בערות

בערות היא היעדר ידע והשכלה בנושאים חשובים. אולם, הקביעה מהו נושא חשוב היא קביעה סובייקטיבית. על כן, אנשים שונים יחשיבו קבוצות אוכלוסייה שונות כבעלות בערות. יש, למשל, מי שיחשיב את מי שידיעותיו בתחום המתמטיקה מעטות לבער, יש מי שיחשיב את מי שאינו מכיר את ההיסטוריה של עמו לבער ויש מי שיחשיב רק את מי שכמעט ולא למד שום נושא לבער. עמוס פונקנשטיין והרב עדין שטיינזלץ מגדירים בספרם "הסוציולוגיה של הבערות" את מי שחסרות לו ידיעות חשובות לחיי היום-יום כבער, בלי קשר להיקף הידיעות הכולל של אותו אדם.

סיבות הבערות יכולות להיות מצוקה כלכלית או חברתית אך לעיתים גם העדפה מודעת של הבערות על-פני הידע, מסיבות אידאולוגיות או דתיות.

אנאלפביתיות

ערך מורחב – אנאלפביתיות

חלק ניכר מהידע האנושי, בפרט בתקופה שקדמה ליצירת התקשורת האלקטרונית לסוגיה, מועבר בכתב, ולכן אנאלפביתיות - אי ידיעת קרוא וכתוב (היעדר אוריינות) נחשבת לצורת הבערות הקיצונית ביותר. האו"ם מגדיר בערות כחוסר היכולת לקרוא ולכתוב משפט פשוט בכל שפה. יחד עם זאת הסטנדרטים עבור בערות משתנים מחברה לחברה. יש המוציאים מקבוצת האנלאפבתים אנשים בעלי כישורים אחרים, כגון כישורי מחשב בסיסיים או חשבון ברמה בסיסית, מכיוון שיש אנשים רבים שאינם יכולים לקרוא מילים אך יכולים לקרוא מספרים, ואפילו יכולים ללמוד להשתמש במחשב ברמה מוגבלת אף שאינם יכולים לקרוא טקסט. הגדרות חדשות אלה, וההכללה של שמע ותמונות ואלמנטים גרפיים אחרים לתקשורת דיגיטלית, מעלים את האפשרות שיש לשנות את מושג הבערות באופן משמעותי.

תופעת האנאלפביתיות נפוצה יותר בארצות העולם השלישי מאשר בארצות מפותחות. רבים מודאגים בעניין תופעת האנאלפביתיות באוכלוסיית העולם, למרות העובדה ששיעורי האנאלפביתיות ירדו באופן קבוע בעשורים האחרונים, במיוחד בעולם השלישי. בין מדינות העולם השלישי נצפו הירידות המשמעותיות ביותר ברמת האנאלפביתיות בסין, בוייטנאם, בהודו, בקובה ובדרום אפריקה.

נתוני שנת 1998 מראים כי 16% מאוכלוסיית העולם, לפי הגדרת האו"ם, סובלת מאנאלפביתיות. בארצות הברית לבדה, כ־5% מהאוכלוסייה אנאלפביתית לפי הגדרת ממשלת ארצות הברית, לפי מפקד 1990. 7 מיליון מאזרחי בריטניה הם אנאלפביתים לפי הנתונים של הממשלה. במדינות ערביות, למעלה מ־25% מהגברים וכ־50% מהנשים היו אנאלפביתים בשנת 2000.

לפי אתר UNSD של האו"ם שיעור האנאלפביתיות במדינת ישראל עומד על 2.7% בקרב הגברים (מקום 31 מתוך 133 מדינות) ו-6.6% בקרב הנשים (מקום 40 מתוך 133 מדינות), כאשר המספר הגבוה אצל נשים מיוחס בדרך-כלל לאוכלוסיית הנשים הערביות.^{[דרוש מקור]}

הבערות בעיני היהדות

היהדות מתנגדת נחרצות לבערות. "אין בור ירא חטא" - אמר הלל (מסכת אבות ב' ה'). וכוונתו שאדם ללא ידע מועד לחטוא, כי הוא אינו יכול ללמוד מה לעשות. ביהדות קיימות מצוות המונעות בערות בכך שהן מחייבות את האדם ללמוד קרוא וכתוב: כל יהודי מצוּוה ללמוד תורה (דבר שנעשה בקריאה בפה בדווקא כמו שכתוב "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך"). כמו כן, קרוא וכתוב הם מהדברים שעל האב ללמד את בנו על פי ההלכה.

בערות אידאולוגית

הצגה קיצונית של בערות כאידאולוגיה מוצגת בספרו של ג'ורג' אורוול, 1984, שבה הבערות היא אחת משלושת עקרונות ה"סוצאנג", שהוא התורה השלטת, וסיסמתה: "בערות היא כוח". הצגה נוספת לתופעה זו הוא בשמה האנגלי של הבערות – Ignorance, שבא מהמילה התעלמות. דהיינו מהבחינה הלשונית-אנגלית, בערות אינה חוסר מקרי בידע או חוסר הזדמנות ללמוד אלא התעלמות מכוונת מידע וחוסר רצון לדעת.

כשם שיש אנשים שבאופן מכוון אינם לומדים, ישנן גם חברות שחוסמות דרכי לימוד מעצמן או מחלק מחבריהן. ישנן חברות רבות שבהן ההשכלה לגברים קדמה בשנים רבות להשכלתן של הנשים. ישנן חברות שחוסמות את קשר האינטרנט של חבריהן או מונעות מחבריהן ספרים שנכתבו על ידי מי שדעותיו אינן מקובלות וכיוצא בזה. התופעה חמורה במיוחד במדינות טוטליטריות ובכתות, שם השלטון שואף להיות ספק המידע היחיד של האוכלוסייה. חברים בחברות כאלה עשויים להיענש על עצם ההקשבה לאדם חיצוני.

ראו גם

• אפקט דאנינג-קרוגר
• משל המערה של אפלטון

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בערות בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23410472בערות