פורטל:דף היומי/תמצית הדף/בבלי/שבת נד

ערך מורחב – מלאכת הוצאה

ערך מורחב – שביתת בהמתו

• תנא קמא במשנה אמר שהרחלים יוצאות כבולות בשבת, ומסבירה הגמרא שהכוונה כבולות שקושרים את האליה שלהן למטה כדי שלא יתרבו, כמשמעות הפסוק שנקראו הערים כבולות על שם שהיו מכורבלת בכסף וזהב ומתוך שהיו מפונקים לא היו עובדים ולא עשו פירות.
• נאמר במשנה שרבי יוסי מודה שיוצאות כבונות ומסבירה הגמרא שכבונות היינו שקושרים בגד סביבו ביום שנולד בכדי שהצמר יהיה נקי לעשות ממנו כלי מילת שהוא בד משובח כפי שהסביר אביי על מה שכתוב במשנה "צמר לבן".
• רב פוסק שהלכה כרבי יהודה שהרחלים יוצאות צרורות רק ליבש ולא לחלב, ושמואל פוסק ששניהם אסורים כרבי יוסי. ולדעה שניה בגמרא מחלוקתם על דברי רבי יהודה בן בתירא שסובר שמדרבנן אסור משום שהרואה לא יודע אם זה ליבש או לחלב ושתיהם אסורים, ורב פוסק שהלכה כרבי יהודה ושמואל סובר שהלכה כרבי יהודה בן בתירא.
• אסור לגמל לצאת במטולטלת (שהיא מרדעת או כרית שמונעת מהחבלים לפצוע את הבהמה. רש"י) משום גזירה שמא יפול ויבוא לטלטלנו ארבע אמות ברשות הרבים אלא אם כן קשורה גם בזנבו וגם בחוטרתו שקשור חזק ולא יפול או שקשורה לה במקום שכואב לה ולא תפילנו.
• אסור לגמל לצאת כשהוא עקוד או רגול. ומסביר רב יהודה שעקוד זה עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם, ורגול זה זה שקושר את יד]ו על זרועו מקופלת, בכדי שיהיו לה רק שלוש רגליים לברוח. ואומרת הגמרא שיש שלוש דעות בברייתות בפירוש "עקוד", ברייתא אחת מסבירה שעקוד הוא שתי ידיים ושתי רגליים, ברייתא שניה שהוא יד ורגל או שתי רגליים ושתי ידיים. וברייתא שלישית כרב יהודה.
• אסור לחמור לצאת במרדעת שלא הייתה קשורה לו מערב שבת וכמבואר לעיל נג. .
• אסור לחמור לצאת בסולם שבצווארו שהוא קרש ששמים לו בצד הראש כשנפצע שלא יקלף את הפצע, משום שאם יפול חישינן שיבוא לטלטלנו.
• וכן אסור לצאת ברצועה שברגלו שקושרים לו כדי שלא יפצעו רגליו זו בזו.
• התרנגולין לא יוצאים בחוטים שקשורים להם ברגליהם לסימן ולא ברצועה שקשורה להם שלא ישברו כלים.
• אסור לאילים לצאת בעגלה שעושים לאלייתו שלא תשתפשף בסלעים.
• אסור לרחלים לצאת חנונות, כלומר לצאת בקיסם ששמים להם באפם כדי שיתעטשו ויפלו התולעים מראשן.
• אסור לעגל לצאת בגימון שהוא עול קטן ששמים לו בצווארו שיתרגל לעול, והמקור לשם זה הוא מהפסוק "הלכף כאגמן ראשו".
• אסור לפרה לצאת בעור קופר שהוא קוצני ששמים לה בעטיניה כדי שלא יינקוה עלוקות.
• אסור לפרה לצאת ברצועה שבין קרניה לנוי, ולשמר לרב מותר ולשמואל אסור כדלעיל נב.

ערך מורחב – מראית העין

• אסור ללכת בשבת עם שיירת גמלים משום שהרואה יחשוב שהולך למכרם בשוק.
• שמואל פסק שאסור להוציא תחת ידו מהחבל הקשור לגמל שתי טפחים כשאוחז בחבל משום שנראה כחבל נפרד, ואומר אביי ששמואל אמר במקום אחר טפח בכדי ללמדנו להורות טפח שלא להקל באיסורים.
• ההולך עם גמל בשבת ואוחז בחבל יגביה את החבל שבין ידו לגמל טפח מהקרקע כדי שלא ייראה שמטלטל חבל שראשו השני על גבי קרקע ולא מחובר לגמל.
• אסור לחמור לצאת בזוג ואף על פי שחסום ולא מצלצל, שהרואה חושב שהולך למכרו בשוק.

ערך מורחב – כלאי בהמה

• איסור חרישה בשני מינים הוא דווקא בבעלי חיים אבל אדם מותר לחרוש עם כל מין ומין.

ערך מורחב – שעטנז

• איסור כלאי בגדים מהתורה הוא רק כשתפר את הצמר והפשתן יחד בשתי תכיפות במחט או שקשר שתי קשרים.
• אסור לקשור חבלים של גמלים יחד כשיש בהם צמר ופשתן שתי קשרים ולכרוך על ידו שמתחממת על ידי כך.

ערך מורחב – מצוות תוכחה

• כל מי שיכול למחות באנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו באנשי עירו נתפס על אנשי עירו בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כולו.