יחידה 788

פלגה 788

פלגה 788 – אבטחת הדיג בכנרת
פלגה 788 – אבטחת הדיג בכנרת
פרטים
מדינה
שיוך
סוג	יחידה ימית בשליטה מבצעית של פיקוד הצפון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1949 חידוש בתחילת 1956 – יולי 1967
מקים היחידה	חיל הים
מלחמות	מלחמת סיני   מלחמת ששת הימים
נתוני היחידה
כוח אדם	תקן מלא 30 איש.
ציוד עיקרי	3 ספינות משמר שהיו בעברן נחתות מכוניות. שמותיהן: מח-32, מח- 38, מח- 40.
פיקוד
יחידת אם	בסיס נמל חיפה

יחידת משמר הכנרת או בשמה הרשמי בחיל הים פלגה 788 פעלה בכנרת מקום המדינה ועד לאחר שחרור רמת הגולן במלחמת ששת הימים. היחידה הוקמה בתום קרבות מלחמת השחרור ביזמת משרד החקלאות משטרת ישראל וחיל הים מפאת הצורך להגנה לדייג הישראלי ומניעת שימוש במי הכנרת על ידי הסורים. כלי השיט שחיל הים הועיד לכך היו נחתות אשר הוצבו בהן עמדות נשק. הנחתות אבטחו ושמרו כמעט ברציפות. לזכותן נזקפת הפלת מטוס סורי, השתתפות בפעולות תגמול ותקריות ירי רבות.

נחתת מכוניות שהוסבה לספינת משמר ומסיירת בכנרת על רקע רמת הגולן

רקע היסטורי

ערך מורחב – ים כנרת

מיקום המוצבים הסורים לאורך החוף הצפון מזרחי של הכנרת

בצפון מזרח הכנרת מסביב לשפכי הנחלים נמצא שדות הדיג הטובים ביותר. באזור מתרכזים סרדיני הכנרת. בעקבות הסרדינים נמשכים לאזור הדגים הגדולים יותר הניזונים מהם.

בתקופת התנ"ך היה שבט נפתלי השבט הגדול באזור. בתקופת ההתנחלות נטל את מרבית הלחימה בכנענים וירש את זכויות הדיג שהיו לערים המנוצחות. גבולו המזרחי נקבע ברצועת חוף שרוחבה כ-60 מטר. שיטת הדיג הנהוגה באותה עת הייתה פרישת רשת חרם בסירה היוצאת וחוזרת אל החוף. מהכתובים עולה כי לאחרים היה מותר לדוג בחכות אך לא לפרוש רשת.

בתקופת השלטון העות'מאני נמסר זיכיון הדיג בכל הכנרת לשותפות חורי-גולדצוייג. הזיכיון בוטל על ידי הנציב העליון הרברט סמואל בשנת 1921. אך בשיטות הנהוגות במזרח המשיך הדיג בכנרת להימצא תחת שליטת השותפות.

הדיג העברי בכנרת החל עם התבססות יישובי הדייגים: עין גב בשנת 1937, קבוצת גינוסר, ב-1938 וקיבוץ מעגן בשנת 1942. המכשול העיקרי לפיתוח הדיג העברי בכנרת היה גולדצוייג.

לאחר מלחמת העולם הראשונה במסגרת הסכם סַייקְס-פּיקוֹ לקביעת התחום בין האימפריה הצרפתית והמנדט הבריטי נמסרה הפינה הצפון מזרחית של הכנרת לסוריה. הייתה זאת פגיעה בעיקרון שהכנרת היא יחידה כלכלית מדינית שאינה ניתנת לחלוקה.

בדיונים ליישום ההסכם ארץ-ישראל ויתרה על שטחים ברמת הגולן, שהיו בבעלות שבטי בדווים, ותחת זאת עבר לרשותה אגם הכנרת כולו, האזור שממזרח לכנרת ומשולש אל-חמה. במרץ 1923 נחתם הסכם ניוּקוֹם-פּוֹלֶה לסימון הקו מראש הנקרה ועד אל-חמה.

קו הגבול נכתב וסומן במפות עשרה מטרים מזרחה מקו המים. לציון הגבול בשטח הוצבו עמודי ביטון ממוספרים. המרחק ביניהם היה גדול ולא שימש כקו גבול. נקודה מס 60 בשפך הירדן נקודה 61 באזור מעינות גופרה ונקודה מס 62 מתחת לנוקייב. לסורים היה מותר לדוג בכנרת ואף שאבו ממנה מים להשקיית שדות. כל זאת תחת פיקוח משטרת המנדט.

בעבר היו רוב סירות הדיג שבכנרת דגות באזור הצפון מזרחי. מקום המדינה עזבו ערביי טבריה והדייג הערבי בכנרת פסק. בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות הוכרה מדינת ישראל כיורשת המנדט הבריטי והגבול המנדטורי – 10 מטר מזרחית לקו המים העליון -209 מטר. סוריה ויתרה על זכויות הדייג והשאיבה שלה היות שלא רצתה שאזרחיה יהיו כפופים לפיקוח ישראלי. רצועת החוף ברוחב 10 מטר צרה מדי לעבודת הדיג ברשת חרם. הדייגים חיפשו שיטות בהן פרישת הרשתות ואיסופן נעשו אל הסירה ללא קשר עם החוף. השיטה שהובאה מיוגוסלביה נקראה סאקאלבה רשת היקפית אורך 350 מטר ועומק 50 מטר. נפרשת מספינה בלב הים נעשתה לשיטה העיקרית לדיג בהיקף גדול.

השפעות מזג האוויר

הכנרת ימה קטנה ומשטר הרוחות בה בקיץ רוח מערבית שיצרה גלים גבוהים בחוף המזרחי. בימי החורף מתפתחות רוחות מזרחיות חזקות והגלים מכים בחוף המערבי. השינויים במצב הים קיצוניים וסערות מתפתחות במהירות. סערות דרומיות בחורף משפיעות על החוף הצפון מזרחי. הדייגים היו יורדים לחוף מחכים שהרוח תרגע וחוזרים לים. התנהגות הסורים מנעה אפשרות למצוא מפלט בחוף. היה זה אילוץ נוסף שהדייגים ונחתות המשמר התמודדו איתו.

הקמת יחידת המשמר

קובץ:MB map NE Kinneret 2008s.jpg

מפה תלת ממדית של אזור הסכסוך שהוכנה על ידי המכון לחקר ימים ואגמים.

בשנות החמישים הפכה בקעת ציידא בחוף הצפון מזרחי של הכנרת לבסיס קדמי של הצבא הסורי. הוקמו מחנות צבא, כפרי ביטחון למשפחות החיילים ובקרבת הימה שרשרת מוצבים. מצפון לדרום: מוצב השפך ובית הבק, מסעודיה, מוצב הבננות, כפר עקב, כורסי צפון, כורסי דרום, נוקייב צפון ונוקייב דרום. מטרת הסורים הייתה לצמצם את ריבונות ישראל על הכנרת. התגרויות וירי על דייגים ישראליים אירעו בתכיפות רבה. הסורים מנעו ירידת דייגים לחוף המזרחי, התושבים הסורים גנבו רשתות דיג על שללם. ואירעו מקרים רבים של פתיחה באש על דייגים ישראלים בקרבת החוף.

יחידת משמר הכנרת הוקמה לאבטחת הדיג הישראלי וריבונות ישראל במקום. הייתה זו יחידת חיל הים שפעלה כל התקופה באלמוניות במדי משמר הגבול שהוצגה כיחידת משטרת ישראל. שיטת הביצוע שנקבעה על ידי רחבעם זאבי אז קצין המבצעים של פיקוד הצפון וכללה סיורי יום ולילה בטווח 100 מטר לחוף העוין. הנוכחות יצרו חיכוך מתמיד כאשר כלי השייט בנחיתות מול המוצבים הסוריים הממוגנים שהפעילו נשק כבד וצלפים. המוצבים הסורים צוידו במשקפות טלסקופיות המאפשרת גם צילום, אך לא היו להם מכשירי מכ"ם או מכשירי ראיית לילה.

שיטת הפעולה כמעט ולא שונתה בכל משך קיום היחידה. את הצלחת יחידת המשמר ניתן לראות בכך שמאז קום המדינה ועד לשנת 1967 סיפקה הכנרת יותר משליש יבולי הדיג של ישראל כולה.

ארגון היחידה

משימות היחידה הוגדרו לאבטחת הדיג הישראלי ומניעת גניבת דגים או שאיבת מים מהכנרת על ידי הסורים. שיטת העבודה שנקבעה על ידי שהיה אז קצין האג"מ בפיקוד הצפון כלל סיורי אבטחה רצופים ביום ובלילה של כלי שיט בודד בטווח קרוב לחוף העוין.

בתחילת שנות החמישים הוטלו על ספינות המשמר מדי פעם משימות הרגזה שמטרתן לעורר את הסורים לירי על מנת לשמש אמתלה לביצוע פעולת תגמול.

כלי השיט

בתחילה תופעלה האבטחה על ידי סירה של משרד החקלאות אגף הדייג בשנת 1950 היו אלה סירות מנוע עם מקלע "בזה" ונשק אישי של השוטרים. אחרי תקרית רצח השוטרים הובאו שלוש ספינות משמר בעברן היו נחתות LCM MK6 מתוצרת ארצות הברית ( Landing Craft Mechanized ) ששימשו במלחמת העולם השנייה להובלת רכבים ולוחמי רגלים. מעל המחסן של הספינה נבנה סיפון עשוי מתכת ועץ שאפשר להכיל בתוכו אזור מגורים, מיטות ואחסון. דלת הנחיתה נאטמה בריתוך והספינות ויתרו על יכולת ההנחתה.

מבנה פיקוד הוקם בירכתי הספינה, מעל חדר המכונות. המבנה כלל עמדת הגאי, קשר ופנס תאורה חזק. על הסיפון הוקמו שלוש עמדות למקלע M2 בראונינג . בחרטום ומאחורי מבנה הגשר העמדות היו ממוגנת עם צריח מסתובב ובמרכז העמדה הייתה לא ממוגנת. בנוסף לכך הוצבה במרכז הסיפון חצובה מיועדת לתותח אורליקון או תול"ר כאשר הנשק עצמו סגור בארגז לידה.

ספינות המשמר נקראו בשמות "משמר חופים" מח 32, מח-38 ומח-40.

נתונים טכניים

אורך: 17 מטר רוחב: 3 מטר שוקע: 1 מטר, גובה התורן: 4 מטר. דחי: 60 טון. דלתות הנחיתה בחרטום הנחתת רותכו ולא היו עשויות להיפתח. הנעה: 2 מנועי דיזל 450 כ'ס ג'נרל מוטורס ל-2 מדחפים. מהירות: 11 קשר חימוש: מרגמה 52 מ"מ, שלושה M2 בראונינג - 0.5 ואפשרות לתותח אורליקון 20 מ'מ במקום אחד המקלעים ונשק קל אישי. 0.5.

לספינות המשמר לא היו מכשירי ניווט מקובלים בכלי שיט. הניווט בוצע בעיקרו מהכרת תוואי השטח. נקודות ציון ביום, וכן נקודות ציון והתמצאות בלילה בעיקר אורות העיר טבריה, צפת ויישובי העוטף כנרת. מדידת מרחקים בוצעה בשיטת הבוהן המושטת. הציוד כלל מכשירי קשר בתחום התג"מ. משקפת, מצפן ידני ופנס לתאורה.

הופעת אנשי היחידה הייתה במדים של משמר הגבול. אך איוש היחידה היה כולו מאנשי חיל הים. צוות ספינת המשמר כלל 8 איש. המקור העיקרי לאיוש אנשי הצוות היו בוגרי בית הספר לדיג במכמורת. מפקדה היה בדרגת סמל ומאוחר יותר סגן משנה בוגר בית הספר לקציני ים עכו. היחידה כללה 30 איש המפקד בדרגת רס"ן בוגר קורס חובלים או יוצא שייטת 13.

מיקום היחידה

בעת ההקמה חנתה היחידה במוצא הירדן מהכנרת ליד קיבוץ דגניה א' ואף התכלכלה בקיבוץ. מאוחר יותר עברה המפקדה למשטרת צמח. ב 1956 עברה היחידה למעגן גינוסר ועד שנת 1959 התכלכלה בחדר האוכל של קיבוץ. בשנת 1959 צורפה היחידה לבסיס נמל חיפה וביחידה נפתח מטבח צה"לי. פתיחת המטבח ביחידה אפשרה שירות זמין יותר לצוותי הספינות בשעות שונות ביממה.

כפיפות וארגון מבצעי

פלגה 788 הייתה כפופה מבצעית למפקדת גוש כנרת של פיקוד הצפון. כלי השייט ואנשי הצוות שרתו במדים של משטרת ישראל וסמל המשטרה היה מצויר על דופן הנחתות. הדבר נבע מנוסח הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות עם סוריה, לא ימצא צבא סדיר בכנרת. הפיקוד והתפעול הישיר בים היה על ידי מפקד הפלגה. התפעול מבחינה ארגונית נעשה לפי תקופות:

• 1949 תפעול משרד החקלאות אגף הדיג.
• 1950 – 1954 תפעול משולב: משטרת ישראל, שייטת 5 של חיל הים, ופקחי אגף הדיג.
• 1955 – תחילת 1956 תפעול על ידי המשטרה שהסתיים בתקרית רצח השוטרים.
• 1956 – עד פירוק היחידה ביולי 1967 תפעול על ידי שייטת הנחתות ולאחר פירוקה של זו בסיס נמל חיפה של חיל הים.

סדר עדיפויות שונה בין הגורם המתפעל ובין הפיקוד המבצעי והצרכים המיוחדים של היחידה המרוחקת יצרו הרבה מתחים ודרשו עבודת תיאום נוספת מפיקוד היחידה. המידור הכבד שהוטל הרחיק את המודעות בחיל הים לפעילות היחידה. במשך כל שנות קיומה לא נערך תחקיר בהשתתפות אחרים מחיל הים. מפת עומקים של אזור הגבול נעשתה רק שנים רבות מאוחר יותר. חוסר מידע בטימטרי והיעדר ציוד ניווט כלשהו הקשו על פעילות ספינות המשמר.

שיטת הפעולה

הרמטכ"ל יצחק רבין (משמאל) נצפה בנחתת המשמר. התמונה נמצאה במפקדה הסורית בקוניטרה לאחר שחרור רמת הגולן ב-1967.

עונת החורף היא עונת הדיג וחייבה אבטחה רצופה. נחתת אחת נמצאה בקרבת הדייגים בכל שעות היממה. בעונת הקיץ התקיים פחות דיג. בתקופה זאת נעשתה פחות פעילות אבטחה והזמן נוצל לאימונים. הגזרה החמה היתה, באורך 10 קילומטר, משפך הירדן לכנרת ועד נוקייב.

ספינות משמר הכנרת התלוו אל הדייגים בכנרת, מקלעיהם מכוונים אל מוצבי הסורים. דייגי המכמורת בספינת הדיג "נוח" מקיבוץ "עין גב" הציבו מול מוצבי "כורסי" ו"כפר עקב" את הסירות עם פנסי ה"לוּקס" שאורם מושך את דגי האמנון. לעת שחר דלה המנוף את המכמורת עמוסת השלל אל סיפון ספינתם. דייגי הרשתות מטבריה בסירותיהם הקטנות העדיפו את אזור השפך הבוצי, מקום הקינון המועדף על דגי האמנון. אלו ואלו היו עוברים ליד ספינת המשמר התורנית, מוודאים שיודעים על קיומם וממהרים לעבודה.

נקבעו נוהלים לאזעקת המשמר. דייג שהבחין בפעילות עוינת, ירה רקטה והנחתת התייצבה לידו. לסירות הדייג הגדולות הותקן מכשיר קשר צה"לי מק 300. כאשר נעשה פיצול בין הדייגים נשלחה נחתת נוספת באבטחה. במשרד הפלגה נמצא קצין תורן שתפקידו היה לקבל דיווחים ממפקדי הנחתות בים ולהפעיל סיוע. סירת האמבולנס ונחתת נוספת נמצאו כל העת בבסיס בכוננות מידית ליציאה לסיוע.

מדף היבשה בקרבת החוף הצפון מזרחי של ים כנרת רדוד מאד. שינויים עונתיים בגובה פני הים עשויים להפתיע בהיתקלות בשרטון במקום שלא היה שם בעת הסיור במשמרת הקודמת. אירעו מקרים רבים של עליה על שרטון. הנחתות נחלצו בכוח המנועים החזקים תוצרת חברת ג'נרל-מוטורס שהוכחו כאמינים. האימונים שנערכו בתקופת הקיץ היו בעיקר חילוץ נחתת שעלתה על שרטון.

היחידה פעלה מול אויב חמוש שלא פעם ולא פעמיים ירה ואף הפיל חללים. אופי השירות בפלגה 788 נחשב בחיל הים לקשוח קרבי נוכח אויב בתנאי שירות לא נוחים ומעט חופשות ביחס ליחידות אחרות של חיל הים.

לפעולות התגמול, שדרשו הובלת כוחות צה"ל והנחתתם בחוף הסורי, הייתה הפלגה מתוגברת בנחתות נוספות מאותו סוג. אך ללא החימוש והמיגון. העברת הנחתות מאחסנתן בחיפה והורדתן למים בחופי הכנרת נעשית בשעות החשיכה.

סוסיתא ואנשי עין גב

קציני מספנת חיל הים בשיט על הכנרת ספינת הטיולים סוסיתא 1960.

קיבוץ עין גב הוא היישוב הקרוב ביותר לזירת הפעולה. ענף הדיג של הקיבוץ היה מושא להתגרויות הסורים. אנשי הקיבוץ העריכו את האבטחה הנעשית על ידי נחתות המשמר. בתקריות ירי רבות היו ראשונים להגיע לזירת התקרית בעוד האש נמשכת. סירת הנוסעים סוסיתא עם מנועיה החזקים הגישה עזרה בגרירה לפי הצורך. אנשי הקיבוץ המשיכו בכך במשך השנים על אף אבדן חבר שנהרג והפצעות אחרים בתקריות.

יחידת השיטור הימי

בתחילת השירות מילאו ספינות המשמר מדי פעם גם תפקידי שיטור ימי. בדקו רישיונות נהיגת סירה וקיום ציוד חירום כנדרש בחוק להפעלת כלי שיט קטנים. בהחלטה בדרג ממשלתי נמסרה בשנת 1955 היחידה לתפעול על ידי משטרת ישראל. החלטה שהתבררה כשגויה ועלתה בקרבנות. למשטרת ישראל לא היה מספיק כח אדם וגיבוי טכני ומבצעי להפעיל יחידת לחימה ימית. לאחר תקרית רצח השוטרים, הוחזרה משימת האבטחה וספינות המשמר הוחזרו לתפעול חיל הים. מאז יחידת השיטור הימי של משטרת ישראל, שפועלת מבסיסה במוצא הירדן ליד סכר דגניה מתרכזת בשיטור, פיקוח והצלה בתחום הכנרת.

אירועים

בשנות קיום היחידה היו עשרות תקריות אש במערכה לאבטחת הדיג הישראלי ומניעת שימוש סורי בכנרת. היו תקריות אש רבות. בתגובה לתקריות נעשו מספר פעולות תגמול על ידי צה"ל אשר הספינות לקחו בהן חלק פעיל. גם כאשר המצב הביטחוני הכללי היה שפיר בגבולות השונים התקיימה בכנרת פעילות כמעט רצופה של הטרדות והפרעות לדיג. בתקופה שבין 1949 ועד 1967 נספרו 24 פצועים ו 10 הרוגים. היוזמה לתקריות הייתה בדרך כלל של הסורים. פעולות תגמול נערכו ביזמה ישראלית.

בנוסף לתקריות האש אירעו מקרים רבים של החפה על שרטון. נראה שחיל הים לא מצא פתרון לבעיה. ספינות המשמר המשיכו להפליג ללא ציוד ניווט כל שהוא מאותגרות לעליה על שרטון כל שנות קיום היחידה. במרבית המקרים נחלצו הנחתות בכוח המנועים של חברת ג'נרל-מוטורס שהוכחו כאמינים. במקרים אחרים נדרשה משיכה חזקה מנחתת נוספת. אימוני היחידה כללו בעיקר חילוץ נחתת שעלתה על שרטון.

סיור אלים בתותחים

התנכלויות הסורים נמשכו ב-1954 והוחלט על פעולת תגמול מקומית. לחיל הים היו אז תותחי 6 ליטראות ( 57 מ"מ) שהגיעו עם הטרפדות מאנגליה. בטרפדות לא נעשה בהם שימוש. צוות טרפדת אומן בבסיס תותחנים להפעלת התותחים ולאחר האימון עבר לכנרת. שני תותחים הורכבו על ספינות המשמר וכוסו באברזין. לבדיקת יכולת ספיגת הרתע ודיוק הירי נערך מטווח בדרך לכורזים. הפגיעות היו טובות ורתיעת התותח נספגה על ידי סיפון ספינת המשמר. היות שהחימוש בתותחים היה בניגוד להסכמי הפסקת האש וגם כדי להפתיע את הסורים נעשה הכל בהסתר. חפ"ק הרמטכ"ל משה דיין הוקם בתצפית ומפקד הפעולה נקבע בנימין תלם אז סא"ל בתפקידו כסגן מפקד שייטת 5.

סירת דיג, שהושטה על ידי אנשי חיל הים עזרא קדם (כריש) ומייק גצוביץ שימשה כפתיון, התקרבה בשעה 10 בבוקר עד 50 מטר מהחוף מול מוצב כורסי. כצפוי פתחו הסורים באש על סירת הדיג. שתי ספינות המשמר התקרבו עם תותחי 57 מ"מ בכינון ישיר בטווח קרוב פיצחו את המוצב שפתח באש. נורו כ 100 פגזים. לסורים נגרמו אבדות רבות. עם גמר התחמושת חזרו ספינות המשמר לבסיסן שהיה אז בצמח.

במהלך היום הציבו הסורים תותחים במוצבים. למחרת עברו הספינות לאורך החוף מול מוצב דוגה. כאן כבר הסורים היו מוכנים עם תותחים וספינת המשמר ספגה 6 פגיעות והחלה להתמלא מים. התפתח קרב תותחים מטווח קרוב. תחמושת ה-6 ליטראות נפגעה והפגזים התקלקלו אך לא התפוצצו. כשנגמרה התחמושת הוחזרו הספינות לבסיס בצמח. ארבעה פצועים הועברו לטיפול בבית החולים.

לשני הצדדים היו נפגעים. לאחר שהסתיימו התקריות באו אנשי האו"ם וערכו תחקיר. בסופו של דבר גינתה ועדת שביתת הנשק את הסורים על התקרית הזו.

תקרית רצח השוטרים

מצבת זיכרון לאנשי השיטור הימי שנרצחו על ידי הסורים מרס 1956.

בתקופה שהחוליה הופעלה על ידי משטרת ישראל ארעה תקרית חמורה בה נרצחו 4 שוטרים. השתלשלות העניינים כלהלן: ”תקרית בכנרת מרס 1956
סירת משטרה שאיבטחה דייגים בצפון הכנרת בליל 3/4 מרס 1956 עלתה על שרטון סמוך לשפך נחל הזכי. סירה נוספת שהייתה באזור ניסתה לחלץ את הסירה התקועה. הסורים הבחינו בנעשה ופתחו באש. ניסיון החילוץ לא הצליח והסירה המחלצת עזבה את המקום כשעל סיפונה אנשי הסירה התקועה.

בבוקר ה-4 במרס תיאמה ישראל באמצעות משקיפי האו"מ, את חילוץ הסירה התקועה. סמוך לשעה 0900, לאחר שהתקבל אישור סורי לחילוץ, יצא למקום כח חילוץ שכלל את השוטרים גרשון סימון, יצחק מורנו, אורי אסיאג ומחלוף שלוש. הצוות קרב לסירה התקועה וירד למים כדי לקשור חבל גרירה.

בשעה 0930 פתחו הסורים באש כבדה ופגעו בארבעתם. הסורים עלו על שתי הסירות בזזו והשמידו את תכולתן וגררו את סירת החילוץ לשפך הירדן. במשך כל היום מנעו הסורים ניסיונות חילוץ של הנפגעים ושל הסירות ולא נענו לפניות משקיפי האו"מ בעניין.

רק לאחר אולטימטום ישראלי שכלל איום בפעולה נמרצת לחילוץ הנפגעים, נאותו הסורים לשתף פעולה והחזירו את גופותיהם של גרשון סימון ויצחק מורנו ואיפשרו את חילוץ שתי הסירות. גרסת הסורים הייתה כי הסירות הותקפו על ידי הכפריים במזרח הכנרת שנבהלו מהתקרבות סירות המשטרה.

לגבי שני הנעדרים טענו הסורים כי הם נפגעו ונראו קופצים למים ולא ידוע דבר על גורלם. למחרת ב-5 למרס נערכו סריקות אחרי שני הנעדרים במהלכן בשעות הבוקר, מסרו הסורים כי מצאו את אחת הגופות ומשו אותה מהמים. סירה ישראלית קרבה לחוף ומצאה את גופתו של אורי אסיאג. הסריקות אחר הנעדר הרביעי לא העלו דבר. ב-7 למרס מסרו הסורים כי מצאו את גופתו של הנעדר הרביעי צפה במים באזור התקרית. ובשעות הצהריים נמסרה הגופה לישראל, בחוף המזרחי של הכנרת באמצעות משקיפי האו"מ. ....”

לחיפושים נשלח צוות משייטת 5 בפיקוד דוד מגורי. הצוות יצא לים עם ספינת המשמר ובחסות משקיף או"ם ונציג ועדת שביתת הנשק הישראלית. התקרית החמורה חייבה העברת החוליה חזרה לפיקוד חיל הים שהעמיד אותה באחריות שייטת הנחתות.

תקרית ירי במרץ 1962

בבוקר יום ה-3 במרץ 1962, נפתחה אש מקלעים ותותח ללא רתע מרוכזת ממוצב סורי אל ספינת המשמר מ.ח. 38 שפגעה בספינה וגרמה לה נזקים. צוות הספינה השיב אש במקלעים והספינה התרחקה מהחוף. הספינה בכוננות הוזעקה לעזרה מגינוסר ויחד הספינות השיבו אש מהמקלעים והמרגמות. הוזעק מסוק לפינוי הפצועים.

מפקד הנחתת רב"ט נדב שריר, שנפצע קשה, הזריק לעצמו מורפיום והמשיך לפקד על ספינתו, עד שהגיעה הנחתת השנייה . על מעשה זה קיבל ציון לשבח מהרמטכ"ל משה דיין שהומר לעיטור העוז באפריל 1974.

חילוץ ספינת המשמר בכנרת

ערך מורחב – חילוץ ספינת המשמר בכנרת

בליל 14/15 אוגוסט 1966 סיירה מ.ח. 38 בקרבת החוף המזרחי. ועלתה על שרטון החוף. ספינת הכוננות הוזעקה אך צורת השרטון מנעה את החילוץ. הופעלו ספינות נוספות המשמר השלישית ונחתת רביעית הועברה מחיפה וקיבלה כינוי מח-30.

תוך כדי הניסיונות לחילוץ תקפו 4 מטוסי מיג-17 את ספינות המשמר, כאשר 2 מטוסי מיג-21 מאבטחים אותם. מטוס מיג-17 נפגע מאש סורית ונפל למים ליד הספינות. הוזנקו 4 מטוסי מיראז' 3. שהפילו מיג 21 והופעלו 4 מטוסי ווטור שתקפו את מסעודיה.

הוחלט לחלץ את הספינה בלילות בלא אישור סורי. לחילוץ הופעלו גם שתי סירות דיג וספינת הנוסעים סוסיתא של קיבוץ עין גב. גויסה דוברת עבודה מחברת מקורות בעלת רגלי עיגון. ועליה הורכבה כננת בריטית ממלחמת העולם. על ספינת המשמר הפגועה נעשו פעולות בקרת נזקים איטום חורי הירי ושאיבת המים מהמדורים שהתמלאו.

הסורים דרשו לחלץ את גופת הטייס והמטוס שנפל בעצמם. ראש משקיפי האו"מ הגנרל אוד בול ביקש לא לעשות פעילות חד צדדית. ניסיון לחילוץ חשאי בלא הסכמה לא הצליח. לאחר מספר ימים שנוצלו להכנות הושגה הסכמת הסורים והמשך החילוץ נעשה בפיקוח פקחי האו"ם.

הרמטכ"ל יצחק רבין העביר את משימת החילוץ על יחידת ההנדסה של פיקוד הצפון. שתכנן והתארגן אך לא הגיע לידי ביצוע. תוך כדי חילוץ ספינת המשמר מהשרטון נערכה פעילות של שייטת 13 לאתר את שרידיו של מטוס מיג-17 שנפל בקרבתה במגמה למשות את גופת הטייס. הפעילות התגלתה לסורים שפתחו באש והופסקה.

ביום ו' 26 באוגוסט חולצה ספינת המשמר ונגררה לגינוסר. משך ההפלגה מהיציאה לים ועד החזרה למעגן ארך 12 יממות ותשע שעות. האבדות של צה"ל הסתכמו ב-5 פצועים קל ובנחתת משמר פגועה. סירת האמבולנס ששקעה הוצפה מחדש. לסורים נגרמו 4 הרוגים: שני חיילים באזור מסעודיה ושני טייסים, מיג-17 ומיג 21 שהופלו.

החילוץ המסובך חייב עבודה בלילות ויישום אביזרים לא תקניים. משימת החילוץ הצליחה על אף כל האילוצים הקשים ותחת אש סורית. הנושא נשאר חסוי ועקב הזמן הארוך נשאר רושם של פעולה לא מוצלחת.

לגבי הטייס הסורי שוררת חוסר בהירות. הסורים התפארו שקומנדו ימי שלהם משה אותה. העובדה שהם לא מנעו את חילוץ הספינה התקועה מרמז על כך שמאמצי התיווך של האו"מ הביאו את הצדדים להבנה. הערכה אחרת שגופת הטייס הסורי נפלטה לחוף עם הגלים

תקרית אש מוצב נוקייב

ביום שבת 14 ינואר 1967 בשעה 18.15 נפתחה אש מקלעים ממוצב נוקייב לעבר 2 סירות דיג של קיבוץ עין גב שהיו בטווח 60-100 מ' מהחוף ואל נחתת משמר בטווח 1,000 מ' (ייתכן שנורה גם פגז תול"ר או טנק). חילופי האש נמשכו עד 18.50. נחתת משמר נוספת וסירת "האמבולנס הימי", יצאו לאזור. מ-18.50 עד 19.20 חילצה סירת האמבולנס שתי סירות דיג לוקס עם דייגים ולאחר מכן עד חצות חולצו עוד שתי סירות דיג לוקס. אחת מנחתות המשמר המשיכה לסייר עד אור הבוקר בטווח 500 מ' מהחוף. צריכת תחמושת: 330 פגזי 20 מ"מ, 1,000 קליעי 0.5 ו- 60 כדורי מקלעון. הוגשה תלונה לועש"נ, אך לא נדרשה חקירה.

מלחמת ששת הימים

במהלך המלחמה סיירו שלוש הספינות בים אל מול החוף הסורי בלא לקיים מגע קרבי. בהערכה כי הסורים עלולים לנסות ולתקוף את הבסיס בגנוסר, הוכנו עמדות נגד מטוסים. תוך כדי ההכנות הגיעו שני מיגים סוריים שחלפו ביעף נמוך והטילו פצצות. הפצצות חלפו מעל המעגן והתפוצצו בשדה הבננות שליד המושבה מגדל.

מטוס אחר תקף את בסיס השיטור הימי בדגניה ב-5 יוני 1967 ובתקיפה נהרג רס"ל ארנולד רוזנטל מפקד השיטור ושוטר נוסף מאיר כהן. מיגים נוספים, הושמדו על ידי מטוסי חיל האוויר בקרבות אוויר.

לאחר זמן כשכוחות הצבא-גדוד צנחנים- הגיעו מדרום לאזור עין גב ליוו אותם הנחתות מהים בטווח בטוח. הצנחנים קיימו קרבות קשים מול מוצב נוקייב. לאחר שחיל האוויר ריכך את כל אזור החוף הסורי קיבלו הנחתות אישור לנחות בחוף מסעודיה והצוותים ירדו לחוף הכפר בחיפוש אחרי לוחמים סוריים.

ציונים לשבח

• ציון לשבח- הבעת הערכת מפקד חיל הים למפקד חוליה 788 –סרן שבח שמואל, על פעילות היחידה בתקרית אש ביום 21 אפריל 1961, בחתימת סגן מפקד מפקד חיל הים אל"ם שלמה אראל.
• עיטור העוז ניתן לרב"ט נדב שריר, באתר הגבורה על תפקודו כמפקד נחתת על אף פציעתו, בקרב עם הסורים 3 מרץ 1962.
• עיטור המופת ניתן לרב"ט שמעון ארנון, רב"ט אברהם (אלברט) עמר וטור איתן פרייס. על פעולת חילוץ רשת דייג בקרבת מוצב סורי שירה יום קודם לכן על סירת הדיג.
• עיטור העוז ניתן לטוראי זאב גלאובר, באתר הגבורה עבור פעילותו למרות היותו פצוע, בחילוץ הנחתת שנתקעה בחוף הסורי, ב-15 אוגוסט 1966.
• צל"ש מפקד חיל הים ניתן לרס"ן יוחנן יוסף, באתר הגבורה על ידי אלוף שלמה אראל על פעילותו בחילוץ ספינת המשמר התקועה, והפלת מטוס סורי על ידי הספינה עליה פיקד. האירוע היה ב-15 באוגוסט 1966.
• צל"ש מפקד חיל הים ניתן לסמל גבריאל ברנט, באתר הגבורה על ידי אלוף שלמה אראל על הפלת מטוס סורי לכנרת בעת ניסיון לחילוץ ספינת המשמר בכנרת, 15 אוגוסט 1966.

אבדות

• חבר קבוצת עין גב שנהרג על הספינה "סוסיתא" בעת חילוץ סירת המשטרה מהחוף כורסי, 13 יולי 1950.
• 30 יוני 1954 חייל נהרג, בתקרית ירי על ספינת המשמר מול מוצב כורסי.
• 4 מרץ 1956, ארבעה שוטרים נרצחו על ידי הסורים בעת ניסיון לחילוץ נחתת משמר שנתקעה על שרטון.
• 17 נובמבר 1958, אשת הנספח האווירי הבריטי שנהרגה מירי צלף סורי באזור שפך הירדן.
• 17 אפריל 1959, דייג ישראלי נרצח בסירתו, מיריות צלף סורי, בצפון הכנרת.
• 5 יוני 1967 מלחמת ששת הימים מפקד התחנה ושוטר נהרגו מתקיפת מטוס סורי את בסיס השיטור הימי בדגניה.

מפקדים ובעלי תפקידים

כנס מפקדי פלגה 788 בכנרת עם פיקוד חיל הים צולמה ב-1966

דרגה ושם	תקופת פיקוד	הערות
מנחם ים שחור	1950- 1951
אדיר ספיבקובסקי	1951
ראובן שדמי	1952
ברקו	1952 עד 1953
ליאון קובנר	1953 - 1954
מרחב (מרקוביץ)	1954 - 1955	הפיקוד הועבר למשטרת ישראל המפקד וחלק מהצוות הושאלו למשטרה
דוד מגורי כהן	1954	פעולת תגמול עם התותחים
רס"ל ארנולד רוזנטל	1955 - 1956	נהרג בתקיפת מטוס סורי את בסיס השיטור הימי בדגניה במלחמת ששת הימים.
אבנר גלעד	1אפריל 1956 – עד מלחמת סיני	הפיקוד מוחזר לחיל הים שייטת הנחתות, באוקטובר מועברת הפלגה למעגן גנוסר.
חיים וינטר	אוקטובר 1956 - 1957	הפלגה עוברת תחת פיקוד פלגת הטרפדות
ישעיהו (שייקה) שרון	1957 - 1958
אלי תמיר	1958 - 1959
זאב קראוס	1959
אריה חסידוף	1959 - 1960
ראובן שדמי	1960
יצחק דוידי	1961
שמואל שבח	1961 -1962
חיים שחר (פרטוק)	1962 - 1963
נחום רודיס	1962 -1963
פרץ בייר	1963 - 1964
ראובן פנחס	1964 - 1965
עמי מאור	1965
יוסף יוחנן	1965 - 1966	תקרית ספינת המשמר בכנרת "תיבת נח" והפלת מיג 17 סורי.
יוסקה אלדר	1966 -1967	מלחמת ששת הימים ופירוק היחידה

טבלת אירועים

המועד	מקום	אירוע	תוצאות
7 אוקטובר 1949	החוף הסורי	סיור ראשון לאורך החוף	עבר ללא תקריות או תקלות.
1949	חוף הסורי	3 פקחי אגף הדייג ירדו לחוף בתחום ה-10 מטר ונשבו על ידי הסורים.	הוחזרו לאחר שבוע בשבי.
5 ינואר 1950	דגניה	הכפפת ספינות חיל הים לחטיבת גולני
13 יולי 1950	מול כורסי	סירת המשטרה ניסתה למנוע דיג סורי והסתבכה ברשתם	חולצה על ידי הספינה סוסיתא מעין גב. הרוג ישראלי ושני פצועים.
מרץ 1952	חוף הסורי	יריות מהחוף לעבר ספינת משטרת ישראל	הספינה נסוגה.
דצמבר 1952	כללי	מסמך מחלקת הדיג הדייגים אינם נשמעים להוראות צה"ל.	אבטחה נעשית על ידי משרד החקלאות המשטרה וחיל הים
ינואר 1953	כללי	הוראות פיקוד צפון להרכב כוח האבטחה	משמונה חיילי חיל הים חמישה חיילים מחטיבת גולני ושלושה פקחים ממשרד החקלאות
אפריל 1953	שפך הירדן	יריות לעבר דייגים ישראליים	דו"ח ועדת שביתת הנשק.
אוגוסט 1953	החוף הסורי	הסורים מתלוננים על סיורי פולשת חמושה בתותח 20 מ"מ	ועדת שביתת הנשק.
נובמבר 1953	מוצב כורסי	פתיחה באש על ספינת המשמר	אין פגיעות
דצמבר 1953	החוף הסורי	סירת דיג סורית נגררת מהחוף על ידי ספינת המשמר	הסירה בידינו
תחילת שנת 1954	כפר עקב וכורסי	הפגזת המוצבים הסוריים בתותחי 6 ליטראות	נזקים ואבדות לסורים .
למחרת הסיור האלים	דוגה ומוצב הבננות	אש תותחים בין הנחתות לחוף הסורי	נחתת נפגעה ארבעה פצועים
מרץ 1954	מול כורסי ודוגה	נפתחת אש על דייגים ישראליים	אין נפגעים
יוני 1954	מול מוצב כורסי	אש תותחים על ספינת המשמר שהשיבה באש	נחתת נפגעה חייל אחד נהרג ושני פצועים.
תחילת שנת 1955	בסיס דגניה	העברת יחידת המשמר לידי משטרת ישראל	חלק מהצוות התנדב להמשיך בשרות למשטרה.
11 דצמבר 1955	המוצבים הסוריים	מבצע כנרת או מבצע עלי זית - פשיטה על ידי כח צנחנים וגבעתי מובלים בנחתות	חיסול מוצבים סוריים 54 הרוגים ו30 שבויים. לצה"ל 6 הרוגים ו13 פצועים.
4 מרץ 1956	חוף הסורי	ספינת המשמר עלתה על שרטון ובעת הניסיונות לחילוץ רצחו הסורים את ארבעת השוטרים.	הספינות הוחזרו בתיווך האו"מ.
4/5 מאי 1957	כפר עקב	אש אל הדייגים	4 דייגים נפצעו
17 נובמבר 1958	שפך הירדן	רצח תיירת על ידי חיילים סורים	גב' מרי ג'ויס דוראן, אשת הנספח האווירי הבריטי, שיצאה לטיול באזור שפך הירדן, נרצחה בסגנון הוצאה להורג .
17 אפריל 1959	צפון הכנרת	יריות צלף סורי	נרצח דייג ישראלי.
1959	חוף מסעודיה	בסיור לילי עם מפקדת פיקוד הצפון עלתה ספינת משמר על שרטון	האורחים חולצו בסירת השרות והספינה נגררה לאחר חמש שעות.
31/1-1/2 1960	תאופיק|מבצע חרגול	פגיעה במוצבים הסוריים.
24 אפריל 1961	מול החוף הסורי	נפתחה אש על דייגים חולצו על ידי ספינת המשמר	מ"מ מפקד חיל הים שלמה אראל ציין לשבח את חוליה 788. במכתב למפקדה שמואל שבח.
חורף 1961	ליד מוצב כורסי	נתגלו רשתות שהוצבו מהחוף ל ידי הסורים. נאספו על ידי ספינת המשמר תחת אש סורית	בתקרית אש לא היו נפגעים
3 מרץ 1962	בחוף הסורי	נפתחה אש על ספינת המשמר שנפגעה מפגזי תותח לא רתע	הנחתת חולצה עם שלושה פצועים. מפקדה רב"ט נדב שריר, קיבל צל"ש רמטכ"ל שהומר לעיטור העוז.
8 מרץ 1962	מוצב כורסי	נפתחה אש חזקה על הנחתות שהשיבו בירי מרגמה 52 מ"מ	במוצב הסורי נפגעים רבים.
16 מרץ 1962	מוצב מסעודיה וכפר עקב	אש מרגמות על ספינת המשמר שהשיבה אש	שני פצועים שפונו עם סירת האמבולנס. בתקרית נכחו ראש הממשלה, הרמטכ"ל וסגנו מתצפית כורזים.
16/17 מרץ 1962	נוקייב	מבצע סנונית על ידי חטיבת גולני	35 הרוגים לסורים. לצה"ל 7 הרוגים, 1 נעדר ו45 פצועים לחטיבת גולני
20 מרץ 1962	מול כפר עקב	נפתחה אש מרגמות ומקלעים חזקה על הספינות	שני פצועים
מרץ 1962	חוף הסורי	ריכוז חודשי הפעילות סורית	אש על דייגים פעמיים. גניבת רשתות -20. חדירה למטרות דיג- 77.
אפריל 1963	מול נוקייב	אש על דייגים ועל ספינת המשמר שהגיעה לחילוצם	הדייגים חולצו, פגיעות בספינה .
21 יוני 1963	מול נוקייב	מוצב סורי הבריח באש דייג. ספינת משמר בפיקוד רמי רפאלי נשלחה לאיסוף הרשת שנשארה	בחיפוי ספינת המשמר התקרבו שלושת החיילים בסירת הדייג וחילצו את הרשת תחת איום המקלעים הסוריים.
21 יוני 1963	מול כורסי	אש כבדה על ספינת המשמר	ספינת המשמר השיבה אש, אין נפגעים.
ב-19 באוגוסט 1963	בהיאחזות אלמגור	פשיטה סורית	נרצחו שני חברי גרעין נח"ל
31 דצמבר 1964	מול מוצב כורסי	פתיחה באש על דייגים. נשארה סירה בשטח	הפלגה התארגנה לחילוץ הסירה והרשתות.
7 מרץ 1966	מול מסעודיה	אש על סירת דיג 50 מטר מהחוף	ספינת המשמר השיבה אש. פגיעות בכלי השיט אין נפגעים.
מרץ 1966	מול כורסי	אש נפתחת על ספינת המשמר.	שני חיילים נפצעים.
15 אוגוסט 1966 שעה 0330	בין עקב למסעודיה	ספינת המשמר ח-38 נתקעה על שרטון	במהלך ניסיונות חילוץ תחת אש נפצעו 5 חיילים
15 אוגוסט 1966	בין עקב למסעודיה	הפלת מטוסים סוריים	מטוסי מיג-17 סוריים תקפו את הכוח המחלץ. מטוס מיג-17 הופל במקלעי מח-32. ומטוס מיג-21 הופל בקרבות אוויר.
19אוגוסט 1966	בין עקב למסעודיה	נסיון צוללי שייטת 13 למשות את שרידי המיג 17 נתקל באש סורית	הסורים משכו את חלקי המטוס, כנף למזכרת בבסיס היחידה.
26 אוגוסט 1966	בין עקב למסעודיה	חילוץ ספינת המשמר בכנרת	גרירתה לגנוסר.
דצמבר 1966	מול כורסי	פתיחה באש על דייגים. ספינות המשמר השיבו אש	רשתות נאספו וחזרו ללא נפגעים.
14 ינואר 1967	כורסי ונוקייב	ירי על ספינת דיג
15 ינואר 1967	נוקייב	ירי מתותח לא רתע ומקלעים על ספינת המשמר	הושבה אש והוגשה תלונה לוועדת שביתת הנשק
11 יוני 1967	חוף נוקייב וכורסי	ירידה למוצבי הסוריים	איסוף נשק שלל והרגשת הניצחון.
20 יולי 1967	מעגן גינוסר	סגירת פלגה 788	רמת הגולן בידינו הסתיימה המשימה.

מקורות והסברים

לקריאה נוספת

• אלי שחף הנחתות בקרב על הרמה הסורית, מערכות ים בטאון חיל הים חוברת מס 85-86, יולי 1967, ע'52.
• סא"ל דימ' עמי מאור, לקט היסטורי – אבטחת הדיג הישראלי – בים כנרת, מוזיאון ההעפלה וחיל הים.
• שמשון עדן, אנשי הברזל על ספינות העץ, הוצאת אפי מלצר בע"מ, 2000 ע' 128 – 138.
• משה ג'ינו, מטוב טבריה חוברת מס 8 ע' 75 -79, דצמבר 1990.
• מייק אלדר, האויב והים פרקים מיומן המבצעים,משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991, ע'73 -81.
• פרופ' משה גפן, יצחקי גל, ספר הכנרת, משרד ביטחון -ההוצאה לאור- מינהלת הכנרת, 1992.
• מנדל נון, הכנרת, מונוגרפיה של ימה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ז.
• מחלקת ים, דו"ח תיבת נח, סיכום המבצע, אוקטובר 1966. במוזיאון ההעפלה וחיל הים.
• בנימין לנדאו, כך הופלו המיגים, סיפוריהם המלאים של הטייס ומפקד ספינת המשמר, במחנה, גיליון 47 (955) 16 אוגוסט 1966.
• יובל פלג, 12 יום על הסלע, מאמצי חילוץ נחתת המשמר בכנרת, אוגוסט 1966 מאמר בידיעות אחרונות, 19 אוגוסט 1997
• מייק אלדר, 'שייטת 13 סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, ע' 264 – 267.
• מחלקת ים, תיבת נח תקרית האש בכנרת ופעולות חילוץ מח-38 ומטוס מיג 17 15 – 26 באוגוסט 1966. חובר באוקטובר 1966. מוזיאון ההעפלה וחיל הים. (תחקיר שטרם שוחרר לפרסום).
• ורדי פרנקפורט, עד ראיה, מאמר ב כל העמק והגליל, 1 ספטמבר 1989.
• צבי לביא, ספינה הופגזה – הממשלה התכנסה דבר, 20-23 מרץ 1962.
• עמוס לב, הבטחת הדיג בכנרת, במחנה, 25 מרץ 1954.
• סופרו הפרלמנטרי של דבר, תקרית אש שני פצועים 20 מרץ 1962.
• יעקב ארז, החל חילוץ ספינת המשמר בכנרת, מעריב, 25 אוגוסט 1966.
• בנימין לנדאו, כך חולצה הספינה, במחנה אוגוסט 1966.
• דוד מגורי כהן, צעד אחד קדימה!, הוצאת אפי מלצר, ע'56 - 59, 74 -76.
• עדי חשמונאי, חופים הם לפעמים געגוע ישראל היום, 17 באפריל 2018.

קישורים חיצוניים

• תקריות אש, 1957 עד 1967 .מקור אטלס כרטא, העשור השני ע' 18-19.
• סא"ל מיל אלי קמה, יצחק רבין וחיל הים בכנרת באתר משמר המורשת הימית, ספטמבר 2014.
• סא"ל מיל יגאל אורן, החוליה בכנרת - פלגה 788 באתר מרכז הנצחה קריית טבעון.
• פרופסור משה דוד הר, יהושע פורת ויעקב שביט, יצירתה של "ארץ ישראל המנאדאטורית" – חלק ב כרך ט' מתוך הספר "ההיסטוריה של ארץ ישראל" בהוצאת יד יצחק בן-צבי וכתר הוצאה לאור, 1981.
• סא"ל מיל משה אורן פינס השרות ביחידה 788 באתר בוגרי קציני ים.
• סא"ל מיל משה אייל, מזכרונו של מפקד נחתת משמר מח-38 באתר בוגרי קציני ים.
• עולם הידע של יובל תקרית ספינת המשמר בכנרת (15 עד 25 באוגוסט 1966)

.

• יהודה בן-צור, קרבות אש פלגה 788, תגזיר מיומני מבצעים של הפלגה, באתר משמר המורשת הימית.
• אל"ם יוחנן יוסף פלגה 788 וחילוץ נחתת משמר בכנרת באתר משמר המורשת הימית.

.

• הנזי וסיפור הכנרת סרטם של נגה ניב ואסתר קבין, 2014.
• אורי דן, הגווייה נמצאה בין קני הסוף אשת הדיפלומט הבריטי נהרגה ביריות ממוצב סורי ליד שפך הירדן כתבה במעריב 20 נובמבר 1958.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23171836יחידה 788