רבי שלמה זלמן פרידמן (ראחוב)
 | |
| לידה | תרנ"ב |
|---|---|
| פטירה | ה' בשבט תש"מ (בגיל 88 בערך) |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| למד ב | ישיבת רבי חיים צבי טייטלבוים בסיגוט |
| מקום מגורים | ראחוב, סאטו מארה, לוגאנו, בני ברק |
| מקום פעילות | ראחוב, סאטו מארה, לוגאנו, בני ברק |
| תקופת הפעילות | תרפ"ב–תש"מ |
| השתייכות | חסידות |
| תחומי עיסוק | רב, ראש ישיבה |
| רבותיו | רבי חיים צבי טייטלבוים, רבי יואל טייטלבוים |
| תלמידיו | ראה פסקת תלמידיו |
| חיבוריו | זבחי שלמה |
| בת זוג |
|
| אב | רבי ישראל חיים פרידמן |
| אם | מאטיל לאה |
| צאצאים | נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר |
| חתנים | רבי מנחם מנדל הורוביץ |
רבי שלמה זלמן פרידמן (תרנ"ב - ה' בשבט ה'תש"מ) היה רבם של ראחוב ולוגאנו וראב"ד בסאטמר.
ביוגרפיה
נולד בראחוב לרב העיר רבי ישראל חיים, מחבר ספרי ליקוטי מהרי"ח, ולמאטיל לאה בת רבי מנחם זאב ווייסברג רב העיר טארקאן (הו').
למד בישיבתו של רבי חיים צבי טייטלבוים בסיגוט. נשא את פייגא[1] בת רבי חיים שמואל פרידמן מטורנא, לאחר נישואיו התגורר בטורנא והרביץ תורה לתלמידים[2]. לאחר פטירת אשתו פייגא נישא ליוטא[3] בת רבי שמואל זלמן וינברגר.
בשנת תרפ"ב, עם פטירת אביו, ששימש כרבה של ראחוב, מונה לאב"ד ורבה של העיר, שם גם הקים את ישיבת ראחוב שהיתה מהישיבות החסידויות הגדולות באיזור ולמדו בה כמאתיים בחורים[4]. בשנים אלו היה מקורב לרבי ישראל הגר מויז'ניץ והיה נוסע אליו עם תלמידי ישיבתו[5].
עבר את השואה במחנות ההשמדה באושוויץ ושיכל את רוב בני משפחתו. לאחר השואה שימש כראב"ד בסאטמר, בהרכב הבית דין בעת הזאת ישב רבי משה אריה פריינד.
לאחר השואה היה לחסידו של רבי יואל טייטלבוים מסאטמר[2][6]. לאחר פטירתו עודד את מינויו של רבי משה טייטלבוים לאדמו"ר מסאטמר[2]. הוא היה מעורב בגמר השידוך של הרב אהרן טייטלבוים לבת האדמו"ר הישועות משה מויז'ניץ, בהיותו קרוב לחצרות סאטמר וויז'ניץ[7] כן היה מקורב לרבי אהרן מבעלז ולרבי יעקב מפשעווארסק[2]. לאחר שאשתו יוטא נרצחה בשואה, הוא נישא לחיה פריידא מלכה[8] בת רבי יואל זוסמן.
בשנת תש"י מונה לגאב"ד ורבה של לוגאנו בשווייץ, שם שימש ברבנות במשך כשלושים שנה, עד עלייתו לארץ. בלוגאנו היה מקורב לאדמו"רי בית ויז'ניץ, האמרי חיים והישועות משה[9], שהיו שוהים במקום בימי חופשה.
בשנותיו האחרונות עלה לארץ, גר בבני ברק והקים את בית מדרשו "קהילת ראחוב" ברחוב רש"י[10].
נפטר בה' בשבט ונקבר בהר הזיתים. לאחר פטירתו מונה חתנו רבי מנחם מנדל הורוביץ[11] לרב קהילת ראחוב בבני ברק, הוא הקים על שמו את כולל "זבחי שלמה" בבית מדרשו בבני ברק.
דמותו
נודע בזהירותו בקדושה[12][13]. נהג לקום מדי לילה בחצות ואמר תיקון חצות[2].
הוא כתב הרבה חידושי תורה אך מרביתם נשרפו[14], מעטים מהם שנשאר הודפסו בספר "זבח שלמה", יצא לאור על ידי נכדו הרב יוסף בנימין וואזנר.
משפחתו
- ביילא אשת רבי מנחם מנדל הורוביץ אב"ד ראחוב בני ברק.
- בנו הרב ישראל חיים הורוביץ רב קהילת סאטמר מנצ'סטר.
- חתנו הרב יוסף בנימין וואזנר.
תלמידיו
- רבי אברהם אבא לייפר, האדמו"ר מפיטסבורג.
- רבי שלום ספרין, האדמו"ר מקומרנה.
- אחיינו[15] רבי מנחם זאב שטרן, אב"ד וישווה ולאחר מכן רבה של גבעת שאול[16].
- אחיינו[17] רבי ישראל חיים מנשה פרידמן ראב"ד בד"ץ קהל יטב לב סאטמר.
קישורים חיצוניים
- רבי שלמה זלמן פרידמן, זבחי שלמה, בני ברק: הרב יוסף בנימין וואזנר, תשמ"ד, באתר אוצר החכמה.
הערות שוליים
- ^ נפטרה בג' באדר תרפ"ג.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 רבי שלמה זלמן פרידמן, זבחי שלמה, בני ברק: הרב יוסף בנימין וואזנר, תשמ"ד, עמ' ט, הקדמת חתנו רבי מנחם מנדל הורוביץ, באתר אוצר החכמה.
- ^ נרצחה בשואה בכ"ח באייר תש"ד.
- ^ שימון, יצחק אהרן, זכות אבות, תשע"ו, עמ' 24, באתר אוצר החכמה.
- ^ חסידות ויז'ניץ, קשר איתן בטאון ויזניץ - סט, תשע"ט, עמ' 33, בטאון קהילות ויז'ניץ, באתר אוצר החכמה.
- ^ מתוך הסכמת רבי משה טייטלבוים לספרו זבח לשמה.
- ^ קשר איתן בטאון ויזניץ - מא, עמ' 24, באתר אוצר החכמה.
- ^ נפטרה בה' בתשרי תשכ"ט.
- ^ קשר איתן בטאון ויזניץ - סח, תשע"ט, עמ' 39, באתר אוצר החכמה.
- ^ כיום בית מדרשו של האדמו"ר מקוזמיר.
- ^ משה ויסברג, הקים את ראחוב בבני ברק ונפטר בשיבה טובה, באתר בחדרי חרדים, י"ט טבת תש"פ
- ^ מתוך הסכמת ידידו רבי משה אריה פריינד לספרו זבח שלמה.
- ^ ארלנגר, רבי חיים אריה בן רבי שמשון רפאל, יסוד צדיק, תשע"ז, עמ' נח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מתוך הסכמת רבי שמואל הלוי וואזנר לספרו זבח שלמה.
- ^ בן אחותו.
- ^ תלמיד מטורנא.
- ^ בן אחיו רבי יעקב צבי.