ר"ן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף רבנו ניסים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר"ן
לידה 1290 בערך
ה'ן'
פטירה 1 בינואר 1376
ט' בשבט ה'קל"ו
מקום קבורה ברצלונה
השתייכות בית מדרשו של הרמב"ן
תחומי עיסוק פרשן תלמוד, פוסק, פילוסוף ורופא
רבותיו אביו - ר' ראובן בן ר' נסים ורבי פרץ הכהן
תלמידיו הריב"ש, ר' חסדאי קרשקש, ר' יוסף חביבא (בעל הנמוקי יוסף)
בני דורו רבי וידאל די טולושא
חיבוריו חידושי הר"ן על הש"ס, פירוש על הלכות הרי"ף, 'דרשות הר"ן'
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י והר"ן.

רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד. המקובל מבין פרשני הרי"ף, פוסק הלכה ומגדולי פרשני התלמוד.

הר"ן היה בעל השכלה מדעית, פילוסופית ורפואית. כמו כן התמחה בכתיבת סת"ם, ואף כתב לעצמו ספר תורה, שיש שטוענים שהוא ששרד, וכיום מוחזק בספרייה הלאומית בירושלים[1]. היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו "בית יוסף".

תולדות חייו

הר"ן נולד בעיר גירונה שבספרד בסוף המאה ה-13[2]. את תורתו למד מאביו[3] ר' ראובן בן ר' נסים, וכן למד אצל רבי פרץ הכהן[4]. בצעירותו למד אצל הרשב"א[5]. על כתביו וסגנון לימודו ניכרת השפעתו של רבי דוד בונפיד, אותו הוא מרבה לצטט בחידושיו למסכת סנהדרין ולמסכת פסחים, לעיתים תוך ציטוט פסקאות שלמות מחיבורו. כמו כן, למד מפי תלמידי חכמים נוספים בדורו אשר שמותיהם טרם פוענחו לעת עתה. היה בקשרי ידידות עם בן דורו, ר' וידאל די טולושא, מחבר מגיד משנה על הרמב"ם.

בבגרותו שימש דיין ומורה הלכה בברצלונה. כמו כן, לימד והעמיד ישיבה בברצלונה. בעת כהונתו כרבה של קהילת ברצלונה ניסה הר"ן להוכיח את עשירי הקהילה על דרכם, זאת לאחר שהעשירים בדורות שלפני גירוש ספרד החלו לזלזל בשמירת מצוות וייתכן שזאת הייתה סיבת התוכחה. ניסיון התוכחה לא עלה בידו שכן עשירי הקהילה סירבו לשנות את אורחות חייהם ולשמור מצוות באופן קפדני יותר. תיאור הדברים מובא בשו"ת שכתב תלמידו הריב"ש: ”וחי נפשי ראיתי אני בברצלונה את מורנו הרב רבנו ניסים זצ"ל כשהיה רוצה להוכיח על איזה דבר מעצמו קצת עשירי הקהילה, היו מתריסים נגדו ומבטלין עצתו” (שו"ת הריב"ש, תשובה תמ"ז).

במרוצת הזמן עלתה קרנו, ונחשב לראש הקהילה היהודית בספרד, כמו הריטב"א והרשב"א בדור שלפניו. גם בקרב הגוים חלקו לו כבוד. חכמתו וידיעתו בתורה נפוצו בכל קצוות תבל, ומכל קהילות העולם ביקשו תורה מפיו. שאלות רבות שעליהן השיב אבדו במרוצת השנים, ונותרו אך מעט מתשובותיו שנתפרסמו בקובץ שו"ת הר"ן. יחסו לקבלה היה מסויג, והוא הסתייג גם מעיסוקו הרב של הרמב"ן בקבלה.[6]

בעת ששימש כרב בברצלונה, העלילו עליו ועל כמה מנכבדי ורבני הקהילה עלילת שווא, שבעקבותיה נאסרו לחמישה חדשים, אשר בסופם נתבררו כחפים מפשע ושוחררו. תקופת פעילותו של הר"ן נמשכת לערך משנת ה'ק"י (1350 לספה"נ), שנה הנזכרת באחת מתשובותיו, עד ט' בשבט שנת ה'קל"ו (1376) בה נפטר[7]. באחת מדרשותיו, מזכיר הר"ן את המגפה השחורה כאירוע שהתרחש שלוש עשרה שנה קודם לכן. הרשב"ש כותב "ששמענו הר"ן ז"ל שברח ממנה (-ממגפה) פעמיים"[8]

ספרו "דרשות הר"ן" נחשב לאחד מספרי המחשבה היסודיים ביהדות.

תלמידו הריב"ש כותב על גדלות רבו בין השאר "בקי בשלשה סדרים ודמו ליה כמאן דמנחי בכיסתיה"[9]. החזון איש טוען כי לא מסתבר שהיה בקי רק בשלשה סדרים ולכאורה יש בדברים טעות סופר, וצריך לומר "בקי בששה סדרים"[10].


תקופת חייו של ר"ן על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

חיבוריו

  • פירוש להלכות הרי"ף - הר"ן נתפרסם בעולם התורה, בעיקר בזכות פירושו על הלכות הרי"ף. פירוש זה נדפס עם הרי"ף כבר בהוצאה הראשונה. כמו כן חיבר חידושים על הש"ס אשר אינם מתייחסים לרי"ף, כמפורט להלן.

הפירוש המצוי בידינו היום הוא על חמש עשרה מסכתות בלבד (הפירושים למסכת מועד קטן ולמסכת מכות יוחסו בעבר לר"ן בטעות. יש הטוענים שהר"ן חיבר פירוש על כל המסכתות, אלא שלא הגיעו כתבי היד למדפיסים[דרוש מקור]). בפירוש זה מגלה הר"ן את כוחו בתורה, ואינו נרתע מלבחון ולשקול את דברי החכמים שקדמו לו.

  • חידושי הר"ן - קודם לפירוש הרי"ף, כתב הר"ן חידושים על כמה ממסכתות התלמוד, קדימת החיבור מוכחת מכך שבמקומות רבים בפירושו על הרי"ף מציין לחידושיו[11]. בחיבור זה אין הוא מפרש אליבא דהלכתא את הרי"ף – מסקנת הסוגיה – אלא מאריך בדיונים על לשון הגמרא ופירושה. חלק מחידושיו אלו עדיין לא ראו אור.
  • פירוש למסכת נדרים - במסכת זו, פירושו, שהודפס במהדורות הש"ס לצד הגמרא, מהווה את הפירוש המרכזי ללומדי המסכת, כיוון שהמפרשים הרגילים, רש"י ותוספות למסכת זו אינם מצויים במהדורה רגילה.
  • דרשות הר"ן - חיבור נוסף של הר"ן. בספר שלוש עשרה דרשות, העוסקות בסוגיות שונות בעיון פילוסופי, לא ברור האם נאמרו בבית כנסת במתכונות של דרשה לקהל הרחב או בפורום מצומצם יותר, בכל מקרה מדובר בדרשות ארוכות ומעמיקות. דיון על זיהוי המחבר נמצא בפתיחת המהדורות החדשות של הספר, למשל בזו של מוסד הרב קוק.
  • פירוש על התורה - קיים בידינו רק על פרשות בראשית עד חיי שרה, ותחילת ספר ויקרא. ונראה שלא הספיק לכתוב יותר.

תלמידיו

  • הריב"ש. המפורסם מבין תלמידיו - ר' יצחק בר ששת, אשר כתב עליו: "אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל ואין להשוות. כולם לפניו כקליפת השום וכגרגיר שומשום" (שו"ת הריב"ש סימן שעה).
  • ר' חסדאי קרשקש, שנתפרסם בשיטותיו הפילוסופיות הייחודיות, ובספרו אור ה'.
  • ר' יוסף חביבא, בעל הנימוקי יוסף.

לקריאה נוספת

  • מנחם לורברבוים, פוליטיקה וגבולות ההלכה, תרגם יובל ג'ובני, הוצאת מכון שלום הרטמן, 2005
  • אבינועם ביר, עיון במשנת התשובה של רבנו ניסים בן ראובן (הר"ן) מגירונא -- סיני קמז (תשע"ד), עמ' ג-ז.

קישורים חיצוניים

מספריו
דרשות הר"ן

הערות שוליים

  1. ^ כתב יד מספר 4°5935 Ms. Heb בקטלוג הספרייה הלאומית. יש שם לינק לצפייה בצילום הס"ת
    על ספר התורה ראו את מאמרו של שלמה זלמן הבלין, ספר-תורה שכתב לעצמו רבנו נסים מגירונדי (ע"פ כ"י בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים 5935), עלי ספר יב, תשמו, עמ' 5-36 (נדפס גם בקטלוג "'אוצרות גנוזים, הוצאת בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, 2000, עמ' 12).
    פולמוס על אותנטיות הספר התחיל במוסף התורני "קולמוס" של מגזין משפחה: משה א’ בלוי, מאמר, קולמוס 73, ניסן תשס"ט, עמ' 12-15 שלמה זלמן הבלין, תגובה, קולמוס 102, אב תשע"א, עמ' 8-14, הרב מאיר מאזוז "תגובה לדברי בלוי" קובץ PDF. שלמה זלמן הבלין, ‏"עוד בעניין ספר התורה המיוחס לר"ן והצד"י ביו"ד הפוכה", המעין תשרי תשע"ג. וכן אצל שלמה צוקר, "זיופי תעודות בשולי המחקר ההיסטורי" קובץ PDF, מתוך תרביץ פ, ד, תמוז-אלול תשע"ב. ואברהם דויטש, על ספר התורה המיוחס להר"ן, ישורון כרך ל"ה, תשרי תשע"ז, עמ' תתקנב ואילך, משה הלל "ספר תורה עם קולופון המייחסו לרבינו נסים גירונדי (הר"ן)", בתוך: חזון טברימון פרק רביעי עמ' 76-121, ירושלים תשפ"ב.
  2. ^ בערך בשנת ה'ן' (1290) - מבוא לספר דרשות הר"ן בהוצאת מוסד הרב קוק, עמוד 14
  3. ^ לפי מרגליות, אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל בערכו (קישור בפרק "קישורים חיצוניים"). מקורו כנראה הוא מחידושי הר"ן למסכת שבועות פרק ז: "הפירוש שכתבתי קבלתי מאבא מורי ואבא מורי מרבו שהיה רב גדול מובהק בדורו"
  4. ^ רבי דוד קונפורטי, קורא הדורות כ"ו. וכך עולה מנוסח דבריו של הר"ן במכתבו אליו "כן דעת תלמידכם נוטה" (שו"ת הר"ן סי' מ"ח).
  5. ^ בחידושי הר"ן למסכת כתובות דף ח עמוד ב, מזכיר הר"ן את הרשב"א בכינוי "נ"ר"=נטריה רחמנא, כלומר ישמרהו השם, שזה כינוי שמיועד בדרך כלל לאנשים שהינם בין החיים. פרט לאיזכור זה, לא נזכר בכתביו דבר שיחשוף את זהות רבותיו בצורה ברורה
  6. ^ כך העיד תלמידו הריב"ש: "וכן הודעתיך מה שאמר לי בייחוד מורי הרב רבנו ניסים ז"ל כי הרבה יותר מדאי תקע עצמו הרמב"ן ז"ל להאמין בעניין הקבלה ההיא..." (שו"ת הריב"ש סימן קנז).
  7. ^ עדות בנו שנמצאת בארכיון מלכות ארגון בברצלונה, חומר נוטריוני מתקופת המלך פדרו השלישי, תיבה 54 מס' 6607, כפי שפרסם אריה ליב פלדמן. ראו: מבוא לשו"ת הר"ן, מכון שלם תשמ"ד, עמ' 22.
  8. ^ שו"ת סימן קצ"ה
  9. ^ שו"ת הריב"ש, סימן שעה.
  10. ^ מעשה איש, חלק ד, עמוד עז.
  11. ^ לדוגמא בשבת ט' ב' ד"ה כל מילי – וכמו שכתבתי בחידושי, פסחים ב' א' ד"ה תנו רבנן – וכתבתים בחידושי, ר"ה א' ב' יעיין במה שכתבתי בחידושי, יומא ב' ב' ד"ה [בב' א'] הלכך בכל – וכבר פירשתי השמועה כולה בחידושי וכו', סוכה א' א' ד"ה וסוכה תהיה – והארכתי בחידושי, גיטין ג' ב' ד"ה ולא הוזכרו – והארכתי בחידושי בס"ד, ובעוד מקומות רבים ברחבי הש"ס, וגם במסכתות הנ"ל. החריג לכל הנ"ל הוא במסכת בבא בתרא, שבחידושיו למסכת דף קלז ב ד"ה אתרוג ציין לפירושו לרי"ף- וכבר הארכתי בזה בפ׳ מי שאחזו בפי׳ הלכות בס״ד.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34894100ר"ן