סורים
 | |
| המפה מראה אנשים ממוצא סורי או בעלי אזרחות סורית, ככל שהצבע כהה יותר, כך ישנם יותר כאלו במקום. | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|---|---|
|
 סין 586 | |
| שפות | |
| ערבית, ערבית לבנטינית, ארמית מערבית חדשה, ארמית חדשה | |
| דת | |
| אסלאם (בעיקר סונים), הכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית, הכנסייה הסורית-אורתודוקסית, הכנסייה האשורית, דרוזים, יהודים | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| לבנונים, פלסטינים, ירדנים, יהודים, ערבים, אשורים |
סורים (בערבית: سوريون), הידוע גם בשם העם הסורי (ערבית: الشعب السوري; בסורית: ܣܘܪܝܝܢ), הוא מונח המתייחס לרוב אזרחי סוריה. המורשת התרבותית והלשונית של העם הסורי היא תערובת של אלמנטים ילידים ותרבויות זרות שבאו לשלוט על הארץ ואנשיה במשך אלפי שנים. נכון לשנת 2018 מנתה אוכלוסיית סוריה 19.5 מיליון תושבים, הכוללת, מלבד הרוב הנ"ל, מיעוטים אתניים כמו כורדים, ארמנים, אשורים ואחרים.
לפני מלחמת האזרחים בסוריה, הפזורה הסורית כללה 15 מיליון איש ממוצא סורי שעברו לצפון אמריקה (ארצות הברית וקנדה), המדינות החברות באיחוד האירופי (כולל שוודיה, צרפת וגרמניה), דרום אמריקה (בעיקר ברזיל, ארגנטינה, ונצואלה וקולומביה), הודו המערבית, אפריקה, אוסטרליה וניו זילנד. שישה מיליון פליטים ממלחמת האזרחים בסוריה חיים כיום גם מחוץ לסוריה, בעיקר בטורקיה.[1]
היסטוריה
הסורים יצאו ממקורות שונים: ההשפעה העיקרית הגיעה מצד עמים שמיים קדומים. סוריה העתיקה של האלף הראשון לפני הספירה נשלטה על ידי הארמים. הסלוקידים שלטו בסורים כעם נכבש והסורים לא הוטמעו בקהילות יוון, ואיכרים מקומיים רבים נוצלו כלכלית מכיוון שאולצו לשלם שכר דירה עבור בעלי בתים יוונים. מחוץ למושבות יוון התגוררו הסורים במחוזות שנשלטו על ידי מקדשים מקומיים שלא השתמשו במערכת האזרחית היוונית של פוליס ומושבות. המצב השתנה לאחר הכיבוש הרומי בשנת 64 לפני הספירה וסורים קיבלו אזרחות של פוליס יווני, והקו המפריד בין המתיישבים למושבות טושטש.
הארמים הטמיעו את האוכלוסיות הקדומות יותר באמצעות שפתם בשילוב עם הדת המשותפת, הנצרות, רוב התושבים הפכו לסורים (ארמיים). לאסלאם ולשפה הערבית הייתה השפעה דומה גם כאשר הארמים עצמם הפכו לערבים ללא קשר למוצאם האתני בעקבות הכיבוש הערבי של ארץ ישראל. הנוכחות של הערבים בסוריה נרשמה מאז המאה ה-9 לפנה"ס, והיסטוריונים בתקופה הרומית, כגון סטראבון, פליניוס הזקן, ותלמי, דיווחו כי ערבים מיושבים בחלקים רבים של סוריה. על מה מתכוונים כותבי העת העתיקה בכינוי "ערבי"? ההיסטוריון מייקל מקדונלד הציע כי המונח הוא ייעוד אתני המבוסס על "קומפלקס לא מוגדר של מאפיינים לשוניים ותרבותיים", ואילו על פי הסכמה אקדמית, "ערבי", בנוסף להיותו שם אתני, הייתה משמעות חברתית המתארת אורח חיים נודד. בית האורחים של האתנוס הערבי אינו ברור, התיאוריה המסורתית של המאה ה-19 מאתרת זאת בחצי האי ערב, בעוד שכמה חוקרים מודרניים, דוגמת דייוויד פרנק גרף, מציינים כי העדויות האפיגרפיות והארכאולוגיות הופכות את התיאוריה המסורתית לבלתי מספקת להסביר את הופעת הערבים בסוריה. הערבים שהוזכרו בסוריה על ידי סופרים יווניים-רומאים הוטמעו ב"תרבות היוונית-ארמית" אשר שלטה באזור, והטקסטים שהפיקו נכתבו ביוונית או בארמית, הערבית העתיקה, קודמתה של הערבית הקלאסית, לא הייתה שפה כתובה, ודובריה השתמשו בארמית לצורכי כתיבה.
שפה
הערבית היא שפת האם של רוב הסורים והיא גם השפה הרשמית במדינה.[2] גם ערבית לבנטינית מדוברת אצל הסורים והיא שונה מהערבית הסטנדרטית המודרנית. גם ארמית מערבית חדשה עדיין מדוברת בשלושה כפרים (מעלולה, אלסארחה, ג'וב'אדין). סורים-אשוריים (אנ') בצפון מזרח המדינה דוברים בעיקר את שפת הטורויו (אנ') אך ישנם גם דוברי נאו-ארמית אשורית (אנ'), במיוחד בעמק ח'בור. הסורית הקלאסית משמשת גם כשפה ליטורגית על ידי הנוצרים הסורים. אנגלית, ובמידה פחותה צרפתית, נמצאת בשימוש נרחב באינטראקציות עם תיירים וזרים אחרים.
דת ומיעוטים
ההבדלים הדתיים בסוריה השתנו רבות לאורך ההיסטוריה, ומיעוטים דתיים נוטים לשמור על זהות תרבותית ודתית מובהקת.[3][4]האסלאם הסוני הוא הדת של 74% מהסורים. העלווים, מהווים כ-12% מכלל האוכלוסייה החיים בעיקר בטרטוס ובלטקיה. נוצרים מהווים 10% מהמדינה. רוב הנוצרים הסורים משתייכים לפולחן הביזנטי. זרם הנצרות השני בגודלו בקרב הסורים משתייך לכנסייה האנטיוכית ולכנסייה המלכיתית היוונית-קתולית. הדרוזים הם אנשים הרריים המתגוררים בהר הדרוזים אשר היו חלק גדול מהמרד הדרוזי. האיסמעילים הם כת קטנה עוד יותר במדינה אשר מקורה באסיה. נוצרים ארמנים ואשורים רבים ברחו מטורקיה במהלך הרצח הארמני וברצח העם האשורי והתיישבו בסוריה. ישנם גם כ-500,000 פלסטינים במדינה, רובם צאצאי פליטים ממלחמת העצמאות הישראלית בשנת 1948. קהילת יהודי סוריה בתוך סוריה מנתה ב-1947 כ-30,000 איש, אך כיום ישנם כ-200 יהודים בלבד במדינה.[5][6]
האמונות וההשקפות של העם הסורי, בדומה לאלה של רוב הערבים ואנשי המזרח התיכון, הם פסיפס של מערב ומזרח. אנשים שמרניים ובעלי רוח חופשית יחיו זה לצד זה. כמו שאר המדינות באזור, הדת מחלחלת לחיים והממשלה כותבת את הזיקה הדתית של כל אזרח ואזרח. עם זאת, מספר הלא-מאמינים בסוריה גדל אך אין מקור אמין או נתונים סטטיסטיים התומכים במידע זה.
המטבח הסורי
ערך מורחב – המטבח הסורי
המטבח הסורי מורכב בעיקר ממרכיבים שמקורם באזור. שמן זית, שום, זיתים, נענע ושומשום הם חלק מהמרכיבים המשמשים בארוחות מסורתיות רבות. מנות סוריות מסורתיות כוללות את החומוס, קובה, באבא גנוש, במיה, טאבולה, לבנה, פתוש, שנקליש, דולמה, מקדוס, ספיה, קבב, מנקיש.
ארוחת בוקר סורית טיפוסית היא Meze. זהו מגש מגוון של מאכלים הכולל גבינות, חמוצים, זיתים וממרחים. לרוב מגישים מים עם תה בסגנון ערבי - תה שחור מרוכז ביותר אשר מוגש בכוסות זכוכית קטנות. משקה פופולרי נוסף, במיוחד בקרב נוצרים ומוסלמים הוא הערק, משקאות המופקים מענבים או תמרים וטעמים של אניס שיכולים להכיל מעל 90% אלכוהול.
אישים מפורסמים
מלומדים
- לוקיאנוס מסאמוסאטה: רטוריקן וסאטיריקן
- פוסידוניוס: פילוסוף סטואי, פוליטיקאי, אסטרונום, גאוגרף, והיסטוריון שנחשב לאיש האשכולות הגדול של דורו.
- ליבאניוס: מורה לרטוריקה של האסכולה הסופיסטית (אנ').
- יוחנן כריסוסטומוס: בישוף, מטיף והוגה.
- ת'אבת אבן קורה: מתמטיקאי ואסטרונום
- אבן אל-נפיס: איש אשכולות שתחומי עיסוקו כללו בין היתר רפואה, אנטומיה, ספרות, תאולוגיה, ביולוגיה, משפטים, שריעה ופילוסופיה. אבן אל-נפיס נודע בתור הראשון שתיאר את מחזור הריאות. כמו כן, הוא היה בעל שם באסכולה השאפעית.
- מלאגרוס מגדרה: משורר
- עלי אבן אל-חסן אבן עסאכר: אימאם והיסטוריון
אישי ציבור ופוליטיקאים
- יוליה דומנה: קיסרית רומית ממוצא סורי
- אלאגבאלוס: שליט רומא
- אלכסנדר סוורוס: פוליטיקאי
- פיליפוס הערבי: קיסר רומי
- קרלוס מנם: פוליטיקאי ארגנטינאי
- ניזאר קבאני: משורר, מוציא לאור ודיפלומט
- נור, מלכת ירדן
- שוכרי אל-קוותלי: מדינאי ולאומן
- האשם אל-אתאסי: לאומן ומדינאי
דמויות דתיות
עסקנים
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Gerard A. Besson-Caribbean Historian, The Caribbean History Archives: Syrian-Lebanese community, The Caribbean History Archives, 3 באוקטובר 2010
- ^ Middle East :: Syria — The World Factbook - Central Intelligence Agency, www.cia.gov
- ^ Camille Mansour, Walid Khalidi, Kamīl Manṣūr, Leila Tarazi Fawaz, Transformed Landscapes: Essays on Palestine and the Middle East in Honor of Walid Khalidi, American Univ in Cairo Press, 2009, מסת"ב 978-977-416-247-3. (באנגלית)
- ^ George N. Atiyeh, Ibrahim M. Oweiss, Arab Civilization: Challenges and Responses: Studies in Honor of Dr. Constantine Zurayk, SUNY Press, 1988-07-08, מסת"ב 978-0-88706-699-3. (באנגלית)
- ^ "Guide: Syria's diverse minorities". BBC News (באנגלית בריטית). 2011-12-09. נבדק ב-2020-11-04.
- ^ "Syria Seeks Secular Image as Jews Restore Synagogues". Bloomberg.com (באנגלית). 2011-02-07. נבדק ב-2020-11-04.
29943825סורים