רבי שמשון מקינון

רבי שמשון בן יצחק מקינון (לעיתים: מהרש"ק) פרשן, פוסק ומחבר צרפתי בן המאה ה-13. חי ופעל בעיר שינון שבמחוז אנדר ולואר ונקרא על שמה. הריב"ש כותב כי רבו, רבינו פרץ הכהן, אמר שרבי שמשון "היה רב גדול מכל בני דורו" חיבר את ספר כללי התלמוד והפסיקה "ספר הכריתות" וספרים נוספים.

תקופתו

תאריך לידתו ופטירתו אינם ידועים בבירור. רבי אברהם זכות בספרו ספר היוחסין השלם קובע כי נפטר בשנת ה'ע"ב (1312). שלשלת הקבלה מקדים את פטירתו לשנת ה'ע (1310). אולם שני התאריכים אינם עולים בקנה אחד עם תעודות היסטוריות. רבי דוד קונפורטי בספרו "קורא הדורות" קובע את זמן חייו לשנים ה'כ עד ה'צ (1260-1330). פרופ' אברהם זולצבך הסיק על סמך טופס גט משנת ה'ק"ז שר' שמשון חתום עליו כי יש לאחר את פטירתו עד לשנה זו. לפי דעות אלו, לאחר גירוש צרפת הגדול, עבר אל מרסיי שבחבל פרובאנס.

הרב שמחה בונים סופר במהדורתו לספר הכריתות שיער את שנות חייו של רבי שמשון בין השנים ד'תתק"פ-ה'נ'.

משפחתו ורבותיו

אביו של ר' שמשון, ר' יצחק, כיהן בתפקיד "ראש הישיבות" בצרפת, וחי אף הוא בשינון. מוזכר בדברי התוספות למסכת נזיר (דף טז, ב). אבי-אביו נקרא אף הוא יצחק, מה שמרמז שסבו נפטר לפני לידת אביו. הוריו של ר' יצחק הראשון היו רבי יקותיאל ואשתו, בת רבי שמשון אחי רבי ידידיה ממלאן. בן-דוד ראשון של רבי שמשון ורבי ידידיה היה רבי שמשון אביו של רבי שמשון מקוצי. בני הדודים היו מצאצאיו של רבי יוסף טוב עלם.

לר' שמשון היה אח גדול, בשם ר' מתתיה, שאף שימש כרבו.

חותנו היה ר' נתנאל בן ר' יוסף, ושם אשתו של ר' שמשון אינו ידוע. חותנו היה עשיר גדול ובעת נישואיו כתב לחתנו שטר מתנה על סכום כסף גדול. בשלב מסוים בחיי ר' שמשון נישואין אלו נגמרו (לא ברור אם מגירושין או שהתאלמן), וסכסוך על כשרות שטר המתנה פרץ עם גיסיו, אחי אשתו. הדים לסכסוך נמצאו בתשובות שונות הדנות בטיעוני הצדדים. שתי המשפחות היו חשובות ובעלות קשרים רבים, כך שסכסוך זה אילץ רבנים רבים בני התקופה להתערב בו, והגיע אף להכרעת הרשב"א שגר בברצלונה.

ספריו וחיבוריו

ספרו המפורסם ביותר הוא "ספר הכריתות", העוסק בכללי הלימוד והפסיקה. הספר מורכב מחמשה חלקים:

• החלק הראשון והשני: דיון בי"ג מידות שהתורה נדרשת בהן.
• החלק השלישי: דיון בל"ב מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי.
• החלק הרביעי: סדר תנאים ואמוראים וכללי פסיקה.
• החלק החמישי: הוא המקיף ביותר. כולל את כללי הדרש ואת דרכי המשנה, הברייתא והתלמוד.

הספר מסתמך על ספרים מתודולוגיים קדומים, כגון "סדר תנאים ואמוראים" ו"איגרת רב שרירא גאון". החלק האחרון והחשוב ביותר, נשען בעיקר על בעלי התוספות. הספר התקבל בקרב הלומדים ונדפס פעמים רבות (לראשונה בקושטא, רע"ה) והיה לבסיס לספרי-כללים מאוחרים. חיבור נוסף שנדפס הוא "ביאור הגט", שנדפס אף הוא בקושטא באותה תקופה (יחד מספר חיבורים קטנים נוספים).

בנוסף חיבר פירושים על התלמוד בבלי, המוזכרים בספר הכריתות, ספר שו"ת (מצוטט בתשובת רבי יוסף קולון והרשב"א).

רבי יהודה לאון מוסקוני ראה בפרפיניאן פרשנות מר' שמשון על פירוש האבן עזרא. לפי עדותו של מוסקוני, מתואר ר' שמשון בכתב היד כמי שמתגורר במרשילא. על פי עדות זו, יש לשער כי בעקבות גירוש יהודי צרפת בשנת 1306 על ידי פיליפ הרביעי, עבר ר' שמשון לפרובאנס.

קישורים חיצוניים

• יצחק ברוידה ווילהלם בכר, ‏"שמשון מקינון", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)