אחו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אחו הוא שטח אדמה שגדלה בו צמחיה רבה, במקום זה רגילים לרעות בעלי חיים.
אטימולוגיה
שורש המילה אחו הוא משורש אחווה (אחים)[1], כיון שכל העשבים גדלים באותו מקום ביחד[2] מפרשי המדרש[3] מבארים שאחו נדרש בנוטריקון "אהבה ואחוה", והדבר מלמד על חלומו של פרעה שרמז לשנים היפות שבהן הבריות נעשות אחים זה לזה ויש אהבה ואחוה בעולם[4] ולכן נקט הפסוק לשון 'אחו' ולא שדה כמו בשאר מקומות[5].
בתנ"ך
האחו מוזכר בתנ"ך בשני מקומות, המקום הראשון הוא בחלום פרעה המסופר בפרשת מקץ כאשר פרעה חולם על פרות שרועות באחו - ”והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרענה באחו”[6]. המקום השני הוא בספר איוב כאשר בלדד השוחי אומר לאיוב ”היגאה גומא בלא ביצה, ישגה אחו בלי מים?!”[7]
מפרשי התנ"ך
במפרשי התנ"ך קיימות חמש דעות מהו האחו האמור בתנ"ך:
- דעת רש"י[8] - אחו הוא אגם, דהיינו מקום רטוב ליד פלגי מים[9], או עמק[10] שגדלים בו צמחים[11], עשבים[12] וקנים[13].
- דעה ראשונה ברמב"ן[14] - אחו הוא שם של עשב או צמח[15] הגדל בסביבות מים[16]. הרמב"ן מכריח פירוש זה מלשון הפסוק באיוב[17].
- דעה שניה ברמב"ן[18] - כלל העשבים הגדלים בשפת נהרות ואגמים נקראים בשם כולל אחו. ומציין שיתכן ושם זה נגזר משורש אחוה שהעשבים גדלים יחד.
- דעה שלישית ברמב"ן[19] - אחו הוא שם המקום כדעת רש"י, אך העשב הגדל בו נקרא גם כן אחו על שמו. ולפיזה בכל פסוק יתפרש אחו בצורה אחרת (בחלום פרעה זהו שם המקום ובדברי בלדד השוחי זהו שם העשב).
- דעת הרד"ק[20] - להיפך מהדעה השלישית ברמב"ן, שהעשב נקרא אחו, ועל שמו נקרא המקום בו גדל גם כן אחו. בעפר יעקב הוכיח כשתי הדעות האחרונות מתוך דברי תרגום יונתן ותרגום ירושלמי שתירגמו 'באחו' - 'בגו גומיא' וכתירגום זה תירגמו גם בפסוק "ותשם בסוף"[21] 'בגו גומיא' ומוכח שסברו שגם העשב וגם המקום נקראים אחו[22].
אתרים
בארץ קיימים מספר אתרים הנקראים בשם אחו:
- שמורת אחו בנימינה - אחו ביצתי בו גדלה צמחייה נדירה כגון סחלבים ועוד, ממוקמת בין פרדס חנה לבנימינה.
- שמורת אחו נוב - אחו ביצתי בו גדלים מרבדי פריחה עונתיים מרהיבים בפרט פריחת נרקיסים, אירוס הביצות ועיריוני צהוב, ממוקמת בכניסה ליישוב חיספין.
מילים נרדפות
- אפר
- מדשאה
- כר דשא
- שדה מרעה
קישורים חיצוניים
- פירוש המילה אחו באתר מילוג.
- פירוש המילה אחו באתר ויקימילון.
- פירוש המילה אחו באתר מילון ספיר.
- צורת הרבים של אחו באקדמיה ללשון העברית.
הערות שוליים
- ^ אבן עזרא בראשית מא ב לשני הפירושים, ספר השרשים לרד"ק שורש אחה כתב שכן הוא על פי הדקדוק, רש"י הושע יג טו ד"ה אחים, וכעין זה תירגם אונקלוס בראשית מא ב 'באחו' - 'באחוא'
- ^ רמב"ן בראשית מא ב ד"ה באחו
- ^ מתנות כהונה ב"ר פט ד ד"ה באחו, עץ יוסף שם ד"ה והנה ומהרז"ו שם ד"ה ותרעינה
- ^ מדרש בראשית רבה סדר מקץ פפ"ט ד
- ^ מהרז"ו שם
- ^ ספר בראשית, פרק מ"א, פסוק ב'
- ^ ספר איוב, פרק ח', פסוק י"א
- ^ בראשית מא ב ד"ה באחו
- ^ ביאורי רש"י עוז והדר הערה יא
- ^ אבן עזרא בראשית מא ב בפירושו הראשון
- ^ אבן עזרא בראשית מא ב בפירושו הראשון
- ^ רשב"ם בראשית מא ב
- ^ רא"ם ברש"י שם
- ^ בראשית מא ב ד"ה באחו
- ^ אבן עזרא בראשית מא ב ד"ה באחו בפירושו השני
- ^ כדעה זו משמע גם ברלב"ג איוב ח יא ד"ה אחו, מצודת דוד שם ד"ה היגאה ומצודת ציון שם ד"ה אחו. וראה מה שהקשה הרמב"ן על דעת רש"י, ומה שתירץ הרא"ם על שאלתו
- ^ וראה במהר"י אבוהב ורא"ם שביארו את הוכחתו
- ^ הרמב"ן קורא לדעה זו 'הנכונה'
- ^ הרמב"ן מציע זאת בדרך 'אולי'
- ^ ספר השרשים שורש אחה פירוש שני וכן דעת מכלל יופי
- ^ ספר שמות, פרק ב', פסוק ג'
- ^ בחלק מהגירסאות בתרגום יונתן בחלום פרעה כתוב 'באפרא' ולפי זה הכוונה בודאי למקום כדעת רש"י, אמנם גם 'בסוף' מתורגם בחלק מגירסאות התלמוד ירושלמי 'באפרא'