רבי יוסף צבי קאליש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מימין לשמאל: מרדכי הליגמן, הרב יוסף צבי קאליש ומייסד בני ברק, יצחק גרשטנקורן

הרב יוסף צבי קאליש (ה'תרמ"ה, 1885 - ל' בשבט ה'תשי"ז, 1 בפברואר 1957) היה רב פולני-חסידי, האדמו"ר מסקרנביץ ורבה של המושבה בני ברק.

ביוגרפיה

נולד לרבי שמעון קאליש (ר' שמעולי) נכדו של רבי יצחק מוורקא. בגיל 16 נישא לחיה גולדה בתו של האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, והתגורר לאחר נישואיו בביאלא ואחר כך עבר להתגורר בורשה.

במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 החליף את האדמו"ר רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ברבנות העיר קורטשוב. לאחר פטירת אביו ב-1927 ירש את מקומו כאדמו"ר חסידות סקרנביץ.

להזמנת מייסדה של המושבה בני ברק, ר' יצחק גרשטנקורן שהיה מחסידי סקרנביץ שייסדו את בני ברק, עלה בשנת 1935 לארץ ישראל והתמנה כרבה של המושבה, תפקיד בו שימש עד פטירתו. הוא התיידד עם החזון איש שעלה זמן מה קודם לכן ארצה והתיישב בבני ברק. מידי שנה היה נוסע לפולין לבקר את חסידיו. לפני פרוץ מלחמת העולם השניה נסע כדרכו והשתהה בה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. למרבה המזל הוא הצליח לצאת ברכבת האחרונה שיצאה מן הבירה ורשה לעיר הנמל הרומנית קונסטנצה וחזר ארצה. באחת הפעמים שנסע עם שובו ארצה הופתע לגלות כי כס הרבנות בבני ברק תפוס בידי הרב יעקב לנדא שהתמנה לבקשת ההסתדרות הציונית, למרות זאת רבני העיר כמרן החזון איש ואחרים הכירו רק בו כרב העיר. הוא המשיך לכהן כרב העיר וכאדמו"ר מסקרנביץ משולשלת בית וורקא, כמעט כל אדמו"רי וורקא בני דורו נספו בשואה.

כך המשיכו כל תושבי בני ברק לראות ברב יוסף צבי קאליש כרבה של העיר עד פטירתו ב-1957, ולא קיבלו את החלפתו גם לאחר פטירתו[1]. הוא המשיך לבצע רישום לנישואין בתור רבה של העיר[2], והמשיך לכהן כרבו של בית הכנסת הגדול.

הוא נפטר בבני ברק בערב שבת, ל' בשבט ה'תשי"ז, 1 בפברואר 1957. מסע ההלוויה שלו יצא מבית הכנסת הגדול בבני ברק לבית העלמין הישן בטבריה בחלקת תלמידי הבעש"ט[3].

על שמו נקרא הרחוב שבו שוכן בית הכנסת הגדול בבני ברק, רחוב הרב קאליש. דברי תורתו נלקטו בספר שארית יוסף שנדפס בשנת תש"ס ע"י הרב זאב דוד רייכמן

לקריאה נוספת

  • אהרן סורסקי, מרא דאתרא, בתוך: בני ברק. תשעים השנים הראשונות: תרפ"ד-תשע"ד, מוסף "המודיע", אלול תשע"ד, עמ' 32

הערות שוליים