פירמידה (מבנה)
מבנים דמויי פירמידה באים לידי ביטוי באדריכלות העתיקה והמודרנית, באמנות ובפולחן. יתרונם של מבנים אלו נעוץ בחוזקם ובשרידותם, מכיוון שצורת בניין זו היא העמידה ביותר.[דרוש מקור] עד כה, נמצאו עשרות פירמידות באיטליה, ספרד, קרואטיה, סלובניה, יוון, סרביה וצרפת. מספר הפירמידות המשוערך בסין מגיע לכ-300.[1][2]
פירמידות בעת העתיקה
בעת העתיקה עמים שונים רצו לבנות בניינים גבוהים, לכל מיני מטרות שונות, ומכיוון שטכנולוגית העמים האלה לא הייתה מתקדמת, החומרים היחידים שמהם הם יכלו לבנות את המבנים האלה היו אבנים.[דרוש מקור]
היתרון של בניית המבנה כפירמידה ולא בצורת מגדל, הוא שבמגדל כל משקל הבניין נח על הבסיס, כתוצאה מכך המשקל על הבסיס הוא גדול ממה שהבסיס יכול לשאת ומגדל האבן מתמוטט. לעומת זאת בניה בצורת פירמידה פותרת את הבעיה ולכן עמים רבים שלא היה קשר ישיר ביניהם בנו בניינים בצורת פירמידה.[דרוש מקור]
מבני ענק בצורת פירמידות היו קיימים במספר תרבויות בעת העתיקה, ובהן מצרים העתיקה (ראו הפירמידות במצרים, התרבות הפרה-קולומביאנית - למשל בטיוואנאקו ותרבות האינקה).
ישנם עוד מקומות בעולם בהם יש פירמידות, כמו הפירמידות של קיסרי סין שנמצאים ליד שיאן, הפירמידה של העיר אור בעיראק שצורתן נקראת זיגוראת, הפירמידות המסתוריות של מיקרונזיה, שבנויות על 92 איים מלאכותיים וסיבת בנייתן עדיין לא ידועה עד היום הזה. [דרוש מקור]
הפירמידה הגדולה של גיזה שבמצרים היא אחת משבעת פלאי תבל שבנו המצרים הקדמונים, והיחידה מביניהם ששרדה עד ימינו. הפירמידות במצרים שימשו מקום קבורה של הפרעונים,[דרוש מקור] בשל אמונתם בחיי נצח, הם ניסו לשמר אותם בכל דרך אפשרית.
הפירמידות של גוימאר, אשר נמצאות באי הספרדי טנריף הן עדיין חידה לארכאולוגים: לא ידוע מה גילן, מי בנה אותן ולמה נועדו.
על הפירמידות במצרים ראו הרחבה בערך פירמידות במצרים.
הפירמידות במאוריציוס
באוגוסט, 2008 התגלו שבע פירמידות באי האפריקני מאוריציוס, על ידי ד"ר סמיר אוסמנגיק. הפירמידות זהות במבנה הנדסי לפירמידות של גוימאר באיי טנריף. בין הפירמידות התגלתה מערכת כבישים ומערכת הידראולית מקשרת. המבנה הזהה מחזק את ההשערה כי אותה ציוויליזציה בנתה את הפירמידות באיים המרוחקים, טנריף ומאוריציוס.[3]. גובהן של הפירמידות אינן עולה על 12 מטר. רוחב בסיס הפירמידה הגדולה מביניהן, הוא 26 על 26 מטר.[4]
פירמידות באדריכלות ימי הביניים
באדריכלות ימי הביניים, בעיקר באדריכלות הרומנסקית ובאדריכלות הגותית, היה נהוג לבנות בסיומת של מגדלים צריחים מחודדים בצורת פירמידות חדות, על בסיס ריבוע, מתומן ועוד. באדריכלות הגותית המאוחרת ובאדריכלות הבארוק הצריחים נהפכו ליותר דמויי חרוט מאשר לדמויי פירמידה.
פירמידה באדריכלות המודרנית
באדריכלות המודרנית נעשה שימוש מצומצם במבנים דמויי פירמידה. השימוש הידוע ביותר הוא פירמידת הזכוכית בכניסה למוזיאון הלובר בפריז, פרי תכנונו של האדריכל איי אם פיי. פירמידה ידועה נוספת נמצאת בראש מגדל קתדרלת סן סלבדור באוביידו.
לעיתים נבנית פירמידה קטומה - כזו שחלקה העליון חסר, והיא אינה מסתיימת בקודקוד, אלא במישור שצורתו כצורת הבסיס, אך הוא קטן יותר ומקביל לו.
פירמידה באמנות
בפסלים רבים נעשה שימוש בצורת הפרימדה.
דוגמה לכך ניתן לראות באנדרטת השואה המצוייה בחלקה הדרומי של כיכר רבין, יצירתו של הפסל יגאל תומרקין. האנדרטה היא בצורת פירמידה הפוכה (ניצבת על קודקודה), עשויה ברזל חלוד וזכוכית.
אזוטריזם
לדוגמה: מיסטיקנים שונים מייחסים תכונות מדהימות לצורת הפירמידה, והיסטוריות מדהימות מיוחסות למבני פירמידה פולחניים. הפירמידה של גיזה משכה תשומת לב מיוחדת.
נטען כי צורת הפירמידה ממקדת "אנרגיה" מן האדמה. נטען גם שבצילום קירליאן יש לאבנים מפירמידות במצרים הילה חזקה ומיוחדת, אם כי ידוע שצילום קירליאן יסודו באפקט קורונה ותו לא.
כיום יש המשתמשים ב"פירמידת כוח" לצורך מה שמכונה ריפוי ואיזון אנרגטי, ו"העלאת האנרגיה" של מזונות ומשקאות. למותר לציין שאין כל מדידות או ראיות אחרות לכוחן הריפויי של הפירמידות.
ראו גם
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פירמידות |
קישורים חיצוניים
- מיכאל יעקובסון, בכל דור ודור חייב אדריכל ישראלי לבנות פירמידה, באתר Xnet, 18 באפריל 2011
- הפירמידות, באתר הכיתה האינטראקטיבית