אברהם בוצר
 | |
| אלוף אברהם בוצר, מפקד חיל הים, 1968- 1972. | |
| לידה |
25 ביולי 1929 פולין |
|---|---|
| פטירה | 2 ביוני 2012 (בגיל 82) |
| תאריך עלייה | 1936 |
| כינוי | צ'יטה |
| השתייכות |
 פלמ"ח חיל הים הישראלי צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1946–1972 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
 אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות מבצע קדש מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפורים | |
| תפקידים אזרחיים | |
| מנכ"ל חברת קו צינור אילת אשקלון, עורך דין בתחום המשפט הימי | |
אברהם בוצר (25 ביולי 1929 - 2 ביוני 2012), כונה "צ'יטה", היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1972-1968.
עד קום המדינה
בוצר (במקור בוצן) נולד בפולין בשנת 1929 ועלה לארץ ישראל בשנת 1936 בגיל 7. למד בבית הספר אחד העם ובתיכון חדש, מגיל 14 היה פעיל בצופי ים. בשנת 1946 התגייס לפלי"ם, השתתף בקורס מפקדי סירות מס' 7 בנוה ים ובקורס חובלים מס' 5 של הפלי"ם ושימש מדריך בקורס מפקדי סירות מס' 8. בשנת 1947 השתתף בהורדת מעפילים בחוף ניצנים מהאוניה "שבתאי לוז'ינסקי", נתפס על ידי שלטונות המנדט הבריטי וגורש לקפריסין אולם לאחר כשבועיים הוחזר לארץ עקב גילו הצעיר.
שירות בחיל הים
עם פרוץ מלחמת העצמאות בוצר הצטרף לחיל הים הישראלי שאך זה הוקם, שירת לזמן קצר בחוליה לחבלה ימית אולם הועבר אחר כך לשרת כקצין על סיפונן של אח"י דרום אפריקה (ש-27) ואח"י אילת (א-16).
לאחר המלחמה המשיך בוצר לשרת בחיל הים. בשנת 1952 הוא הועלה לדרגת סרן וקיבל את הפיקוד על הקורבטה אח"י הגנה. באותה שנה הוא נשלח לקורס מג"דים, והמשיך לשרת כסגן המפקד של שתי פריגטות.
באוגוסט 1953 היא בוצר סגן מפקד הקורבטה ווג'ווד שהצטרפה לכח השייטת הגדולה בסיוע לנפגעי הרעש ביוון. הוא ירד עם קבוצת ימאים במזרח האי קפלוניה(אנ') חבשו 80 פצועים ופינו 4 פצועים קשה לקורבטה. בוצר נשאר בחוף כקבוצת ניהול ונאסף למחרת על ידי אח"י מזנק (ק-32).[1]
משנת 1954 עד שנת 1955 היה בוצר ראש ענף מבצעים של חיל הים. במסגרת עסקת הרכש של שתי משחתות Z מעודפי הצי המלכותי הבריטי נשלח לבריטניה ונעשה סגן מפקד אח"י אילת.
בתפקיד זה השתתף במלחמת סיני והיה מפקד כוח ההשתלטות שעלה על סיפון המשחתת המצרית איבראהים אל-אוול שנכנעה.
בשנת 1957 חזר להיות ראש ענף מבצעים ובשנת 1959 נתמנה למפקד אח"י יפו.
שנתיים לאחר מכן, בשנת 1961, מונה לסגן ראש מחלקת ים ובשנת 1963 יצא לשנת השתלמות בקורס פיקוד ומטה בגריניץ' (בריטניה)
בין השנים 1964 ל-1966 שימש כראש מחלקת כוח אדם במפקדת חיל הים. בתפקידו זה פעל להגדיל את מאגר קציני הים ולהכשיר כוח אדם מקצועי לקראת קליטתן של ספינות הטילים שנבנו בצרפת בעבור חיל הים. בין השאר החליט לפתוח את קורס חובלים גם לבוגרי בתי ספר תיכוניים. עד אז הגיעו לקורס רק בוגרי בית הספר לקציני ים עכו. בוצר ראה את התפתחות האלקטרוניקה והחליט להגדיל את כמות הנשלחים ללימודים בטכניון.
בשנת 1966 יצא ללמוד כלכלה ומדע המדינה באוניברסיטה.
במלחמת ששת הימים מונה בוצר כמפקד זירת ים סוף. בתפקידו זה היה מפקד הכוח שהשתלט על שארם א-שייח' ללא קרב, לאחר שהמקום ננטש על ידי המצרים.
בספטמבר 1967 מונה בוצר לראש מחלקת ים ונעשה למועמד המועדף לפיקוד חיל הים. בתפקיד זה, היה בקבוצת הקצינים הראשונה שהועלתה לדרגה החדשה שהונהגה אז, תת-אלוף.
בתקופה זו טבעה הצוללת דקר. בוצר קיבל את הודעתו של רס"ן מיכאל ברקאי מפקד אח"י לויתן הדורש להמשיך בהפעלה רגילה ואישר לה לצלול. הצלילה שעברה בשלום הוצגה כעובדה. ומפקד חיל הים שלמה אראל אישר את חידוש הצלילות לצוללות.
מפקד חיל הים
ב-1 בספטמבר 1968 מונה בוצר למפקד חיל הים והועלה לדרגת אלוף. בעת שקיבל את הפיקוד, היה חיל הים נתון בנחיתות מבצעית. תוכנית בניין הכוח טרם הניבה פירות. הצפיות המוגזמות מחיל הים שהתבדו בפעילות בזירה הימית במלחמת ששת הימים, (טיבוע המשחתת אילת וטביעת הצוללת דקר), הנמיכו את ההערכה לחיל הים בציבור.
פעילות מבצעית
התקופה שבה פיקד בוצר על חיל הים היה צה"ל עסוק בפעילות מבצעית רבה: בחזית המצרית התנהלה מלחמת ההתשה ובחזית הירדנית התנהלה פעילות ענפה נגד ארגוני המחבלים. חיל הים היה מעורב במרבית פעולות הפשיטה שבוצעו בחזיתות אלה בשל הצורך לחצות מכשולי מים (תעלת סואץ ונהר הירדן).
המבצעים החשובים שביצע חיל הים בתקופת פיקודו של בוצר היו:
- הפשיטה על האי גרין (יולי 1969), פעולה פשיטה של שייטת 13 וסיירת מטכ"ל על אי מלאכותי שהקימו הבריטים לאבטחת פתחה הדרומי של תעלת סואץ, ואשר שימש כמתחם מבוצר של הצבא המצרי.
- מבצע אסקורט (ספטמבר 1969), שבמהלכו הטביעו לוחמי הקומנדו הימי שתי ספינות טורפדו מצריות במעגן של חיל הים המצרי בצפון מפרץ סואץ. מבצע זה נעשה כדי להסיר את איום הטורפדו מהנחתות הישראליות לקראת מבצע רביב.
- מבצע רביב (ספטמבר 1969) שבו הובילו נחתות של חיל הים כוח שריון לגדה המצרית של מפרץ סואץ.
לפעילות המבצעית של יחידות חיל הים במהלך מלחמת ההתשה, ובראשן הקומנדו הימי, הייתה השפעה ישירה על היכולת שהפגין חיל הים במלחמת יום הכיפורים. במלחמת ההתשה נרכשו והוטמעו בחיל הים עקרונות לחימה וערכים כמו: נכונות לפעילות מבצעית, גישה התקפית, דבקות במטרה ואומץ לב. יתר על כן, המבצעים הרבים הכניסו את חיל הים כולו לשגרה של נוהלי קרב על כל המשתמע מכך (ייזום דחיפה וקידום מבצעים, תכנונים מבצעיים, שיתוף פעולה עם אג"ם מבצעים, חיל האוויר והפיקודים, השגת אישורים לפעולות מהמטכ"ל ומהדרג המדיני, תדרוכים, תחקירים, הפקת לקחים וכו').
בניית הכוח הימי
בימי כהונתו של בוצר נמשך בניין הכוח בתוכנית שהחלה על ידי קודמיו. ספינות סער החלו להגיע ואיתן נעשה שינוי גדול בסדר הכוחות של חיל הים.
ספינות טילים
ערך מורחב – ספינות סער
- הברחת ספינות שרבורג: כאשר הטילו הצרפתים אמברגו על משלוחי נשק מצרפת לישראל בדצמבר 1968, נותרו בצרפת חמש ספינות טילים מדגם סער 3. ספינות אלה - "ספינות שרבורג", חולצו מנמל שרבורג במבצע מורכב (מבצע נועה) והגיעו ארצה בסוף דצמבר 1969.
- התחמשות באמצעי הגנה נגד טילים: כלקח עיקרי מטיבוע המשחתת אילת, יזם בוצר והשקיע משאבים רבים בפיתוח ובהצטיידות באמצעי הטעיה אלקטרוניים שהורכבו בספינות הטילים מיד בגמר פיתוחם.
- עדיפות להתחמשות בטיל "גבריאל": לאחר שהושלמו עבודות הפיתוח והניסוי של הטיל "גבריאל" לטווח 20 ק"מ שנועד בתחילה כנגד משחתות הסקורי. הועלתה הצעה מהמפתחים להגדיל את טווח הטילים עד 40 ק"מ. בוצר החליט לתת עדיפות להצטיידות הספינות בטילים כפי שהם על פני ההשקעה בפיתוח הגדלת הטווח. היה בזה סיכון מחושב גדול מאד. תוצאת ההחלטה היו : מחד ש-12 מתוך 14 ספינות שייטת ספינות הטילים אכן חומשו בטילי גבריאל. מאידך עדיפות הטווח של טילי הסטיקס נעשתה לבעיה המבצעית מרכזית. סגירת הפער היוותה את הנושא העיקרי בתורת הקרב של ספינות הסער, שנבנתה אז על ידי מפקדי שייטת ספינות הטילים: הדר קמחי ושבתאי לוי. פיתוח טיל גבריאל ארוך טווח התחיל לאחר המלחמה וספינות הטילים חומשו בו באמצע שנות ה-70.
- ספינות סער 4: במספנות ישראל נמשכה בניית הספינות מדגם סער 4. הספינות הראשונות נמסרו לחיל הים חודשים ספורים אחרי סיום כהונתו של בוצר.
- מעמד מפקד הסטי"ל : בוצר היה גאה במיוחד בגיבוי ובתמיכה שנתן להקניית עצמאות למפקדי ספינות הטילים בים. מפקדים אלה היו צעירים בהרבה ממפקדי המשחתות בעבר. הוא נתן חשיבות גדולה לפעילותו זו על פני הנושאים האחרים. מעמדם המכובד של מפקדי ספינות הטילים, התגבש במשך השנים והוא מקובל עד ימינו.
צוללות
נחתמה העסקה לבניית שלוש צוללות גל במספנת ויקרס שבאנגליה. הייתה זו הפעם הראשונה שחיל הים הזמין צוללות חדשות המותאמות לצרכיו, שכן עד אז נקנו צוללות ישנות מעודפי הצי הבריטי. העסקה הבטיחה את המשך קיומה של שייטת הצוללות בחיל הים לאחר אובדנה של אח"י דקר. במטכ"ל נעשו ניסיונות רבים להניא את חיל הים מחתימה על ההסכם ולוותר כליל על מרכיב הצוללות שלו, אך בוצר לא נכנע ללחצים.[2]
נחתות
בשל צרכים מבצעיים של צה"ל בזירת ים סוף נרכשו נחתות נוספות לחיל הים. ראשונה הייתה אח"י בת-שבע, שהייתה הנחתת הארוכה ביותר בחיל הים, ואחריה 3 נחתות מדגם "שקמה", שנבנו בארצות הברית במלחמת העולם השנייה.
ספינות סיור לבטחון שוטף
תוך כדי שירות התברר כי יש צורך באבטחה דינמית בכל שעות היממה על הגבולות הימיים. ספינות הטילים לא עמדו בעומס נרכשו ספינות הדבור הראשונות. בתקופתו של בוצר נבחר הדבור לכלי השיט שישמש את חיל הים במשימות בטחון שוטף ונחתמה עסקה לבניית ספינות דבור בארצות הברית. ספינות הדבור הראשונות הגיעו לישראל בנובמבר 1970.
-
אלוף אברהם בוצר בשיחה עם סא"ל יצחק שושן בעת מסיבת השחרור קצינים בכירים מצה"ל 1970. -
מפקד חיל הים אברהם בוצר עם בוגרי קורס חובלים, 1970. -
שר החוץ אבא אבן מבקר בחיל הים 20 באפריל 1970. -
מפקד חיל הים אברהם בוצר מצדיע למשט כבוד של ספינות הדבור הראשונות 1971. -
גיבוש תורת לחימה לסטי"לים
הטבעת אח"י אילת באמצעות טילי "סטיקס", שנורו מספינה מצרית (אוקטובר 1967), חייב את חיל הים להפיק לקחים ולמצוא פתרון שיאפשר לספינות הטילים של חיל הים להתגבר על איום ה"סטיקס", שהטווח וכמות חומר הנפץ שלו גדולים לאין שיעור מאלה של ה"גבריאל". התשובה הייתה פיתוח מערכת לוחמה אלקטרונית (ל"א) שתנטרל את יתרונות ה"סטיקס".
עם קליטת ספינות הטילים, טילי ה"גבריאל" ומערכות הל"א, גובשה ותורגלה בתקופתו של בוצר תורת הלחימה של שייטת הסטי"לים. את הפירות קצר חיל הים במלחמת יום הכיפורים, ותחת פיקודו של האלוף בנימין תלם נחל חיל הים ניצחונות בכל קרבות הטילים והשיג שליטה בזירה הימית.
אחרי השירות הצבאי
בוצר סיים את תפקידו ב-1 בספטמבר 1972. לאחר שחרורו התמנה למנכ"ל חברת קו צינור אילת אשקלון (קצא"א), שם עבד יותר מעשרים שנה. במקביל למד בוצר משפטים ועבד כעורך דין בתחום המשפט הימי.
במלחמת יום הכיפורים - ב-8 באוקטובר הגיע בוצר לזירת ים סוף, עליה פיקד אל"ם זאב אלמוג כנציג מפקד חיל הים בנימין תלם. מייד בהגעתו התנהג כמפקד עליון אך ההודעה הרשמית התקבלה בבוקר ה-12 באוקטובר. ”מאת מפקד חיל הים אל מפקד זירת ים סוף: אל"מ אלמוג זאב מתמנה כמפקד כוח אור אדום. האלוף בוצר מתמנה כמז"ר ים סוף.”[3] ובהנחייתו חדר כוח שייטת 13 למעגן ערדקה והטביע ספינת טילים מצרית. דבורים תקפו מעגנים בחוף המצרי והשמידו כלי שיט מצרים. ב-16 באוקטובר חזר למטה כיועץ למפקד חיל הים בנושא פעילות צי הסוחר.
שיט במפרשים - בימים שאחר פרישתו בילה ימים רבים בספינת הממפרש שלו וערך הפלגות רבות בים התיכון. להפלגות אלה זומנו חברים מחיל הים ואחרים שחלקו עם בוצר חוויות ים.
בחודש אוקטובר 2011 נבחר בוצר ליקיר תנועת הצופים, כאיש צופי ים שעשה רבות למען העם והמדינה.
אברהם בוצר נפטר ב-3 ביוני 2012 ונקבר בבית העלמין הצבאי קריית שאול.
לקריאה נוספת
- מערכת "בין גלים", "אברהם בוצר - צ'יטה - על חייו ופועלו", מגזין עמותת חיל הים, ספטמבר 2013, עמ' 30.
קישורים חיצוניים
- מפקדי חיל הים, באתר חיל הים הישראלי
- אברהם בוצר, באתר הפלמ"ח
- אברהם בוצר מתאר את פעילותו בזירת ים סוף במלחמת ששת היים. סרט סיכומי חיל הים החל מדקה 23.
- אמיר אורן, מת האלוף אברהם (צ'יטה) בוצר, באתר הארץ, 3 ביוני 2012
- מערכת אתר צה"ל, נפטר אלוף (מיל') אברהם בוצר, מפקד חיל הים השמיני, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 ביוני 2012
- האלוף רם רוטברג, מפקד חיל הים: נמשיך לצעוד בגאווה בדרך אותה סלל האלוף (במיל') בוצר, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 3 ביוני 2012
- שאול חורב, מנהיגותו של אלוף בוצר באתר משמר המורשת הימית, 12 נובמבר 2012.
ראיון של אברהם בוצר למודי שניר בערוץ היוטיוב של עמותת "תולדות ישראל" לתיעוד דור תש"ח, 3 ביוני 2012- חברים שאינם - בוצר אברהם (צ'יטה) ז"ל באתר עמותת חיל הים.
הערות שוליים
| מפקדי חיל הים הישראלי | ||
|---|---|---|
|
23439398אברהם בוצר