"הישיבה ארכה יום תמים, נשמעו הרצאת מניה ודו"ח אחרים. השעה דחקה. החברים היו נאלצים למהר לשוב אל עבודתם ואל משמרתם, ... היא ננעלה לפנות ערב והחברים התפזרו מיד – אלו שבו לסג'רה ואלה ליהודה (מושבות יהודה) ושומרון (השרון). ביום ההוא נתקפה סג'רה ונפלו בה שני חללים (חבריהם של אנשי "השומר") ... אולם אנחנו, במסחה, עוד לא ידענו מזה. ... נודע לנו רק למחרתיים, בהגיענו לזיכרון" (קובץ "השומר", עמ' 45–46).
