רבי יום-טוב ליפמן הלר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יום-טוב ליפמן הלר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "תוספת יום טוב" מפנה לכאן. לערך העוסק במצווה להוספת זמן מחול על הקודש ביום טוב, ראו תוספת שבת.
רבי יום טוב ליפמן הלר הלוי
התוספות יום טוב
מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי בקרקוב
מצבת קברו המחודשת בבית הקברות היהודי בקרקוב
לידה 1579
ה'של"ט
האימפריה הרומית ה"קדושה"האימפריה הרומית ה"קדושה" וולרשטיין (אנ'), האימפריה הרומית ה"קדושה"
פטירה 1654 (בגיל 75 בערך)
ו' באלול ה'תי"ד
האיחוד הפולני-ליטאיהאיחוד הפולני-ליטאי קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי
כינוי התוספות יום טוב
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב
מקום פעילות פראג, וינה, קרקוב
תחומי עיסוק תורה ועבודת ה'
רבותיו רבי יעקב גינצבורג, מהר"ל מפראג
חיבוריו תוספות יום טוב,
פרושים והערות לפסקי הרא"ש
חתימה  

רבי גרשון שאול[1] יום-טוב ליפמן הלוי הלר ולרשטיין (מכונה על שם ספרו "התוספות יום-טוב"; ה'של"ט, 1579 – ו' באלול[2] ה'תי"ד, 1654) היה מגדולי חכמי אשכנז ופולין, פרשן ופוסק. כיהן כמרא דאתרא וכאב"ד בווינה, בפראג ובקרקוב. את פרסומו העיקרי קיבל מפירושו למשנה "תוספת יום טוב"[3] שהפך אבן יסוד בפרשנות המשנה עד היום. בנוסף, חיבר פירושים והערות על פסקי הרא"ש וחיבורים נוספים.

קורות חייו

נולד בשנת ה'של"ט 1579 בוולרשטיין (אנ') שבבוואריה. אביו רבי נתן לוי ולרשטיין נפטר בהיותו בן 18 לפני שנולד. גדל אצל סבו העשיר רבי משה ולרשטיין[4][5]. בצעירותו למד בפרידברג (אנ') אצל רבי יעקב גינצבורג. בהמשך למד בפראג אצל המהר"ל ונחשב לבכיר תלמידיו. למד גם אצל הכלי יקר. בנוסף לבקיאותו הרבה בש"ס ובפוסקים, עסק בקבלה, בפילוסופיה ובדקדוק[6] ורכש השכלה נרחבת במתמטיקה, באסטרונומיה ובמדעי הטבע. הוא כתב, כי איסורם של חכמים על חכמות חיצוניות איננו חל על מדעים המרחיבים את ידיעותינו אודות העולם.

בגיל 18 נתמנה לדיין בפראג בבית דינו של רבו המהר"ל - תפקיד בו כיהן כ-28 שנים. ב-1624 (חשוון ה'שפ"ה) נתמנה לרב בניקלשבורג, ובר"ח אדר באותה השנה, כאב בית דין בווינה.[7]. יש אומרים שפעל אצל השלטונות שהיהודים יוכלו לגור במקום אחד, מה שהיה אסור על פי חוק עד אז[8]. בהיותו בוינה חילק את ספר "ארחות חיים" שחיבר הרא"ש ל-7 חלקים תרגמו לאידיש (פראג שפ"ו) והנהיג לקרוא בכל יום חלק לפני תפילת שחרית.

בטבת ה'שפ"ז נבחר לרב העיר פראג, ובניסן שב לפראג והחל בתפקיד. לאחר כחצי שנה התמנה גם לראש ישיבה בפראג, אך כהונתו במשרות אלה לא ארכה. בהיותו ראש היהודים הוטל עליו לקבוע את גביית המיסים עבור מלחמת שלושים השנים שהיתה אז, מה שקומם אנשים נגדו, בשל דרישתו להטיל את עול המיסים גם על ראשי הקהילה התקיפים, ולא רק על המון העם. שונאיו אלה הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד השני והאשימו אותו בזלזול בבית הבסבורג ובפגיעה בנצרות בדברים שכתב בספריו. ב- ח' בתמוז ה'שפ"ט (1629) נאסר והואשם בהפרת הוראות האפיפיור לשרוף את התלמוד הבבלי, ובמקום זאת הוציא ספר על התלמוד. בי"ז בתמוז הועמד בפני כמרים שחקרו ועינו אותו. בית הדין גזר עליו גזר דין מוות, אולם לאחר תחינות ובקשות חנן אותו הקיסר ושחררו תמורת קנס נכבד והגבלת פעילות שלא יוכל לכהן בכל מדינת אוסטריה. לפי המסופר בנו רבי שמואל הציל את אשתו של 'המרקיז טורני' שגריר צרפת באוסטריה משור שהתנפל עליה, ובתמורה פעל להמתיק את גזר הדין. אחרי השתדלות צומצם האיסור רק לעיר פראג. ושוחרר לביתו בכ"ח בתמוז 40 יום אחרי מאסרו. מרוב הצרות חלה ורק בערב יום הכיפורים שנת ה'ש"צ חזר לביתו. את יום מאסרו, ה' בתמוז, קבע כתענית לצאצאיו. עד היום, רבים מצאצאיו ממשיכים מסורת זו.[9] את כל סיפור מאסרו, איגד התוספות יום טוב במגילה הנקראת "מגילת איבה". הוא קרא לה כך על שם הפסוק ממגילת איכה - "איכה ישבה בדד העיר"[10].

ב-ג' בתמוז ה'שצ"א (1631) עבר לפולין ונסע ללובלין לנישואי בנו, משם נסע לבריסק, שם קיבלו רבי יעקב מלובלין אביו של רבי השיל מקראקא בכבוד גדול. בהמשך כיהן כרב בנמירוב[11], ובחודש אייר ה'שצ"ד נתמנה לרב בלודמיר. תבע לחזק את החרם והתקנה שתוקנה יובל שנים לפני כן (שנת ה'שמ"ז) על ידי ועד ארבע ארצות , שלא לקנות את הרבנות בכסף. שונאיו שוב הלשינו עליו לשלטונות, ובשנת ה'ת"ג גזרו עליו גירוש מלודמיר. גם גזירה זו בוטלה בהשפעתם של נכבדי ורשה.

ב-1644 (ה'ת"ד) בחול המועד סוכות נתמנה לרבה של קרקוב במקומו של רבי יואל סירקיס (הב"ח), ולאחר כמה שנים גם לראש ישיבתה. את יום א' באדר שבו הוכתר לרב בקרקוב קבע ליום חג לצאצאיו לדורות.

נפטר ונקבר בעיר בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. רבי אבי עזרי זליג מרגליות כותב בספרו "חבורי ליקוטים" עליו ״שלא הניח אחריו מעות לקנות לו תכריכין,‏ אף שהיה רבה של קראקא עיר ואם בישראל.‏ וכל זה מפני שלא פשט ידו בממון שאינו של יושר ולא קיבל מתנות״.‏ על מצבתו שהוקמה בשנת תקצ"ה נכתב כך:

פה נגנז ונטמן הגאון הגדול מופלג בדורו כמוהר"ר גרשון שאול יום טוב ליפמן העליר בן מו"ה נתן הלוי זצ"ל אשר צלל במים אדירים וחיבר כמה ספרים הלא המא נקובים בשמותם ספר צורת הבית ותוס' יו"ט על שתא סדרי משנה ומעדני מלך ולחם חמודות על האשרי ותורת האשם על תורת החטאת והרביץ תורה בישראל בכמה קהילות קדושות הלא המה מפורסמים בק"ק וויען ובק"ק פראג ובסוף ימיו היה תופש ישיבה במדינת פולין בכמה קהילות קדושות ופה ק"ק קראקא נתבקש לישיבה של מעלה יום כ"ו ימים לחודש אלול תי"ד לפ"ק

.

המצבה חודשה בחלוף השנים והתאריך הנקוב בה נשמר. אך ככל הנראה מדובר בטעות. התאריך המקובל הוא ו' באלול, כמופיע בפנקסי החברה קדישא.[12]

משפחה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אשתו הייתה נעכלי בת רבי משה אהרן (לעמלין) תאומים מפראג, אבי משפחת תאומים.

בניו:

  • רבי משה מפראג, הוא היה בכורו[13]
  • רבי שמואל[14]
  • רבי אברהם (נולד בפראג ה'שע"ה) הגיה בילדותו את ספר "מעדני יו"ט" של אביו[15]. בניו כיהנו במשרות רבניות. בן נינו הוא רבי משולם פייבוש הלר.[16]
  • ר' לוי (ליווא)[17]
  • רבי יהודה ליב, צעיר בניו[18][19].

בנותיו:

  • רחל, אשת ר' אהרן מירלש.
  • ניסל, אשת ר' זאב סלאוועס.
  • רייזל, נישאה לר' יעקב יוסף כץ מטריסק.
  • רבקה, נישאה לרב צבי הירש מפראג, אבי משפחת אייכנשטיין, שממנה יצאה שושלת אדמור"י זידיטשוב וקומרנא.
  • דאבריש, אשת ר' שמואל.
  • רבי חיים, מצאצאיו היא משפחת גולדברג הירושלמית המפורסמת.

מצאצאיו:

אגדות על התוספות יו"ט

ישנן כמה אגדות המסופרות על התוספות יו"ט. המפורסמת בהם היא יוסל'ה קמצן קדוש על מותו של עשיר, קמצן ושנוא, ששמו ישראל וכינויו בפי כל "יוסל'ה קמצן", בגלל התנהגותו המתבדלת. הוא נקבר בקצה בית הקברות, ועל קברו נרשם הכינוי. למחרת כבר החלו זורמים אל הרב יהודים אשר לפתע הפכו לנזקקים, לאחר בירור הבין כי יוסל'ה תרם להם בסתר. הרב ביקש להיקבר ליד הקבר הזה ולאחר מותו כך היה. לכינוי "יוסל'ה קמצן" הוסיפו את המילה "קדוש". המקורות לסיפור מפוקפקים למדי, אל חוסר המקורות התווספה התמיהה כי לצד קברו של רבי יום טוב לא נמצאה מצבה בשם זה.[22][23]

חיבוריו ופעילותו התורנית

חיבורו המקורי על פסקי הרא"ש למסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה נקרא בתחילה מעדני מלך ולחם חמודות. אולם במהדורה הבאה שינה את שם ספרו למעדני יום טוב ודברי חמודות "משום מעשה שהיה"[24]. לפי פרשנות אחת המעשה הוא שנטען נגדו שרמוז בשם ספרו רצון לחדש את המלוכה בישראל, דבר שנתפס כמרידה במלכות. אמנם לא כולם מסכימים עם פרשנות זו.[25] פרשנות נוספת הועלתה שמטרת שינוי השם הייתה שלא יתפס בעיני השלטון שמדובר בספר מעדני מלך, ספר שלא מצא חן בעין השלטון, ואף גרם למאסרו של התוספות יום טוב[26].

רבות מתשובותיו בספרי השאלות ותשובות עוסקים בנושא התרת עגונות גזרות ת"ח ות"ט, להן סייע ובהן עסק, במשך תקופה ארוכה. הוא קבע שהגזירות היו בעוון דיבורים בטלים בבתי-כנסיות, ותיקן מי שברך מיוחד למקפידים בכך:

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, משֶׁה וְאַהֲרֹן, דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת כָּל מִי שֶׁשּׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֶׁלֹא לְדַבֵּר בְּעֵת הַתְּפִלָּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמְרֵהוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיָחוּלוּ עָלָיו כָּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בְּסֵפֶר תּוֹרַת משֶׁה רַבֵּינוּ וּבְכָל סִפְרֵי הַנְּבִיאִים וְהַכְּתוּבִים, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת בָּנִים חַיִּים וְקַיָּמִים וִיגַדְּלֵם לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְיַעֲבוֹד אֶת ד' אֱלֹקינוּ תָּמִיד בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים. וְנֹאמַר אָמֵן

    כאשר פרץ המרד בפראג נגד שלטונו של פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", חיבר שתי "סליחות" המתארות את פחד היהודים מפני פרעות, והתפרסמו בשם "סליחות ליום י"ד חשון" (פראג שפ"א)  

להלן רשימת חיבוריו:

  • תוספות יום טוב – ספרו העיקרי ופירושו המוכר למשנה, המביא בתמצית את הדיון התלמודי בבבלי ובירושלמי, וכן השלמות ודיון בדברי הפרשן ר' עובדיה מברטנורא. הודפס לצד המשנה, במקביל לפירוש הברטנורא. את חיבורו זה התחיל בשנות השלשים לחייו והשלימו בהיותו בן 36, השל"ה כותב עליו בהסכמתו: אנוכי הרואה ראה ראיתי שימלא הארץ דעה מזה החיבור. ברוב המשניות המודפסות, פירוש זה מובא בתמצית ונקרא 'עיקר תוי"ט'.
  • מעדני יום טוב – פירוש על פסקי הרא"ש במסכת ברכות, הלכות קטנות, מסכת חולין, מסכת בכורות ומסכת נדה ודברי חמודות - הרחבה ודיון בדבריו.
  • פלפולא חריפתא - פירוש על פסקי הרא"ש בסדר נזיקין.
  • צורת הבית – על בנין בית המקדש השלישי.
  • מגילת איבה – על תולדות חייו.
  • מלבושי יום טוב – הערות והשגות על חיבוריו של רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים".
  • טוב טעם – הערות על פירוש רבנו בחיי על התורה. ביאור דברי הקבלה שברבנו בחיי על פי קבלת הרמ"ק.
  • תורת האשם – הערות על ספר תורת חטאת של הרמ"א.
  • קונטרס ימי משתה ותענית – תשובות ומאמרים ולקט מנהגים על ימי הצום והמשתה שקבע לצאצאיו.
  • ברית מלח - על הלכות מליחה.
  • חידושי הלבנה - [או: דרוש חידוש הלבנה] - ביאורי פסוקים ומאמרי חז"ל. זהו חיבור באסטרונומיה.
  • מאמר יום טוב - הערות על פירוש רבי אברהם אבן עזרא על התורה.
  • צורת בית המקדש - בירור אודות מידותיו וצורתו של בית המקדש.
  • אוצרות יום טוב – לקט מפירושיו על סדר פרשיות התורה, על ידי הרב ישראל מרמורשטיין

מתלמידיו

  • רבי יחיאל מיכל טיימר, מחבר סדר הגט.
  • רבי יוסף בן שלמה דיין ודרשן בפוזנא, מחבר ספר יסוד יוסף.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אודותיו:

  • ויקיטקסט עיקר תוספות יום טוב, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספות יום טוב על המשנה, באתר ויקיטקסט

    • ספריו:

    הערות שוליים

    1. ^ שני שמות אלו הוסיפו לו לסגולה בעת חוליו האחרון בשנת תי"ד
    2. ^ על התאריך השגוי המופיע על גבי מצבתו, ראו להלן בערך.
    3. ^ המחבר נתן את השם "תוספת יום טוב" כפי שניתן לראות בבירור בדף השער של ההוצאות הראשונות, וכן כותב בהקדמתו: על כן ראיתי כי נאות לקרוא חבור זה בשם תוספת יום טוב על שם הפועל והפעול כי זה נושאו שהוסיף ביאור על ביאור הרע"ב ז"ל. Mishna (2018-06-03), English: Scan of the title page of the Mishna with the Tosefet Yom Tov - printed in Prague in the lifetime of the author., נבדק ב-2019-07-15Mishna (2018-06-03), English: Part of the Tosefet Yom Tov preface to his commentary, published in Cracow, נבדק ב-2019-07-15
    4. ^ בהקדמתו לספרו מעדני יום טוב כותב (בחרוזים): אמר יום טוב בן לאדוני אבי האלוף המרומם כמהר"ר נתן לוי העלר זלה"ה אשר נתבקש לישיבה של מעלה בן איש ח"י שנים, והיה רב פעלים לפי שניו, יודע ספר לפי עניניו כאשר מצאתי בכתביו אשר בצקלוניו, אך לא ראיתי את פניו, כי אחרי מות קדושת גופו נולדתי ימים לא כביר, וכאב גדלני אביר הגביר, מו"ר אא"ז האלוף המרומם שמו נודע בישראל וביהודה מוהר"ר משה וואלערשטיין זלה"ה.
    5. ^ ראו מצבתו קלמן ליבן, גל־עד, מצבה מס.99, פראג ה'תרט"ז, באתר היברובוקס
    6. ^ ראה שו"ת אבני נזר אורח חיים, סימן ד אות ד', שם כותב עליו: ...בפרט בדקדוק הלשון היה אחד ואין שני לו.
    7. ^ מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' יום טוב ליפמן הלר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 727, באתר HebrewBooks
    8. ^ יחיאל מתתיהו צונץ, עיר הצדק, באתר היברובוקס.
    9. ^ רבי שמואל הלוי וואזנר, דרשות ושיחות שבט הלוי – תש"ס, עמ' קיח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); מגילה איבה, אשדוד תשס"ה, באתר אוצר החכמה.
    10. ^ HebrewBooks.org Sefer Detail: מגילת איבה  -- הלר, יום טוב ליפמן בן נתן, 1579-1654, באתר www.hebrewbooks.org.
    11. ^ ראה תוספות יום טוב, מסכת פאה, פרק ו' משנה ד' "והנה זכני הש"י כאשר עשיתי מהדורות האחרונות כשהייתי יושב בישיבה בק"ק נעמרו"ב הגדולה בארץ רוסיא אחרי ימי עוניי ומרודי..."
    12. ^ ה"תוספות יום טוב", הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר באתר טוג; משה גפנר (מהדיר ועורך), "באר משה" על פירוש "סדר מאמר" (על הספר סדר הדורות), ירושלים, תשנ"ט, עמ' רפא, הערה כד; יעקב ורשנר (מהדיר), "מתולדותיו", בתוך מגילת איבה, ירושלים, תשנ"ט, עמ' קלב, הערה ד.
    13. ^ מזכירו בתוספות יום טוב, עוקצין, פרק ג, משנה י"ב
    14. ^ מזכירו בתוספות יום טוב, ברכות, פרק ב, משנה א
    15. ^ מזכירו כמה פעמים בתוספות יום טוב, ראה פאה, פרק ו, משנה ב'
    16. ^ יושר דברי אמת, הקדמת נכד הרב המחבר והמוציא לאור, מהדורת מונקאטש, ה'תרס"ה, באתר היברובוקס.
    17. ^ מזכירו בתוספות יום טוב, מקוואות, פרק ט, משנה ג.
    18. ^ מוזכר בסוף ספרו פלפלא חריפתא: גם יעמוד על הברכה יניק וחכים יהודה ליב בן הרב המחבר נר"ו. אם כי יחיאל מתתיהו צונץ מפקפק האם הוא צעיר בניו והאם אינו בנו ר' לוי. ראו בקישור
    19. ^ לפי המסופר שלחו אביו לישיבתו של רבי יחיאל מיכל מנמירוב, ובגזרות ת"ח-ת"ט נשבה ונפדה בטורקיה, בהמשך הגיע לעיר אויבן ישן (בודפשט כיום) ובעלייה לתורה הזכירו במי שברך את שבתי צבי, והוא שידע מטורקיה שהוא השתמד קיללו, ואחד מהמאמינים הכהו במנורה של ברזל ומת כתוצאה מכך. ראו: רבי אברהם שטרן, מור"ר יהודא ליב ז"ל העללר הקדוש מפראג, מליצי אש, עמוד נג, אות קט, באתר היברובוקס.
    20. ^ עיין קצות החושן סימן שו סעיף קטן ז "ואא"ז במעד"מ (=ואדוני אבי זקני במעדני מלך) כתב וכו'" והם דברי הפלפולא חריפתא (שֵם חיבור זה מתחלף בדברי המחברים כידוע) לבעל התוספות יום טוב. אמנם שם המשפחה זהה, אך יש לציין שהוא היה לוי והם היו כהנים.
    21. ^ שילה פריד, מדינה ומדינה עיר ועיר, באתר ערוץ 7, 25 בפברואר 2021
    22. ^ היכן נטמן יוסל'ה הקמצן הקדוש? אתר הידברות.
    23. ^ מגזין בקהילה, מוסף חג הסוכות 100 תעלומות.
    24. ^ כמו שכתב החיד"א בשם הגדולים מערכת ספרים, ערך מעדני מלך לחם חמודות.
    25. ^ ניתן לעיין בספר מעדני יום טוב ודברי חמודות באתר היברובוקס, מידע נוסף בקובץ בית אהרון וישראל.
    26. ^ בנציון כץ - רבנות (ערך תוספות יום טוב)


    תקופת חייו של רבי יום-טוב ליפמן הלר על ציר הזמן
    ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
    ציר הזמן

    ‏

    פרשני המשנה
    פירושי הראשונים המאסף • פירוש ריבמ"ץ לסדר זרעים • פירוש המשנה לרמב"ם • פירוש ר"ש • פירוש הרא"ש
    פירושי האחרונים פירוש הרע"ב • תוספות יום טוב • עיקר תוספות יום טוב • מלאכת שלמה • תפארת ישראל • קב ונקי • כף נחת
    פרשנות מודרנית הרב פינחס קהתי • ארטסקרול • חנוך אלבק • משנת ארץ ישראל
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    36490521יום-טוב ליפמן הלר

    אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_יום-טוב_ליפמן_הלר&oldid=2725878"