עלי אלון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עלי אלון
Eli Alon.jpg
לידה 5 בינואר 1935
עין שמר, פלשתינה (א"י)
פטירה 11 בפברואר 2018 (בגיל 83)
מדינה ישראלישראל ישראל
קברו של עלי אלון בבית העלמין בעין שמר

עלי אלון (5 בינואר 1935 - 11 בפברואר 2018) היה משורר עברי ועורך. אלון ידוע בשם העט א. עלי.

ביוגרפיה

עלי אלון נולד בשנת 1935 ליעקב קז'ימירסקי (אלון) ורחל וסרמן, שהיו חברי קיבוץ עין שמר. הוא התחנך בחברת הילדים בקיבוץ, ואת לימודי התיכון השלים במוסד החינוכי מבואות עירון. בשנת 1963 נישא לשמחה יחזקאל שכילדה עלתה ארצה מבגדאד. בצעירותו היה אלון חבר בתנועת הנוער השומר הצעיר, ושימש כמדריך בתנועה. כאשר גדל הצטרף לתנועת מפ"ם, ובשנת 1992, כאשר פרשה מפ"ם מן המערך והתמזגה במרצ, חבר אלון לתנועה זו. עבד שנים אחדות כרועה צאן בקיבוצו וכן כבמב"ח בקיבוצים אחרים. בין השנים 3–1960 שהה בפריס ולמד ספרות צרפתית, משם - לאחר נישואיו ויחד עם רעייתו יצאו כתרמיליאים הראשונים בשנת 1963 לסיבוב של שנה סביב העולם - וחזרו לקיבוץ עין שמר.

את שירותו הצבאי החל אלון בגדוד 13 של חטיבת גולני. לאחר מכן עבר קורס מ"כים, קורס קציני חיל רגלים וקורס קציני חרמ"ש. השתתף במלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת לבנון הראשונה. ממלחמת יום כיפור שימש אלון כמפקד פלוגת הסריקות של יק"פ צפון (יחידת הקבורה הפיקודית של פיקוד צפון). בהתבטאו על תפקיד זה אמר אלון: "כאן נפגשתי עם מחיר המלחמות והאבל, יותר מאשר עם שמחת הניצחונות". יק"פ, כיחידה דתית, שימשה לאלון בית ספר מעולה להשתלם במנהגי היהדות וללמוד שיעורים מפי גדולי הרבנים והמורים ששרתו ביחידה. פרש משירות מילואים בצה"ל, בגיל 55 בדרגת רס"ן.

בשנת 1969 החל אלון בלימודי יהדות במסגרת השלוחה הישראלית של בית המדרש לרבנים באמריקה ("נווה שכטר" - ירושלים). בין השנים 1995 ו-2000 למד בבית המדרש שהקים יריב בן אהרון ב"מדרשה" באורנים. השתתף בעריכת "מחברת שדמות" וכן כתב יחד עם יריב מסכתות של מקורות על ביאליק, ברנר, אלתרמן קפקא ועוד.

כחבר הקיבוץ כיהן אלון כמזכירו, כרכז וועדת התרבות, שנים רבות כעורך עלון הקיבוץ, העיתון המקומי וכן כרועה הצאן של הקיבוץ. אלון היה פעיל במסגרת התנועה הקיבוצית ובין השאר שימש כעורכו של "השבוע בקבה"א" - השבועון של קיבוצי השומר הצעיר. במסגרת תפקידיו אלה, ובמיוחד כרועה צאן, התוודע עלי, לחיי הערבים בארץ והִרבה להיפגש איתם עוד משחר ילדותו.

אלון חי עם אשתו עד יום מותו בקיבוץ, ולזוג ארבעה ילדים ושלושה עשר נכדים. היה אחיו התאום של המשורר יונה אלון.

שיריו

עלי אלון פרסם את ספר שיריו הראשון לפני מלחמת ששת הימים, בשנת 1966, תחת שם העט א. עלי. לימים הפריד באופן ברור בין פרסומיו כעיתונאי ועורך, עליהם חתם עלי אלון, ובין שיריו וספרי שיריו, עליהם חתם א. עלי.

עלי אלון הוא מראשוני המשוררים של דור הבנים בתנועה הקיבוצית והקיבוץ, כתופעה אנושית וחברתית, עומד במרכז יצירתו. הוא פרסם כעשרה ספרי שירה ועוד כעשרה ספרי פרוזה, פרוזה-שירית, ספרי מדרשים וכן מאמרים, רשימות וראיונות בעיתונות הקיבוצית. ספרו רחב היריעה "איתקה" הוא אוטוביוגרפיה לפי האודיסיאה, המסכם את תולדות חייו - וחיי הקיבוץ בכלל.

את השקפת עולמו ושאיפתו לשלום, גיבש אלון כבר בצעירותו. מלחמת העצמאות ובעקבותיה הריסת הכפרים הערביים, ודחיקת תושביהם להרים שממזרח לעין שמר, גרמו לו לצאת בחריפות, כנגד מה שהוא רואה כעוול וקיפוח. בשירו "הזמנה לבכי", על שנים עשר המרגלים, אשר נכתב כאלגוריה על המצב הציוני בימינו, שואל אלון:

לשם מה המכות? לשם מה ההפיכה האלימה?
לשם מה כל הדרך הארוכה, בלהט ביום, בקרה
בלילה, משאירים את החללים
מאחור -
כדי להידחק לארץ תפוסה?
לגרש, להחריב, להוריש - ועל החרבות
לבנות את אושרי?

על פי פרשנותו של אלון, הסיבה לבכי, ולסירובו של העם להיכנס לארץ, אינם חולשה או חוסר ביטחון, אלא מרד וצו מוסרי כנגד הכיבוש[1]. כמו כן השתתף בקובצי שירי-המחאה שהתפרסמו לאחר מלחמת לבנון הראשונה.

היחס לממסד הדתי

לטעמו של עלי, דרכם של כל הדתות והממסדים היא להשתלט על עמים ולייחס מעשה זה, לצו אלוקי. ספריו האחרונים, "סיטרא אחרא" ו"קהלת של הצרצרים" מהווים ביקורת חריפה על מה שקרה לדתות המונותיאיסטיות - כולל, כמובן, היהדות. למרות ביקורתו זאת חוזר אלון ומדגיש את היופי והגאוניות שבספר התנ"ך ובתלמודים. אלון לא הסתיר את סלידתו מיחסו הכפייתי של הממסד הדתי בישראל, ובמיוחד מהפלג המתנחלי של הציונות הדתית העלול להביא את חורבן הבית השלישי. עם זאת, כמי שהיה מפקדם של אנשים דתיים וחרדים, במסגרת יחידת הקבורה הפיקודית, ציין אלון את אהבתו והערכתו לאנשי היחידה.

ספריו

  • אלה תולדות יעקב, שירים, ספרית פועלים, 1966.
  • הר המנוחות, שירים, רישומי דפוס יחזקאל קמחי, ספרית פועלים, 1969.
  • מדרש הקרפדים, מעשה בר' טרפון, ספרית פועלים, 1978.
  • רקוויאם לברוש, ציורים יובל דניאלי, ספרית פועלים, 1978.
  • בדרך לארץ המובטחת, שירים, ספרית פועלים, 1989.
  • יחף, תהילי עין שמר, רישומים יצחק פלגי - איגנץ, ספרית פועלים, 1991.
  • הפוגה על השעה ארבע, שעת הילדים
  • רשימת כשל, שירים, ספרית פועלים, תל אביב, 1995.
  • פרטיטות על קוץ, ספרית פועלים, תל אביב, 1999.
  • לפני החוק, פרנץ קפקא, עם פירוש הפרעושים, עם יגאל תומרקין, הקיבוץ המאוחד, 2000.
  • לב צעצוע, מדרשי אגדות ושירי זמר, צילומים דב אמיתי, 2003.
  • הערות שוליים על יציאת מצרים, מחזור שירים, עריכה - [לאה שניר], בני ברק תשס'ה [2005].
  • בין עדן לקהלת, מבחר שירים-1966–2006, ספרית פועלים, 2008.
  • איתקה - אוטוביוגרפיה, ספריית פועלים (2012)
  • גן-שמר - יחסי עין-שמר וגן-שמואל, שנה בקיבוץ (2012)
  • סיטרא אחרא - השטן כותב את התנ"ך (ספרית פועלים 2015)
  • קהלת של הצרצרים - מדרש ("מקורות" עין שמר)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עלי אלון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ רונן אחיטוב, חטא המרגלים במציאות ימינו, אתר נתיבות שלום
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0