הבחירות לנשיאות ישראל (2007)
| |||||||||||
הבחירות לנשיאות ישראל | |||||||||||
13 ביוני 2007 | |||||||||||
מועמד | שמעון פרס | ראובן ריבלין | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מפלגה | קדימה | הליכוד | |||||||||
מספר הקולות | 58 86 |
37 - | |||||||||
הזוכה: שמעון פרס |
ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
הבחירות החמש-עשרה לנשיאות ישראל נערכו במליאת הכנסת ב-13 ביוני 2007, כ"ז בסיוון ה'תשס"ז.
תום כהונת קצב
ב-8 ביולי 2006 נודע על פגישה שקיים הנשיא קצב עם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, ובה התלונן על ניסיון סחיטה כלפיו מצד עובדת לשעבר במשרדו, על רקע איום בהגשת תלונה על הטרדה בעניינים שבצניעות, אך עד מהרה הפך הנשיא ממאשים לנאשם. סערה תקשורתית פרצה, ובעיתונים פורסמו עדויות של מספר נשים שעבדו עמו לאורך השנים ותיארו הטרדות ועבירות אחרות מצדו. ב-23 באוגוסט החלה חקירתו האישית של הנשיא קצב.
ב-25 בינואר אישרה ועדת הכנסת את בקשתו של קצב לנבצרות זמנית, לתקופה מרבית של שלושה חודשים[1], ויושבת ראש הכנסת דליה איציק החלה לכהן כממלאת מקומו. ב-21 באפריל אושרה לו תקופת נבצרות נוספת, עד לסיום כהונתו כנשיא, עם תום שבע שנות כהונה (על פי הלוח העברי) ב-15 ביולי 2007[2].
המועמדים
- שמעון פרס: ראש ממשלת ישראל השמיני, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת זה 48 שנים. חבר הכנסת המכהן מטעם קדימה.
- ראובן (רובי) ריבלין: חבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד. יושב ראש הכנסת ה-16 ושר התקשורת בממשלת ישראל העשרים ותשע. עורך דין במקצועו.
- קולט אביטל: דיפלומטית וחברת כנסת מטעם סיעת העבודה-מימד.
הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לישראל לשעבר וחתן פרס ישראל, שקל להתמודד על התפקיד, אך בסופו של דבר ויתר על כך[3].
הבחירה
עד כשבועיים לפני הבחירות, עת הכריז פרס על מועמדותו לתפקיד, היו רק אביטל וריבלין המועמדים. על אף היות הבחירות חשאיות, נראה היה כי ריבלין הוא המועמד המוביל.
בתום הסיבוב הראשון נספרו 116 קולות כשרים: 21 חברי כנסת בעד קולט אביטל, 37 בעד ראובן ריבלין ו-58 בעד שמעון פרס. כיוון שאף אחד מהמתמודדים לא זכה לרוב של 61 חברי כנסת, נדרש לערוך לפי חוק היסוד סיבוב הצבעה שני. הישיבה נפסקה וחודשה לאחר כשעה. בהפסקה שבין ההצבעות הכריזה אביטל על פרישתה, ולאחר זמן מה גם ריבלין, באומרו דומע: "יחי נשיא המדינה, תחי מדינת ישראל". ריבלין קרא לחברי הכנסת לתמוך בשמעון פרס פה אחד.
בסיבוב השני התמודד פרס לבדו, כשהפעם ההצבעה הייתה בעדו או נגדו. בתום ההצבעה נספרו 109 קולות כשרים. פרס זכה בהצבעה עם 86 חברי כנסת תומכים, אל מול 23 מתנגדים.
המועמד | מפלגה | קולות | ||
---|---|---|---|---|
סיבוב ראשון | סיבוב שני | |||
שמעון פרס | קדימה | 58 | 86 | |
ראובן ריבלין | הליכוד | 37 | - | |
קולט אביטל | עבודה-מימד | 21 | - | |
נגד | - | 23 | ||
פתק לבן | 3 | 8 | ||
פתקים פסולים | 1 | 2 | ||
לא הצביעו | 0 | 1 | ||
סה"כ | 120 | 120 |
למרות התפטרותו של קצב, לא הוקדמה השבעתו המתוכננת של פרס, ואיציק שכיהנה מזה מספר חודשים כממלאת מקום הנשיא, מאז יציאתו של קצב לנבצרות ב-25 בינואר 2007, החלה לכהן כנשיאה בפועל[4].
ב-15 ביולי 2007, כ"ט בתמוז ה'תשס"ז הצהיר פרס אמונים במליאת הכנסת והחל לכהן בתפקיד.
הערות שוליים
- ^ אריק בנדר, ועדת הכנסת אישרה הנבצרות הזמנית, באתר nrg, 25 בינואר 2007
- ^ שחר אילן ויובל יועז, נבצרות הנשיא הוארכה עד תום תקופת כהונתו, באתר הארץ, 22 באפריל 2007
- ^ יאיר אטינגר, הרב לאו לא יתמודד על הנשיאות, באתר הארץ, 18 במאי 2007
- ^ שחר אילן, השבעת פרס לא תוקדם, איציק תהפוך לנשיאה בפועל, באתר הארץ, 28 ביוני 2007
בחירת נשיא מדינת ישראל | ||
---|---|---|
|
34602583הבחירות לנשיאות ישראל (2007)