שבעת פרקי רבי אליעזר
שבעת פרקי רבי אליעזר הוא מדרש אגדה קצר בן שבעה פרקים הכולל דרשות בשמו של רבי אליעזר ומכאן קיבל החיבור את שמו.
מדרש זה התגלגל ומצא את מקומו כנספח לחיבור אחר והם נדפסו כפרקים יט-כה של מדרש סדר אליהו זוטא. במשך דורות רבים נחשב החיבור בידי חכמים וחוקרים בולטים כמו רד"ל וחנוך אלבק כשייך לפרקי דרבי אליעזר ובמאגרי האקדמיה ללשון העברית מכונה החיבור: "פרקי דרבי אליעזר (פרקים נוספים)". כלומר, נוספים על החיבור הידוע ומפורסם בשם פרקי דרבי אליעזר. אבל היו מי שפקפקו בכך. לאחרונה הוכרע ש"שבעת פרקי רבי אליעזר" הוא חיבור עצמאי ונפרד ואין לו שום קשר לפרקי דרבי אליעזר.
החיבור ותולדות המחקר
כאמור, שבעת פרקי רבי אליעזר נדפסו כחלק אינטגרלי של סדר אליהו, ועד עתה לא התגלה שום כתב יד של החיבור המכנה אותו בשם פרקי רבי אליעזר. רד"ל, בן החצי הראשון של המאה ה-19, היה הראשון שעמד על כך שהפרקים הללו אינם חלק אינטגרלי של סדר אליהו. עוד הוא מצא שבעל הרוקח ובעל ילקוט שמעוני מצטטים דרשות מן החיבור והם מכנים אותו 'פר"א'. כלומר 'פרקי רבי אליעזר'. גם מאיר איש שלום, בן החצי השני של המאה ה-19, עמד על כך, ובמהדורת סדר אליהו שלו הוא כינה לראשונה את הפרקים הללו 'פרקי רבי אליעזר'. אלא שרד"ל הרחיק לכת וביקש להסיק מכך ששבעת הפרקים הללו מקורם בפרקי דרבי אליעזר הידוע אלא שהם ניתקו ממנו ומצאו את מקומם בסדר אליהו.[1] בדיקה מקיפה של כל כתבי היד של פרקי דרבי אליעזר וכן ניתוח לשוני מדוקדק של שני החיבורים העלו שמדובר בחיבורים שונים לחלוטין.[2]
תוכן החיבור ושמו
דרשות החיבור באות כמעין דו-שיח שבין ר' אליעזר ותלמידיו. כך הדבר מוצע בראש כל פרק ומכאן קיבל החיבור את שמו. להלן דוגמה מראש פרק א:
- ”שאלו תלמידו את ר' אליעזר מנין ש... מיד פתח ואמר... זהו שנאמר ברוח הקדש... כנגד מי אמר המקרא הזה... המקרא הזה לא אמרו אלא כנגד....”
מטבעות לשון אלה ודומיו באים בראש כל שבעת הפרקים אבל אינם מצויים בפרקי דרבי אליעזר אף לא פעם אחת, וזוהי אחת הראיות החזקות שמדובר בחיבורים שונים.
ההתבטאות הבאה שבאה בפרק הראשון של המדרש עשויה ללמד על מקום עריכתו: 'אבל [רבותינו] שבארץ ישראל...'.[3] ומכאן למד איש שלום ש'לא נתחברו אלה הפרקים בארץ ישראל'. אף על פי שהחיבור מרבה לצטט שמותיהם של תנאים סבור איש שלום שהחיבור הוא מאוחר ואינו מזמן התנאים.
מהדורות החיבור
החיבור נדפס לראשונה (בתוך סדר אליהו) בוונציה בשנת ה'שנ"ח, נדפס שוב בפראג בשנת ה'תל"ו על ידי ר' שמואל היידא, ועל פי מהדורה זו חזר החיבור ונדפס פעמים רבות. היידא הגיה והשלים ולעיתים עשה בחיבור כבתוך שלו. בהקדמתו מספר היידא בהתלהבות על בכיות, תפילות, צומות והשתטחות על קברי צדיקים שערך על מנת להבין היטב את דברי החיבור. ועל כך הוא זכה לבוז ולדברי ביקורת חריפים מפי מאיר איש שלום. איש שלום מראה עד כמה הייתה ידו של היידא קלה עד כדי שכתוב החיבור לעיתים ולאחר כמה דוגמאות לטיב עבודתו של היידא הוא מסיים את דבריו בלעג: "והנה די בדוגמאות אלו לראות פעולתו בתפילותיו ובכיתו וצומו ודרישת הקברים".
החיבור כלול במאגרים של האקדמיה ללשון העברית תחת השם: פרקי רבי אליעזר: פרקים נוספים.
מהדורת איש שלום
איש שלום ההדיר את שבעת פרקי רבי אליעזר על פי הדפוס הראשון ועל פי כתב יד פרמה (הכולל חיבורים נוספים תחת השם הכולל נספחים לסדר אליהו) בווינה בשנת תרס"ב. הבסיס למהדורה הוא דפוס ראשון ואיש שלום השתמש בכתב היד על פי שיקול דעתו. וכך הוא מעיר:
- ”הכת"י היא ג"כ משובש הרבה ולא אשתמש בו אלא במקום שנוסחתו ישרה בעיני. ועל איזה שינויים ארמוז כאן בהערות.”[4]
על פי עדותו, איש שלום השתמש בהעתקה שנעשתה עבורו ולא בתצלום שהיה לפניו.[5] מהדורה זו אינה עומדת אפוא בסטנדרטים המקובלים היום.[6]
לקריאה נוספת
- מאיר איש שלום, נספחים לסדר אליהו זוטא, וינה תרס"ד, עמ' 20.
- אליעזר טרייטל, פרקי דרבי אליעזר: נוסח עריכה ודוגמת סינופסיס של כתבי היד, ירושלים תשע"ג, עמ' 28 - 29.
- ענת רייזל, מבוא למדרשים, אלון שבות תשע"א, עמ' 336 - 337.
קישורים חיצוניים
- מהדורת איש שלום, באתר דעת
הערות שוליים
- ^ רד"ל, קונטרס המבוא, עמ' כט בפרקי דרבי אליעזר, מהדורת זיכרון אהרון, והחזיק אחריו אלבק, בהשלמותיו להדרשות בישראל של צונץ עמ' 417 הע' 12.
- ^ ראו א' טרייטל, פרקי דרבי אליעזר, נוסח, עריכה ודוגמת סינופסיס של כתבי היד, עמ' 28 - 29
- ^ פרק א (עמ' 28 במהדורת איש שלום)
- ^ ראו הערה 1 בעמ' 28 של המהדורה
- ^ ראו דברי איש שלום במבואו לחיבור, עמ' 20
- ^ על טיב עבודתו של המעתיק שעבד עבור איש שלום ראו טרייטל, שם, עמ' 307