta-di-castello.perugia.it | |
צ'יטה די קאסטלו (Città di Castello) היא העיר השלישית בגודלה בנפת פרוג'ה, בצפון מחוז אומבריה שבאיטליה, 46 ק"מ צפונית לפרוג'ה. העיר בנויה במישור בשיפולי הרי האפנינים, בחלקו העליון של נהר הטיבר. אוכלוסייתה מונה כ-40,000 תושבים.
ייחודה של העיר במבנים המיוחדים שבה - הבנויים מלבנים בלבד, ובניב האומברי.
בעיר אזור תעשייה וריכוז של מפעלי תעשייה לייצור מכונות חקלאיות, טקסטיל, קרמיקה ורהיטים.
תולדות העיר
העיר נבנתה על ידי האטרוסקים במאה ה-3 לפנה"ס, על הגדה השמאלית של נהר הטיבר. עם התפשטות רומא העתיקה היא נכללה ב"Regio VI Umbria". מהמאה ה-1 לפנה"ס הייתה העיר לעיר רומית וכונתה בשם: "Tifernum Tiberinum", דהיינו "Tifernum" על נהר הטיבר[1] או "Civitas Tiberina". בדרום העיר, ברובע Mattonata נמצאו שרידים מהתקופה הרומית, כולל יסודות של אמפיתיאטרון. בקרבת העיר, בטוסקיס (Tuscis) בנה פליניוס הצעיר את ארמונו, במקום הנקרא כיום "גבעת פליניו" (Colle Plinio). במקום נחשפו ארמון: חומות, רצפות פסיפס ושברי אבני שיש.
בשנת 550 נחרבה העיר על ידי האוסטרוגותים בפקודת מנהיגם טוטילה. העיר נבנתה מחדש על ידי הבישוף פלורידוס (Floridus) מסביב לשרידי המצודה. תחילה הוא כינה אותה :"Castrum Felicitatis" ולאחר מכן שינה את שמה ל"Civitas Castelli" - שמה הנוכחי. כמו העיר השכנה, פרוג'ה, היא עברה לשליטת הלומברדים, מהם לשליטת הפרנקים והחל מהמאה ה-9, בימי קרל הגדול, העיר עברה לשליטת האפיפיור ושלט בה הבישוף המקומי.
במאה ה-12 קיבלה העיר מעמד של רשות מקומית, בחסות האימפריה הרומית ה"קדושה", מדינת האפיפיור, פרוג'ה ופירנצה. במאה ה-13 נאבקו על השליטה בעיר ג'ואלפי וג'יבליני, שתי קבוצות שליטים שייצגו את האימפריה הרומית ה"קדושה" ואת מדינת האפיפיור.
בשנת 1375 הייתה צ'יטה די קאסטלו לחלק ממדינת האפיפיור. בשנת 1422 האפיפיור מרטינוס החמישי מסר אותה לשליטת אחת המשפחות בעיר. כעבור 18 שנה צורפו לשליטי העיר משפחות נוספות, ונוצרה אוליגרכיה. בימי האפיפיור סיקסטוס הרביעי השלטון עבר למשפחת ניקולו ויטאלי (Niccolò Vitelli). בשנת 1502 היה בחסות האפיפיור אלכסנדר השישי. היא נהנתה משקט למאה ה-18. במאתים השנים האלה זכתה עיר לפריחה מדינית, כלכלית ותרבותית. בין האמנים אשר נטלו חלק בקישוט ארמונות העיר היו: רפאל ולוקה סיניורלי.
בעת החדשה נטלה העיר חלק בפעילות לאיחוד איטליה. ב-12 ינואר 1798 נכנס לעיר הצבא של הרפובליקה ציסאלפינה (Repubblica Cisalpina) והכריז על העצמאות. עם זאת, רק ב-18 יוני 1799 גורשו האוסטרים מהעיר על ידי הצרפתים. ב-11 ספטמבר 1860 שוחררה העיר מחסות מדינת האפיפיור והצטרפה לממלכת איטליה.
במלחמת העולם השנייה פעלה בעיר קבוצה מחתרית כחלק מהמחתרת באסיזי. הקבוצה סייעה להסתרת פליטים יהודים, ונציג בשמה קיבל מיד ושם את אות חסיד אומות העולם. הצבא הבריטי כבש את העיר מהגרמנים ב-22 ביולי 1944.
אתרים בעיר
בעיר יש שישה מוזאונים:
- מרכז לתרבות המקומית.
- אוסף אלברטו בורי - הכולל 32 מיצירות הצייר.
- מוזיאון הכנסייה.
- הארכיב העירוני, הכולל מסמכים על יהודי העיר מהמאה ה-12 (ראו להלן יהודי העיר)
- הארכיון העתיק של העיר.
- מוזיאון למודלים של רכבות.
יהודי העיר
קובץ של מסמכים של קהילת יהודי העיר נשמרת בספריה עירונית. האוסף כולל דפי תלמוד ממהדורות הדפוס הראשונות. המסמכים נחקרים על ידי חוקרים מאיטליה ומירושלים.
פרופסור אריאל טואף מאוניברסיטת בר-אילן סבור כי יהודים הגיעו לעיר במאה ה-15 לאחר שכבר היו במרכזים אחרים באומבריה: פרוג'ה, טרני (Terni), פוליניו (Foligno), וספולטו (Spoleto), שבהם הייתה נוכחות יהודית כבר מאה שנה קודם.
באמצע המאה ה-15 היו שבע משפחות של בנקאים יהודים בעיר. טואף סבור כי מספרם הגיע לכחמישים. היה להם בית כנסת ברובע סאן אג'ידיו (S.Egigo). לקהילה היה גם בית קברות. בשל מגפה שפרצה באזור בית הכנסת בעיר, היהודים הורשו להקים בית כנסת נוסף בבית ברובע שער סנטה מריה. שני בתי הכנסת פעלו לפחות עד 1569.
העיר הייתה למרכז יהודי חשוב באומבריה לאחר שבפרוג'ה עסקי ההלוואות הועברו לידי מוסדות נוצריים. מסקנתו של החוקר היא כי בסוף המאה ה-16 מנתה העיר כבר 150 יהודים - מרכז בעל סדר גודל חשוב יחסית לקהילות אחרות. בשנת 1459 נחתם בין שליטי העיר לבין יהודיה הסכם "קונדוטה", לפיו הוענקו להם תנאים מיוחדים, כולל הזכות לא לפתוח עסקים בשבת, אספקת בשר כשר ורכישת מקרקעין.
בראש החוזה מופיעים שמות הבנקאים ובהם רבי עובדיה מברטנורא, שגר בעיר ומופיע בראש הרשימה.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של צ'יטה די קאסטלו (באיטלקית)- היסטוריה של העיר - באתר התיירות העירוני (באנגלית)
- אריאל טואף, ידיעות חדשות על חיי ר' עובדיה מברטנורא באיטליה (מאמר אודות יהודי צ'יטה די קאסטלו), פעמים, 37, תשמ"ט 1988, עמ' 55-66, באתר מפעל התיעוד יהודי ארצות אסיה ואפריקה
הערות שוליים
- ^ להבדיל מ-Tifernum על גדות נהרות אחרים