דנה גילרמן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. דנה גילרמן (נולדה בשנת 1970, תל אביב) היא אוצרת, מבקרת אמנות, אמנית ומרצה.
ביוגרפיה
נולדה בתל אביב. בשנת 2000 סיימה תואר ראשון באמנות ומדעי הרוח, באוניברסיטת ריג'נט, ניו יורק. בשנת 2004 סיימה תואר שני (MFA), בלימודי קולנוע וטלוויזיה, באוניברסיטת תל אביב. ובשנת 2015 סיימה תואר שני בלימודי מגדר גם כן באוניברסיטת תל אביב.
אוצרות
בשנת 2005 אצרה גילרמן את התערוכה "על העיוורון", שהוצגה במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון. בשנת 2009 אצרה גילרמן את התערוכה "עדות מקומית".[1] בטקסט התערוכה היא מתארת את המצב הפוליטי בארץ לאחר מבצע עופרת יצוקה. באותה שנה, פרסמה גילרמן טקסט לקטלוג "אדמה, מים, אישה", שליווה את תערוכת היחיד של אודל לישנר "כמעט" בבית האמנים. בתערוכה שאצרה גילרמן "תוך כדי תנועה" (2015) במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן, מוצגות עבודותיה של צילה ליס.[2]בשנת 2011 אצרה גילרמן את תערוכתה של האמנית אלינה ספשילוב ב"גלריה ג'ולי מ.". היא הייתה אוצרת של תערוכה של טליה ישראלי.
עבודות וידאו
יצירתה האמנותית של גילרמן עוסקת בסביבות אורבניות, במלאכות יד נשיות, במגדר ובגבולות הגוף הנשי. בעבודה "נוף עירוני עם נהר ורכבת" הפכה גילרמן את נתיבי איילון לגובלן. בנוסף ביצעה את עבודת הווידאו "סיפור טוב" (2001) בה הפכה אירוע חדשות מקומי לטלנובלה דמיונית. בעבודה "מקור העולם לאחר גוסטב קורבה“ (2004), מתערבת גילרמן בציורו השערורייתי של גוסטב קורבה "מקורו של העולם" (1866).
ספרי אמן
גילרמן כתבה את הספר "עבודת יד", הדן בהומור בשיח הפמיניסטי. כן כתבה את ספר האמן "משחק בזיכרון" בנוי בפורמט של ספר ילדים. הדפים מחולקים לשלושה חלקים ומאפשרים לשנות זהויות של 38 נערים ונערות ששרדו את תקופת השואה. זהו ספר בדיוני המתחפש לספר חינוכי ונועד ללמד על זוועות השואה דרך משחק. הספר נוצר לתערוכה "סובינירים" (2011), אשר הוצגה במוזיאון מגדל דוד ועסקה בהיסטוריות בדויות.
כתיבה וביקורת אמנות
גילרמן עוסקת בכתיבת ביקורות אמנות בעיתונים כמו הארץ, מוסף כלכליסט וידיעות אחרונות. בין השנים 2006–2009 כתבה גילרמן את מדור "קיר אמן", במוסף גלריה של הארץ. היא משמשת כיועצת למגזין המקוון theartlab, וכן כעורכת המגזין המקוון "בסיס לאמנות ותרבות".
מיזם אמנות
בשנים 2013–2019 ייסדה וניהלה את ׳ויטרינה׳, מיזם שמטרתו ייצור ומכירת אמנות ישראלית עכשווית במחירים נגישים לקהל הרחב. יצירות של ויטרינה נמכרו במוזיאון הרצליה, במוזיאון תל אביב, במוזיאון ארץ ישראל ובמוזיאון ישראל.[3]
תערוכות יחיד
- 2003 - תערוכות יחיד במוזיאון חיפה לאמנות. אוצרת יהודית מצקל.
- 2003 - תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה. אוצרת דליה לוין.
תערוכות קבוצתיות
- 2004 - תערוכות וידאו בגלריה רוזנפלד ובגלריה שלוש, בתל אביב.
- 2005 - "מה את שותקת?", מוזיאון הרצליה. אוצרת מיכל היימן.
- 2006 - תערוכה קבוצתית בגלריה המדרשה בבית ברל.
- 2008 - "פרט", גלריה שלוש, תל אביב.
- 2010 - "געגוע", בית בנמל, נמל תל אביב.
- 2011 - ”סובנירים", מוזיאון מגדל דוד, ירושלים. אוצר מיכאל קסוס גדליוביץ׳.[4]
- 2014 - "מדבר בעד עצמו", תערוכה קבוצתית בגלריה בשנקר.
- 2015 - "בסיס ובניין על", בסיס לאמנות ותרבות. אוצרת שלומית ברויר.
- 2016 - "הקראפט החדש", גלריה ויטרינה, המכון הטכנולוגי חולון. אוצרת יעל ואן האסן.
תערוכות נבחרות שאצרה
- 2005 - 'על העיוורון' במרכז לאמנות דיגיטלית, חולון.
- 2009 - תערוכת צילומי העיתונות "עדות מקומית", מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב.
- 2012 - 'א"ש לילה', במשותף עם גילת נדיבי. תערוכה קבוצתית שהתקיימה בסמטאות יפו העתיקה במסגרת אירועי שנת האמנות של עיריית תל אביב.
- 2012 - 'החשוד המיידי', יגיל נטע בגלריה פלורנטין 45, תל אביב.
- 2012 - התערוכה הקבוצתית 'עובדים זרים', האנגר 2, נמל תל אביב.
- 2013 - 'חדר ונוף', נטלי שפירא, גלריה נלי אמן.
- 2013 - המיצב 'נעליים שחורות' של רוית מישלי, בית בנמל, נמל תל אביב.
- 2014 - 'בחזרה לאפריקה' של זויה צ׳רקסקי, בית בנמל, נמל תל אביב.
- 2014 - 'שיעור פסנתר', איילת עמרני נבון, גלריה פלורנטין 45, תל אביב.
- 2015 - 'מעקב אחר הקו', יוכי שרם, בית האמנים, תל אביב.
- 2016 - 'הסוד שבניחוח', אודליה אלחנני, בית האמנים, תל אביב.[5]
- 2018 - 'רקמה אנושית', יוכי שרם, במסגרת פרויקטים מיוחדים ביריד האמנות צבע טרי.
- 2019 - 'Skin', אריאלה ורטהיימר במסגרת תערוכות הלווין של הביאנלה בוונציה.
- 2019 - מלון אוטופיה, תערוכה קבוצתית במסגרת תערוכות הלווין של יריד האמנות צבע טרי.
- 2019 - הפרפורמנס ״מחיצה״ של האמנית מורן ויקטוריה סבג בשיתוף התזמורת הקאמרית הישראלית. מוזיאון תל אביב.
- 2020 - ״שבט בנימיני״, בית בנימיני. תערוכה קבוצתית העוסקת בשימוש בחימר באמנות העכשווית. משתתפים: סיגלית לנדאו, חן שיש, גבי קריכלי, רענן חרל״פ, יעל פרנק, רות פתיר, שחר יהלום, אלעד רוזן, אבי קרייצמן, ירון אתר.
קישורים חיצוניים
- דנה גילרמן, שיער טוב, אלכסון
- דנה גילרמן, מה נשתנה במבטה של מדוזה, אלכסון
אתר האינטרנט הרשמי של דנה גילרמן- מאמרי דנה גילרמן, באתר "הארץ"
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: מדור פרידה עם נעמי גבעון, באתר הארץ, 23 בינואר 2009
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתו של האמן מאיר פיצ'חדזה, באתר הארץ, 23 במאי 2008
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתו של האמן פנחס כהן גן, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2008
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתה של מבקרת האמנות גליה יהב, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2006
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתו של האמן רפי לביא, הראיון האחרוןן, באתר הארץ, 8 במאי 2007
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, קיר אמן: ביקור בביתו של האוצר יונה פישר, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2008
- דנה גילרמן, צילום: טלי שני, ביקור בביתה של האוצרת נעמי אביב, באתר הארץ, 31 באוקטובר 2007
הערות שוליים
- ^ רותם רוזנטל, עדות מקומית: כוונות טובות זו התחלה, באתר הארץ, 22.12.09
- ^ תוך כדי תנועה, באתר מוזיאון בית אורי ורמי נחושתן
- ^ רעות ברנע, ניר הוד קטן הביתה, באתר כלכליסט, 2014-11-04
- ^ סובנירים, באתר מגדל דוד, 2011
- ^ הדרה שפלן, סודות הרקמה, באתר ערב רב
29566325דנה גילרמן