מצבות נחל קדרון
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
מצבות נחל קדרון הוא שם קיבוצי שניתן לקבוצת מבני קבורה מפוארים הניצבים בנחל קדרון, במורדות המערביים של הר הזיתים, למזרחה של העיר העתיקה והר הבית. אדריכלותן המרשימה, יחד עם מצב השתמרותן המעולה מציבים אותן כאחד האתרים החשובים הקשורים לירושלים בתקופת בית שני, הן מבחינה ארכאולוגית והם מבחינה תיירותית, וכשלזו האחרונה מתווספות המסורות המקומיות שנקשרו בהם, והפכום לאתרים מטוילים ביותר.
השם "מצבות נחל קדרון" מתייחס לרוב לארבעת המבנים המרשימים והנגישים ביותר מבין מכלול הנקרופוליס שבנחל קדרון, הלא הם (מצפון לדרום) הצמד מערת יהושפט ויד אבשלום וכן קבר בני חזיר וקבר זכריה.[1] לעיתים מצורף לקבוצה זו קבר בת פרעה הסמוך, אך עשרות הקברים האחרים שבנחל קדרון אינם זוכים ליחס זהה, חלקם בשל חוסר ייחודם המונומנטי, וחלקם משום שנבלעו בין בתי סילואן, ונגישותם כרוכה בקושי רב.[2]
רקע - הקבורה בנחל קדרון
היהודים בירושלים של תקופות הבית הראשון והשני נהגו לקבור את מיתהם מחוץ לעיר. הנקרופוליס שנוצר מתוצאה מכך מקיף את העיר מכל רוחותיה, ולעיתים מגיע אף למרחק של מספר קילומטרים. מרבית הקברים הם בצורה של מערות קבורה משפחתיות, וריכוזים גדולים שלהם ניתן למצוא במקומות הקרובים לגבולות העיר בזמן חציבת המערה, או שהמסלע שלהם היה נוח במיוחד לחציבה. בשוליו המערביים של הר הזיתים התקבצו שני גורמים אלה יחד, ואכן, נחצבו בו עשרות רבות של מערות קבורה. בתקופת בית ראשון התרכזו רוב המערות בחלקו הדרומי של רכס הר הזיתים, אל מול עיר דוד, כשאחד הקברים המפוארים שבו, הקרוי בימינו קבר בת פרעה, ניצב בין קבריו הצפוניים.
בתקופת בית שני התפשטה הקבורה לכל עבר, ובמורדותיו של ההר, אל מול פינתו הדרום-מערבית של הר הבית, בחלקו של הקדרון הידוע כעמק יהושפט, נבנו כמה מערות ומבנים נלווים, מהמפוארים שבירושלים, ושבארץ ישראל בכלל.
המצבות במקוריותן
קבר בת פרעה
ערך מורחב – קבר בת פרעה
קבר בת פרעה למעשה אינו חלק אורגני מקבוצת הקברים - הוא עומד במרחק ניכר, במפלס גובה שונה, ובניגוד לשאר הקברים, המשתייכים לתקופת בית שני, קבר זה נבנה בתקופת בית ראשון. למרות זאת, הוא נמנה יחד איתם לעיתים קרובות, הן מעצם הימצאותו כמבנה בולט בשטח הנראה בסקירת עין אחת יחד עם המבנים האחרים, והן משום השפעתו על אדריכלי המבנים המאוחרים.
הקבר הוא מבנה קבר דמוי קובייה פחוסה, שצלעותיה באורך כ-5.5 מטרים. החוצבים הקפידו רק על צדדיו של הקבר הנראים לניצב ממולו, ולא טרחו לחצוב ולהפריד את הקיר האחורי מהסלע, וכך, גובה הקיר הקדמי הוא כ-3.5 מטרים, אך הקיר האחורי מזדקר רק כחצי מטר מעל פני הסלע. על גבי הקיר מורכב כרכוב, ומעל הכרכוב - פירמידה.
קבר זכריה
- ערך מורחב – קבר זכריה
המצבה הדרומית מבין קבוצת המצבות העומדות יחד ידועה בשם קבר זכריה. הקבר, החצוב כולו מתוך הסלע, בנוי כקוביית אבן שלצידיה דבוקים פילסטרים יוניים שעל ראשה גג פירמידלי, וכרכוב מצרי התחום ביניהם. לבד תוכנית המצבה דומה ביותר לקבר בת פרעה, אלא שבעוד קבר בת פרעה הוא חלול, כדי להשאיר מקום לקבורת הנפטר, קבר זכריה הוא אטום, ולמעשה אינו קבר, כי אם "נפש". הבדל נוסף הוא השפעת הארכיטקטורה היוונית, המתבטא בפילסטרים, העשויים בסגנון האיוני, בווריאציה ירושלמית.[3] חזיתה המערבית של המצבה פונה כלפי חוץ אל הנחל ואל הר הבית, ושלוש החזיתות האחרות ניצבות בתוך חצר שנוצרה על ידי חציבת המצוק שסביבן. בצידה של החצר, מספר מדרגות המובילות לפתח צדדי של קבר בני חזיר. חציבת המצבה לא הושלמה, והדבר ניכר בחוסר הסימטריות שבעיטוריה, שבמקומות מסוימים סותתו בדקדקנות, ובצד המקביל, פני הסלע הוחלקו.
מיקום הקבר
כנזכר לעיל, קבר זכריה הוא אטום, ללא מקום בו ניתן להעמיד את מיטתו של הנקבר. משכך, הרי שאין המקום קבר, אלא "נפש" - מצבת זיכרון, הניצבת בסמוך לקבר. מצבות כאלו היו מקובלות בקברים מפוארים בני התקופה, והמילה "נפש" במשמעות מצבה ידועה מכתובות עבריות, נבטיות ובעוד מעמי האזור.
מכאן, השאלה המתבקשת היא שאם לפנינו נפש - היכן הקבר שאליו היא מתייחסת?
חוקרים שונים העלו הצעות שונות - הצעה אחת סבורה שקבר זכריה הוא הנפש של קבר בני חזיר הסמוך, שנחצב כדי להחליף את הנפש המקורית. הצעה שנייה צודדה בכך שמדובר בנפש שקברהּ מעולם לא נחצב בשל מאורע כלשהו, שמא פרוץ המרד הגדול ותוצאותיו הרות האסון. הדעה שסברה כי מערת הקבורה טמונה תחת העפר הרב שמכסה את סביבות המצבה הופרכה כאשר העפר פונה בשנת 1960.
קבר בני חזיר
- ערך מורחב – קבר בני חזיר
קבר בני חזיר הוא המוקדם מבין המבנים. פנימו של הקבר בנוי בצורת מערת קבורה טיפוסית לימי בית שני, עם פרוזדור שמוביל לחדר כניסה, המוביל לשלושה חדרי קבורה, כשבאחד מהם נחצב מעבר לחדר קבורה נוסף, מאוחר במקצת לחדרים האחרים. חדר הפרוזדור היה מפואר, ושרידיו של פרסקו עודם ניכרים על קירותיו. חזיתו של הפרוזדור, הניצבת מעל לנחל אף היא מפוארת, ומתעטרת בשני עמודים ובארכיטרב דוריים, שמעליהם כתובת המציינת את שמות הנקברים, נצרים לבני משפחת הכהנים חֵזיר, ה-17 מבין 24 משמרות הכהונה.
היכן הנפש?
הכתובת מעל הקבר מכריזה כי זהו "הקבר והנפש", אך בעוד שברור לאיזה קבר מתייחסת הכתובת, זהות הנפש היא מעט יותר חמקמקה.
חוקרי הקבר העלו שתי הצעות - האחת, כנזכר לעיל, היא שקבר זכריה הוא הנפש המדוברת, ואילו האפשרות השנייה מתמקדת באזור שמיידית מצפון לחזית הקבר ובו חזית מדומה - דלת בין שתי אומנות. חלקה העליון של החזית היה מעשה בניין ולא חציבה, אך נעלם עם הדורות. לפי שחזורו של אביגד, במקום הייתה פירמידה, כדוגמת גגו של קבר זכריה הסמוך. במחקרו העדכני, הראה דן בר"ג כי החזית החסרה הייתה המשך חלק, שהכילה חלון דמה בעל צורה משושה, והראה מקבילה לדבר בפטרה. בר"ג אף הציע אפשרות שלישית, והיא שלמעשה היו לקבר שתי נפשות, בזו אחר זו, ולא ניתן לדעת בוודאות לאיזו מהן הכתובת מתייחסת.
יד אבשלום ומערת יהושפט
- ערכים מורחבים – יד אבשלום ומערת יהושפט
יד אבשלום היא הגדולה והמפוארת מבין מבני הקבורה באתר זה. המבנה, המתנשא לגובה של כ-20 מטרים, חצוב עד לגובה המצוק המקורי, ומעל נקודה זו הושלמה מלאכתו באבני בניין מאסיביות. חלקו התחתון, החצוב מזכיר בתוכניתו את קבר זכריה, אלא שעבודת סיתותו נעשתה בהקפדה רבה יותר, וסגנונו אינו מהסדר היוני, אלא משולבים עמודים יוניים ואפריז דורי, ומעליו הכרכוב המצרי. הבדל משמעותי נוסף הוא פנים המצבה, שבניגוד לקבר זכריה, היא חלולה ומכילה מקום להטמנת נקברים. חלקו העליון של המבנה הוא ברובו מעשה בנייה, ומורכב מקוביה שעל גביה חרוט קעור, ובראשו פרח לוטוס.
מערת יהושפט היא מערה מסועפת בעלת שמונה חדרים, שהפריט המרשים ביותר בה הוא העיטור שמעל הכניסה הראשית - עיטור גמלוני המכיל עלי אקנטוס ושלל מוטיבים צמחיים מצמחיית ארץ ישראל.
יד אבשלום שבימי הבית השני
הקמתה של מצבה בשם "יד אבשלום" מתועדת כבר בתנ"ך. בספר שמואל מסופר:
וְאַבְשָׁלֹם לָקַח וַיַּצֶּב לוֹ בְחַיָּו אֶת מַצֶּבֶת אֲשֶׁר בְּעֵמֶק הַמֶּלֶךְ, כִּי אָמַר אֵין לִי בֵן בַּעֲבוּר הַזְכִּיר שְׁמִי, וַיִּקְרָא לַמַּצֶּבֶת עַל-שְׁמוֹ, וַיִּקָּרֵא לָהּ יַד אַבְשָׁלוֹם עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
— שמואל ב' יח, יח[4]
בשלהי ימי בית שני עוד היה בניין שנקרא בשם זה, המבנה היה ידוע היטב, ומוזכר כנקודת ציון גאוגרפית במגילת הנחושת.
השפעות אדריכליות
השימוש המשני
מסורות עולי הרגל
המבנים המרשימים, העומדים במיקום כה בולט בסמוך לגבולות העיר, לא נותרו עלומי שם בתיאורי עולי הרגל. ספרות המסעות מלאה בקישורים בין המצבות לדמויות מפורסמות מהתנ"ך, כגון אבשלום, יהושפט, ישעיהו ורבים אחרים.
יוצאת דופן מכל המצבות היא יד אבשלום, שעוד בתקופת בית שני זוהתה עם המבנה שעליו מסופר בספר שמואל שנבנה על ידי אבשלום, ומזוכר כנקודת ציון בכתבי יוסף בן מתתיהו ובמגילת הנחושת.
המצבות אינן מוזכרות בכתבי חז"ל ובכתבי ההיסטוריוגרפים המועטים שכתבו על הנעשה בארץ לאחר חורבן הבית, אך זכו לעדנה בתיאוריהם של עולי הרגל. כבר הנוסע מבורדו, הנוסע הראשון שתיעד את קורותיו בארץ, מספר על יד אבשלום וקבר זכריה, ומזהם כקברות ישעיה וחזקיהו, בהתאם.
קפלת יעקב ה"קדוש"
הגסיפוס, שתיאר באמצע המאה ה-2 את השלכתו של יעקב ה"קדוש" מעל גבי המקדש, כותב שיעקב נקבר במקום הריגתו, ומצבתו נראית "עד היום".[5] תיאור זה מתאים למצבה שנמצאת במדרון המערבי של נחל הקדרון, בשיפוליו של הר המוריה. הירונימוס, שכתב את ספרו בשלהי המאה ה-4 מספר כי מיקומו הנכון של הקבר היה ידוע עד לתקופתו של אדריאנוס,[6] וטוען כי טעות בידי הממקמים את קברו של יעקב בהר הזיתים.[7]
תחילתה של המסורת הממקמת את קברו של יעקב בהר הזיתים נעוצה בשנת 351
קדושה וחילול
בית הקברות בהר הזיתים משתרע עד למצוק שמעל יד אבשלום ומערת יהושפט, וקיר תמך שנועד למנוע את גלישת העפר והקברים הטמונים בו מטה חסם את פי המערה. דמותו השלילית של אבשלום נותרה לא פופולרית, וסביבות ציונו לא נכרו קברים. לעומתו, זכריה בן יהוידע היה דמות אהודה, וסביבות ציונו נכרו עשרות רבות של קברים.[8] הקברים הוסרו בידי המשלחת הארכאולוגית של אלגרו (להלן).
קבר זכריה במיוחד התקדש בעיני יהודי ירושלים שהיו מתכנסים בקרבתו לשאת תפילות המוניות להיוושע מצרות מזדמנות, וכן לקריאת קינות בתשעה באב.
חקר המצבות
המצבות הן מהמבנים העתיקים הבולטים בירושלים, ומשכו את תשומת לבם של מרבית הנוסעים, אולם התיאור בעל האופי המחקרי-מדעי קיים רק החל מן המאה ה-19, על ידי אדוארד רובינסון.[9] תיאורו של רובינסון אינו כולל בתוכו את קבר בת פרעה, שנחקר בשנת 1851 על ידי פליסיאן דה סוסי. דה סוסי היה גם זה שקשר את שמה של בת פרעה עם מבנה הקבר
דה סוסי, שנתן משקל רב למסורות המקומיות קבע אף שיד אבשלום במקורה אכן נבנתה על ידי אבשלום, אך עיטוריה, וכיפתה הייחודית נוספו לה בימי הבית השני, כאשר רצו לרומם את אנשי העבר. קביעה זו קנתה שביתה אצל כמה חוקרים, אך ננטשה לאחר שאביגד הוכיח כי לא ייתכן להפריד כך את שלבי בניין המצבה.
בשנות הארבעים, טרם מלחמת העצמאות חקר נחמן אביגד את המצבות לעומק, ובשנת 1952 הגיש את עבודת הדוקטורט שלו לסנאט האוניברסיטה העברית.[10] גרסה מורחבת של את סקירותיו ומסקנותיו התפרסמה שנתיים לאחר מכן, בספרו מצבות קדומות בנחל קדרון. על עבודתו זו זכה בפרס ביאליק, והיא נותרה עד היום המקור המקיף ביותר העוסק במצבות.
מחקרו של אלגרו התקיים בחורף של שנת 1960. המחקר התרכז סביב מערת בני חזיר וקבר זכריה ומעט דרומה להם, בתקווה למצוא חלק מהאוצרות המוזכרים במגילת הנחושת, אולם תקוותיהם של החופרים נכזבו, ומלבד "הד של שמועה", לא מצאו בחפירותיהם כל כסף וזהב.[11]
המחקר הארכאולוגי התחדש בשנים 2000–2001, בראשות פרופ' דן בר"ג מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[12]
בין המבנים הנחקרים בולטת בהיעדרה מערת יהושפט - משלחתו של בן צבי לא סיימה את ניקוייה ותוכניתה האדריכלית לא הושלמה.
הרס, שימור ושיקום
ב-22 במאי 1912 הבחין יוסף קלוזנר במגן דוד החקוק בתקרת מערת בני חזיר,[13] אולם בעת חפירותיו של סלושץ, כעבור ארבע עשר שנה, כבר לא ניתן היה להבחין בו.[14]
לקריאה נוספת
- נחמן אביגד, מצבות קדומות בנחל קדרון, מוסד ביאליק, ירושלים, 1954
- עמוס קלונר ובועז זיסו, עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני, יד יצחק בן-צבי והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 2003, עמ' 139–146
- דוד אוסישקין, כפר השילוח, יד יצחק בן צבי והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, 1986, עמ' 47–63
- דן בר"ג, "חידושים בחקר קבר בני חזיר וקבר זכריה", קדמוניות לה (א), החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשס"ב (מהדורה מורחבת של המאמר הופיעה באנגלית)
- מאמרים מתוך קובץ החברה העברית לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה כרך א ספר שני, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תרפ"ה (בעריכת נחום סלושץ), כמפורט להלן:
- נחום סלושץ, "החפירות מסביב ליד-אבשלום"
- יצחק בן צבי, "לבקורינו במערת יהושפט"
- יהודה לייב מאגנס, "הגניזות בבתי־העלמין של עדת הספרדים בירושלים"
- אהרן מזיא, "מערת יהושפט ביחס לסגנון העברי."
- נחמן אביגד, "כתובת בני־חֵזיר", ידיעות החברה העברית לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה יב, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תש"ו. גרסה מקוונת] במאגר DLIR)
- בועז זיסו ואברם טנדלר, "The Kidron Valley Tombs in the Byzantine Period: A Reconsideration", בתוך: אייל ברוך ואחרים (עורכים), חידושים בחקר ירושלים יז, אוניברסיטת בר-אילן, 2012, עמ' 7*-43*
- Denys Pringle, The Churches of the Crusader Kingdom of Jerusalem vol. III, Cambridge University Press, 2007, pp. 185-189 (גרסה מקוונת של דפים 185–188, ללא תמונות)
- Dan Barag, "The 2000-2001 exploration of the tombs of Benei Hezir and Zechariah", Israel Exploration Journal", 53 (1), Israel Exploration Society, Jerusalem, 2003
הערות שוליים
- ^ לדעת חלק מהחוקרים, קבר בני חזיר וקבר זכריה אף הם מכלול אחד, בדומה למערת יהושפט ויד אבשלום; ראו על כך להלן.
- ^ נחמן אביגד, בספרו המוזכר להלן, כולל גם את קבר ...יהו אשר על הבית, הניצב דרומית לקבר בת פרעה ומוסתר בין בתי סילואן, אך אלו שלאחריו לא הלכו בעקבותיו.
- ^ העמודים מחורצים רק בסמוך לכותרותיהם, דבר הייחודי לאומנות הירושלמית של תקופה זו; אורית פלג, "אמנות הקבורה בירושלים בימי הבית השני", 'ארץ ישראל כח, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים, תשס"ח
- ^ בפרק יד, פסוק כז מסופר שלאבשלום היו שלושה בנים. בין הסברי פרשני המקרא וחז"ל (בבלי סוטה, יא, א) נאמר שהבנים לא היו ראוים למלוך או שהם מתו קודם למרד; יוסף בן ממתיהו בתארו את בניית המצבה כותב: "ואמר, שאם יאבדו בניו אחריו, יישאר שמו במצבתו" (קדמוניות היהודים, ז, י, ג (עמ' 249 במהדורת א. שליט))
- ^ כתבי של הגסיפוס לא שרדו, אולם הוא מצוטט על ידי אוסביוס מקיסריה, בספרו ההיסטוריה הכנסייתית, ספר ב', פרק 23 (תרגום הספר לאנגלית באתר ארכיון האינטרנט
- ^ ואכן, תקופתם של אדיראנוס והגספיוס חופפות אחת לרעותה
- ^ תרגום לאנגלית של ספרו באתר ויקיטקסט
- ^ אשר ליב מבריסק שהחל במלאכת תיעוד המצבות בבית העלמין בדרת חוברותיו "חלקת מחוקק", מתעד 87 בתוך חצר קבר זכריה, וקרוב למאתיים נוספים בסמיכות אליהם.
- ^ Edward Robinson, Biblical researches in Palestine I, Crocker and Brewster, Boston, 1856, pp. 349-352 (גרסה מקוונת באתר Making of America Books)
- ^ נחמן אביגד, המונומנטים היהודיים בנחל קדרון - חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, ירושלים, תשי"ב
- ^ Judith Anne Brown, John Marco Allegro: the maverick of the Dead Sea scrolls, B. Eerdmans Publishing, Wyoming, 2005, pg. 129
- ^ גבריאל ברקאי, "יד אבשלום - קבר אגריפס הראשון מלך יהודה". מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים. עמודים 86-87
- ^ יוסף קלוזנר, עם וארץ קמים לתחיה ב, הוצאת "יבנה", תל אביב, 1944, עמ' 128; עדות נוספת למצבן המוזנח של המצבות היא תיאורו את קבר זכריה כ"סלע שחור, כעין הבזלת".
- ^ יוסף קלוזנר, בימי הבית השני, הוצאת "מדע", ירושלים, 1954, עמ' 216, הע' 84
35320193מצבות נחל קדרון