רבי מרדכי יוסף ליינר
 | |||||
| האוהל על קבר רבי מרדכי יוסף ליינר באיזיביצה, קירות האוהל החיצוניים כוסו בשברי מצבות | |||||
| לידה | ה'תק"ס | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | ז' בטבת ה'תרי"ד (בגיל 54 בערך) | ||||
| מקום מגורים | טומשוב, איז'ביצה | ||||
| מקום פעילות | פולין | ||||
| השתייכות | איז'ביצה-ראדזין | ||||
| תחומי עיסוק | אמונה, בחירה חופשית, חטא | ||||
| רבותיו |
רבי שמחה בונים מפשיסחה רבי מנחם מנדל מקוצק | ||||
| חיבוריו | מי השילוח | ||||
| אב | רבי יעקב ליינר | ||||
| |||||
רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצה (ה'תק"ס - ז' בטבת ה'תרי"ד), מחבר ספר "מי השילוח", היה מייסד חסידות איזביצא ראדזין, עמד בראשה משנת ה'ת"ר לאחר פרישתו מרבי מנחם מנדל מקוצק ועד לפטירתו בשנת ה'תרי"ד.
ביוגרפיה
רבי מרדכי יוסף נולד בטומשוב בשנת ה'תק"ס לרבי יעקב ליינר, שהיה מתלמידי החוזה מלובלין, ומיוחס עד לרש"י. היה תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. על תקופה זו סיפר נכדו, רבי גרשון חנוך הניך ליינר:
הוא היה אחד המיוחד שבחדרו של רבו אשר עשה כרשב"י ועלתה בידו. עזב כל ענייני עולם הזה ומכר ביתו נחלת אבותיו וכל כלי תשמישו הנשארים לו מאביו וכתת רגליו ללמוד תורה וכלכל עצמו בלחם צר, ולא מנע עצמו מבית מדרשו של רבו תשע שנים רצופות. רק על שבועות אחדים בשנה נסע לביתו. ואף כי היה גבר חלש, תש הכח וידוע חולי, לא הביט כלום לטובת גופו וסבל צער קור וחום, ואף כי מתולדתו היה ענוג מאוד.[1]
אחר פטירת רבי שמחה בונים מפשיסחא בשנת תקפ"ז הצטרף לקבוצת החסידים שקיבלו עליהם את הנהגתו של רבי מנחם מנדל מקוצק אותו הכיר כבר מילדותו בעיר טומשוב. בתקופה זו סבל מעוני ומדלות רבה. בהיותו בקוצק, היה מנהיג את ההמון שהיו באים לצורכי פרנסה ולצורכי הדרכה בעבודת ה', בהוראת הרבי מקוצק שהיה שולח אליו חסידים שונים כשהוא עצמו היה עסוק מדי מכדי להדריכם. בין תלמידים אלו נמנה תלמידו הקרוב וממשיך דרכו, רבי לייבל'ה איגר, נכדו של רבי עקיבא איגר. עם הסתגרותו של הרבי מקוצק בחדרו והימנעותו מלהיענות לצורכי החסידים, התקבצה סביב רבי מרדכי יוסף קבוצה גדולה של תלמידים, ובד בבד הלכה וגברה מתיחות בינו לבין הרבי מקוצק על רקע חילוקי הדעות בדרך הנהגת התלמידים, בדחייה או בקירוב.
בשמחת תורה של שנת ה'ת"ר פרץ משבר שנסוב סביב עריכת ההקפות. על טיבו המדויק של המשבר נמסרו גרסאות שונות.[2] על פי אחת הגרסאות, בימים שקדמו לשמחת תורה קיבל רבי מרדכי יוסף "פדיונות" מהחסידים, אקט המסמל כהונת אדמו"רות, ובליל שמחת תורה הורה רבי מרדכי יוסף לתלמידיו לערוך את ה"הקפות" במנין נפרד. במניינו של הרבי מקוצק, בהקפה השישית שאותה היה מקבל בדרך כלל רבי מרדכי יוסף, ניגש הרבי מקוצק לזה שהחזיק את ספר התורה ונטלו ממנו, וכשנוכח לראות שאין זה רבי מרדכי יוסף, החזיר לו את ספר התורה. מעשה זה גרם לנתק בין הרבי מקוצק לרבי מרדכי יוסף.
בעקבות מעשה זה פרש רבי מרדכי יוסף מקוצק יחד עם חסידים רבים. רבי מרדכי יוסף שקבע את חצרו בתחילה בטומשוב ומאוחר יותר באיזביצא שליד לובלין. המחלוקת בין חסידי קוצק לחסידי איזביצא הייתה אחת המחלוקות העזות ביותר ונמשכה עוד שנים רבות אחר כך.
רבי מרדכי יוסף נפטר בז' בטבת ה'תרי"ד לאחר 13 שנות הנהגה. את מקומו מילאו בנו רבי יעקב ותלמידו רבי לייבלי איגר.
| תקופת חייו של רבי מרדכי יוסף ליינר על ציר הזמן |
|---|
 |
מי השילוח
ערך מורחב – מי השלוח
רבי מרדכי יוסף עצמו לא כתב את דברי תורתו, אולם לאחר פטירתו ליקט נכדו, האדמו"ר גרשון חנוך הניך ליינר, חלק מדברי התורה והוציא אותם בספר "מי השילוח" בשנת תר"כ, כשש שנים לאחר פטירתו. שם הספר הוא על פי דברי רבו של רבי מרדכי יוסף, רבי שמחה בונים מפסישחא שאמר עליו שתורתו היא "כמי-השילוח - מעטים מימיו אבל עמוקים וחודרי תהום". בנוסף לכך ראשי התיבות של שמו יוצרים את המילה "מי".
רבי גרשון חנוך הניך כותב בהקדמה כי "בכמה מקומות יקשו הדברים לאנשים אשר לא הורגלו בדברים כאלה". ואכן פרסום הספר עורר התנגדות עזה בקרב חלק מהציבור. בהקדמה לספר "בית יעקב" הוא כותב על סבו: "ולימד דעת את תלמידיו שיבינו בדברי רשב"י והאר"י כמו שמבינים פשוטי דברי הלכה", "שאין שום דברי תורה שאינם שייכים לכל פרט נפש".[3]
- יסוד עיקרי בהגותו של רבי מרדכי יוסף, הוא שהמציאות כולה היא אלוקות. לפי זה גם רצונותיו והכרעותיו של האדם, אף על פי שהם נראים לו כהכרעות אישיות שלו, לאמיתו של דבר אינם אלא דבר ה', ומשכך כי תחושת הבחירה החופשית אינה אמיתית. אשר למהותה האמיתית של הבחירה החופשית המדומה קיימים רמזים סותרים בספרי רבי מרדכי יוסף, וההוגים במשנתו הציעו דרכים שונות בביאור העניין.[4]
- על פי שיטתו זו גרס רבי מרדכי יוסף עוד, שמעשי חטא שונים המוזכרים בתנ"ך אינם מעשי חטא אמיתיים, והם נראים כך רק לכאורה. כך למשל טען שלפעמים אונסים אדם משמים לעשות מעשה מסוים הנראה כחטא ואינו חטא, ולמעשה לזמרי בן סלוא לא הייתה את האפשרות להתגבר על יצרו מכיוון שלמעשה משמים כיוונו אותו למעשה נטילתו את כזבי, וברוח זו ביאר גם את מעשי יהודה ותמר.[5]
- בנוסף כתב רבי מרדכי יוסף, שהמצוות שניתנו בתורה בכל פרטי החוקים הקפדניים שבהם, לא ניתנו אלא לתקופה זו, כאשר היצר הרע בתוקף, ואין ביכולת האדם להבחין מלבו הוא מהם הדברים הראויים ומהם המעשים שאינם ראויים. אך התכלית הנרצית, שתיושם בפועל באחרית הימים, היא שהאדם ידע מלבו הוא את שהוא צריך לעשות בכל רגע נתון, בלי חוקים חיצוניים וכלליים.[6]
- במקומות ספורים בחיבורו נראה גם שגרס שאין דרך שכלית להוכיח את קיומו של הבורא, והדרך להכירו היא על ידי תפילה מעומק הלב.[דרוש מקור]
ספריו
- ליקוטי מי השלוח - תורתו של רבי מרדכי יוסף מאיזביצה - ליקוט מספרי צאצאיו ותלמידיו
תלמידיו
- רבי צדוק הכהן מלובלין - התייחס בהערצה לרבו. במקום אחד אף כתב "וקבלתי ממי שנגלה לו מסוד ה' ליראיו".
- רבי יהודה לייב איגר מלובלין
- רבי יעקב ליינר מאיזביצא, בנו של בעל "מי השילוח". כתב את הספר "בית יעקב" בו הוא מרחיב ומפתח את שיטת אביו.
- רבי גרשון חנוך הניך ליינר, בנו של ה"בית יעקב" ומחדש התכלת.
לקריאה נוספת
- אברהם יהושע השל, 'קאצק'
- ש.ז. שרגאי וא. ביק, בהיכל איזביצא-לובלין, ירושלים ה'תשל"ז
- ש.ז. שרגאי, חסידות הבעל שם טוב בתפיסת איזביצא-רדזין, סיני מ"ז עמ' קסה-קצח
- ש.ז. שרגאי, במעייני חסידות איזביצא-ראדזין, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"מ
- ש.ז. שרגאי, בנתיבי חסידות איזביצא-ראדזין (שני כרכים), ירושלים "המשוחררת" תשל"ב
- יוסף ווייס, תורת הדטרמיניזם הדתי לר' מרדכי יוסף ליינר מאיזביצא, ספר היובל ליצחק בער, ירושלים ה'תשכ"א
- רפאל מאהלר, החסידות וההשכלה בגליציה ובפולין הקונגרסאית במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה - היסודות הסוציאלים והמדיניים, מרחביה, 1961, (ראו הפניות באינדקס)
- רבקה שץ, האוטונומיה של הרוח ותורת משה - עיונים בתורת הרבי מרדכי יוסף מאיזביצא", מולד כא, עמ' 554 - 561
- אביעזר כהן, "תודעה עצמית בספר מי השלוח ככלי לקיום הזיקה שבין הא-ל לאדם" (דיסרטציה), אוניברסיטת בן-גוריון, אלול תשס"ו.
- אביעזר כהן, "אקסיסטנציאליזם דתי במשנתם של ר' מרדכי יוסף מאיזביצה ופראנץ רוזנצווייג", ספר רבקה עמ' 525–562, הוצאת הספרים אוניברסיטת בן-גוריון, 2007
- אביעזר כהן, "האינדיווידואציה ושאלת הסובייקט בספר מי השלוח", בתוך: אל העצמי - תהליכי אינדיבידואליזציה ומעברי חיים (עורכים: ד' נוב וב' כהנא), הוצאת ראובן מס ירושלים תשע"ד, עמ' 335–384.
- יהודה בן-דור, "עיון במי השלוח לר' מרדכי יוסף מאיז'ביצא" (דיסרטציה), האוניברסיטה העברית, תשרי תשס"ט
- יעקב ורשבסקי, עצות ממי השילוח (שני כרכים), ירושלים תשע"ו
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: מי השילוח |
- רבי מרדכי יוסף ליינר, מי השילוח, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- שלמה זלמן שרגאי, בנתיבי חסידות איזביצא-ראדזין (חלק ב'), באתר היברובוקס
- רחל אליאור, "תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין- בין 'יראה' ו'אהבה' ל'עומק' ו"'גוון'", תרביץ סב, ג, (תשנ"ג): 381-432
- שיטתה של איזביצא, למה עזב הרבי מאיזביצא את קוצק? בפורום עצור כאן חושבים
- סִפְרָן שֶׁל יְחִידִים – חיפוש עצמי; אינדיבידואליות ויחידיות, במשנת איזביצ'א, בבלוג בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ
- דוד בשבקין, A Radical Theology and a Traditional Community: On the Contemporary Application of Izbica-Lublin Hasidut in the Jewish Community.
- בנימין בראון, Theoretical Antinomianism and the Conservative Function of Utopia:Rabbi Mordekhai Yosef of Izbicaas a Case Study.
מרדכי יוסף בן יעקב ליינער (1800-1854), מאיזבצה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ הקדמה לספר "בית יעקב" על ספר בראשית מאת רבי גרשון חנוך הניך ליינר. הקדמה יסודית זו נדפסה בשנים האחרונות בנפרד בשם "שער האמונה ויסוד החסידות" ובה מבאר רגח"ה באריכות את דרכה של חסידות איז'ביצה.
- ^ לגרסאות היותר קיצוניות, ראו יצחק אריגור, "קוצק", עמ' 87-91.
- ^ הקדמת רבי גרשון חנוך הניך לספר "מי השילוח" ולספר "בית יעקב"
- ^ ש.ז שרגאי, בנתיבי חסידות איז'ביצא-ראדזין, חלק ב' מעמוד 88
- ^ מי השילוח חלק א פרשת פינחס, פרשת וישב ועוד
- ^ לדוגמה מי השילוח חלק א' משלי כד על הפסוק הכן מלאכתך בחוץ וכו'
