נפתלי רוזן

נפתלי רוזן

אל"ם נפתלי רוזן, מפקד שייטת המשחתות ינואר 1967
כינוי	נפתלי תיאודור רוזנברגר
פטירה	כ"ג טבת ה'תשנ"א הרצליה
השתייכות	צי הסוחר הבריטי המגויס צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
קצין ים בכלי שיט מפקד קורבטה, פריגטה ומשחתת מפקד שייטת הטרפדות מפקד שייטת המשחתות
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
אות ההגנה עיטור לוחמי המדינה אות המשמר אות ההתנדבות אות הלוחם בנאצים כנפי צניחה.
תפקידים אזרחיים
מנהל תחום מערכות ימיות באגף שיווק של התעשייה האווירית

נפתלי רוזן (1921 – 9 בינואר 1991) היה קצין ים בכיר בחיל הים הישראלי. בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת כימאי באוניות צי הסוחר הבריטי. הצטרף לחיל הים עם הקמתו, שירת כמפקד בספינות ואוניות חיל הים והיה מפקדה האחרון של שייטת המשחתות. יצא לגמלאות בשנת 1968 וריכז את פעילות ייצוא המערכות הימיות של התעשייה האווירית. בשנת 1991 נפטר ממחלה.

הוריו

הוריו של נפתלי רוזן - שמואל רוזנברגר ופרידה לבית קליין נישאו בשנת 1920 ועברו מהעיר קלוז' לעיירה סיסריגנו שבחבל טרנסילבניה שבאותה התקופה הייתה חלק מהונגריה. לאחר שהחבל סופח לרומניה, כחלק מחוזה טריאנון בסוף מלחמת העולם הראשונה, חלק מהיהודים שהרגישו עצמם הונגרים נאמנים, התקשו מאוד לקבל את מרות השלטון הרומני. השלטון הרומני החמיר את היחס ליהודים והנהיגו "נומרוס קלאוזוס". נפתלי היה הבן הבכור ולו שני אחים: גדעון (גדעונצ'יק) איש הפלי"ם ויהושע רוזן שעסק במסחר.

באותה התקופה חלה התעוררות ציונית בחבל, והוקמו בה ארגונים יהודיים שונים. במשפחה התקבלה ההחלטה לעלות לארץ ישראל וב-5 באוגוסט 1924 הגיעו לארץ באניה. נמל חיפה עדיין לא היה קיים באותה התקופה, ואת האנשים שירדו מהאניה לקחו בסירות אל החוף. המשפחה התיישבה בתחילה בכפר גדעון, אך עקב קשיי פרנסה עברה לחיפה. האב שמואל עסק במסחר והיה שותף במפעל לחומרי כבלי חשמל בשם "וולטא". שמואל רוזנברגר, אביו של נפתלי, נפטר בשנת 1959. פרידה רוזנברגר, אמו של נפתלי, שהייתה עקרת בית, נסעה לאחר מות בעלה לארצות הברית ולמדה על מכשירי שמיעה. בשנת 1964 שבה לישראל ופתחה בחיפה קליניקה למכשירי שמיעה והייתה גם סוכנת של חברת "זניט" מארצות הברית. נפטרה בשנת 1994 בגיל 95.

תפקידים ימיים מוקדמים

בשנים 1937–1939 תוך כדי הלימודים השתתף רוזן באימוני הפלוגה הימית של הפועל בחיפה ונעשה בה מדריך מפרשים.

ביולי 1939 הצטרף רוזן לצי הסוחר הבריטי כימאי על אוניית הקיטור "טריידר" של "החברה הארץ-ישראלית להובלה וספנות" שהפליגה בין אלכסנדריה במצרים לגדיניה בפולין.

שיירות במלחמה - בתקופת מלחמת העולם השנייה, מספטמבר 1940 ועד יוני 1946, שירת רוזן כימאי של הצי הסוחר הבריטי.(British merchant seamen of World War II) בשיירות האספקה מצפון אמריקה לבריטניה ולרוסיה וכן למערב אפריקה ואלג'יר. השירות בים היה כמעט רצוף, מאחר שמערכת השיבוץ הבריטית פעלה ביעילות. כשירד רוזן מאנייה אחת, תוך מספר ימים עלה על אונייה אחרת. לחבריו ולאחיו סיפר על אנייתו שטבעה והצלתו באנייה אחרת.

לאחר המלחמה, מיולי 1946, שהה בליברפול ועבד בעבודות חוף שונות. בשנת 1947 חזר למשפחתו בחיפה ועבד ב"חברה המסחרית לאספקה לאוניות".

התחלה בחיל הים

ב-17 במאי 1948 התגייס רוזן לחיל הים הישראלי ולאחר טירונות קצרה הוצב כרב מלחים על אח"י וג'ווד (ק-18), קורבטה שנעשתה לאוניית מעפילים והוכשרה לשמש כאוניית מלחמה בשנית. בתפקיד זה השתתפה הקורבטה בתפיסת אניית הנשק ארג'ירו.

ב-10 בדצמבר 1948 עלה רוזן כקצין סיפון על אח"י אילת (א-16), וב-1 במרץ 1949 בדרגת חובל ראשון, קיבל את תפקיד סגן המפקד בפריגטה אח"י משגב (ק-30).

פיקוד בים

ערך מורחב – מבצע קולומבוס

ב-31 במאי 1950, קיבל רוזן לפיקודו את אח"י מעוז (ק-24) – אוניית מעפילים שהוסבה חזרה כקורבטה של חיל הים. ב-7 במרץ 1951 קיבל רוזן את הפיקוד על אח"י משגב (ק-30) וכבר באותו חודש יצא יחד עם אח"י הגנה להפלגה ארוכה מאוד לארצות הברית. אונייתו שימשה כאוניית הדגל של מפקד מבצע קולומבוס, שלמה אראל.

בדרך חזרה ממבצע קולומבוס ב-23 ביוני 1951, לפני הכניסה לגיברלטר, התקבלה הוראה לפגוש בקרבת נמל טולון זוג טרפדות שנרכשו מצרפת ולגרור אותן לישראל. הפגישה עם הטרפדות נערכה ב-29 ביוני 1951 - כל טרפדת נקשרה לאונייה והגרירה התבצעה במהירות של 12 קשר. ב-4 ביולי, כשהיו מזרחית לכרתים, הטרפדות נותקו והפליגו לבדן לחיפה. ב-5 ביוני 1951, נערך טקס קבלת פנים לכבודן בחיפה.

ב-1 ביולי 1952 סיים רוזן את תפקידו באח"י משגב (ק-30) ועבר למפקדת חיל הים בתפקיד רמ"ד מבצעים במחלקת ים.

• 
  מפקדי מבצע קולומבוס מימין לשמאל - רס"ן נפתלי רוזן, סא"ל שלמה אראל ורס"ן אריה שאנן.
• 
  מפקדי אוניות חיל ים מניחים זר על קברו של וושינגטון בבלטימור.

שייטת הטרפדות

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת סיני

ב-15 בפברואר 1953 קיבל רוזן את הפיקוד על שייטת 5 שבסיסה בנמל חיפה. בשייטת היו שלוש פלגות: פלגה מס-1 - ספינות המשמר בפיקוד יוסף יריב, פלגה מס-3 - הטרפדות הבריטיות בפיקוד סרן שמעון כץ ופלגה מס-5 - ארבעת הטרפדות שנבנו בצרפת בפיקודו של מנשה ליפשיץ. עסקו באימונים ובהפלגות לילה מבצעיות בקרבת חופי אויב.

חימוש הטורפדו של הטרפדות היה יעיל לטווח קצר בהרבה מתותחי אוניות האויב. אחד הנושאים עליהם שקד רוזן היה תרגולי תקיפה מתואמת ממספר כיוונים. ”האמונים המסודרים הביאו את צוותי ספינות השייטת בסוף 1956 לרמת תפקוד ומוכנות לקרבות טורפדו וקרבות תותחים טובים ביותר.”

מבצעים מיוחדים

מבצע ירקון - מצרי טיראן היו סגורים לשיט ישראלי. ביזמת הרמטכ"ל משה דיין, נערכו סיורים בדרום מפרץ אילת. נערך סיור מבצעי נוסף כדי לבדוק את עבירות הדרך מאילת לשארם א-שייח' לרכב. אף כי שייטת 5 בפיקודו נמצאה בים התיכון באותה התקופה, קיבל רוזן פיקוד על הכוח הימי ויצא עם סירות דיג "אילת" ו"ערבה" מאילת להפלגה מקדימה לאיתור חוף מתאים להנחתה. ב-9 ביוני 1955 הונחת כוח של סיירי חי"ר לחוף המפרץ באזור דהב. לאחר הבדיקה התפנו הסיירים במטוסים קלים.

הנחתת פושטים - בשנת 1955 התגברה פעילותם של הפידאיון. ספינות השייטת נכנסו לשיתוף פעולה עם חטיבת הצנחנים והתאמנו בהנחתה ואיסוף בסירות גומי. תוכננה פשיטת חבלה בלבנון של צנחנים בטרפדות וסירות גומי. הפשיטה לא בוצעה. אך האימונים המשותפים שיפרו את יכולת הכוחות.

פעולה בכנרת - בדצמבר 1955 נעשה רוזן מפקד הכח הימי במבצע עלי זית. מפקדי הטרפדות קיבלו תחת פיקודם את הנחתות ששימשו ביחידה 788 כספינות משמר. הנחיתו ואספו כוחות.

טרפדות חדשות

בשנת 1956 מינה מפקד חיל הים, שמואל טנקוס, את רוזן לראש הצוות להכנת רכש טרפדות בצרפת, יחד עם קצינים טכניים מהשייטת והמפקדה. הצוות דן וגיבש תוכניות בנושאי גוף, מנועים ומיקום החימוש על הסיפון.

עיקר השינוי היה להנעה במנועי דיזל אשר ישפר את תפעול הספינות וימנע את הסיכון לשריפות שהיה בדלק אוקטן גבוה. שימוש בדלק זול יותר גרם להגדלת רדיוס הפעולה. המהנדס יצחק בן שמואל המליץ על המנוע "דלטיק" של חברת "נפייר" מליברפול. לפי הנחיות טכניות אלה שופרה הטרפדת ט-206 שהייתה בשיפוץ כללי במספנת "מאולאן" והוזמנו שתי טרפדות חדשות - ט-203 וט-204.
השיפוצים בט-206 הושלמו בתחילת 1957 ורוזן ודוד מגורי יצאו לניסוי הקבלה בנהר הסן. מנהל המספנה הצרפתי נהג את הספינה. אירעו תקלות מנוע והזרם העז בנהר הטיח את הטרפדת בעמודי אחד הגשרים. נדרשו תיקונים שארכו זמן רב, אך בסופם התקבלו שלוש טרפדות מוצלחות.

הטרפדות במלחמת סיני

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת סיני

הפעילות הקרבית של הטרפדות במלחמת סיני החלה עם הפלת מטוס איליושין שהטיס קצינים מצריים בכירים מדרום לקפריסין על ידי ישראל במסגרת מבצע מבצע תרנגול. משימת הטרפדות הייתה לפגוע בכלי שיט מצרים שיופנו לחיפוש ניצולים. המטוס הופל והמשחתות המצריות שיצאו לים הוחזרו.

שייטת הטרפדות נערכה עם שתי ספינות מול חוף תל אביב בפיקוד שמשון עדן וארבע ספינות בנמל חיפה בפיקוד נפתלי רוזן. הטרפדות היו חמושות בטורפדו ושקדו על הגנת החוף. כאשר אבראהים אל-אוול הגיעה להפגיז את חיפה, יצא רוזן על הטרפדת ט-205 בפיקודו של דוד מגורי כהן. חלק מהטרפדות נמצאו בתוך נמל חיפה כאשר רשת האבטחה נגד צוללים מנעה את יציאתן. הטרפדות לא השתתפו בקרב והאנייה המצרית לא טורפדה, אלא נשבתה. הטרפדות אספו את קצינים המצרים השבויים ואת הפצועים מהפריגטה אח"י מזנק (ק-32) והביאה אותם לחיפה.

מבצע תושיה – עקב היציאה למלחמה, היו יהודי מצרים בסכנת פרעות. ב-14 בנובמבר 1956 יצא כוח ספינות דיג וטרפדת בפיקודו של רוזן והצליח להסתנן דרך הסיורים הבריטים ולהגיע לפורט סעיד. ב-16 בנובמבר 1956 עבר רוזן יחד עם יצחק שושן דובר הצרפתית, שלמה הלל והרופא לספינות הדיג שהתחפשו לאיטלקיות ונכנסו לחלק המזרחי בנמל פורט סעיד שהיה בשליטה צרפתית. מספר משפחות חולצו ועלו לספינות הדיג שיצאו מיד לים והגיעו לנמל חיפה ב-18 בנובמבר 1956.

בשנת 1958 סיים רוזן את תפקידו כמפקד שייטת 5.

פריגטה ומשחתת

ערך מורחב – שייטת המשחתות

העברת אח"י מבטח - שתי פריגטות ישראליות יצאו בשנת 1956 מנמל חיפה והקיפו את אפריקה במסגרת הפלגת הרקולס על מנת להתבסס באילת. לאחר כשנתיים התברר שאין להן שימוש והן נמכרו לסרי לנקה בשנת 1959. ממשלת סרי לנקה ביקשה רשות ממצרים לעבור במיצרי טירן ונענתה בסירוב. על חיל הים הוטל להעביר את הפריגטות לסרי לנקה בהפלגה. ראשונה יצאה אח"י מבטח (ק-28) בפיקוד נפתלי רוזן, במרץ 1960 והועברה לצוות סרי לנקה בדרום הים האדום. אחריה יצאה אח"י מזנק (ק-32) בפיקוד סא"ל מנחם כהן (קצין) והגיעה לנמל טרינקומלי בסרי לנקה ב-22 באפריל 1960.

פיקוד במשחתת -ביולי 1960 קיבל רוזן את הפיקוד על אח"י יפו (ק-42) מאברהם בוצר. ולאחר כשנתיים מסר אותה לצבי תירוש.

• 
  סא"ל נפתלי רוזן מפקד המשחתת אח"י יפו (ק-42), יולי 1960.

שירות מיוחד

בשנים 1962 יצא רוזן בשליחות לאתיופיה ועסק שם בעניינים שונים. בשנת 1966 חזר לישראל והועלה לדרגת אל"ם - הוא יועד להחליף את בנימין תלם כמפקד שייטת המשחתות. על מעשיו באתיופיה מיעט לדבר.

שייטת המשחתות

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת ששת הימים

נפתלי רוזן קיבל את הפיקוד על שייטת המשחתות ב-1 בינואר 1967. טקס החלפת הפיקוד נעשה על סיפון אח"י אילת (ק-40) בפיקוד יצחק שושן בנמל מרסיי. תלם, שסיים את תפקידו בשייטת המשחתות, נשאר על החוף ויצא לשרבורג, מקום בו החלה בנייתן של ספינות סער חדשות.

רוזן שימש בתפקיד זה במהלך מלחמת ששת הימים. בתקופת ההמתנה עמל על החזרה לשירות של אח"י אילת (ק-40) משיפוץ ואח"י חיפה (ק-38) שהייתה במצב השבתה חלקית.

אח"י יפו (ק-42) הייתה כשירה ושימשה כאוניית הדגל. לקראת פריצת המלחמה, הוחזר מפקד השייטת הקודם אל"ם בנימין תלם משרבורג וקיבל פיקוד על פעולת פורט סעיד (1967). כוחו כלל את לוחמי שייטת 13, פלגת הטרפדות ורוזן נאלץ למסור לתלם גם את אח"י יפו (ק-42) שתשמש לו אוניית פיקוד.

למחרת, ב-6 ביוני, יצא רוזן על אח"י אילת (ק-40) דרומה לאורך החוף. אח"י יפו (ק-42) הורידה את תלם בנמל חיפה והוא נשלח בדחיפות לשרבורג לפי דרישתו של פליקס אמיו, בעל המספנה. רוזן עבר לאח"י יפו והשייטת בפיקודו נשלחה לאלכסנדריה כדי לסייע לאח"י תנין (צ-71) באיסוף לוחמי שייטת 13. הוצאת הכוח הייתה בניגוד להערכה מוקדמת שהצי המצרי חמוש בטילי סטיקס והמשחתות נמצאות בנחיתות מבצעית. האישור לפעולה ניתן על ידי סגן הרמטכ"ל חיים בר-לב. המשחתות היו בדרכן כאשר הרמטכ"ל יצחק רבין ביטל את המשימה.

בהמשך המלחמה סיירו המשחתות בקרבת החוף, גילו ותקפו צוללות מצריות שנאלצו להתרחק מחוף ישראל.

• 
  ינואר 1967 הרמטכ"ל יצחק רבין ומפקד חיל הים שלמה אראל מרימים כוסית עם מפקד שייטת המשחתות אל"ם נפתלי רוזן, בחדר הקצינים באח"י יפו (ק-42), כאשר השייטת חזרה מהפלגה למרסיי, ינואר 1967.
• 
  המשחתות הישראליות מתכוננות למלחמה. מימין אח"י יפו, באמצע אח"י אילת ומשמאל אח"י חיפה, מאי 1967.

זירת ים סוף

כיבוש סיני גרם להרחבת התחום הימי בים האדום. רוזן נשלח לפקד על זירת ים סוף המורחבת וקבע את מפקדתו באבו זנימה. לאחר תקופה קצרה מסר את התפקיד להדר קמחי ופרש מהשירות.

באזרחות

עם שחרורו מצה"ל בשנת 1969, הוזמן לעבוד בתעשייה האווירית ושימש כסגן מנכ"ל "מערכות שיווק ים". הצלחת מערכות טילי הגבריאל במלחמת יום הכיפורים עשתה רושם רב בין ציי העולם. כאשר עברו ספינות הטילים בדרום אפריקה בהפלגת מוניטין, החליט שר הביטחון של דרום אפריקה לרכוש מהן. התעשייה האווירית קיבלה הזמנה לשלוש ספינות שנבנו במספנות ישראל ושלוש נוספות שנבנו בדרום אפריקה. הפרויקט, שנקרא "ג'פוניקה", נוהל על ידי רוזן ונחל הצלחה רבה ובנה יחסי אמון במערכת הרכש הדרום האפריקאית. ארבעה קצינים מדרום אפריקה, שבאו לישראל לתפקיד פיקוד ספינות הסער, נעשו אדמירלים של צי דרום אפריקה.

לאור הצלחתו חשב רוזן שימונה לסמנכ"ל התעשייה אווירית. בשנת 1983 מונה משה קרת לתפקיד זה ורוזן פרש לביתו.

משפחה

רוזן הכיר את אשתו, אדל בורשטיין, בליברפול באחת ההפלגות שביצע. אדל הייתה בת של רב הקהילה ושרה במקהלת הבנות. הזוג נישא בנובמבר 1946 בליברפול והמשפחה עברה לחיפה. בארץ ישראל השתתפה אדל במקהלות זמר.

פטירה ושארים

רוזן נפטר מבעיות לב בשנת 1991 ונקבר בהרצליה. השאיר אחריו שתי בנות נשואות ונכדים. בתו אביבה שקד הייתה אחות מוסמכת ומרכזת חת"ש ב"משען", נפטרה מסיבוכי סוכרת בשנת 2016 בגיל 69. בתו השנייה נתי בר דעה מתגוררת ביפו.

מקורות וקריאה נוספת

• יצחק שושן, הקרב האחרון של המשחתת אילת, ספרית מעריב, 1993, עמ' 118, 183, 195-194, 228 ו-237.
• מייק אלדר שייטת 13, ספרית מעריב, 1993, עמ' 208, ו-291.
• שמשון עדן, אנשי הברזל בספינות העץ, אפי מלצר הוצאה לאור, 2000, עמ' 74, 88, 110-111, 116-115, 119, 133, ,136-135, 147, 151, 179- 181, 184-183, 189, 191, 199-196, 211-208.
• יעקב אור שקד, מכתבים מהים, אפי מלצר הוצאה לאור, 2007.
• דוד מגורי כהן, צעד אחד קדימה הוצאת אפי מלצר 2015, עמ' 55–89.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נפתלי רוזן בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31408546נפתלי רוזן