רבי דוד מתתיהו רבינוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי דוד מתתיהו רבינוביץ
רבי דוד מתתיהו רבינוביץ
רבי דוד מתתיהו רבינוביץ
לידה 18 בדצמבר 1927
כ"ד בכסלו תרפ"ח
שדליץ, פולין
פטירה 25 באוקטובר 1997 (בגיל 69)
כ"ה בתשרי תשנ"ח
ישראל
חיבוריו להבת דוד, תפארת אבות, אורחות דוד
אב רבי יחיאל יהושע

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו תרפ"ח, 18 בדצמבר 1927 - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח, 25 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מביאלא בני ברק, ולפני כן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא. היה גם מלחין ומחבר ספרי חסידות והדרכות.

תולדותיו

נולד בעיר שדליץ שבפולין לרבי יחיאל יהושע, האדמו"ר מביאלא. בגיל 6 חלה ושהה עם עמו לצרכי רפואה בוורשה, באותה תקופה התגורר בבית סבו רבי מאיר שלמה יהודה רבינוביץ, האדמו"ר ממעזריטש.

כשהיה בן 12 פרצה מלחמת העולם השנייה. עם פלישת הנאצים לפולין ב-1939 נמלט עם אביו ובני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב. הסובייטים שלחו אותם לסיביר. בשנת ה'תש"ב (1942) עלה לארץ ישראל עם אחיו (לימים האדמו"רים רבי יצחק יעקב רבינוביץ והרב בן ציון רבינוביץ) בערב פורים ה'תש"ג (1943), במסגרת עליית ילדי טהרן. האחים התקבלו בארץ על ידי אחותם הבכורה גיטל ובעלה חיים גוטהלף בתל אביב, ועל ידי דודתו של אביו ובעלה רבי יוסף צבי קאליש, האדמו"ר מסקרנביץ רבה הראשון של בני ברק.

עם ילדי טהרן התקבל במוסדות שהקים רבי יוסף שלמה כהנמן, ראש ישיבת פוניבז'. למד בחברותא עם רבי יעקב אדלשטיין את מסכת חולין, לאחר שנצטווה מאביו במכתב מסיביר ללמוד לימודי רבנות. הרב כהנמן אמר על כך שאלה "חולין שנעשו על טהרת הקודש"[1]. עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, הרב קאליש[2].

באדר ב' ה'תשי"ד נישא לטויבא, בתו של רבי שמואל אהרן שצדרוביצקי מביאליסטוק, וממנה נולדו לו שתי בנות. באותה תקופה התגורר בתל אביב וכיהן כחבר במועצה הדתית בעיר[3]. בשנת תשי"ח התאלמן ובסוף שנת ה'תשכ"א נישא לרבנית שרה רבקה[4] ועבר לגור בבני ברק.

בשנת תשכ"ד נתמנה לרב בית מדרש שהקימו חסידי אביו ברחוב יהושע בבני ברק, ובאותה שנה הוציא את הספר 'תפארת אבות', תולדות חסידות ביאלא. כמו כן הוציא לאור את ספרי חסידות ביאלא. בשנת תשכ"ה הוציא לאור את הספר ברית עולם על הלכות שבת מאת רבי בנימין זילבר, בכרך אחד עם הספר ישרי לב. בשנת תשכ"ט ייסד את ישיבת אור קדושים לזכר חסידי בית ביאלא שנספו בשואה ועמד בראשותה. פעל לשימור ציוני האדמו"רים לבית ביאלא הטמונים בפולין.

מספר חודשים לאחר פטירת אביו, בשבט תשמ"ב, התמנה לאדמו"ר על ידי קבוצה מחסידי אביו. הקים את בית מדרשו בבני ברק וכן ברחוב אהלי יוסף בירושלים. היה נוסע לבקר בחו"ל בעיקר בלוס אנג'לס ובפריז לקבלת קהל ולגיוס כספים למוסדותיו. הלחין ניגונים, שיצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך" בהפקת גל סטאר.

במוצאי שבת כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח נפטר בביתו בפתאומיות, ונקבר בהר הזיתים סמוך לקבר אביו.

ספריו

  • להבת דוד. על התורה והמועדים, ה' חלקים. תורות שנאמרו בשבתות ובמועדים, מתוך כתבי ידו. הספרים יצאו בכמה מהדורות.
  • תפארת אבות. בני ברק, תשכ"ד. תולדות היהודי הקדוש, רבי שלמה לייב מלענטשנא ורבי יהושע מאוסטרובא.
  • אורחות דוד חלק א', עצות והדרכות, פרקי אבות, שיחות קודש, ירושלים תשס"א; חלק ב', תולדות והנהגות, ירושלים תשע"ג.

צאצאיו

חסידים מפורסמים

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אורחות דוד חלק ב', עמוד רי"ח, ירושלים, תשע"ג
  2. ^ קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.
  3. ^ ספר זכרון לקהילת וולדובה סוביבור (תשל"ד, תל אביב, עמ' 1074).
  4. ^ בת רבי יקותיאל יוסף ברקוביץ.
  5. ^ ישראל כהן, ‏אשת האדמו"ר מביאלה בני ברק ויתרה על הדירה לאחיה: "בשביל השלום", באתר כיכר השבת, 15 במרץ 2016
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23970136דוד מתתיהו רבינוביץ