רבי שמואל מסנות
 | |
| עמוד השער של מעין גנים, חיבור של רבי שמואל מסנות | |
| מקום מגורים | חלב |
|---|---|
| פעילות בולטת | פרשן מקרא |
רבי שמואל בן נסים מסנות היה רב ומחבר מחלב במאה ה-13.
ביוגרפיה
תאריך לידתו של רבי שמואל מסנות אינו ידוע, אך בהנחה שהמשורר יהודה אלחריזי מתאר אותו במקאמה שלו על ביקורו בדמשק מעט לאחר 1218, הרי שנולד בשלהי המאה ה-12 ולכל המאוחר בתחילת המאה ה-13.
תאריך פטירתו של רבי שמואל גם הוא אינו ידוע, אך במדרש דניאל[1] הוא נוקב המפרש בתאריך: ”נמצא עתה שיש לנו בגלות אלף ומאתיים ושש שנים”. בהנחה שמדובר במניין לחורבן הבית השני, הרי שהכוונה לשנת 1274, נמצא שהאריך ימים עד לשנה זו לכל הפחות.
הרב מרדכי הכהן, מהדיר פירושו של רבי שמואל לבראשית, מצא שני אנשים נוספים בעלי השם משנות: הרב שלמה מסנות, שהיה דיין בפאס לאחר שעקר לשם מתוניסיה. בעקבות כך הציע כי מוצאו הוא מהעיר תמשונת בתוניסיה. חכם אחר בעל השם מסנות הוא רבי מרדכי מסנות מדמשק, פגש את רבי ישראל נג'ארה.
שם משפחתו נודע כמסנות, אך גם כמשנות, מאשנות ואף אלמסנות. ייתכן כי השם נובע משם עיר ממנה מוצאו (או מוצא משפחתו) בשם סנות או שנות, אך הצורה הערבית אלמסנות מראה כי המ' היא מעיקר השם[2]. בפיוט שכתב רבי שמואל בו באה חתימתו באקרוסטיכון, השם מתחיל באות ש', אך ייתכן כי רבי שמואל החליף ביניהם בשביל השיר.
בהקדמותיו של המעתיק לכתב היד מכיל את מדרשי דניאל, עזרא ודברי הימים הוא מכנה את רבי שמואל "צקילי" (אולי: מסיציליה) ו"במדינת טוליטולה" (טולדו).
המקור העיקרי לידיעות על רבי שמואל מסנות הוא בכתבי המשורר יהודה אלחריזי, שאת שנותיו האחרונות העביר בחלב, המדבר בשבחו של רבי שמואל בן נסים ביצירה הקרויה אגרת לשון הזהב[3], בה אלחזריזי שם בפי החכמה את האמירה כי ”ומכל נדיבי עולם ושרי תבל כולם, בחר האל השר הטפסר רבנו שמואל, כי הוא לבדו ידע ערכי והאיר חשכי והקים סכי, ואני אמתו והוא מלכי. הוא העמוד הימיני, יושב בשבת תחכמוני, עדינו העצני” ועוד שבחים, כשהוא מזכיר גם את אביו רבינו נסים ראש הישיבה. גם בספרו תחכמוני מזכיר אלחריזי את רבי שמואל, יחד עם אחיו רבי עזריהו, ומגדיר אותם כזרע ראשי ישיבות, ”זרע היחס הקדוש, בני הנסוכים מראש, הוא הראש רבי ניסים בחיר הא-ל וידידו”. בהמשך המקאמה מוזכר גם בנו של רבי שמואל, אלעזר, שהיה רופא המלך, ונמתחת עליו ביקורת על שפעם אחת חילל את השבת בנוסעו אל המלך. בכתביו של אלחריזי קיימים מספר שירים נוספים העוסקים ברבי שמואל, ומוזכר גם בן בשם מזהיר[4]. למרות שאלחריזי אינו משתמש בכינוי "מסנות", הוצע על ידי י"ל צונץ, א"ל לנדסהוט (אנ'), ושלמה בובר לזהות בין רבי שמואל בין נסים שהוא מזכיר לבין המחבר רבי שמואל בן נסים מסנות, בהיות שניהם חכמים בחלב בערך באותה תקופה. הקושי העיקרי בזיהוי בין השניים הוא תאריך המוזכר במדרש דניאל[1] בו נוקב המפרש בתאריך: ”נמצא עתה שיש לנו בגלות אלף ומאתיים ושש שנים”. בהנחה שמדובר במניין לחורבן הבית השני, הרי שהכוונה לשנת 1274, ואלחריזי, שנפטר ב-1225, הכיר את רבי שמואל בתקופה של כחמישים שנה קודם לכן, נמצא שהוא משבח הגדול נעשה בעוד רבי שמואל צעיר לימים, ואת חיבוריו כתב בהמשך השנים.
חיבוריו
רבי שמואל מסנות חיבר קבוצה של פירושים-מדרשים לספרים שונים במקרא. הראשון שנדפס היה פירושו לאיוב, שנקרא מעין גנים[5], שנדפס על ידי שלמה בובר בתרמ"ט (1889). בובר השיג גם העתק מן פירושו לספר בראשית, ואף העניק לו את הכינוי בראשית זוטא[6], והחל בהדרתו[7], אך לא זכה להשלימו ולהוציאו לאור.
כתב היד שעל פיו החל בובר את עבודתו עבר לידי הרב י"ל מימון, והוא מסרו למרדכי הכהן שההדירו ב-1962.
מדרשי דניאל, עזרא (ונחמיה) הודפסו על ידי יצחק לנגה ושמואל שוורץ בתשכ"ח (1968).
מדרש דברי הימים יצא לאור על ידי מכון זכרון אהרן בתשע"ז (2017).
כתבי יד למדרשים למלכים מצויים בספריית הוותיקן[8], וקטעים לפרשיות קורח ובלק מספר במדבר מצויות בבית המדרש לרבנים באמריקה[9], קטעים לספר ויקרא מצויים באוקספורד[10], ואף קטעים מדרשיים מצויים בספריית שוקן[11].
לא ידוע האם פירש רבי שמואל ספרים נוספים, ואילו הם, אך מסתבר שכתביו הם רבים משהגיעו לידינו.
בנוסף חיבר פיוט בשם "שעה שועי ורפא מחלתי", הבנוי על פיוט ה' נגדך כל תאוותי של רבי יהודה הלוי[12].
סגנון ומקורות
סגנון ספריו דומה בעיקרו: ציטוט מהפסוק, המשמש לבסיס עליו הוא מתרחב ומלקט ממקורות מדרשיים קדומים, אך במקומות בהם המורות המדרשיים הקדומים מצומצמים יחסית, הרי רבי שמואל מרחיב משלו ומפרשנים אחרים, והחיבור מקבל אופי פרשני, דבר הבולט במיוחד במדרשי דניאל ועזרא, בהם מושקע הרבה בהבנת הפשט, לנוכח מועטות החומר הדרשני[2].
בפירושו לדברי הימים השתמש רבי שמואל כבסיס בפירושי הרד"ק לספר, כשהוא מוסיף עליו ממקורות מדרשיים[13].
מקור ייחודי לרבי שמואל הוא השימוש בפשיתטא, התרגום הארמי-סורי למקרא, לו הוא קורא 'תרגום ארמי'[14].
לקריאה נוספת
- חננאל מאק, חידת ר' שמואל מסנות ויצירתו, יהודי סוריה - היסטוריה, תרבות וזהות, אוניברסיטת בר אילן, 2015, עמ' 291
רבי שמואל מסנות, דף שער בספרייה הלאומית- מעין גנים, שלמה בעבאר מלבוב, תרמ"ט
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר דניאל, פרק ז', פסוק כ"ה
- ^ 2.0 2.1 חננאל מאק, חידת ר' שמואל מסנות ויצירתו, יהודי סוריה - היסטוריה, תרבות וזהות, אוניברסיטת בר אילן, 2015, עמ' 291
- ^ הוזכר לראשונה בגנזי אוקספורד, צבי הירש עדעלמאן ויהודה דוקעס, עמ' 62.
- ^ ייתכן שמדובר באותו אליעזר וכינויו הערבי.
- ^ לא ידוע האם זהו שם שניתן על ידי המחבר או המעתיק, ומה משמעותו.
- ^ בדומה למדרשים אחרים שהוציא לאור (רות זוטא ונוספים). בכתב היד החיבור מכונה רק "מדרש רבינו שמואל מסנות".
- ^ קטעים ממנו פורסמו בספר היובל לאברהם אליהו הרכבי, שיצא לאור ב-1909 בסנקט פטרבורג, לאחר מותו של בובר.
- ^ כתב יד Vatican Heb. 97
- ^ כתב יד RAB 1703.
- ^ כתב יד Oxsford Bodl. Hunt. 147, מספר 291 בקטלוג נויבאואר.
- ^ תחת המספר 2057.
- ^ הפיוט הודפס במבואו של בובר למעין גנים וכן אצל חננאל מאק.
- ^ יצחק ש' לנגה ושמואל שוורץ, מבוא, מדרש דניאל ומדרש עזרא מאת רבי שמואל בן נסים מסנות, תשכ"ח, עמ' 6
- ^ ח' ילון, מה היא ת"א בבראשית זוטא, סיני נג, תשכ"ח, עמ' רעח
