מלאכת שלמה
ערך זה עוסק בחיבורו של | מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי שלמה עדני |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | ה'תרמ"ו |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | מלאכת שלמה |
מלאכת שלמה הוא ספר פרשני מקיף על כל המשניות שחובר על ידי רבי שלמה עדני ונחשב מספרי היסוד שעל המשנה[1]. מלבד הפירוש למשנה מתייחד הספר בהבאת נוסחאות עתיקות של המשנה שלעתים פותרות קשיים בהבנת דברי המשנה.
חיבור הספר
בסביבות שנת ה'שמ"ט בהיותו בן 22 בעיר חברון התחיל רבי שלמה לכתוב את פירושו, כתיבתו ארכה שלושים שנים ברציפות. בראש חדש כסלו שנת ה'שס"ה סיים לכתוב את המהדורה הראשונה[2], והמהדורה האחרונה הידועה כיום היא משנת ה'שפ"ו. כיום מצויים כמה מהדורות מכתב ידו[3].
הפירוש לא נכתב מתחילה על מנת להוציאו כספר אלא כהוספות קצרות בדרך לימודו על גיליון ספרו, אולם ידידו רבי דוד אמריליו, שכנע אותו להעתיק את חיבורו מהגליונות ולסדרו לדפוס[4].
אחרי שכמעט גמר את חיבורו, הגיע לידו הספר שחיבר באותו זמן רבי יום טוב ליפמן הלר בעיר פראג – "תוספות יום טוב" על המשניות. (נדפס שנתיים קודם בשנת ה'שע"ז) והוא צירף גם את חידושיו של רבי יום טוב לספרו. (המחבר כותב שהוא התפלא לראות ששניהם ביארו והגיהו את המשנה כמעט בסגנון אחד.[5])
רבי שלמה מסביר בענוותנותו בהקדמה לספרו שהוא קרא לספר 'מלאכת שלמה' כי הוא "מלאכה ולא חכמה"[א], שכן לדבריו עבודתו בספר היתה רק איסוף של גרסאות ופירושים מספרים.
הדפסתו
כתב היד היה מונח יותר ממאתיים וחמישים שנה עד שנדפס. למרות זאת הפירוש או חלקים ממנו היו ידועים לרבנים שונים[8].
הספר נדפס לראשונה בשנת ה'תרמ"ו, בדפוס "האלמנה והאחים ראם" על שני הסדרים: זרעים וטהרות ובשנים ה'תרפ"ד-ה'תרפ"ט הושלמה ההדפסה של כל הספר.
בדפוס זה ובדפוסים הבאים השמיטו המדפיסים חלק גדול מן החיבור כשהוציאו ממנו את כל המופיע גם בספר "תוספות יום טוב", שרבי שלמה הוסיף לחיבורו, ומטעם זה גם הודפס פירושו יחד עם פירוש התוספות יום טוב. בנוסף הושמטו ציונים שציין המחבר לתלמוד ולרמב"ם בטענה שגם זה מיותר. בהמשך נדפסו מהדורות שהחזירו קטעים אלו או חלקם[3].
סגנון הספר ומטרת מחברו
בחיבורו הוא מצטט משני התלמודים, ממפרשים ומפוסקים המתייחסים למשנה, והוא דן בדבריהם עד לפסיקת ההלכה. בפרט ניכרת חיבתו לרמב"ם אותו הוא מכנה בתואר "גדול הפוסקים".
מלבד בקיאות והבנה גדולה היו לרבי שלמה כתבי יד רבים של משניות ושל פירושי הראשונים, כולל הרבה כתבי יד מוגהים. בהקדמה הוא מונה את הספרים שהיו בפניו, והרשימה הארוכה כוללת עשרות ספרים של ספרי הראשונים, כולל ספרים שכבר אז היו נדירים מאד, אותם הוא מצטט בספרו. במיוחד הוא מביא מהגהות רבי יהוסף אשכנזי שנודע כמומחה גדול לנוסח המשנה[ב].
ספרו היווה בסיס להגהותיהן של הרבה משניות, וכך עוד לפני שיצא הספר לאור נדפסו משניות לפי ההגהות שהגיה[9][10]. אף הציונים למראי המקומות ברחבי הש"ס שנדפסו בדפוס ווילנא שאובים ברובם מספרו[11].
רבי שלמה מונה בקיצור בהקדמה לספרו 18 דברים שבהם התמקד בחיבור הספר:
- הגהת ובירור גרסת המשנה על פי ספרים קדמונים.
- הגהת פירוש רבי עובדיה מברטנורא על המשנה.
- הסברת המשנה על פי דרך הרמב"ם וכפי סגנונו[ג].
- הרחבת ביאור רבי עובדיה מברטנורא על המשנה.
- ליקוט וסידור דברי רבי עובדיה מברטנורא ממקומות מפוזרים על סדר המשנה.
- ליקוט ממפרשים שונים שמצא על סדר זרעים ואשר העלה אותם על הכתב בקיצור בין פירושו, בעיקר מרבי שלמה סיריליו.
- ליקוט מפרשים בסדר קדשים, בעיקר פירושי רבינו גרשם והראב"ד.
- הבאת ביאורים מפירושו של הרא"ש על סדר טהרות.
- תירוצים על קושיות וסתירות בדברי המשנה וכן חידושים.
- הבאת פירושיהם של התוספות והר"ן ושאר מפרשים ממרחבי הש"ס בקיצור על סדר המשנה.
- השוואת פירוש המשנה לרמב"ם עם פירושו במשנה תורה[ד].
- הבאת מראי מקומות על מסכתות שאין עליהם תלמוד מדברי התלמוד שנמצאו בכל הש"ס .
- השוואת סדר המשנה במשניות מול הסדר בתלמוד.
- הבאת פירוש הירושלמי על המשנה בקיצור.
- הבאת מראי מקומות מדברי הירושלמי שנמצאו בכל הש"ס על המשנה.
- הבאת מראי מקומות מתוספות וכן מפסקי ותשובות הרא"ש על דברים הנוגעים למשנה לפי הסדר.
- הבאת מראי מקומות מפורטים ממשנה תורה של הרמב"ם, על סדר המשנה.
- הבאת מראי מקומות מפסקי הטור ושאר פוסקים עם מפרשיהם על סדר המשנה.
לקריאה נוספת
- הקדמתו של בעל המלאכת שלמה לפירושו.
- מוסד הרב קוק, ר' שלמה עדני וחיבורו מלאכת שלמה מאת יהודה רצהבי, סיני - קו (ה-ו), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- מוסף תורני, קולמוס- 5, באתר אוצר החכמה, עמוד 29.
- המוסף התורני של עתון המבשר, המבשר תורני - 0023 (בהעלותך), באתר אוצר החכמה.
- יתד נאמן, מוסף שבת קודש - תשנ"א 34 - נשא, באתר אוצר החכמה.
קישורים חיצוניים
- הוצאת האלמנה והאחים ראם שנת תרפ"ט, משניות סדר זרעים, א (זרעים א), באתר אוצר החכמה
ביאורים
- ^ (במקום חָכְמַת שְׁלֹמֹה[6]) על משקל הביטוי החז"לי "חכמה ואינה מלאכה" לגבי תקיעת שופר ורדיית הפת המותרות מדאורייתא בשבת[7].
- ^ החיד"א בשם הגדולים (ערך רבי יוסף אשכנזי) כותב שלרגל עיסוקו במשנה היה מכונה רבי יהוסף בתואר 'תנא'.
- ^ וכך בין היתר הוא מבאר גם את קשר רצף הסדר בין המסכתות
- ^ הוא גם מסביר ומיישב כשיש לכאורה סתירה בין המקורות
הערות שוליים
- ^ אפשטיין, יעקב נחום הלוי, מבוא לנוסח המשנה-חלק שני, באתר היברובוקס.
- ^ הספר באתר קדם.
- ^ 3.0 3.1 מוסד הרב קוק, סיני - קו (ה-ו), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); מסכת שביעית מנוקדת עפ"י גירסת רבני תימן, באתר אוצר החכמה.
- ^ כך הוא מספר בהקדמתו לספרו.
- ^ בהקדמתו לספרו.
- ^ ספר מלכים א', פרק ה', פסוק י'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף כ"ט עמוד ב'
- ^ כך למשל רבי אליעזר נחום בתוך ספרו חזון נחום על המשניות שנדפס בקושטא בשנים תק"ג -תק"ה מביא כמה פעמים דברים בלשון "מצאתי כתוב לאחד קדוש". החיד"א שהסתופף בצלו בצעירותו כותב בספרו שם הגדולים (ערך רבי שלמה עדני) שלפי בדיקתו הכוונה היא לפירוש מלאכת שלמה שעדיין היה בכתב יד. כמו כן משניות שונות הוגהו במשך השנים על פי כתב ידו.
- ^ על פי הספר הוגהה המשנה שנדפסה באמסטרדם שנת ה'תל"ו. ראו :מכירות פומביות, קטלוג רפאלי - 3, 3, באתר אוצר החכמה (אולם בטעות נכתב שם שהוא עצמו הגיה את הספר). חלק מהגהותיו נכנסו לספר בית הבחירה לאבות שנדפסה ה'תרי"ד בוינה. רבי אליעזר נחום בספרו חזון נחום על המשניות שנדפס בקושטא בשנים תק"ג- תק"ה מביא את הקדמת רבי עובדיה מברטנורא לסדר טהרות ע"פ כתב ידו של רבי שלמה עדני שהגיה את ההקדמה.
- ^ Alexander Marx, The "Romm" Mishnah, The Jewish Quarterly Review, Vol. 2, No. 2 (Oct., 1911), pp. 266-270, in JSTOR.
- ^ מרדכי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל - חלק ד, באתר היברובוקס.
| פרשני המשנה | ||
|---|---|---|
| פירושי הראשונים | המאסף • פירוש ריבמ"ץ לסדר זרעים • פירוש המשנה לרמב"ם • פירוש ר"ש • פירוש הרא"ש | |
| פירושי האחרונים | פירוש הרע"ב • תוספות יום טוב • עיקר תוספות יום טוב • מלאכת שלמה • תפארת ישראל • קב ונקי • כף נחת | |
| פרשנות מודרנית | הרב פינחס קהתי • ארטסקרול • חנוך אלבק • משנת ארץ ישראל | |