ילקוט המכירי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ילקוט המכירי
המהדורה הראשונה של הספר
המהדורה הראשונה של הספר

יַלְקוּט הַמַּכִּירִי הוא ילקוט מדרשי חז"ל המבארים את ספרי הנביאים וכמה מספרי הכתובים, אשר ליקט רבי מכיר אבא בן מרי. המחבר מציין את מקורו של כל מדרש. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14. בפתיחה לילקוט מתעד רבי מכיר אבא בן מרי את שושלתו.

רבי מכיר מסביר במבוא מדוע קרא לאוסף המדרשים 'ילקוט' וזאת כי ליקט את מדרשיו מהמשנה, התוספתא והירושלמי.[1]

רבי מכיר ציטט את מדרשי הילקוט מן המקורות שהונחו לפניו. שפת הילקוט היא כלשון ציטוטיו ארמית גלילית, ארמית בבלית ועברית. זמנו של הילקוט מתוארך למאה ה-14 וזאת על פי שטר מכירה בכתב יד ליידן של פירוש ילקוט המכירי לספר ישעיהו משנת 1415.[1]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ענת רייזל, מבוא למדרשים, ירושלים, מכללת הרצוג, 2011, עמ' 403


ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36011372ילקוט המכירי