מדרש אספה
מדרש אספה מדרש אגדה אבוד על חלקים מספרי במדבר ודברים.
שמו
ככל הנראה, המדרש קיבל את כינויו מהפסוק[1] "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל", כנראה משום שזה היה הפסוק הראשון בו. חוקרים רבים זיהו דרשה המופיעה בילקוט שמעוני לפסוק זה, ובה פירוט שמות שבעים הזקנים[2], כדרשה שפתחה את מדרש אספה[3] ולדעות אחרות מקורה של דרשה זו הוא במדרש ילדמנו[4], ומדרש אספה נפתח בדרשה אחרת על פסוק זה, שלא זוהתה.
מקום וזמן עריכתו
יום טוב ליפמן צונץ תיארך את חיבור המדרש למחצית הראשונה של המאה התשיעית וציין כי מקום החיבור הוא בבבל[5].
בדומה לצונץ, גם שי"ר סובר שהמדרש נערך בבית מדרשו של רב חנינאי גאון, כפי שמעידה הדרשה בילקוט שמעוני[6], ומתארך, לפיכך, את כתיבת המדרש למאה השמינית.
לעומתם, עמוס גאולה, ששלל את הזיהוי של דרשה זו עם מדרש אספה, טוען שמדרש אספה נערך כנראה בדרום איטליה במאה ה-9 או ה-10, וזאת על סמך המקורות המצטטים אותו (בעיקר ילקוט שמעוני), על סמך העובדה שאין בו כלל ארמית ונעדרת בו השפעת התלמוד הבבלי, וכן מכך שמצויים בו רמזים לפולמוס עם הנוצרים (והיעדר רמזים כאלו כלפי האסלאם) ולרקע תרבותי ביזנטי.
ציטוטים
קטעים מהמדרש שרדו במקורות אשכנזיים בני המאה ה-13: ילקוט שמעוני, פירוש רבנו אפרים, ספריו של רבי אלעזר מוורמייזא ומספר כתבי יד שטרם ראו אור.
את הקטעים ששרדו מהמדרש ליקט לראשונה שלמה בובר ב"כנסת ישראל"[7] וקצת לאחר מכן על ידי רבי אברהם בן הגר"א בספר "רב פעלים"[8].
ד"ר עמוס גאולה אסף בשנת 2007 את המובאות ממדרש אספה, כחלק מעבודת הדוקטורט שלו.
לקריאה נוספת
- ענת רייזל, מבוא למדרשים, הוצאת תבונות-מכללת הרצוג, אלון שבות ה'תשע"ג, עמ' 27–30.
- עמוס גאולה, מדרשי אגדה אבודים הידועים מאשכנז בלבד: אבכיר, אספה ודברים זוטא, ירושלים ה'תשס"ז, 2006.
- עמוס גאולה, לחקר מדרש ילמדנו: דיון מחודש בכתובת הידועה מילקוט שמעוני לתורה ובמקורה, תרביץ עד (א-ב), ה'תשס"ה, עמ' 221–251.
קישורים חיצוניים
- מדרש אספה אתר מחלקי המים.
הערות שוליים
- ^ ספר במדבר, פרק י"א, פסוק ט"ז
- ^ פרשת בהעלותך רמז תשלו.
- ^ שי"ר, כרם חמד ו מכתב יד אות יח, ועוד
- ^ עמוס גאולה, ילמדנו
- ^ "הדרשות בישראל" פרק יז עמ' 141
- ^ "וכתבנו זאת מפי רב שמואל אחי של פנחס ומרים זכור לטוב ולמד אותם בתרבץ מוצא ורבנא חנינאי כהנא ראש ישיבה וגאון".
- ^ שנה א, ה'תרמ"ז, עמ' 309 - 320, באתר היברובוקס.
- ^ ורשה, ה'תרנ"ד, עמ' 147 - 153, באתר היברובוקס.
