רבי יוסף משה סופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יוסף משה סופר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה ב' בסיון ה'תרצ"ח
פטירה י' בתשרי ה'תשפ"ב (בגיל 83)
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה ישראל
למד ב ישיבת תורה ויראה, ישיבת בית אברהם, ישיבת מיר
מקום מגורים ירושלים
מקום פעילות ירושלים, בני ברק, אנטוורפן, קנדה
השתייכות חסידות סלאנים
תחומי עיסוק ראש ישיבה, ר"מ, ראש כולל וסופר
מעסיק רבי יואל מסאטמר, רבי משה טייטלבוים, רבי ישראל משה דושינסקי, רבי משה אריה פריינד, רבי משולם פייש לאווי
רבותיו רבי יואל מסאטמר, רבי דוד יונגרייז, רבי אברהם וינברג, הרב אברהם וינברג
חיבוריו מי דבש, גנזי שביעית, מרא דארעא דישראל, אור דוד, ויצו יוסף, זכרון בספר
אב רבי שמחה בונם דוד סופר

רבי יוסף משה סופר (ב' בסיון ה'תרצ"ח - י' תשרי תשפ"ב) היה רב חסידי ירושלמי. שימש כראש ישיבות סאטמר בבני ברק ובאנטוורפן. מחבר ספרי מי דבש ומרא דארעא דישראל וספרים נוספים.

ביוגרפיה

נולד בירושלים לרבי שמחה בונם דוד סופר מפאקש, רב בית המדרש נר ישראל זופניק בשכונת גבעת שאול, מייסד כולל תרביצ"א וחבר הנהלת העדה החרדית[1] ולבלומא בת רבי אהרן קינדרפריינד.

בביקוריו של רבי יואל מסאטמר בארץ ישראל התקרב אליו. בילדותו למד במוסדות תורה ויראה בירושלים, ולאחר מכן בישיבה בבני ברק, לאחר מכן למד בישיבת בית יוסף צבי אצל רבי ישראל משה דושינסקי. בשנת תשי"ד החל ללמוד בישיבת בית אברהם, שם נהיה לחסידו של רבי אברהם וינברג מסלונים. לאחר פטירתו בה'תשמ"א, הצטרף לפלג סלאנים והיה לחסידו של הרב אברהם וינברג.

נישא לבת רבי מאיר כהן - איש מירון וממקימי נטורי קרתא.

השקפתו היתה אנטי ציונית ונטל חלק בפעילויות העדה החרדית נגד מדינת ישראל[2], ובהקמת בתי חינוך שאינם מתוקצבים מהמדינה[3]. היה ממקימי קהילת תפארת ירושלים ושימש כראש חבורה לאברכי הקהילה[3]. שימש כחבר הנהלת מוסדות מאה שערים[4].

נפטר בליל יום הכיפורים תשפ"ב ונקבר במוצאי החג בהר המנוחות.

פעילות תורנית

לאחר נישואיו למד 7 שנים בישיבת מיר ובכולל תרביצ"א של חסידות דושינסקיא[5]. היה מקורב ותלמיד מובהק לרבי דוד יונגרייז. כן היה תלמידו של רבי לוי רבינוביץ[6].

בשנת תשל"ט מונה לר"מ בישיבת מהרי"ט של חסידות סאטמר בשכונת זכרון מאיר בבני ברק[7]. בהמשך שימש כר"מ בישיבות 'אור החיים' של חסידות טאהש בקרית טאהש בקנדה ו'יטב לב' של חסידות סאטמר בירושלים[8] וכן כראש כולל סאטמר בירושלים. לאחר מכן מונה לראש ישיבת 'ויואל משה' סאטמר באנטוורפן[9]. בתקופה זו התקרב לרבי יעקב לייזר מפשעווארסק. לאחר מכן שב לראשות 'ישיבת מהרי"ט' בבני ברק.

הקים את כולל 'עוללות אפרים' על שמו של סבו רבי מרדכי אפרים פישל סופר ועמד בראשה עשרות שנים.

הרבה לעסוק במנהגי החתם סופר ומשנתו.

ספריו

ביוגרפיות

משפחתו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נכדו של רבי חיים סופר
  2. ^ העדה, תשס"א, באתר אוצר החכמה.
  3. ^ 3.0 3.1 מאסף תורני כליל תפארת - י, ירושלים: רשת הכוללים דקהל תפארת ירושלים, תשפ"ב, באתר אוצר החכמה.
  4. ^ העדה, ירושלים: העדה החרדית, תשס"ה, עמ' ו, באתר אוצר החכמה.
  5. ^ יצחק שטרן, זמרת יצחק, עמ' לב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  6. ^ עמית, ירון, נפלאות הצדיקים - ב, עמ' 456, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  7. ^ משה עלה למרום, תשנ"ז, עמ' קצג, אוסף הספדים על רמ"א פריינד זצוק"ל, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  8. ^ עולת החודש - ז (תשל"ז), תשל"ח, עמ' רפט, באתר אוצר החכמה
  9. ^ פרי תמרים - יג, ניו יורק: קובץ כולל תו"י דרבינו יואל דסאטמאר, תשמ"ג, עמ' קס, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  10. ^ גליון "דורות" בתוך עיתון העדה, תשע"ב, דרכו הבהירה של מרן זיע"א, באתר אוצר החכמה.
  11. ^ חתן חותנו.
  12. ^ נפטר בחשון תשס"ה, בגיל 41.