ניגוני מודז'יץ

רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ ומלחין מפורסם, שהפך את הנגינה למאפיין המרכזי של החסידות

ניגוני מוֹדְזִ'יץ הם ניגוניה של חסידות מודז'יץ, שהולחנו ברובם על ידי אדמו"רי החצר שהעניקו משקל רב למוזיקה חסידית; התפרסמו באיכותם ובמקוריותם, והקנו לחצר תהילה.

רוב הניגונים הולחנו על ידי אדמו"רי החסידות, ובעיקר על ידי רבי ישראל טאוב ובנו רבי שאול ידידיה, אך היו גם חסידים שנטלו חלק בהלחנה. המפורסמים שבהם הם עזריאל דוד פסטג שהלחין את ניגון אני מאמין שהיה לניגון המודז'יצאי המפורסם ביותר, ובן ציון שנקר שהלחין ניגונים רבים. ניגוני מודז'יץ התפשטו בעיקר ביהדות החרדית והדתית, אך הובעה הערכה כלפיהם גם בעולם המוזיקה הקלאסית. גם כיום, עוסק האדמו"ר הנוכחי הרב חיים שאול טאוב בהלחנה.

היסטוריה

רקע

בתורת החסידות הוקנה מקום של כבוד לעולם המוזיקה הגורם לשמחה והתעוררות בעבודת ה'; מראשיתה של תנועת החסידות הלחינו רבים מצדיקיה ניגונים שונים, ועסקו בשירה ובזמרה. רבים מניגונים אלו הועברו על ידי החסידים מדור לדור. לרוב מתאפיינים ניגונים אלו בסגנונם הפשוט והלבבי בדומה למוזיקה שהייתה נפוצה בכפרי אוקראינה, ניגונים קצרים למדי, ללא תנועות מסובכות.

בבית קוזמיר שנוסד על ידי רבי יחזקאל מקוזמיר תפסה הנגינה מקום של כבוד, ובמיוחד הצטיין בהלחנה ובשירה בנו רבי שמואל אליהו מזוואלין; רבי שמואל אליהו היה מלחין מוכשר, וחונן בקול נעים וערב. עוד בימי אביו, נהג לעבור לפני התיבה ותפילתו נחשבה למיוחדת במינה.

את כוחו הגדול של רבי שמואל אליהו בנגינה, תיאר מאיר שמעון גשורי חוקר הנגינה החסידית:

"...הרבי היה מחונן בכשרון מוסיקלי מלידה, בקול ובחוש השמע, ואף שישב בעיירה קטנה... יצירותיו נצטרפו לסימפוניה רבת עוצמה, שהדיה נשמעו בפי כל חסידי זוואלין מקרוב ומרחוק, שעל ניגוני רבם היה גאוותם. ולו יאתה תהלה, כי הוא סיפק ניגונים יפים לכל שבת ולכל חג... ובכוח ניגוניו משך אליו גם את הבלתי חסידים, גם המחנה הדתי, וגם הבלתי דתי, כולם נמשכו אליו כמטה קסם. היה זה הצדיק החסידי הראשון בפולין, שריכז את כל כח יצירתו בשטח הניגון והשיר, שפרח אצלו והגיע לרמה גבוה. כתב תווי הנגינה לא היה ידוע לו, ברם בכח זכרונו העצום ידע לזכור כל ניגון שיצר, וללמדו לחסידיו, התווים לא היו דרושים לו כלל. הבנת הרבי הזה בשטח הנגינה, עוררה התפעלות גם מחוץ לחוגי החסידים, עד כי מוסיקאים נודעים באו ממרחקים לחצרו, בכדי להכיר פעלו, דרך יצירתו, וסגנונו המקסים"

— נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה

רבי שמואל אליהו היה הראשון בבית קוזמיר שהתייחס לנגינה החסידית ברצינות רבה וייחס לה משמעותית דתית עליונה ובשלב מסוים בחייו אף פסק מלשיר ולשמש כחזן מפני האחריות הרבה המוטלת על כתפי המשורר.

תקופת רבי ישראל

רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב, האדמו"ר השני של החסידות ומלחין פורה

הפרסום הרחב לנגינה המודז'יצאית נגרם בזכותו של הנכד רבי ישראל טאוב שהקים את חצרו בעיירה מודז'יץ. רבי ישראל נודע כמלחין בחסד עליון שחלק גדול מעולמו סבב סביב המוזיקה, הוא נהג לשבת מדי לילה לפני עלות השחר לעסוק בנגינה ולהלחין שירים חדשים. רבי ישראל הפך את הנגינה לחלק מעבודת ה'. בספרו "דברי ישראל" כתב על הפסוק שאמר יעקב לבניו בשעה שירדו למצרים: ”קחו מזמרת הארץ; חכמת הנגינה שורשה וסודה גבוה מאוד מאוד והיא צורך לתורתנו הקדושה. ובזה נבוא אל ביאור הפסוק "קחו מזמרת הארץ" היינו חכמת הנגינה, שאמר יעקב לבניו שייקחו עימם את חכמת הנגינה למצרים וכך יעבדו את ה' וימנעו התבוללות עם המצרים”. מפורסם הוא גם המשפט שאמר: ”העולם נוהג לומר שעולם הנגינה על יד עולם התשובה, ואני אומר שעולם הנגינה הוא עולם התשובה, שדרך הניגון אפשר להגיע לדביקות ה' ולתשובה”. לעומת אביו וסבו, רכש רבי ישראל היכרות בסיסית עם עולם המוזיקה המקצועי והכיר מעט את תווי הנגינה אותם למד מתוך הספר "למנצח בנגינות" שחיבר החזן צבי ניסן גולומב מווילנה. הוא אף קישר בדרוש חסידי את שבעת התווים לשבעת ימי בראשית ושבעת כוכבי הלכת.

ייחודיותו של רבי ישראל הייתה בסגנון ההלחנה שלו שלראשונה הביאה לעולם החסידות ניגונים בעלי משקל וקצב, על פי כללי המוזיקה. חלקם ארוכים ומסובכים בסגנון קלאסי, הדורשים דיוק רב בביצועם. הוא היה בעל קול טנור חזק, וסלסול שנחשב יפה. רבי ישראל היה דייקן, והקפיד מאוד על כל זיוף. חלק גדול מניגוניו אבדו במהלך השואה וכיום מוכרים כ-100 מניגוניו.

לצד אדמו"ריה שעסקו בשירה ובהלחנה, התייחדה מודז'יץ גם במספרם של המנגנים והמלחינים מבין החסידים. הבולטים שבהם: יודל קופמן, יענקל רדומר, יחזקאל טארלר ועזריאל דוד פסטג, שהלחינו ופעלו בתיאום עם אדמו"רי השושלת.

תקופת רבי שאול ידידיה

בנו וממלא מקומו של רבי ישראל – רבי שאול ידידיה אלעזר אף הוא הצטיין בהלחנה ובביצוע ניגוניו, ומכל רחבי פולין החסידית נהרו לשמוע את שירתו, הוא נהג להלחין שירים בכל עת מצוא, כמו לפני הימים הנוראים לקראתם היה מלחין באופן קבוע כ-10 ניגונים ויותר. משערים כי הלחין בין 1,500-2,000 ניגונים, חלקם פשוטים וחלקם מסובכים ומורכבים. הוא כתב חמישה ניגונים כל כך מסובכים שהתייחסו אליהם כאל אופרות. האופרה ה-4 חוברה בהפלגתו לארצות הברית ולכן כונתה "אופרת הים". בן ציון שנקר, מגדולי מבצעי ניגוני מודז'יץ סיפר כי הצליח לבצע את הניגון ללא טעות רק פעם אחת.

לחצרו של רבי שאול ידידיה נהרו חסידים ומעריצים רבים מקרב יהדות פולין שבאו לשמוע את דברי תורתו וליהנות מיצירותיו המוזיקליות, בפרט בימים הנוראים שבהם היה עובר לפני התיבה. בין המבקרים רבות בבית מדרשו היו גם חוקר הנגינה החסידית מאיר שמעון גשורי, שלום אש, משה יוסטמאן והלל צייטלין ואף מומחים גויים למוזיקה. רבי נתן שפיגלגלס מראשי הישיבות המפורסמים בפולין אף הוא היה מגיע בקביעות לימים הנוראים. רבי שאול ידידיה ניחן בקול טנור עוצמתי, ונודע ביפי זמרתו, החסידים כינוהו גם "פסנתר חי". שירתו נחשבה לנפלאה, ורבים מכל רחבי פולין באו להאזין לו ולזמרתו. בימיו התפרסמו ניגוני מודז'יץ מחוץ לחצר החסידות, והתפשטו גם מחוץ לעולם הדתי, ומחוץ לפולין. בשנת תרפ"ב הודפסו שניים מלחניו בספר מוזיקה שהוציא לאור החזן אליהו הירשן בוורשה – פרסומת שגררה ביקורת מצד בני משפחת האדמו"רים וסופרים דתיים, על שימוש בלתי ראוי בניגונים דתיים קדושים. בשנת תש"א, עם חורבן יהדות פולין, והגירתו של רבי שאול ידידיה לארצות הברית, החלו בחסידות מודז'יץ להדפיס באופן רשמי תווי נגינה לניגוני הרבי בקובצי "תפארת ישראל" שהוציאו לאור.

תקופת רבי שמואל אליהו ואחריו

הרב חיים שאול טאוב, האדמו"ר הנוכחי ממודז'יץ

ממלא מקומו של רבי שאול ידידיה היה בנו רבי שמואל אליהו שהלחין מאות ניגונים; את ניגונו הראשון הלחין בביקורו הראשון בארץ ישראל עם אביו, והאב נהג לשיר אותו בעת בריחתו מהנאצים. סגנון השירה וההלחנה שלו דמה בתחילה לזה של אביו, אך הוא השתנה מאוחר יותר והתאפיין במקצבים פשוטים ואיטיים יותר. כמה משיריו ידועים בציבור אך לא מוכרים כלחניו. נהג לעבור לפני התיבה בכל תפילות הימים הנוראים וכן במועדים ולבצע את ניגוניו החדשים.

ניגונים אחרים חוברו לכבוד אירועים שונים, כגון שמחות משפחתיות, או ניגון "הודו לה'" שחובר לאחר ביקורו הראשון בכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר פטירתו יצא לאור הספר "מור מבשמים" ובו תווים של יצירותיו, וביום פטירתו נוהגים חסידי מודזיץ לשיר את לחניו.

בנו רבי ישראל דן המשיך את מסורת בית מודז'יץ, והלחין מאות ניגונים, שחלקם התפרסמו מחוץ לגבולות חסידות מודז'יץ, ומושרים בקהילות רבות בישראל. בשנת תשס"ה (2005) הוקם בעידודו המכון לשימור ניגוני מודז'יץ. בנו הרב חיים שאול – האדמו"ר הנוכחי, אף הוא כאבותיו מלחין ניגונים.

במשך למעלה ממאה שנה הולחנו כ-4,000 ניגונים על ידי אדמו"רי החסידות. ניגונים רבים מתוכם נפוצים בקרב ציבורים שונים, לעיתים ללא ידיעה שמקור הניגון הוא במודז'יץ. בעל המנגן הידוע של החסידות הוא בן ציון שנקר שהוציא לאור עשרות תקליטים עם ניגוני החסידות. בשנים האחרונות הוקם המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודזי'ץ בראשות עורך דין דוד זעירא. המכון מתעד ומשמר את הניגונים והוציא לאור מספר אלבומים מוזיקלי.

ניגונים מפורסמים

אזכרה

ישנם שני ניגונים בשם זה שהלחין רבי ישראל: האחד קצר יחסית המוכר בשם "אזכרה הקטן", והשני ארוך ומפורסם יותר המוכר בשם "אזכרה הגדול", אותו הלחין רבי ישראל כאשר חלה בסוכרת, ובשנת תרע"ג נאלץ לנסוע לברלין כדי לערוך ניתוח לכריתת רגלו, על מנת למנוע הרעלת דם.

רבי ישראל ביקש מהרופאים שלא ירדימו אותו בשעת הניתוח, אף שייסוריו גברו. כשהביט דרך החלון וראה את ברלין ביופיה ותפארתה, לא הרהר בכאבו הפיזי, אלא על ירושלים המצויה במצב בזוי ושפל, וחיבר ניגון על המילים: "אזכרה אלקים ואהמיה בראותי כל עיר על תילה בנויה" מתוך התפילה. לניגון 32 בבות (בתים), הוא נחשב לאחד הניגונים המורכבים והמסובכים במוזיקה החסידית, ומלחינים קלאסיים מרחבי העולם שיבחו את הניגון על יופיו ומורכבותו. את הניגון שרים במודז'יץ רק פעם בשנה, בטיש המתקיים ביום הפטירה שלו.

הניגון למחוסרי בית

ניגון זה הלחין רבי ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה, במהלכה חויבו כל תושבי ערי המבצר של פולין לעבור לעיירות אחרות כדי שעריהם ישמשו כבסיס לצבא. גם רבי ישראל נאלץ לעזוב את מודז'יץ שבסמוך לה שכן מבצר רוסי גדול ועבר לעיר ראדום. בדרכו לראדום ובהגיעו לשם ראה יהודים רבים מחוסרי בית נודדים בדרכים ומחפשים קורת גג לראשם. בעקבות זאת חיבר את "הניגון למחוסרי בית". הניגון חובר על פרק התהילים "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר", ששיקף את מחשבתו של היהודי הנודד באותה תקופה. המיוחד בניגון הוא שכל אחד מחלקיו מתחיל באיטיות, כעין מנגינת עצבות וייאוש, ומסתיים במנגינה מהירה של תקווה שנועדה להעביר מסר של תקוה וסוף טוב.

עזריאל דוד פסטג, מלחין הניגון אני מאמין

אני מאמין

הניגון מיוחס לעזריאל דוד פסטג, חסיד מודזיץ' וחזן ומלחין בולט בוורשה שלפני מלחמת העולם השנייה, שנרצח בשואה.

לפי בן-ציון שנקר, חסיד מודזיץ', זהו סיפורו של הניגון: כאשר נשלחו פסטג ובני משפחתו בשנת תש"ב (1942) אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, דחוסים אל תוך קרונות משא ללא אוויר ומים, החל לשיר בשארית כוחותיו את "אני מאמין" בלחן זה. רבים מנוסעי הקרון הצטרפו אליו, ופסטג הכריז כי מי שיינצל ויעביר את הניגון לרבי ממודז'יץ השוהה באמריקה, יזכה בחצי מחלקו בעולם הבא. אחד היהודים שהצליח להינצל ולברוח לשווייץ רשם את תווי הניגון וסיפורו, ושלחם לרבי ממודז'יץ בניו יורק, ככל הנראה מבלי לציין את שם החזן.

על סיפור הלחנת הניגון והצלתו התפרסמו מספר נוסחים ספרותיים, כאשר בחלקם שולבו מוטיבים אגדיים על כך שהניגון הולחן על ידי פסטג תוך כדי הנסיעה ברכבת, וכי הניצול שהעביר את הסיפור קפץ מהרכבת כיוון שהסכים ל"עסקת" העולם הבא שהציע פסטג. בהקדמה שצורפה לתווי הניגון במאסף "רשומות" כבר בשנת תש"ו (1946) אף נכתב כי את הניגון "שרו אלפים ורבבות בורשה ולובלין, בלודז' וביאליסטוק, ובשורה זו יצאה נשמתם".

בעקבות זאת פקפקו חוקרים אחדים באמינות הסיפור, אם כי גם הם אינם מערערים על ערכו כאגדה מכוננת, בייחוד בחסידות מודז'יץ, שבה ניתן דגש מיוחד לנגינה ככלי עיקרי בעבודת ה'.

קישורים חיצוניים

• ניגוני מודז'יץ - היכל בשירי זמרה, באתר ניגוני מודז'יץ
• אתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ
• שרה פרידלנד בן-ארזה, הניגון בחסידות מודז'יץ מתוך הזמנה לפיוט
• זאב גלילי, הניגון של חסידי מודז'יץ לתפילת "אזכרה אלוקים ואהמיה" ביום הכיפורים
• מודז'יץ: המנגינה שלא פוסקת, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 23 ביוני 2011
• מאיר שמעון גשורי, נגינה וחסידות בבית קוזמיר ובנותיה, ירושלים תשי"ב, באתר אוצר החכמה.
• מאיר שמעון גשורי, נגוני חסידים של שושלת מודזיץ, ירושלים תשי"ב, באתר אוצר החכמה.

קונטרסי "תפארת ישראל" הכוללים תווי נגינה ליצירות של אדמו"רי החסידות

• קובץ תפארת ישראל - ד' (תשרי תש"ד), באתר אוצר החכמה
• קובץ תפארת ישראל - ה' (תשרי תש"ה), באתר היברובוקס
• קובץ תפארת ישראל - ז' (תשרי תש"ז), באתר אוצר החכמה
• קובץ תפארת ישראל - ח' (1948), באתר אוצר החכמה
• קובץ תפארת ישראל - ט' (אדר תשי"ב), באתר אוצר החכמה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36565948ניגוני מודז'יץ